דימוי גוף, נרקסיזם, דיסמורפיה ומה שביניהם

כל אדם מפתח עמדות ורגשות לגבי הגוף שלו שמושפעים מהרבה מאוד גורמים. ד"ר איתי זיו על כל מה שגורם לנו להיות חסרי ביטחון או עם עודף ביטחון לגבי הגוף שלנו
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
מתאמנת מפגינה שריר
מתאמנת מפגינה שריר

מהו דימוי גוף ומה הקשר שלו לדימוי העצמי? מעבר לתמונה "האובייקטיבית" של הגוף המתקיימת במוח שלנו, מפתח כל אדם עמדות ורגשות כלפי גופו ואלו מהווים את המרכיב המרכזי של דימוי הגוף. עמדות כלפי הגוף כוללות למשל מחשבות על צורתו, על בריאותו ויכולת להכיל שינויים החלים בגוף. רגשות כלפי הגוף כוללים למשל אהבה, חיבה, שנאה, דחייה, אדישות. הדימוי הגופני מהווה מרכיב אחד של הדימוי העצמי ומידת המרכזיות שלו משתנה מאדם לאדם, היא גם משתנה בתקופות חיים שונות.

לא תמיד מה שאנחנו חושבים על הגוף שלנו נכון | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
האם חיטוב הגוף עלול לגרום לכם להתמכרות? 
מתי תרגילים בטווחי תנועה גדולים עלולים להזיק לגוף? 
איך מחטבים את הגוף לאחר גיל 40 ו-50? 

הקשר שלנו לגוף מתחיל עם לידתנו ואולי אף קודם. רוב גילויי החיבה והאהבה מבוטאים דרך הגוף, וכך בהדרגה תופס עצמו הילד כאהוב ורצוי – והוא תופס גם את גופו ככזה. צורתו הממשית של הגוף חשובה ולא ניתן להתעלם ממנה, אולם העמדות והרגשות כלפי הגוף, כלומר התפיסה האישית (הסובייקטיבית) של הגוף, היא הבסיס לגיבוש הדימוי הגופני והדימוי העצמי.

רוב הבעיות וההפרעות בדימוי הגופני נעוצות בתפיסה האישית ולא בבעיות גופניות אמיתיות (אובייקטיביות).​במהלך שלושת העשורים האחרונים נצפתה צמיחה משמעותית במחקר בתחום של דימוי גוף הן אצל מבוגרים והן אצל ילדים ומתבגרים, בעיקר בארצות הברית, אוסטרליה ומערב אירופה. נראה שהעלייה הדרסטית בניתוחים קוסמטיים, העיסוק הגובר באכילה בריאה, השימוש בתוספי מזון ובתרופות שנועדו לפיתוח שרירים, ביחד עם הדאגה הגוברת להשפעה שיש לדימוי גוף שלילי בילדות ובהתבגרות על הנטייה לפתח הפרעות אכילה שונות ודיכאון, הביאה עמה יוזמות מחקריות שונות ואלו הביאו אתן תובנות רבות בתחום.

יחד עם זאת, נכון להיום רוב המחקר הנו תאורטי מעיקרו ועדיין קיימות יותר שאלות מתשובות לגבי היווצרותו של דימוי גוף והשלכותיו. בראיה רחבה, כל מי שעוסק בספורט ומתאמן הוא סוג של "מפתח גוף", שהרי כל מי שמתאמן שואף לשיפור ושינוי גופני חזותי, בנוסף ליתרונות הבריאותיים שפעילות גופנית מספקת למתאמנים. רק אחוז קטן של המתאמנים הופך את פיתוח הגוף לתכלית האימון, או כפי שאחד מ"מרי ישראל" לשעבר צוטט: "פיתוח גוף זה חיידק שרק מי שנדבק בו מבין. העניין הוא שעם כל הקושי, יום למחרת אתה כבר חושב על התחרות הבאה".

ההשוואה של פיתוח גוף תחרותי ל"חיידק" משקפת את המורכבות שבעיסוק זה, אך לא בשונה מעיסוק אינטנסיבי בכל פעילות אחרת, או בכל סוג ספורט.  עיסוק אינטנסיבי תחרותי פירושו כמעט "התמכרות" – השקעת מרבית המשאבים בתכלית בלעדית. על מנת לעסוק בפיתוח גוף תחרותי, כל חיי היום-יום וההתנהלות סובבים סביב עיסוק זה. אך בשונה מסוגי ספורט או תחרויות אחרים, השיפוט אינו ברמת "הביצוע" אלא ברמת הנראות, מכאן, שכל "טעות" או כישלון הנם ברמה האישית הראשונית ביותר- דימוי גוף ודימוי עצמי, וכל "תיקון" הוא שינוי באדם עצמו. מכאן גם שימוש לרעה בסטרואידים או תוספי תזונה המסייעים ב"שינוי". בפיתוח גוף תחרותי האדם שם את עצמו ואת הדימוי העצמי שלו לשיפוט חיצוני ומכאן שכאשר השיפוט חיובי, הדימוי העצמי חיובי וכשהשיפוט שלילי, כלל הדימוי העצמי בסכנה. לכן, גם האנשים החושבים עצמם לבעלי דימוי עצמי גבוה, חושפים עצמם "לסכנה" שבירידת ערך עצמי בהינף יד.

פיתוח גוף והקשר האפשרי להפרעת אישיות נרקיסיסטית

נרקסיזם הנה הפרעת אישיות שמאופיינת בעיסוק מוגזם של הסובל ממנה בעצמו וביכולותיו והיעדר יכולת לאמפתיה. אגב, מקור המונח הנו באגדה המספרת על נסיך יווני יפה תואר בשם נרקיסוס, ששבר את ליבן של כל כך הרבה עלמות עד שאפרודיטה הענישה אותו בכך שהתאהב בבבואתו הנשקפת ממי הביצה ולא יכול היה להינתק ממנה עד שגווע. על שמו מכונה אדם המאוהב בעצמו "נרקיסי", כתרגום לשם התואר הלועזי "נרקיסיסט".

