ביום שבת בתחרות למרחק איש הברזל באיירונמן טקסס קרה משהו שאסור לנו להתעלם ממנו. זה לא היה "עוד מרוץ מהיר", לא שוב "תנאים טובים", ולא מסלול מקוצר. זה היה רגע שמחייב אותנו לעצור ולהבין – אנחנו לא מתקרבים לתור הזהב של איש הברזל, אנחנו כבר עמוק בתוכו.
לכתבות נוספות בנושא:
אלמוג אלעזרי פרש במהלך איירונמן טקסס, ניצחון בזמן היסטורי לבלומנפלט.
מרשים: אלוף צ'אלנג' ישראמן מרסל בולבאט ניצח באיירונמן צ'ילה.
כוח הטריאתלון: תוצאה פנומנלית לאלופה האולימפית בריצת 10 ק"מ.
הניצחון של כריסטיאן בלומנפלט בזמן של 7:21:24 שעות, כשכל ששת הראשונים יורדים מ-7:30 הוא באמת יוצא דופן. אבל כדי להבין עד כמה זה חריג, צריך ללכת אחורה, 15 שנה, ולראות איך מה שהיה פעם בלתי נתפס, הפך לסטנדרט.
2011 – גבול היכולת האנושית
ב-2011, אנדראס ריילהארט הגרמני המוכשר קובע בצ'אלנג' רות תוצאה של 7:41 שעות. זה לא היה רק שיא, זו הייתה תקרה. באותם ימים, התחושה הייתה שאולי, אולי ביום מושלם, על מסלול מהיר, עם תנאים אידיאליים, אפשר לגרד את המספר הזה. לרדת ממנו? זה כבר דרש כמעט שלמות.
2016 – פרודנו שובר את המחסום
ואז מגיע יאן פרודינו ב-2016, אחרי ניצחון בהוואי 2015 ובאליפות העולם בחצי באותה שנה. עם פרויקט בשם Project 740. המטרה ברורה – לרדת מ-7:41, על המסלול של רות בו קבע ריילהארט 7:41. אחד המסלולים המהירים בעולם.
יאן פרודנו. גבהים חדשים | צילום: Giacomo1970, Wikimedia
והוא אכן עושה את זה. הגרמני פירק את השיא דאז ב-6 דקות שלמות וקבע תוצאה של 7:35 שעות. זו לא רק ירידה של שש דקות. זו הייתה שבירה פסיכולוגית של גבול. פתאום מבינים – הגוף האנושי מסוגל ליותר ממה שחשבנו. אבל עדיין, זה הרגיש כמו "יום מושלם", בתקופה שבה לפרודנו בקושי היו מתחרים. עם כמה שמות חזקים שתמיד היו פחות חזקים ממנו.
2021 – כשהמהירות הופכת לניסוי הנדסי
בקיץ 2021, פרודינו לוקח את זה צעד קדימה יחד עם אופני Canyon בפרויקט בשם TRI Battle. זה כבר לא היה מרוץ רגיל של איירונמן או צ'אלנג'. אלא פרויקט הנדסי במסלול שתוכנן לפרטים הקטנים ביותר. זה קרה בגרמניה במסלול סופר שטוח שנבחר בקפידה, בו נבנו רמפות מיוחדות בפניות כדי לא לאבד מהירות, עם שחייה באגם שקט שסומנה עם סרט מתחת למים אליו יאן היה צריך להיצמד, ומסלול ריצה שטוח כמעט ללא פניות. תוואי זורם לחלוטין, תנאים מבוקרים ככל האפשר.
המטרה היתה לרדת עמוק יותר מאותו 7:35 של שנת 2016. התוצאה של מסלול כזה הייתה 7:27:53 שעות. שימו לב – כדי להגיע ל-7:27, היה צריך להנדס מציאות!
2021 – ואז הגיע בלומנפלט
באותה שנה, כריסטיאן בלומנפלט מגיע לראשונה מהמרחק האולימפי לאיירונמן קוזומל. הנורווגי סיפק הופעת בכורה מושלמת עם תוצאה פנומנלית של 7:21:12 שעות. התוצאה המהירה אי פעם. אבל עם כוכבית ברורה, שחייה עם הזרם, 39 וקצת דקות. שחייה לא הגיונית. זה הישג אדיר, אבל לא "נקי" לגמרי מבחינת תנאים. ועד היום זו נותרה התוצאה המהירה ביותר בכל הזמנים.
כריסטיאן בלומנפלט | צילום: Shutterstock
2024 – דיטלב מוריד את זה לקרקע ברות
ואז ב-2024 מגיע מגנוס דיטלב הדני הגבוה עם המספרים המטורפים באופניים אל מסלול שהפך להיות מסלול הבית שלו בשנים האחרונות, צ'אלנג' רות'. באותו יום הוא מייצר תוצאה כשרה לחלוטין של 7:23:24 שעות.
וזה רגע קריטי מאוד בציר הזמן. כי זו לא הנדסת מציאות ומסלול, זה לא ניסוי מיוחד בגרמניה, לא פרויקט מתוכנן ולא שחייה עם הזרם. זה מרוץ "כשר", עם מדידות תקניות, מסלול מלא, תנאים אמיתיים. פתאום 7:23 כבר לא שייך למעבדה. הוא קיים בעולם האמיתי.
