מה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם?

8 מתוך 10 יחוו כאבי גב בשלב כלשהו בחיים. כאבי גב מופיעים בשכיחות גבוהה בגילאי 50-30, התקופה היצירתית ביותר של החיים שלנו. אין תרופת פלא, אבל ניתן לטפל בבעיות גב כרוניות באופן יעיל וניתן לצמצם פגיעה בתפקוד היומיומי
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


8 מתוך 10 יחוו כאבי גב בשלב כלשהו בחיים. כאבי גב מופיעים בשכיחות גבוהה בגילאי 50-30, התקופה היצירתית ביותר של החיים שלנו. אין תרופת פלא, אבל ניתן לטפל בבעיות גב כרוניות באופן יעיל וניתן לצמצם פגיעה בתפקוד היומיומי

מאת:ברוך ויינשלבוים


אפידמיולוגיה (שכיחות של התופעה):
כאבי גב הם בעיה מס'1 הניצבת בפני שירותי התעסוקה בעולם המערבי המתועש. הם הסיבה השנייה בשכיחותה להיעדרות מעבודה והסיבה העיקרית למוגבלויות תעסוקתיות ואחרות בגילאי 45-19. בכל שנה כ־6%-3% מכלל האוכלוסייה סובלים מכאבי גב. באוכלוסיה הבוגרת סובלים מכאבים 30%-25% – מחציתם חוו כאב גב אקוטי (פתאומי) שנמשך יותר משבוע אחד ואצל כ־10% מהם הוא נהפך לכאב כרוני.

File:800px-RomanChairBackExtension.gif
צילום: Mohamed Ouda

ההערכה היא שכ־80 מילארד דולר מושקעים במערכת הבריאות ובמערכת התעסוקה בגלל כאבי גב והעלות רק עולה עם השנים.

במקרים של כאבי גב אנשים מדווחים על מוגבלות – חוסר יכולת לבצע מטלות גופניות ופגיעה בתפקוד פונקציונלי. במרבית המקרים הכאב חולף לאחר מספר ימים ללא תלות בסוג הטיפול, אולם בחלק מהמקרים הכאב לא חולף ונהפך לכאב כרוני.

כאב גב תחתון הנו בעיה שכיחה המקיפה את כלל האנשים ללא תלות בסגנון עבודתם – פיזית מול משרדית, סטטית מול דינמית.

אין תרופת פלא מהירה לרוב בעיות הגב אלא התערבות טיפולית כוללת וממושכת. השאלה היא שאלת מודעות לבעיות אלו ומה אתם עושים כדי להגן על הגב שלכם? במאמר זה בחרתי לסקור בצורה בסיסית ביותר את הגורמים העיקריים לכאבי גב ואת הדרכים למניעה או לצמצום הופעתם.

אטיולוגיה (גורמים וסיבות):
רוב האנשים שסובלים מכאבי גב תחתון, לא נפגעו בפתאומיות בגב – שנים על גבי שנים עמוד השדרה שלנו חשוף לעומסים חוזרים ונשנים מה שלא בהכרח גורם לכאב, אך מסב נזקים קטנים לחלקים השונים של עמוד השדרה. פגיעות חוזרות ונשנות אלו מוסיפות כל פעם קצת יותר נזק ובאטיות גורמות להתנוונות של חלקי עמוד שדרה ולכאבי גב תחתון. כאבי גב תחתון, לפחות בחלקם, הם תוצאה של שינויים ניוונים בעמוד השדרה המתרחשים במעגל החיים.

בנוסף לתהליכים דגנרטיבים (שינויים ניווניים) בעמוד שדרה יכולה להתרחש גם פגיעה טראומטית שגורמת לכאב. המצב הכללי של עמוד השדרה תורם גם הוא לסטטוס של ההחלמה וההתאוששות של הגב כתוצאה מפגיעה וקובע עד כמה הכאבים יהפכו לכרוניים. המטרה של כל טיפול שהוא בגב היא לשפר את הסימפטומים של כאבי הגב ולהאט את התהליכים הניווניים בעמוד השדרה.

מטרת מאמר זה לחשוף אתכם למידע הקיים היום בספרות המדעית על כאבי גב, ולעזור לכם למנוע או להפחית את שכיחות כאבי הגב.

גורמי סיכון לכאבי גב:
קיימים גורמים רבים שמקדמים את הופעת כאבי גב, ביניהם: רמת כושר גופני, מצב סוציו אקונומי, שימוש בסמים ואלכוהול, היסטוריה של עישון, חשיפה ממושכת לוויברציות במצב ישיבה, ליקויי יציבה למיניהם, כפיפות עמוד שדרה במצב ישיבה, גורמי פסיכולוגים (סטרס), מצב בריאותי כללי ותפקוד שרירי. מבלי להיכנס לפרטי פרטים של כל גורם ניתן לחלק את הגורמים למס' קבוצות:
* פיזיים
* פסיכולוגיים חברתיים
* אנטומיים
* ביומכניים, ארגונומיים
* פתו-פיזיולוגיים

באופן כללי ניתן לאמר שהרמה הגופנית של האדם משפיעה על יכולתו לחוות כאבי גב ולהתאושש מהם. מחקרים מראים באופן מובהק שאנשים שעסקו בפ"ג באופן קבוע חוו בממוצע פחות כאבי גב מאנשים שלא עסקו בה. הסיכוי של אנשים בעלי מצב בריאותי תקין לחוות כאב גב נמוך יותר מאשר אנשים עם מחלות שונות, כגון: אורתופדיות. סטרס, חרדה מצב סוציואקונומי נמוך מעלים את הסיכוי לפגיעה כלשהי בגב ולהופעת כאבים. שימוש בסמים ואלכוהול כמו גם עישון מעלים את הסיכוי לכאבי גב.

מבחינת מבנים אנטומיים עמוד שדרה בנוי מ־24 חוליות עד עצם העצה שבאגן, בין החוליות ישנה דסקית שמפרידה ביניהן. הדסקית בנויה מגרעין גלטיני הנע בהתאם לגודל ולכיוון העומסים שמופעלים, וממעטפת סיבית הסוגרת את הדיסק מבחוץ. המטרה העיקרית של אותו דיסק בין חולייתי הוא לפזר את העומסים על גופי החוליה ולבלום חלק מהכוחות ומהזעזועים שמופעלים על עמוד השדרה. בתוך הדיסק ישנם מרכיבים של פולי סוכרים בעלי יכול ספיחת מים. כ־80% ממשקל הדיסק הם מים, מרכיב זה יורד עם השנים כחלק ממעגל החיים. כתוצאה מכך אנו מקבלים בגיל המבוגר דיסק שיכולתו לבלום ולפזר עומסים נמוכה יותר ביחס לדיסק צעיר. כאשר מביטים על עמוד השדרה במבט מהצד ניתן לראות שהוא בנוי בצורת עקומות ולא ישר. המבנה הייחודי של עמוד השדרה בשילוב העקומות נותן לעמוד השדרה את שתי התכונות החשובות ביותר לתפקודו: יציבות ותנועתיות.    

תכונות אלו סותרות אחת את השנייה, ולכן פשרה ביניהם נותנת את השילוב האופטימלי.

האזור המותני של עמוד שדרה בנוי מ־5 חוליות בצורה עקומה קעורה ונקרא "לורדוזה מותנית". שמירת עקומה מותנית בפעילות גופנית ותעסוקתית במצב הניטרלי אנטומי שלה, הנה בסיס חשוב מאד למניעת פגיעות גב וחשיפת עמוד שדרה לעומסי יתר.

כל כפיפה לפנים בעמוד שדרה גורמת ליישור לורדוזה המותנית ולהעלאת עומסים על החוליות. כפיפה+פיתול מעלים את העומסים בצורה קיצונית יותר. בישיבה אנו נמצאים במצב של האגן מסובב לאחור הדבר גורם ל"ביטול" לורדוזה מותנית וגם כן לעומסים גבוהים יותר.

הבעיה העיקרית במנחים הגורמים להשטחה של עקומה זו בכך שהגרעין הג'לטיני שאמור להיות במרכז הדיסק נע אחורה והצדה בעקבות כפיפה עמוד שדרה ומפעיל עומסי מתיחה על המעטפת הסיבית. בהרמת משא מופעל מומנט (כוח סיבובי) על עמוד השדרה כתוצאה מפעילות שרירית עצימה מאוד, שכנגדה מופעל העומס. שרירים אלו (קב' זוקפי הגב) מחוברים לחוליות בזווית חדה מאד 10-8 מעלות מה שגורם, כתוצאה מפעילותם, דחיסה של חוליה על גבי חוליה. ככל שהמשקל שמורם יהיה גבוה יותר ורחוק יותר מהגוף, כך המומנט שמופעל על שרירי הגב גבוה יותר מה שמביא, בהכרח, עומסי דחיסה גבוהים יותר. תוסיפו לעומסים אלו גם מנח אנטומי לא תקין (השטחת לורדוזה מותנית) בנוסף לעומסים ולמומנטים אחרים שעמוד השדרה חשוף שניהם יחד יכולים להביא לפגיעה בדיסק כתוצאה מבלט דיסק או במקרים חמורים פריצת החלק הג'לטיני החוצה מהמעטפת הסיבית. הדבר הנ"ל יכול להוביל ללחץ על שורשי העצבים העוברים במקום, לכאבים מקומיים או מוקרנים לרגליים, לחולשת שרירי הגב והגפיים התחתונות, לחוסר תחושה ואף לאיבוד שליטה על סוגרים.

חשוב לדעת! כל הנאמר לעיל לא בא להפחיד או לאסור הרמת חפצים, אלא להיפך בא להעלות את הדברים למודעות ולתת מספר המלצות פרקטיות בנוגע להרמת משא.

הנחיות להרמה נכונה:
* לשמור על לורדוזה (קשת) מותנית במצב ניטרלי.
* לקרב את החפץ קרוב ככל האפשר לגוף.
* להסתמך בהרמה בעיקר על שרירי הרגליים ולא על שרירי הגב.
* להקטין את המרחק האופקי והאנכי של ההרמה.
* להימנע ממצבי פיתול בעמוד שדרה.
* להרים באטיות ובתנועה חלקה ולא מתפרצת.
* להרים בבסיס תמיכה די רחב ברגלים (פישוק)
* אם מתאפשר לבקש עזרה בהרמה או להשתמש במכונה

פתופיזיולוגיה
חשוב להבין שכאבי גב יכולים לנבוע ממחלות. ישנן מחלות רבות שקשורות בנזקים מכניים במבנים אנטומיים, כגון: דיסק, קשתות החוליה, מפרקים, ועצבים ספונדלוליזיס (סדקים ושברים בקשת החוליה) ספונדלוליסטזיס (גלישה או תזוזה של החוליה אחת על גבי השנייה), אוסטאופורוזיס (איבוד צפיפות עצם כתוצאה מאיבוד סידן) וכו…

בנוסף (מתיחות של שרירים ורצועות, דלקת, כאבים פרקיים, צביטה של שורשי עצבים וכו…) בין היתר בגלל שיבושים באיברים פנימיים בגוף ואף גידולים סרטניים. כל אלו ורבים אחרים יכולים לגרום לכאבי גב. לכן חשוב מאד בתהליך דיאגנוזה לשלול את כל הגורמים בכדי להגיע לסיבות האמתיות לכאב. במאמר זה התמקד בעיקר בפתולוגיות של הדיסק בין חולייתי הנגרמות מארגונומיה לא נכונה או מטראומה פתאומית.

טיפול בכאבי גב:
הטיפול נע בין מקרים של כאבים קלים שעוברים מעצמם ועד כאבי המצריכים ניתוח. הטיפול צריך להיות בכל מקרה לגופו עם התייחסות אינדיווידואלית למטופל. שני סוגי טיפול עיקריים:
שמרני, ללא התערבות כירורגית – תרגול תנועתי, מנוחת מיטה, תרופות, מסאז', פיזיותרפיה, טיפול מנואלי ושאר טיפולים לא ניתוחים.
ניתוחים שונים.

המלצות למניעה כאבי גב:
* לבצע פעילות גופנית באופן תדיר
* כל 20-30 דק' של ישיבה ממושכת לקום ולבצע מס' תנועות + מתיחות בחגורת כתפיים גב ורגליים
* לא להרים משא כבד לאחר ישיבה ממושכת
* לא לבצע תנועות כפיפה בעמוד שדרה מיד עם קימה משינה
* להימנע עד כמה שאפשר מחשיפת עמוד שדרה למומנטים גדולים

תרגול תנועתי:
* התרגול התנועתי שיכול לעזור במניעה וטיפול בכאבי גב כולל בתוכו מרכיבי כוח וסיבולת שרירית, גמישות, כושר גופני כללי (לב ריאה), גירוי עיצבי
* תנועתיות עמוד שדרה
* מתיחות שרירי הגב, פושטי ירך וכופפי ירך
* אתגור שרירים מייצבים ע"י עבודה במנחים לא יציבים
* חיזוק והפעלת שרירי הבטן כחגורה מחזיקה לגב

סיכום:
כאבי גב זו בעיה מולטי פקטוריאלית (רבת גורמים), התוקפת את כל סוגי האוכלוסייה מצעיר ועד קשיש כמעט ללא תלות בסוג העיסוק של האינדיבידואל. אין תרופת פלא לכאבי גב אך אפשר וניתן לטפל בהם בצורה יעילה. מנחים לא נכונים בנוסף לעומסים גבוהים יכולים לגרום לפגיעות בעמוד שדרה וכאבי גב. פעילות גופנית כללית בשילוב תרגול תנועתי ספציפי לגב מומלצים לכלל האוכלוסייה למניעה ולטיפול בכאבי גב.

ביבליוגרפיה:
Quittan M. (2002). Management of back pain. DISABILITY AND REHABILITATION, VOL. 24, NO. 8, 423 ± 434.
Malcom H. (2002). Spine Ergonomics. Annu. Rev. Biomed. Eng.. 4:49–68
Neumann D.A (2002) Kinesiology of musculoskeletal sestem. Mosby,inc.
Morris J.M &Markolf K.L .Biomechanics of lumbosacral spine. Spine chapter 17 pp.312-331.

ברוך ויינשלבוים – (M.P.E), יועץ, המרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט. 

צילום שער: Shustov



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג