הצטיינות לא מתאימה לכל אחד. היא בוודאי קשה מדי לרוב המוחלט של המשתתפים בספורט. למעשה, הרבה פעמים אפילו לועגים לאלו השואפים להצטיין, מכיוון שהם כה שונים משאר חבריהם. לכן אפילו לא קל לנסות להצטיין
מאת:ג'ו פריאל, תרגום: תומר גמינדר
בני האדם הם חיה חברתית: אנחנו לא אוהבים להיות מנודים. הרבה יותר קל להשתלב בהמון מאשר להתבלט מתוכו. אבל יש אתלטים המצליחים בכך, ועם הרבה ביטחון עצמי. האם שמתם לב כיצד אתלטים מקצוענים צעירים מנסים להקנות את הרושם שאין כל דבר חריג באימונים שלהם ובהשקעה שלהם בספורט? הם למדו להראות את החזות של "להיות כמו כולם", למרות שהביצועים שלהם בתחרויות מלמדים אותנו דברים אחרים. הניסיון להמעיט בכמות ההשקעה הוא הדרך שלהם להתמודד עם הדילמה ולמנוע מאחרים לתייג אותם כמוזרים. זו אסטרטגיה טובה שאני יכול להמליץ לכל מי ששואף להצטיין: נסו לא להשרות אווירה של מי ששואף להצטיין. נסו להראות רגילים בכל דרך שאתם יכולים.
מה מנבא הצלחה בספורט?
מה שעורר נושא זו הוא שאלה שמישהו שאל אותי בזמן ארוחת הערב הלילה. היינו במסיבת הפתעה לאתלט שאני מאמן אשר בדיוק זכה באליפות המדינה שלו ברכיבה נגד השעון בקבוצת הגיל שלו. לשכני לשולחן היה ברור שהאתלט שינה את המסלול שלו בשנה האחרונה והתחיל להצטיין ברכיבה. לכן, חברי החדש רצה לדעת מה אני מחפש באדם שרוצה לשכור אותי כמאמן. כיצד אני יכול לדעת אם הוא יכול להצליח? התחלתי לומר לו את מה שכתוב בהמשך, אך המסיבה קטעה את השיחה. הנה רשימה ארוכה של הדברים שאני סבור שמנבאים הצלחה בספורט, לפי סדר החשיבות.
מוטיבציה
המוטיבציה חשובה יותר מכל הגורמים הבאים ביחד. אם האתלט חסר את המוטיבציה, לא סביר שיצליח להצטיין. למעשה, שאר הגורמים כלל לא יתקיימו ללא מוטיבציה. הכוונה לא רק למילים מהשפה החוצה. אתלט בעל מוטיבציה הוא אדם המקדיש עצמו למשימה, ומתקשה לעצור בעצמו. הוא אדם הזקוק באמת למאמן בכדי לעצור אותו ולמנוע ממנו להגיע לאימון יתר, פציעה, מחלה ושריפה. אם על המאמן להשתמש בשוט, המטרה אבודה מראש, ולא משנה כמה האתלט מוכשר. המאמן לעולם לא יכול להחליף את המוטיבציה של האתלט. היא חייבת לבוא מבפנים. כאשר אני מראיין אתלטים אני שואל הרבה שאלות בכדי ללמוד מה רמת המוטיבציה האמיתית שלהם. לדוגמה, אני שואל שוב ושוב האם הם מתאמנים לבד או עם אתלטים אחרים. אתלט בעל מוטיבציה נמוכה יזדקק לעיתים קרובות לשותפים לאימון. אם יש לכם מוטיבציה, אזי כל הגורמים הבאים יסתדרו בסופו של דבר.
משמעת
משמעת היא דבר פשוט מאוד. אתלט ממושמע יקריב קורבנות מדי יום ויתמודד עם הקשיים בכדי להתעלות. הוא לא יחמיץ אימונים למעט במקרה אסון. מזג האוויר הוא גורם זניח. אתלט ממושמע יודע שהפרטים הקטנים הם החשובים. הוא או היא אינם מתרשלים בתזונה, התאוששות, ציוד או כל דבר אחר הקשור להשגת המטרות. משמעת איננה קלה. לאנשים אחרים קל להבין מוטיבציה, אבל הם מתקשים להבין את המשמעת ואנשים ממושמעים. אתם חייבים "להקל" או אפילו להסתיר את המשמעת שלכם אם ברצונכם להיות מקובלים בקרב חבריכם. בהצלחה בנקודה זו.
