בסוף השבוע האחרון, שלושה שבועות לזינוק לטויוטה לנד קרוזר צ'אלנג' ישראמן, נצפו לפחות חמש קבוצות שירדו לאילת לבצע מחנה אימון על "אדמת הקודש" של ענף הברזל הישראלי. בכלל, בשבועות האחרונים, כמו בכל שנה, סופ"ש אחר סופ"ש אילת נצבעת בצבעי הטריאתלון. מאות רבות מאיתנו יורדים לעיר הדרומית להכין את הרגליים, העיניים, ובעיקר את הנפש הנרגשת שלנו, למה שנעבור על רטוב ב-30.1.

לכתבות נוספות בנושא:
איך הכל התחיל: מייסד הישראמן יוסי מלמן בפודקאסט של שוונג.
הפרסים הגדולים אי פעם: זינוק בסכומי הזכייה בישראמן 2026.
אורך הצעד, מזג האוויר והנעליים: 5 טיפים של אמיל שחקלדיאן לריצה בישראמן.

לכל קבוצה יש הגיון אימוני משלה. לכל אחת אג'נדת הכנה ייחודית. מבוססת על שנים של ניסיון של מה נכון ולא נכון כדי להכין את הרגליים (למשל: כן או לא ריצה בירידה של נטפים). בעיקר במה חשוב להתמקד. כי סופ"ש של מחנה אימון על המסלול עצמו הוא בדרך כלל חד פעמי בגלל הנסיעה הארוכה. וצריך להתאמן בשלושה ענפים. אז הקבוצות מתעדפות את מקטעי המסלול על פי חשיבות. מה שמעניין כאן, הוא שכל קבוצה מתעדפת מעט אחרת.

מחנה האימונים של ZONE3 באילת | צילום: פרטי

ביקשתי מחבריי בשלוש הקבוצות הגדולות שתוצפתו בסופ"ש האחרון לשלוח לי את פירוט המרחקים והזמנים של מחנה האימונים שלהם. Zone3, GoldenTri, וקבוצת אלפא. כדי לראות את ההבדלים בגישות ולשתף, כי זה מעניין ודאי עבור טריאתלטים נוספים. בנוסף, ההבדל בגישות מלמד שאין כנראה דרך אחת ויחידה לצלוח את היום המיוחד הזה שקוראים לו ישראמן. הרבה דרכים מובילות לרומא, או אם תרצו… לנטפים.

נעה כפרי עם הלו"ז הצפוף של מחנה האימון של גולדן טרי:

יום חמישי:

• 80-90 ק"מ רכיבה כולל טיפוס להר חריף ולמצפה רמון
• 3 ק"מ ריצת חילוף
• 2,000 מטר שחיה בים האדום לתרגול ראשון של חליפות כולל תרגילי טכניקה

יום שישי – סימולציה מלאה כולל שטחי החלפה –

• 1,800 מטר שחיה כולל יציאה אוסטרלית לתרגול ניווט לשער הסיום
• 90 ק"מ רכיבה (שבסוף שונתה עקב משבי רוח מסוכנים. הגולדנים עשו את העלייה לנטפים 5 פעמים במקום)
• 13 ק"מ ריצה בירידה
• אימון מתיחות לקבלת שבת

מחנה האימונים של גולדן באילת | צילום: עופר רבין

יום שבת:

• 2,500 מטר שחיית שחרור
• 10-15 ק"מ ריצה, כולל מקטע על עצימות תחרות (תלוי במקצה: חצי או מלא)

אנה פוזין ושמואל פרנקל על מחנה האימונים של קבוצת אלפ"א:

"בנינו הכנה מדויקת לישראמן אילת של שלושה ימי מחנה עם מטרה אחת: להגיע לתחרות חכמים יותר, מדויקים יותר, ובטוחים יותר (הכנת המיינד של הספורטאי)"

יום חמישי:

• הוקדש להיכרות עמוקה עם המסלול וסביבת התחרות עצמה.
• רכיבת היכרות על ציר התחרות, לימוד העליות, הירידות, משטר הרוחות והקצב הנכון.
• שחייה במי התחרות כדי להרגיש את המים, את הטמפרטורה ואת הניווט.

