שבעה באוקטובר 2023, וההתפתחויות הביטחוניות שבאו בעקבותיו, טלטלו את החברה הישראלית בצורה בלתי נתפסת. אלפי אזרחים, חיילים ואנשי כוחות הביטחון נחשפו לאירועים טראומטיים, וההדף הפסיכולוגי מהדהד גם כיום, על רקע ההתמודדות המתמשכת עם איומים ביטחוניים, לרבות ההסלמה האחרונה מול איראן.
לכתבות נוספות בנושא:
הכאב שמתחיל בטכניקה: כך תרגול שגוי מעלה את הסיכון לפציעות
בין תזונה לנפש בזמן מלחמה: איך נחזיר לעצמנו את השליטה על הגוף שלנו?
מחקר חדש מצא: הליכה עם כלב מפחיתה את הסיכון לנפילות
במציאות מורכבת ולא פשוטה זו, הצורך בכלים טיפוליים יעילים להתמודדות עם פוסט-טראומה (PTSD) גובר, ודווקא בתחום הפיזיותרפיה והפעילות גופנית טמונה הבטחה גדולה.
כפיזיותרפיסט העוסק מזה שנים בשיקום אורתופדי ופציעות ספורט, ומתוך היכרות עמוקה עם גוף האדם ויכולותיו, אני עד לחשיבות הקריטית של תנועה לא רק לבריאות הפיזית, אלא גם לבריאות הנפשית. בשנים האחרונות, מחקרים רבים מאששים את הקשר ההולך ומתהדק בין פעילות גופנית סדירה לבין הפחתת תופעות הקשורות לחרדות, לסטרס וגם לתסמיני PTSD, שיפור תפקוד נפשי וחיזוק חוסן פסיכולוגי.
השיקום הוא לא רק פיזי, אלא נפשי | צילום: Shutterstock
במאמר זה, ריכזתי את הרלוונטיות של פעילות הגופנית ככלי לניהול והתמודדות עם תופעת הפוסט טראומה על רבדיה השונים. אנו נצלול אל מנגנוני הפעולה של פעילות גופנית ככלי טיפולי, ונדון בהשלכות היישומיות של ממצאים אלו על רקע המציאות הישראלית הנוכחית.
הבסיס המחקרי: תנועה כ"כלי ביולוגי" להתמודדות עם טראומה
PTSD המאופיין בין היתר בחוויות חוזרות של האירוע הטראומטי, הימנעות, תנודות שליליות במצב הרוח ועוררות יתר, משפיע עמוקות על מערכות הגוף והנפש.
הגוף מפעיל במצבים שכאלה את המערכת האוטונומית שלו בצורת תגובת "הילחם או ברח" (Fight or Flight) המופעלת בזמן סכנה התגובה הזו ממשיכה לפעול בעוצמה גם לאחר האירוע הטראומטי, ומובילה לשינויים פיזיולוגיים ונוירולוגיים.
כאן בדיוק – נכנסת לתמונה הפעילות הגופנית !
מחקרים מהשנים האחרונות שופכים אור על מספר מנגנונים מרכזיים שבהם פעילות גופנית מסייעת בטיפול במצבים של PTSD :
• ויסות מערכת העצבים האוטונומית: חשיפה לטראומה משבשת את האיזון בין המערכת הסימפתטית (האחראית על תגובות לחץ) למערכת הפארה סימפתטית (האחראית על רוגע ויציאה מסטרס).
פעילות גופנית (אירובית כמו גם אנאירובית), הוכחה כיעילה בוויסות מערכת העצבים האוטונומית, הפחתת דופק במנוחה, והגברת קצב הלב בזמן מאמץ – מדדים המעידים על חוסן פיזיולוגי (Fetzner et al., 2020).
צילום: Shutterstock
• השפעה על נוירו כימיה מוחית: פעילות גופנית משחררת אנדורפינים, דופמין, סרוטונין ונוראדרנלין – מוליכים עצביים המשחקים תפקיד קריטי בוויסות מצב רוח, הפחתת כאב וחרדה. בנוסף, היא מעודדת יצירת חומר בשם BDNF (Brain-Derived Neurotrophic Factor), – חלבון חיוני לצמיחה ותחזוקה של תאי עצב, אשר נמצא ברמות נמוכות יותר אצל הסובלים מחרדות ו-PTSD. (מקור – Manger et al., 2022)
• שיפור דפוסי שינה: הפרעות שינה נפוצות בקרב נפגעי טראומה ומחריפות את התסמינים. פעילות גופנית סדירה, בעיקר בשעות היום, מסייעת בשיפור איכות השינה, קיצור זמן ההירדמות והפחתת יקיצות ליליות (He et al., 2021) .
• הפחתת דלקתיות כרונית: מתח פוסט-טראומטי מלווה לעיתים קרובות בדלקתיות כרונית בגוף, המהווה גורם סיכון למחלות פיזיות רבות. פעילות גופנית ידועה כבעלת השפעה אנטי-דלקתית, ובכך מסייעת להפחתת הסיכון למחלות נלוות (Michopoulos et al., 2021).
