ילדים והספורט התחרותי

הורים רבים מוצאים עצמם ניצבים מול השאלה לאיזה ספורט כדאי להפנות את ילדם. עד כמה צריכים ההורים להיות מעורבים בהליך ההפניה וקבלת ההחלטות לגבי עיסוק בספורט של ילדיהם?
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


הורים רבים מוצאים עצמם ניצבים מול השאלה לאיזה ספורט כדאי להפנות את ילדם. עד כמה צריכים ההורים להיות מעורבים בהליך ההפניה וקבלת ההחלטות לגבי עיסוק בספורט של ילדיהם?

מאת:ד"ר ברק ירוחם


בעולם ההישגי בו אנו חיים לא אחת צצה ועולה השאלה אצל ההורים מה נכון לנו לעשות? לאיזה ספורט ננסה להפנות את ילדינו? מה טוב לילד שלנו? קבלת ההחלטה בצומת זאת בחיי הילד יכולה להיות בעלת השפעה רבה על המשך התפתחותו הפיזית והנפשית של הילד. האם חשיפה מוקדמת לעולם התחרותי חסר הרחמים המצוי בספורט התחרותי היא לחיוב או לשלילה?

עד כמה צריכה להיות מעורבות הורים בהליך ההפניה וקבלת ההחלטות של הצעיר והצעירה לעיסוק בספורט התחרותי? קבלת החלטה זאת של ההורים ברוב המקרים מתבססת על רמתם הפיזיולוגית של הילד והילדה אך, מצב פיזיולוגי זה עלול להשתבש בשל גורמים מתערבים שונים המשפעים על התפתחות הצעיר והצעירה. גורמים אלו קשורים למצבו הנפשי של הילד, לניסיונו, ולתנאי הסביבה ואימון הקיימים. 

כניסה לתוך העולם ההישגי תחרותי מלווה בתופעות של לחץ , מועקה, עצבנות ותופעות המריעות לשמירה על הריכוז והשקט הנפשי הדרושים לביצוע המיומנות הספורטיבית ולעיתים אף משליכה על יכולות אלו בחיי היום יום. במצבים קיצוניים אלו של עיסוק בספורט תחרותי מופרשים בגוף הורמוני דחק המגבירים את רמת הערנות והמוכנות הפיזיולוגית. האם הילד שלכם הנו בעל אישיות או אופי שכזה שיהיה מסוגל לשלוט ברמת המוכנות? האם תהיה לו ההדרכה המתאימה להפניית ההשפעות ההורמונאליות העודפות לביצוע גופני יעיל? הדרכה לא יעילה תפנה המצב ההורמונאלי מיוחד זה של מצבי תחרות ולחץ לכיוונים שלילים שיפגעו בקורדינאציה הגופנית הנדרשת.

חוזק נפשי הוא תכונה מולדת ונרכשת שהיחס בינן לא ברור לגמרי, הורים אמורים להתייחס לחוזק נפשי של ילדיהם טרם מתן ההמלצה או קבלת ההחלטה על איזה ענף ספורט ימליצו לילדיהם. ילד בעל חוסר בחוזק נפשי הנדרש לתפקד במצבי לחץ יביא למצב שכישרונו ויכולתו הפזילוגית הגבוהה יפלו במקרה זה קורבן לחולשתו הנפשית. 

פרמטר נוסף שצריך להילקח בחשבון, שאף הוא קשור בתחום הנפשי של הילד, הוא הצורך הקיים בספורט התחרותי להתמיד במאמצים חוזרים ונשנים לאורך תקופת אימונים ארוכה של חודשים ושנים. עמידה ממושכת בפני עומסים דורשת מוטיבציה גבוהה מחד ויכולת לוותר על פיתויים אחרים העומדים בפני הילד שאינם שלילים כלל וכלל כמו: הליכה לתנועת נוער, לימוד מוזיקה, עיסוק בתחביבים אחרים, מפגשים עם חברים. ההחלטה בהחלט לא קלה לילדים, והוויתורים לעיתים ממש לא מוצדקים אלא, מביאים לידי ביטוי את תסכולי ההורים או רצון ההורים לממש את חלומם להיות ספורטאים תחרותיים הישגיים ברמות הגבוהות. כהורים עלינו לנסות להימנע מלהיכנס לדרך ללא מוצא זאת שברוב המקרים מובילה לשום מקום.

