עולם השחייה הישראלי מרכין ראש. מאמן נבחרת ישראל לשעבר ואחד מאנשי המקצוע הוותיקים והמשפיעים בענף, לאוניד שייכט, הלך לעולמו בטרם עת בגיל 70. מידע על מועד הלווייתו יימסר בהמשך.
לכתבות נוספות בנושא שחייה:
- בעקבות האמבה הנדירה: נדחתה צליחת הכנרת ה-71
- 150 שחיינים ללא בית: אגודת השחייה המובילה הפועל כפ"ס בית ברל הודיעה על סגירה
- על גב העולם: שיאן ישראל תומר שוסטר בראיון מיוחד בפודקאסט של שוונג
שייכט, שאימן ממש עד העונה שעברה בהפועל ירושלים, גידל וטיפח לאורך עשרות שנות פעילותו מאות שחייניות ושחיינים, בהם אלופי ואלופות ישראל, שחייני ושחייניות נבחרת ושחיינים ושחייניות אולימפיים. הותיר אחריו שני בנים וארבעה נכדים. שני בניו הלכו בדרכו בתחום השחייה: יגאל היה אלוף ישראל בעצמו וכיום ממשיך את דרכו ומורשתו כמאמן שחייה מוביל בהפועל דולפין נתניה, אבי מאמן שחייה גם הוא ועובד כרכז בהפועל ירושלים.
לאוניד שייכט: מברית המועצות – ועד הנבחרת הלאומית בישראל
הקריירה הענפה של שייכט החלה מיד בתום לימודיו האקדמיים במולדתו קזחסטן, שם השלים תואר מורחב בספורט. אף שהתואר פתח בפניו אפשרויות בתחומי המחקר, הפיזיותרפיה ואימון הכושר, ליבו משך אותו לעבודה המעשית על שפת הבריכה ומאחורי המקפצה.
לאוניד שייכט (במרכז) במפגש ותיקי הפועל ירושלים | צילום: באדיבות הפועל ירושלים
כבר בראשית דרכו התגלה הקשר המיוחד שלו עם הדור הצעיר. בשלהי שנות ה-80 קיבל לידיו קבוצה מקומית צנועה והוביל אותה לסנסציה עם זכייה באליפות הארצית – הישג שסלל את דרכו לצמרת. בין השנים 1985 ל-1991 שימש כמאמן נבחרת ברית המועצות, ובמקביל כמאמן הראשי של נבחרת קזחסטן (1989–1991). בתקופה זו הוביל שני שחיינים למשחקים האולימפיים בסיאול 1988.
עם עלייתו לישראל בראשית שנות ה-90, השתלב שייכט בעמדות מפתח בענף המקומי. הוא אימן והוביל את נבחרת ישראל בצוותא עם ד"ר ליאוניד קאופמן משנות ה-90 ועד 2004. תקופה שבה רשמה השחייה הישראלית קפיצת מדרגה משמעותית בזירה הבינלאומית.
בקיץ 2024 ערך עבורו איגוד השחייה טקס הוקרה מיוחד על תרומתו רבת השנים לאיגוד ולשחייה הישראלית. בטקס, שנערך במסגרת אליפות ישראל, קיבל מגן הוקרה וגם תשואות רמות מכל יושבי הבריכה.
הלב הפועם של הפועל ירושלים
במקביל לעבודתו בנבחרת הלאומית, שייכט נקשר עם הרבה אהבה ומקצוענות למועדון השחייה של הפועל ירושלים. הוא החל לאמן בו ב-1991 ושימש במשך שנים ארוכות כמאמן הראשי וכמנהל המקצועי. הוא היה ממעצבי דרכה של האגודה כאחת ממעצמות השחייה המובילות והמעוטרות במדינה, ואימן בבריכה בבירה עד חודשיו האחרונים.
לאוניד שייכט בבריכת הבית בירושלים | צילום: באדיבות הפועל ירושלים
מהפועל ירושלים נמסר בכאב רב: "בצער עמוק ובלב שבור, אנו נפרדים היום מלאוניד שייכט. האיש שהיה הלב הפועם של הפועל ירושלים. לאוניד לא היה רק מאמן אגדי שהגיע לאמן נבחרת אולימפית – הוא היה אבא, מנטור ומורה דרך עבור דורות שלמים של שחיינים. נוח על משכבך בשלום, מאמן יקר ואהוב. תודה על הכל. יהיה זכרך ברוך."
פילוסופיית חיים של מאמן: "להדביק את הספורטאי בחיידק ההישג"
בראיון שהעניק בעבר לאתר "שוונג", פתח לאוניד שייכט צוהר לתפיסת עולמו המיוחדת על תפקידו של המאמן: "הייתי מאוד שאפתן ורציתי להיות מאמן ברמה", סיפר אז למראיינת מיכל ליברמן. "המאמן שהיה לי כשהייתי ספורטאי לא השקיע בי או בקבוצה, ואני חושב שהייתי מגיע רחוק יותר אם הייתי נופל לידי מאמן אחר. למאמן יש השפעה אדירה על השחיין – הוא זה שמשריש בו את האמונה בספורט ובתוך עצמו, את הרצון להגיע לשלמות, להיות אלוף והכי חשוב לאהוב את השחייה. המאמן צריך להדביק את הספורטאי בחיידק ההישג, המחלה הזאת שנותנת את התשוקה לספורט, אחרת הספורטאי סתם בא, שורף זמן ולא שואף לכלום".
כשנשאל מהו הדבר האהוב עליו ביותר בעבודה, ענה בפשטות ובחיוך: "לראות פוטנציאל בשחיין – להסתכל על ספורטאי ועל תיק הכלים שלו ולזהות אצלו מעין קצה של פסגה. כדי להגיע לפסגה הזו אני בונה מסלול שבו אני מנחה את הספורטאי לעבור, וכשאני מצליח להביא אותו דרך המסלול ואל הפסגה אותה הוא כובש – הסיפוק הוא גדול מאוד".
מערכת שוונג משתתפת בצער המשפחה והחברים. יהי זכרו ברוך.