• שליטה ותחושת מסוגלות: העיסוק בפעילות גופנית מעניק לאדם תחושת שליטה מחודשת על גופו ועל סביבתו, תחושה שנפגעה משמעותית במהלך האירוע הטראומטי. היכולת להציב מטרות, להתמיד ולהגיע להישגים פיזיים, מחזקת את תחושת המסוגלות העצמית, החוללות העצמית (Self Efficacy) והביטחון (Vancampfort et al., 2017).
• אינטראקציה חברתית: פעילויות קבוצתיות, בין אם זה אימוני כושר, שיעורי סטודיו או קבוצות ריצה, מספקות מסגרת חברתית תומכת. הקשר עם אחרים, שיתוף פעולה והכרה הדדית, יכולים להפחית תחושות בדידות ובידוד, ולהוות גורם מגן משמעותי בהתמודדות עם טראומה.
פעילות קבוצתית תורמת | צילום: Shutterstock
יישומים במציאות הישראלית: מענה הוליסטי לטראומה לאומית
הנתונים המחקריים הללו מקבלים משנה תוקף במציאות הישראלית הנוכחית. אלפי אנשים, כולל פצועי מלחמה, ניצולי טבח, מפונים ואזרחים שנחשפו לירי רקטות, מתמודדים עם השלכות נפשיות קשות מאוד. ההתמודדות המתמשכת עם איומים, כפי שחווינו לאחרונה מול איראן, רק מעצימה את תחושות אי הוודאות, הסטרס והחרדה.
כאנשי רפואה וטיפול בפרט, ואני יכול לדבר על עולמי כפיזיותרפיסט בפרט – כולנו נמצאים בעמדה ייחודית לספק מענה משלים לטיפולים פסיכולוגיים ופסיכיאטריים. חשוב להדגיש כי פעילות גופנית אינה תחליף לטיפול נפשי, אלא כלי משלים וחיוני בגישה הוליסטית.
בהקשרים אלה – אנו יכולים:
• לבנות תוכניות אימון מותאמות אישית: לכל אדם יש צרכים ויכולות שונים. פיזיותרפיסט מומחה יכול לבנות תוכנית אימונים הדרגתית ובטוחה, תוך התחשבות במגבלות פיזיות, כאבים או פציעות קיימות.
• לשלב אלמנטים של מודעות גופנית: טכניקות כמו פילאטיס, יוגה וטאי צ'י, המשלבות תנועה עם נשימה ומודעות, יכולות לסייע לאנשים לחזור ולהתחבר לגופם, במיוחד במצבים של דיסוציאציה (ניתוק) אשר נפוצים ב-PTSD.
יוגה | צילום: Irina L, Pixabay
• להתמקד בחיזוק יציבות ואיזון: פגיעה טראומטית משפיעה לעיתים קרובות על תחושת הביטחון והיציבות. עבודה על שיווי משקל, קואורדינציה וחיזוק שרירי מרכז גוף ("שרירי הליבה"), יכולה להחזיר תחושת שליטה וקרקוע.
• לשלב פעילות בטבע: הוכח כי שהייה בטבע ופעילות גופנית בסביבה ירוקה מפחיתות מתח וחרדה. הליכה בטבע, רכיבת אופניים בשבילים או אימוני כושר בפארק, יכולים להוות מרכיב טיפולי משמעותי.
• ליצור קבוצות תמיכה מבוססות פעילות: קבוצות ריצה, אימוני כושר קבוצתיים או חוגי ריקוד המיועדים ספציפית לנפגעי טראומה, יכולים לספק סביבה בטוחה ותומכת לשיתוף וריפוי.
מבט לעתיד: הכשרה ופרוטוקולים מותאמים
לאור הצרכים ההולכים וגוברים, קיים צורך דחוף בהכשרת אנשי מקצוע בתחום הפיזיותרפיה, הטיפול והכושר, שיבינו לעומק את המאפיינים הייחודיים של טיפול בנפגעי טראומה. פיתוח פרוטוקולים טיפוליים מותאמים, שישלבו עקרונות פיזיותרפיה עם ידע מתחום הפסיכו-טראומה, יהיה קריטי להבטחת טיפול יעיל ומיטבי.
על רקע המצב הביטחוני המתמשך בישראל, והצורך המיידי במענה הולם, חיוני להכיר בפוטנציאל העצום של פעילות גופנית ככלי טיפולי משלים.
כשם שאנו מטפלים בפצעים הפיזיים של מלחמה, עלינו לזכור שגוף ונפש שזורים זה בזה. מתן מענה תנועתי מותאם, מבוסס מחקר ורגיש לצרכים הייחודיים של נפגעי טראומה, הוא חלק בלתי נפרד משיקום לאומי וחיזוק החוסן הלאומי.
תנועה היא לא רק דרך לחיות, אלא גם דרך להחלים. רק בריאות לכולנו ושהחטופים יחזרו במהרה – אמן!
הכותב: עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים, מאמנים ומטפלים בארץ ובעולם.
