בשבת הקרובה ייצא לדרך אחד ממרוצי האולטרה-מרתון הקשים והאיקוניים בעולם – הספרטתלון. 246 ק"מ מהאקרופוליס באתונה עד ליעד – לנשק את רגל פסלו של ליאונידס בספרטה. בין המשתתפים – גם מספר שיא של 12 רצות ורצים מישראל. כאלו שינסו לרשום את שמם בספרי ההיסטוריה של המרוץ. רגע לפני, נכניס אתכם לאווירה עם כל מה שצריך לדעת.
לכתבות נוספות בנושא:
הזמר הארי סטיילס רץ במרתון ברלין תחת שם בדוי, וקבע שיא אישי אדיר
הפורמט האכזרי והמטורף מכולם: מרוץ הבקיארד חוזר לישראל
שערוריה: המנצחת שעשתה היסטוריה ב-UTMB נתפסה על חומרים אסורים
מה זה הספרטתלון?
נתחיל מההיסטוריה – המסלול הארוך והמפרך לא הגיע סתם כך. מדובר בחיקוי הדרך שלפי הסיפורים עשה פידיפדיס אי שם בשנת 490 לפני הספירה. פידיפדיס היה שליח אתונאי שנזעק לספרטה לבקש סיוע מול הפרסים בקרב מרתון. לפי התיעוד של הרודוטוס – הוא הגיע ליעד הרחוק יום אחרי יציאתו, במה שהפך לאגדה.
הראשון לבחון זאת בעת המודרנית היה קצין בריטי בשם ג'ון פודן, חובב היסטוריה יוונית שהיה ידוע ביכולות הריצה שלו למרחקים ארוכים. בשנת 1981 הוא ביקש לבחון האם התיעוד של הרודוטוס אכן מדויק, או שמא מדובר בהגזמה או אף אגדה. הוא ניסה לסיים את המרחק יחד עם עוד ארבעה רצים, אולם הניסיון לא צלח. שנה לאחר מכן הוא כבר צלח במשימה, יחד עם שני רצים נוספים, שהמהיר בהם – ג'ון שולטן, הצליח לסיים את המרחק ולהגיע לספרטה בפחות מ-36 שעות. שנה לאחר מכן, המרוץ כבר קרם עור וגידים, והוזנק לראשונה באופן רשמי עם 16 רצים. מאז, הלך וצבר תאוצה והפך לאחד הפופולריים בקרב רצי האולטרה.
קושי מעל לכל דמיון
אז מה הופך את המרוץ הזה לכל כך קשה ואיקוני? ובכן, ראשית הקושי הוא כמובן במרחק הארוך, 246 ק"מ, שהם כמעט שישה מרתונים ברצף. אלא שכאן זה רק מתחיל. מזג האוויר ביוון בתקופה זו של השנה בדרך כלל חם והטמפרטורות עולות בשיא אל מעל ל-30 מעלות (אם כי השנה נראה שהתחזית מעט נוחה יותר – טפו טפו טפו). אם זה לא מספיק, תוסיפו לכך עוד לא פחות מ-75 נקודות ביניים של "קאט אוף" בדרך, אליהן חייבים להגיע תוך זמן מוגדר מראש וקשוח במיוחד. פספוס נקודה אפילו בכמה שניות – ואתם בחוץ.
לא בכדי הנתונים מספרים על כ-30 אחוזי הצלחה במרבית השנים (ולעתים אף פחות). ועוד כאשר מדובר על רצי האולטרה הטובים ביותר בעולם. אגב, עצם ההגעה למרוץ היא הישג וסמל סטטוס. זאת מכיוון שיש לעמוד בקריטריונים קשוחים ולהשיג תוצאות מהירות מאוד רק כדי להיכנס להגרלה על הזכות להשתתף.
ישראל על המפה
היחסים של הרצים הישראלים עם המרוץ הם כבר ארוכי שנים. הישראלי הראשון שזינק למרוץ היה אביב כפיף בשנת 2011, אולם הוא לא סיים את המסע המפרך. שנה לאחר מכן הגיע גם הישראלי הראשון שנישק את רגלו של לאונידס – גלעד קראוז, שעשה זאת עוד ארבע פעמים לאחר מכן. לימים, גלעד ואשתו דגנית הפכו למייסדי מרוץ הספרטניון הישראלי, בו ניתן בין היתר לקבוע קריטריון לספרטתלון, וגם מלווים ומובילים רבים מרצי המשלחת לאורך השנים.
המשלחת הישראלית 2025
הרץ הבולט ביותר במשלחת הישראלית הוא רועי יהודה, שאשתקד רשם הישג חסר תקדים. יהודה קבע אשתקד זמן של 26:24:25 שעות, וסיים במקום ה-13 הכללי. מדובר בהישגים הטובים ביותר אי פעם לישראלי במרוץ. השנה, הוא ומאמנתו ליז מלכה מתכננים לרדת מגבול 25 השעות ולהיכנס לטופ 10 הכללי. משימה קשה – אך כפי שהוא כבר הוכיח – גם אפשרית.
גלעד קראוז בן ה-53 חוזר גם הוא למסלול האיקוני, אחרי 7 שנים שלא רץ בו. קראוז, שכאומר היה הישראלי הראשון לסיים את המרוץ, ינסה לעשות זאת בפעם השישית, הישג אדיר בכל קנה מידה. אם הקושי לא מספיק, קראוז עושה זאת גם ללא כליה וכיס מרה, לאחר שעבר תאונת דרכים קשה בשנת 2000, ומוכיח עבור רבים שהכל אפשרי.
עוד רץ שכבר עשה זאת יותר מפעם אחת הוא שליו ברוש. הרץ המנוסה יזנק בפעם השישית לספרטתלון וינסה לנשק את כף רגלו של ליאונידס בפעם הרביעית. ביום ראשון האחרון, הוא סיים את מרתון ברלין יחד עם מתאמניו. חימום לא רע לספרטה.
פנינה צדיקריו, הנציגה הנשית הבכירה של ישראל, חוזרת בפעם השלישית למרוץ. היא סיימה שני ספרטתלונים רצופים, לראשונה עבור רצה ישראלית. כעת היא תנסה לעשות זאת שנה שלישית ברצף, הישג שאף רץ ישראלי לא עשה בעבר (גבר או אישה).
עוד על המסלול
- תום שנבורן מגיע בפעם הרביעית אחרי שסיים את הספרטתלון ב-2023.
- אורי לב, שסיים ב-2019 עם אחד הזמנים המהירים מבין הישראלים (33:22 שעות) חוזר למסלול בפעם השלישית.
- אמיר מאיר חוזר בפעם השנייה אחרי שלא סיים בפעם הראשונה.
- עמית ביאז ינסה להיות הישראלי הצעיר ביותר שמגיע לספרטה, אחרי שלא צלח בניסיון הראשון
- טל כרמל, מני מילשטיין, שיין בר וגיל הולנדר עומדים להשתתף בפעם הראשונה וינסו להכניס את שמם לרשימת המסיימים היוקרתית.
למידע נוסף, לחצו כאן לאתר הספרטתלון הישראלי





















