סערה גדולה בארה"ב, ולא נראה שהיא בדרך להירגע בקרוב. מייקל פלפס, גדול השחיינים בכל הזמנים והספורטאי המעוטר ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים, פרסם בסוף השבוע הצהרה חריפה נגד איגוד השחייה האמריקאי. בפוסט ארוך באינסטגרם, פלפס לא חסך בביקורת על הנהגת הענף, דרש שינוי מערכתי מקיף והבהיר כי הוא רוצה להיות "חלק מהפתרון".
לכתבות נוספות בנושא:
פלפס ממשיך במתקפה על האיגוד האמריקאי: "התייחסו אליי כחתיכת בשר"
פלפס ולוכטה תקפו את ביצועי נבחרת ארה"ב, השחיינים לא נשארו חייבים
לא יצא ראשון מהמים: אדם פיטי סיים טריאתלון ראשון בחייו ומבטיח לעשות זאת שוב
מכתב זה מגיע בעקבות חילופי דברים קצרים ברשתות ובהצהרות רשמיות בין פלפס, ושחייני עבר מעוטרים נוספים דוגמת ראיין לוכטה וראודי גיינס, לבין האיגוד האמריקאי, נוכח הביצועים הירודים של נבחרת השחייה באליפות העולם האחרונה (בדגש על נבחרת הגברים). כעת, נראה שהגיעו מים עד נפש עבור פלפס, והוא מעלה את הטונים נגד האיגוד.
פלפס: "המערכת שבורה – ואם לא נדבר על זה, זה לא ייפתר"
פלפס כתב בפוסט כי כבר בתחילת השנה העביר מכתב לאיגוד השחייה האמריקאי ולוועד האולימפי האמריקאי, שבו פירט את "התסכולים מהמצב הנוכחי של הענף". לדבריו, המכתב נפל על אוזניים ערלות: "אף אחד לא באמת רוצה לדבר על כמה איגוד השחייה האמריקאי שבור", כתב פלפס. "אבל אם לא נדבר על זה, זה לא ייפתר".
View this post on Instagram
השחיין האגדי גם התייחס לסערה שהתעוררה סביב הסטורי שהעלה במהלך האליפות – מם ובו מצבה עם הכיתוב "כאן קבורה USA Swimming". פלפס הדגיש כי הביקורת אינה כלפי השחיינים עצמם, שרבים מהם התמודדו ערב התחרות בסינגפור עם הרעלת קיבה.
"אני חייב להיות ברור – יש לי את מירב הכבוד לשחיינים האמריקאים שהתחרו באליפות העולם", כתב. "הביקורת שלי אינה עליהם. אני יודע כמה הם עובדים קשה וכמה כבוד יש להם לייצג את נבחרת ארה"ב. הביקורת שלי היא על המערכת, על ההנהגה שלה, ועל איך שהיא כושלת".
פלפס אף כתב משפט מצמרר כאב: "כאבא לארבעה בנים צעירים, כואב לי לומר שאני לא בטוח שהייתי רוצה שהם יהיו חלק מהענף הזה ברמה התחרותית. כן, השחייה שינתה לי את החיים – אבל היא גם גרמה לי הרבה כאב, והמצב הנוכחי שלה ממלא אותי בעצב ובכעס".
דרישה לשינוי מערכתי
פלפס חשף גם צד אישי יותר על יחסיו עם המערכת לאורך הקריירה: "התייחסו אליי כמו חתיכת בשר. ביליתי את רוב חיי בתוך מערכת שאמורה לתמוך בספורטאים. נתתי לה את כולי, אבל לעיתים קרובות הרגשתי שקולי לא נשמע. אמרו לי להיות אסיר תודה על ההזדמנות להתחרות, ושחשוב יותר לשתוק ולשמור על שלום בית". הדברים הללו מעניקים הצצה נדירה לעומק התסכול שהצטבר אצל השחיין המעוטר בכל הזמנים, שנשא במשך שנים מסר אחיד וממלכתי – ורק כעת מאפשר לעצמו לדבר בפתיחות.