2026 – השגרה החדשה
ואז מגיע יום שבת, איירונמן טקסס 2026. לא רות, לא מסלול שנבנה לשיאים. תחרות איירונמן "רגילה", עמוסה בשדה מתחרים פנומנלי. ומה קורה? שישה ספורטאים יורדים מ-7:30 שעות, 11 יורדים מ-7:35 שעות, 16 ספורטאים יורדים מ-4 שעות רכיבה, 4 ספורטאים יורדים מ-2:35 שעות במרתון. ואחד בלומנפלט שמנצח עם מרתון של 2:30:47, אחרי שהוא יורד מהאופניים בפיגור של מעל לדקה מהמוביל.
הפעם אין כוכביות, אין תנאים חריגים, 7:21:24 שעות היא פשוט המציאות החדשה של תור הזהב במרחק הארוך.
View this post on Instagram
אז מה באמת השתנה?
לא האופניים: אלא איך משתמשים בהם
האופניים השתפרו, אבל בפועל לא בצורה שמסבירה קפיצה כזו. מאז שנת 2021 והשיא הקודם של 7:27 של יאן, האופניים כמעט ולא עברו שינויים כאלה מהותיים.
המהפכה האמיתית היא בהבנה איך לשבת על האופניים, איך להקטין CDA (גרר אווירודינמי), איך לייצר תנוחה שהיא "מהירה פיזיקלית", לא רק נראית מהירה ויפה מהצד. מה שנראה אגרסיבי מהצד, לא בהכרח יעיל. היום עובדים עם מדידות, עם מספרים, עם פיזיקה. זה כבר מדע מדויק.
תזונה: הדלק שמאפשר את הכול
אם פרודנו דיבר על הקושי שלו לצרוך תזונה והעיד לא מזמן על צריכת 4-2 ג'לים באיש הברזל, היום מדברים על 120-100 גרם פחמימה לשעה. זה הבדל דרמטי מכיוון שזה מייצר פחות נפילות אנרגיה, פחות נפילות בביצוע, יותר יציבות. עם יכולת לשמור על וואטים גבוהים וביצוע חד גם בשלבים מתקדמים של התחרות. במצב כזה הגוף לא רק חזק יותר, הוא מתודלק אחרת לגמרי.
לירן להב. צילום: Marathon-Photos
עומס ותדירות: גבולות חדשים
בלומנפלט הציב בתוך חודש וחצי סטנדרט התאוששות מעולם אחר. בתקופת זמן של כ-45 ימים הוא ניצח את חצי איירונמן ג’ילונג, ניצח חצי באושנסייד, ניצח באיירונמן טקסס, ובאיירונמן ניו זילנד הפסיד רק בגלל תקלה באופניים. זה עומס שפעם היה בלתי אפשרי ויכול היה לפרק לספורטאי את העונה כולה. אצל בלומנפלט זה חלק מהמשחק.
אנחנו לא מדברים רק על נצחונות, אנחנו מדברים על קביעת שיאים ברמה של כמעט שבוע אחר שבוע. בג'ילונג הוא רץ את חצי המרתון ב-66 דק', ושישה ימים לאחר מכן ב-70.3 אושנסייד הוא עשה זאת ב-67 דק'. עד לא מזמן לרוץ 69 דק' בחצי איש ברזל היה מנצח מירוצים. בלומנפלט מציב רף ביצועי/פיזיולוגי חדש לחלוטין.
הגוף שלא אמור לנצח – ומנצח
בלומנפלט לא נראה כמו טריאתלט קלאסי. הוא יחסית נמוך, מסיבי, קצת גוץ (אם כי היום פחות מבעבר כי ביצע טרנספורמציה מסוימת לגוף שלו). בעל רגליים עבות מאוד שפחות מזכירות רגליים של רץ אלא יותר כמו של רוכב אופניים או ספרינטר. ועדיין, רץ 2:30 שעות כבר מספר פעמים אחרי 180 ק"מ של רכיבה.
עם VO2max (צריכת חמצן מירבי) של 101, וסף אנאירובי גבוה מאוד, הוא מראה לנו שהמודל השתנה. לא רק הביצועים שלו יוצאי דופן, אלא גם הפיזיולוגיה שהוא מביא איתו. שהיא לגמרי מעל שדה המתחרים שלו.
סיכום – איש הברזל בתקופה היסטורית
- 2011 – זמן של 7:41 נראה כמו גבול היכולת.
- 2016 – יאן פרודנו מנפץ את השיא עם 7:35 ברות.
- 2021 – יאן שובר את השיא עם 7:27 במסלול מהונדס.
- 2021 – בלומנפלט באיירונמן בכורה, 7:21 עם כוכבית.
- 2024 – דיטלב מייצר 7:23 במסלול כשר למהדרין.
- 2026 – שישה יורדים מ-7:30 ביום אחד ובלומנפלט מייצר 7:21:24 כשר לחלוטין.
זו לא רק התקדמות, זו האצה אבולוציונית שקורית לנגד עינינו. ואם יש משהו אחד ברור מהטור הזה, זה שהגבולות שאנחנו מכירים היום, הם רק תחנה זמנית. לא רחוק היום שבו בשדה מתחרים אחד יתייצבו כל השמות הגדולים על מסלול מהיר, וידחפו אחד את השני אל מתחת לגבול ה-7:20 שעות. השאלה היחידה שנשארה לי לשאול היא, האם זה יהיה שוב בלומנפלט בצ'אלנג' רות בעוד כשלושה חודשים?
הכותב: לירן להב | טריאתלט ומאמן טריאתלון וריצה. לטיפים נוספים מלירן לחצו כאן.