ביטחון עצמי
ישנם אנשים אשר נראה כאילו חיים כל החיים עם אמונה בלתי מסויגת בעצמם ובמעשיהם. אנשים אלו באמת נדירים. פגשתי מעט מאוד אתלטים שלא היו להם חששות בנוגע למידת ההתאמה שלהם למשימה שלפניהם. יש מאזניים של רמות ביטחון עצמי. רובנו נמצאים אי שם באמצע. בדרך כלל כל מה שאנו זקוקים לו כדי לנטות לצד של יותר בטחון עצמי הוא מידה מסוימת של הצלחה. הצלחה מולידה ביטחון עצמי. למרות שקשה למצוא ביטחון עצמי, ניתן לייצר אותו בכוחותיכם. אתלטים שאימנתי ואשר סבלו ממיעוט ביטחון עצמי קיבלו הנחיות יומיות שיעזרו להם לבנות ביטחון עצמי. כאשר הם הולכים לישון ואחרי שהאורות כבים, אני מנחה אותם לעבור על היום שמאחוריהם ולמצוא את האימונים והפעילויות שהיו מוצלחות במידה כלשהי. אלו יכולות להיות הצלחות קטנות כמו להרגיש חזקים בזמן טיפוס בעלייה במהלך האימון היום, או אכילה של פרי במקום עוגה או חטיף. אני מנחה אותם לחזור ולשנן הצלחה זו עד שהם נרדמים. לפעמים יש הצלחות גדולות. אלו נעשות "עוגנים" אשר נשמרות בכספת בכדי שניתן יהיה לחזור ו-"למשוך" אותן כאשר מרגישים שמאבדים את הביטחון העצמי, כמו על קו הזינוק למרוץ. המחשבה על הצלחות מולידה הצלחות. הצלחות מולידות ביטחון עצמי.
מיקוד
ניתן לקרוא לכך גם מיקוד; האתלט יודע או יודעת לאן הם רוצים להגיע. אימון יומי הוא פעילות מכוונת אשר תוביל להצטיינות. כל אימון (וההתאוששות הקשורה אליו) הוא לבנה קטנה אשר מוביל בסופו של דבר להצטיינות. אבל יש לבצע זאת צעד אחרי צעד, דבר אשר מביא אותנו לגורם האחרון, סבלנות.
סבלנות
לפי מלקולם גלדוול (Malcolm Gladwell) בספרו The Outliers, נדרשות כ-10,000 שעות על מנת שאדם יוכל להיות אומן בתחומו (ניתן לקרוא עוד על תיאוריה זו והמגבלות שלה כאן). מעולם לא ניסיתי לכמת הצטיינות בשעות, אבל הניסיון אומר לי שכדי להצטיין בספורט ברמות הגבוהות ביותר נדרשות כ-10 שנים של אימונים רציניים, ללא קשר לשלב בו אתם מתחילים. לכן אני סבור כי יש משהו בדברים של גלדוול. כמובן שיש יוצאים מן הכלל, או לפחות כאלו אשר נראים כך על פני השטח. אבל כאשר מגיע אתלט אשר ניראה כאילו הוא מטפס ישר לפסגה, בחינה מדוקדקת יותר מגלה פעמים רבות שהוא או היא התפתחו מחוץ למסלולים המקובלים והמוכרים. לסבלנות יש גם פן נוסף אשר מגיע אל מעבר לגישה ארוכת טווח להצלחה. מדובר במשהו יותר מיידי ויומיומי הקשור ליכולת לקצוב את המאמץ בתחילת האימונים והמרוצים. נראה שאתלטים אשר מתקשים ללמוד לקצוב את עצמם זוכים לפחות הצלחה מאלו הלומדים מיומנות זו.
שימו לב שלא אמרתי דבר לגבי כישרון מולד, פיזיולוגיה, מיומנות או אפילו ניסיון בספורט. את כל הדברים האלו ניתן לפתח או ללמוד אם שאר הגורמים קיימים. מעולם לא פגשתי מישהו שלא הייתה לו את היכולת לפתח את כל המיומנויות המנטאליות האלו. כפי שהזכרתי קודם, האתגר עבור רובנו כאשר אנו מחפשים מצוינות הוא כיצד לעשות זאת מבלי להראות כאילו אנו עושים זאת. תסתכלו כיצד המקצוענים עושים זאת ונסו לחקות את הגישה הנראית, לכאורה, קלילה שלהם. דוגמאות טובות לכך הן כריסי וולינגטון (Chrissie Wellington) בטריאתלון ודייוויד זבריצקי (David Zabriskie) ברכיבת כביש. בדרכים המיוחדות שלהם הם נותנים את התחושה שהם לא מוטרדים מההצטיינות בספורט. אבל אין מי שמגיע לרמות ההצלחה שלהם מבלי שתהיה לו המוטיבציה הפנימית החזקה, המשמעת, המיקוד והסבלנות.
ג’ו פריאל
מאמן
ספורטאים סיבולת מאז 1980. הלקוחות שלו הם האליטה של הספורטאים החובבים
והמקצועיים מקרב רוכבי הכביש, רוכבי אופני הרים, הטריאתלטים והדואתלטים. הם
מגיעים מכל קצוות תבל וכוללים אלופים לאומיים אמריקאים וזרים, מתחרים
באליפויות העולם, וספורטאים אולימפיים.
הוא מחברם של עשרה ספרים על
אימון לספורטאים סיבולת כולל הסדרה הפופולארית והנמכרת ביותר בספר Training
Bible. הוא בעל תואר שני במדעי האימון, הוא מאמן מוסמך לרמת עילית
לטריאתלון ורכיבה בארה"ב, והוא המייסד והיו"ר לשעבר של נציבות האימון
הלאומית בארה"ב.
ג’ו מקיים סמינרים ברחבי העולם על אימון ומרוצים לרוכבי אופניים, טריאתלטים ומאמנים, ומספק שירותי ייעוץ עבור חברות בתעשיית הכושר.
תומר גמינדר – המתרגם
נשוי + 3 בנות מדהימות, טכנולוג תקשורת מחשבים ואבטחה בימים, וטריאתלט, נווט וצלם בשעות הפנאי.