פלפס סיכם את דבריו בשלושה צעדים שהוא דורש מהנהלת USA Swimming: ביקורת עצמאית מלאה (360 מעלות) של ההתאחדות, שיפור השירות לשחיינים, כך שהספורטאים עצמם יהיו במרכז וחיזוק הבסיס הרחב של הענף, כולל היפוך מגמת הירידה במספר החברים בעקבות מגפת הקורונה.
"אני רוצה לראות את הספורט הזה משגשג ואני רוצה להיות חלק מהפתרון", כתב פלפס. "תמיד אמרתי שאני רוצה לשנות את השחייה בארה"ב, וזה עדיין נכון. עדיין אכפת לי – ואני לא מוכן לוותר".
מאחורי הקלעים: "פלפס היה יותר מדי מנומס"
באתר SwimSwam, אחד מגופי התקשורת המובילים בעולם השחייה, פורסם מאמר דעה שכתב מל סטיוארט, אלוף עולם לשעבר ואלוף אולימפי מברצלונה 1992 שחשף פרטים נוספים על מאחורי הקלעים. לטענת הכותב, פלפס היה "מנומס מדי" בפוסט הרשמי שלו.
מל סטיוארט | צילום: myuzeme, wikimedia
על פי דבריו של סטיוארט, כבר באפריל השנה ניסה פלפס לנהל שיחות עם הנהלת איגוד השחייה האמריקאי – אך נדחה. במאי הוא ניסח מכתב חריף, שעליו חתמו יותר מ-120 מדליסטים אולימפיים, כמה מהמועדונים המובילים בארה"ב, מאמנים לאומיים ותורמים מרכזיים. המכתב קרא "לאתחול מערכתי בהנהגה".
המאמר אף טוען כי פלפס עמד בלחץ עצום לא לפרסם את המכתב. "זה מעולם לא היה קשור לשחיינים עצמם או לאליפות מסוימת", נכתב, "אלא להנהגה – ובעיקר לדירקטוריון של איגוד השחייה האמריקאי".
"מטייחים בעיות – ומשלמים משכורות עתק"
סטיוארט טען כי הנהגת השחייה האמריקאית מנסה להסיט את הדיון. בהצהרות פומביות הדגישה ההנהלה את מחלת השחיינים באליפות העולם – אך התעלמה לחלוטין מהמכתב של פלפס ומהביקורת החריפה על תרבות הניהול.
עוד הועלתה ביקורת על הנושא הכלכלי: משכורות העתק של בכירי האיגוד זינקו בעשור האחרון, בזמן שהמלגות והסיוע לספורטאים נשארו קפואים: "הכסף זורם למעלה, לא לשחיינים", נכתב.
גם המאמנים ספגו פגיעה: במשך שנים רבות הם לא קיבלו שכר על שבועות ארוכים של עבודה עם נבחרות לאומיות, מחשש שאם יבקשו – יודרו מהמערכת.
מייקל פלפס ובוב באומן | צילום: Agência Brasil Fotografias, Wikimedia
"בועת קולורדו ספרינגס" – מערכת שמנותקת מהשטח
במאמר הוצגה גם תופעה שמכונה "הבועה" – תרבות של ניהול שמרני ו"מנותק מהשטח", הנתמכת בכספי "רווחה אולימפית" מהוועד האולימפי הבינלאומי. "הכסף זורם, ולכן ההנהגה לא חייבת להשתנות. אין סיבה לקחת סיכונים או לחדש", נכתב.
לטענת הכותב, הדבר מוביל לסטגנציה, לאובדן ספונסרים ולירידה ברישום ספורטאים חדשים – גם בשנה אולימפית. "אנחנו מבזבזים את המורשת שפלפס השאיר לנו", נכתב במאמר.
לאן הולכים מכאן?
פלפס, לוכטה, גיינס ואחרים העלו שאלות קשות על תרבות ההנהגה בארגון – תרבות שכוללת לטענתם הימנעות מלקיחת אחריות, חוסר שקיפות וחוסר השקעה אמיתי באתלטים ובמאמנים.
סטיוארט מסכם במאמרו: "כדי שהענף יתקדם, חייבים לפרק את הבועה וליצור הנהגה שמחויבת באמת לספורטאים, למאמנים ולקהילת השחייה. אחרת, השחייה האמריקאית תישאר במקום – ותמשיך לאבד את היתרון העצום שהיה לה".