יום שישי, לב המחנה, סימולציה מלאה של יום תחרות:

• שחייה מלאה (חצי ומלא).
• רכיבה – טיפוס רק עד עין נטפים שכן נפגשנו עם תנאי מז"א, היו רוחות בעוצמה חריגה ומסכנת חיים.
• עצרנו את המשך הרכיבה ועברנו להמשך אימון מבוקר שכלל ריצה ארוכה בירידה. זו הייתה החלטה נכונה ואחראית שהזכירה לכולנו שהמטרה היא להגיע מדויק לתחרות ולא "לנצח" את המחנה.

מחנה האימונים של קבוצת אלפא באילת | צילום: פרטי

יום שבת:
ריצה ארוכה אחרונה של 3 שעות בעומס מצטבר בשביל חיזוק מנטלי ופיזי, ולמידה שקטה של תחושת הגוף רגע לפני הכניסה לטייפר.

פרנקל מוסיף שזה היה מחנה אימונים מוצלח, אפקטיבי, מחנה שבו הם למדו להקשיב לגוף, לכבד את התנאים, ולחדד פרוטוקולים.

ועכשיו תראו את הגישה הספרטנית של Zone3:

יום רביעי:
טיפסנו את העלייה של נטפים 3 וחצי פעמים – 3 שעות אימון.

יום חמישי:

• 15 ק"מ ריצה.
• 4 שעות רכיבה על המסלול (130 ק"מ).
• 3 ק"מ שחייה בערב.

מחנה האימונים של ZONE3 באילת | צילום: פרטי

יום שישי:

• היינו אמורים לרכוב 6 שעות על המסלול, אבל בגלל הרוחות חדלנו אחרי שעתיים. במקום, המשכנו לרכוב על העלייה של נטפים
• לאחר מכן – שעתיים וחצי ריצה בערב

יום שבת:

• שחייה של 3 ק"מ
• רכיבה של 4 שעות על המסלול (140 ק"מ)

גיוון הוא שם המשחק

לסיכום, למדתי אפילו עוד יותר שאין נכון או לא נכון. הרי אין לי ספק שכל קבוצה יודעת מה היא עושה. מובילים אותן אנשי ונשות המקצוע ברמה הכי גבוהה שיש – ספורטאים, מאמנים ואנשי ברזל מלאי שנות ניסיון אישי ואימוני. חלקם הובילו מאות רבות של אנשים לצלוח את היום הזה בהצלחה. לראיה, בסופו של יום, מתחת לשער הסיום מול מלון ספורט אנחנו רואים עוברים מאושרים ושמחים את כל חברי הקבוצות שיש בארץ. עוברים אנשים בכל סוגי המדים של חליפות הטריאתלון. בנוסף, וזה לא פחות חשוב, הספורטאים והספורטאיות החזקים של הענף שמסיימים גם בתוצאות מדהימות – גם הם מחולקים ומחולקות בין כל הקבוצות.

אמיל, יודשקין ושפיצן באילת | צילום: פרטי

הגיוון של גישות האימון השונות לישראמן כנראה לא רק אפשרי, אלא גם הכרחי. הוא מאפשר כניסה של יותר אנשים לענף והצמיחה שלו. כל ספורטאי מוצא את עצמו בקבוצה שיותר מתאימה לו – באופי ובראש.

לא אסיים כמובן בלי להזכיר שנצפו בסופ"ש הזה גם שלושה תת מקלעים כבדים מאוד רוכבים יחד בהרים – אור שפיצן, איתן יודשקין, ואמיל שחקלדיאן. מדגמנים כושר שיא, וגם רוח ספורטיבית וחברית למרות היריבות. אין על הענף הזה.