מבחינתם של הנרקסיסטים, הם יוצאי דופן | צילום: pixabay

אנשים הסובלים מנרקסיזם הנם בעלי הערכה עצמית גבוהה ושאפתנות רבה במיוחד. לא רק, הם גם סבורים שהנם בעלי אישיות חשובה מאוד ובמרבית המקרים גם מפריזים בתיאור הישגיהם ומאמינים בכל מאודם שהם יוצאי דופן. הם גם מזלזלים בזולת, אנוכיים, לא אמפתיים, מחפשים בכל מחיר הערצה מוגזמת מהסובבים אותם, מנצלים את הזולת, קנאים להצלחתו של האחר, יהירים ומתנשאים, וגם ניתן להבחין במקרים רבים בניצול הזולת לשם קידום שאיפותיהם האישיות.  ברם, נציין שרק במקרים קיצוניים תופעה זו תהיה מוגדרת כהפרעת אישיות, זאת מכיוון שיש לדרג זאת על גבי הסקלה ולדעת באיזו רמה של נרקסיזם מדובר.

המדיה לסוגיה הרבים והקשר לדימוי הגוף ולמשתנים רבים נוספים

בתרבות המערבית הנוכחית האידיאל והתרבות של המראה החיצוני מוצגים חדשות לבקרים במדיה האלקטרונית והם זמינים לכל אחד. הם משדרים נורמות מסוימות ומראה חיצוני שעל פניו לרבים נראה שזו השאיפה אליה יש להגיע מבחינת הרכב הגוף, מסת שריר, פרופורציות וכדומה. במרבית המקרים המראה המוצג של אותה בחורה צעירה או בחור חטובים למשעי, עם פרופורציות גופניות מושלמות (המתאימות אולי לתחרות של "מיס ביקיני", מר ישראל וכדומה) לא ראליים כלל ולא ניתנים להשגה. בנוסף נציין את תופעת הפוטושופ שמעוות ומייפה את המצולם וגורם לכך שהמצולם יהיה יותר "חטוב", בעל עור חלק, אולי רזה יותר ומה לא? מכאן, ניתן לומר שישנה השפעה אדירה על רצון אלה שצופים בכל התמונות הללו לחקות ולנסות להגיע לאותה תוצאה וזאת בשל החשיפה הבלתי פוסקת היום יומית ואף אינטנסיבית.

בעידן הנוכחי של חשיפה בלתי פוסקת, נראה כי השפעתה עלולה להעצים קווים אישיותיים נרקסיטיים בקרב אלה המאופיינים בקווים האישיותיים הללו מלכתחילה, וזאת מעבר לפן של החשיפה, גם הודות לאינטראקציה הדיגיטלית הזמינה 24 שעות ביממה ומאפשרת קבלת פידבקים על בסיס קבוע כמו לייקים (אגב, היום ישנה מחשבה כי גם ל"לייקים" ישנה התמכרות). לייקים הנם משוב חיובי, וחיזוקים חיוביים קריטיים לתחזוקת כל התנהלות, והתנהלות  בעלת קווים נרקסיסיטים בפרט. 

פיתוח הגוף ותסמונת הדיסמורפיה של השריר 

דיסמורפיה של השריר היא התעסקות בשרירי הגוף יחד עם קיומו של דחף להעלות במשקל ללא עליה באחוזי שומן, כאשר התכלית הנדרשת היא לעלות במשקל מבלי להשמין.

יש כאלה שרק חושבים שהם נראים ככה | צילום: pixabay

הפרעה זו, המופיעה גם בספרות הפסיכיאטרית, משקפת עיסוק מחשבתי ותודעתי רצוף בנושאים הקשורים לגוף, דימוי גוף, הרכב הגוף, מסה ומשקל. מטבע הדברים מתלווים חרדות שונות, תחושות לחץ ואף התנהלות בעלת קווים אובססיביים, ומשם הדרך לפיתוח "הפרעת אכילה" קצרה.

דיסמורפיה של השריר היתה בעבר בעיקר נחלתם של מפתחי גוף מקצועיים. בשנים האחרונות היא רווחת גם אצל מתאמנים רבים שאינם מפתחי גוף. אדם הסובל מדיסמורפיה עשוי לראות את עצמו עם מסת שריר גדולה במיוחד למרות שבפועל הנו ממש מאופיין כטיפוס אקטומורפי (רזה). מנגד, המצב ההפוך (השכיח) בו אחד המתאמנים רואה את עצמו צנום למרות שבמציאות הוא מאופיין כטיפוס מזומורפי שרירי וגדול ממדים.

כאשר ה"נראות" הופכת לחזות הכל, או כאשר היא עומדת תחת ביקורת או שיפוט, גדלה הסכנה להתפתחותם של קשיי ותסמונות רגשיים. בעולם המודרני, בו הנראות הופכת לערך (מראה חיצוני היווה ערך והיה בעל חשיבות מאז ומעולם אך בממדים שונים בתכלית) הקשיים הרגשיים עלולים להיות גם נחלתם של אנשים שמנסים לנהל אורח חיים בריא ואורח החיים הבריא הופך למרכז הוויתם עד כדי עיסוק כפייתי בנושא.



ד"ר איתי זיו (Ph.D) | מנכ"ל חברת Q Wellness (מבית מדיקס) העוסקת בתחום אורח חיים בריא לקהל המקצועי והרחב. מנהל מקצועי של קורסי הכשרה מתקדמים במכללה האקדמית בוינגייט



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג