לכל ספורטאי וספורטאיות השבוע של שוונג
איך נכנסת לראשונה לספורט?
"בגיל 12 נכנסתי למגמת אתלטיקה בבית ספר ק"ש בחולון, ומשם התחלתי את דרכי. לא הייתי ספורטאית, אפילו רחוקה מזה. אבל עם הזמן התאהבתי בעולם הריצה וזה הפך להיות חלק בלתי נפרד מחיי".
למה בחרת דווקא בספורט הזה?
"עולם הריצה הוא ענף מאתגר מנטלית, מצריך הרבה נחישות, התמדה, עמידה מול אתגרים, ניהול משברים. הריצה מנקה את הגוף והנפש, המחשבות מתחדדות, האדרנלין, והסיפוק בסוף זה מה שגורם לי לקום כל בוקר ולעשות את זה שוב ושוב. אפשר לומר שאני מכורה (בקטע טוב)".
מה ענף הספורט האהוב עלייך?
"אני מאוד אוהבת את הריצות הארוכות, מרתונים, אולטרות וריצות שטח".
שני עמר אלמוזנינו בצ'אלנג' ישראמן | צילום: פרטי
היכן/עם מי את מתאמנת?
"אני מתאמנת באזור מגוריי, חולון והסביבה. עד לא מזמן הייתי בקבוצת ריצה בראשון לציון, ובימים אלו מתאמנת לבד".
כמה שעות שבועיות או מספר אימונים שבועיים את מקדיש לספורט?
"כל יום כשעה עד שעתיים ביום, תלוי ביעד ובתוכנית. עושה אימוני נפח, אינטרוולים ופילאטיס".
ספרי על תחרויות שהשתתפת בהם?
"השתתפתי שלל מרוצים בישראל – בערד מצדה, המרתון המדברי, צ'אלנג' ישראמן, אולטרה ים המלח, מרוץ חבר, באר יעקב, אליפות ישראל באשקלון, מרתון טבריה, מרתון תל אביב, מרתון ירושלים, מרוץ התבור, עמק המעיינות. כמו כן, השתתפתי במרתונים בחו"ל – לרנקה, לימסול והאחרון בסלוניקי".
שיא אישי מיוחד?
"מרתון לרנקה, שם קבעתי שיא של 3:29 שעות וסיימתי במקום השלישי בקטגוריית הגיל שלי".
שני עמר אלמוזנינו במרתון לרנקה | צילום: מרתון לרנקה
מה גורם המוטיבציה שלך לקום בבוקר ולהתאמן?
"המוטיבציה שלי לקום בבוקר ולהתאמן נובעת ממספר גורמים –
1. תשוקה לפיתוח עצמי – אם אתה נמשך לאתגר את עצמך ולשפר את היכולות הפיזיות והנפשיות שלך, תחושת ההתפתחות האישית וההישגים שעוברים עם כל אימון. הסיפוק והתחושה של סוף אימון – זר לא יבין.
2. תחושת הישג – המוטיבציה שלי מגיעה מההבנה שההשתתפות באימון משמעה התקדמות כלשהי, מה שמביא לי תחושת הצלחה. במיוחד כשאני רואה את השיפור בתוצאות ובביצועים.
3. שמירה על נפש בריאה בגוף בריא – מודעות ההשפעה החיובית של האימונים על הבריאות הכללית שלי – שיפור במצב הרוח, שמירה על המשקל, הביטחון העצמי, המסוגלות העצמית, עירנות, חידוד המחשבה וסיפוק עצמי.
4. חברים טובים שפגשתי בדרך – תמיד כיף לרוץ עם אנשים, לדבר על החיים, ולשתות קפה טוב בסיום".
האם את מקפידה על תזונה נכונה?
"משתדלת מאוד, לא תמיד מצליחה. אני צמחונית ואוהבת פחמימות".
שני עמר אלמוזנינו במרוץ אשקלון | צילום: Maxim Dupliy צלם ספורט
מה הסוד שלך לשילוב בין ספורט, קריירה ומשפחה?
"הסוד הוא קודם כל תכנון נכון וסדר עדיפויות. אני מקפידה לנהל את הזמן בצורה יעילה, כך שכל תחום יקבל את תשומת הלב שהוא זקוק לה. חשוב לי להדגיש שכאשר אני מאושרת ועושה משהו בשביל עצמי, כולם סביבי מאושרים. כיוון שאני מורה לחינוך גופני בתיכון, כל חיי סובבים סביב ספורט, ואני שואפת לאזן בין עבודה, משפחה וזמן אישי. אני מאמינה ששמירה על איזון פנימי ונתינה לעצמי את הזמן לדברים שממלאים אותי, מאפשרת לי להיות טובה יותר בכל תחום ולהשפיע בצורה חיובית על הסובבים אותי. האימונים שלי בשעות מאוד מוקדמות בבוקר, כך ששאר היום מוקדש למשפחה, עבודה וחברים".
על מה היית מוותרת בספורט שלך?
"אם הייתי צריכה לוותר על משהו בספורט שלי, כנראה שהייתי מוותרת על החלקים שמבוססים על תחרותיות אגרסיבית. עם השנים למדתי שהספורט חשוב לא רק בשביל הישגים, אלא גם בשביל הבריאות הנפשית והפיזית. יש רגעים שאני מבינה שהכיף, הרוגע וההרגשה של גוף חזק ומאוזן חשובים הרבה יותר מהתחרותיות והלחץ להוכיח משהו. אני מוותרת על הכאבים, הלחצים והדרישות שמגיעים עם התחרותיות כדי לשמור על שמחת חיים ואיזון".
ספרי סיפור בלתי נשכח?
"האולטרה מרתון שעשיתי בהר לעמק הייתה חוויה בלתי נשכחת. הזינוק בחצות הלילה, ניהול משברים, תנאי שטח משתנים וקשים, וההגעה לקו הסיום היה איד הרגעים המרגשים שלי. לא האמנתי שהגעתי מקום ראשון כללי אחרי כל הדרך שעברתי".
שני עמר אלמוזנינו בהר לעמק | צילום: פרטי
מי המודל לחיקוי שלך? (דמות נערצת):
"יש הרבה מודלים להעריץ, אבל הבולט מבינהם הוא אליוד קיפצ'וגה. מה שמייחד את קיפצ'וגה הוא לא רק כשרונו הפיזי, אלא גם הגישה המנטלית החזקה שלו. הוא מתאמן בצורה מחושבת ומקפיד לשמור על דינמיקה רוחנית ומנטלית חזקה, מה שעוזר לו להתגבר על האתגרים הגדולים ביותר. הוא מאמין שכל צעד בדרך הוא הצלחה, וזו הגישה שמביאה אותו להישגים בלתי רגילים. היכולת של קיפצ'וגה לשלב בין משמעת עצמית, אימונים אינטנסיביים והשאיפה המתמדת לשיפור, מהווה מקור השראה לאנשים רבים בעולם. על אף היותו אחד מהאתלטים הגדולים ביותר בכל הזמנים, הוא שומר על ענווה ומקוריות, ומביע תמיד הערכה לעשייה קבוצתית ולתמיכה של סביבתו הקרובה".
המלצה על ספר/סרט שנתן לך השראה?
"אני ממליצה על הספר "במקום בו אין דרך" מאת המאמן ג'ים וייט. הספר מתאר את סיפורו האמיתי של מאמן שולי ומורכב שעומד בפני אתגרים בלתי אפשריים בקבוצה של תלמידים בעיירה שנמצאת במצוקה. ג'ים וייט נאלץ להתמודד עם קשיים רבים, כמו קשיים כלכליים, אפליה אתנית, ובעיקר עם האתגר של לבנות חיבור ויכולת קבוצתית בקרב קבוצה מפורקת. הספר לא רק מדבר על ספורט, אלא גם על הערכים החשובים בחיים, כמו התמדה, נחישות, כבוד הדדי ואמונה. כל זאת דרך עיניו של מאמן שמבין שאין דבר כזה "לא אפשרי" כאשר יש את האמונה וההתמדה לעשות את העבודה".
שני עמר אלמוזנינו במרתון לימסול | צילום: מרתון לימסול
"בנוסף, ממליצה גם על הסרט 'המרדף לאושר' (The Pursuit of Happyness). הסרט מבוסס על סיפור אמיתי של כריס גרנדר, גיבור אמריקאי שמתמודד עם עוני קשה ומצבים קשים בחייו, אך לא מוותר על חלומותיו. עם דמותו של ויל סמית' בסרט, שהפך לדמות להשראה בזכות המשחק המרגש והכוח הנפשי שהוא מביע. הסרט נותן השראה לא להפסיק להילחם על המטרות שלך, לא משנה אילו אתגרים מציבים בפניך החיים".