באופציות הפתוחות בפנינו להציע בספורט התחרותי עולה וצצה בעיית הבעיות בארצנו הקטנה, בעיית המאמנים והמדריכים שאליהם אנו נשלח את ילדינו. תרבות הספורט, אם ניתן לכנותה כך בארץ, איננה בונה ספורטאים צעירים לטווח רחוק אלא כרגיל אצלנו הישראלים הכול צריך להיות כאן ועכשיו. כניסתו של ילד למעגל הספורט התחרותי התובעני לעיתים תביא אותו לעימותים מול מאמנו הדורש ממנו הישג בכל מחיר; תביא אותו למצב שיתאמן ויתרגל עמדה במגרש ובמשחק שכלל לא מתאימה לפוטנציאל הגובה שלו או למצב הפזיולוגי אליו יגיע בבגרותו. אך, המאמן רוצה לנצח את משחק הילדים עכשיו תוך התעלמות מוחלטת מעתיד הילד כי הוא כמאמן צעיר מחפש לבנות קריירה על אותם הילדים ולהופיע כאלוף בליגת הילדים, תוך השארת פצועים בשטח וללא כל טיפול וחשיבה עתידית.

מעטות מחלקות הספורט התחרותי בארץ שבהן יש סרגל מאמצים מובנה ומתוכנן לבני הנוער, לדוגמא שחקן ילדים מוכשר מאד, מאמן הנערים ירצה אותו לאימונים ומשחקים, מאמן נבחרת בית הספר ירצה אותו לנבחרת בית הספר ולעיתים אף ירצה לעשות בו שימוש לתחרות האתלטיקה של בית הספר, או אולי לענף ספורט נוסף כי המצטיין בקבוצת הילדים יהיה טוב מהממוצע בבתי הספר בהרבה ענפי ספורט נוספים!

התוצאה מכל מה שתיארתי, העדר תוכנית וחלוקת עומסים שתתואם בין המאמנים והמדריכים היא אחת – פציעה, לעיתים גם פציעה כרונית שמביאה לפרישה מוקדמת מהספורט התחרותי, ואף מעיסוק בספורט בכלל בבגרותו של הילד. מדגיש אנוכי את הפרמטרים השלילים שיש בעיסוק בספורט התחרותי בגיל צעיר ואת הסכנות הטמונות בעיסוק שאיננו מכוון, מתוכנן ובנוי בהעמסה הדרגתית תוך כדי שימת דגש על התפתותו הנפשית של הילד. אם נשים לב לכול הפרטים הללו מראש אין ספק שיתרונות רבים יש לעוסקים בספורט התחרותי, ממסגרת חברתית תחרותית המונעת מהילדים לעסוק במסיבות פרועות, אלכוהול וסמים. חווית הניצחון מחד הינה תחושה אלוהית שרק מי שהיה ספורטאי מבין וחש תחושות עמוקות אלו. מאידך התמודדות עם מצב של כישלון והפסד הוא נדבך חשוב ביותר בהתפתחותו של הצעיר, ההכנה לחיים היא מצוינת כי הספורט התחרותי הוא מראה של החיים הבוגרים כישלונות, אכזבות, הפסדים לצד ניצחונות הם חלק בלתי נפרד מחיינו.

לכן לממליצים קטגורית על כניסה לעולם ההישג והתחרות נאמר ונסייג העולם נפלא, אך לא מתאים לכול אחד!    

ד"ר ברק ירוחם – ראש קמפוס שיאים וברושים וסגן מנהל הספורט באוניברסיטת ת"א
————————————————————————————————————————–


הספורטאי החובב, המקצועי והמקצועני



מניעת שחיקה בקרב מדריכי כושר



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כשמישהו אומר לי שאני לא יכולה לעשות זאת, אני פשוט לא מקשיבה לו", פלורנס גריפית ג'וניור



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג