נשים רבות הסובלות מעודף משקל או השמנת יתר מתמודדות לא רק עם אתגרי משקל אלא גם עם סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, הנובע מפרופיל שומנים בעייתי ולא מאוזן, כולל רמות גבוהות של טריגליצרידים וכולסטרול. בעוד שתוספי תזונה שונים מוצעים כפתרונות אפשריים, ויטמין D בלט עד כה בעיקר בהקשרים של בריאות העצם או מערכת החיסון. אך מחקר חדש, מקיף ועדכני, מציע תובנה מפתיעה: תוסף ויטמין D עשוי לסייע באופן משמעותי בשיפור פרופיל השומנים, בעיקר בהפחתת טריגליצרידים. בואו נצלול למחקר המעניין ותוצאותיו.

לכתבות נוספות בנושא:
התוסף שאולי לא הכרתם: הכל על HMB ולמי הוא מומלץ
כשאין דלק באימונים – גם הטסטוסטרון צונח: מהי זמינות אנרגטית נמוכה ולמה היא מסוכנת
פופקורן – לא מה שחשבתם: 7 עובדות בריאותיות על המאכל האהוב

מה בדקו החוקרים?
המאמר, שפורסם בינואר 2025 ב-Nutrition Reviews, בחן באמצעות סקירה שיטתית ומטה-אנליזה את השפעת ויטמין D (ככולקלציפרול או ארגוקלציפרול) על פרופיל השומנים ב-13 מחקרים מבוקרים אקראיים.

ממצאים עיקריים
טריגליצרידים (TG): התוצאות הראו שהשימוש בוויטמין D הוביל לירידה מובהקת של כ-6.13 מ"ג/ד"ל (95% CI: –8.99 עד –3.28; P=0.000)

בהקשר לקריטריונים ספציפיים: ירידה של 23.58 מ"ג/ד"ל כאשר רמות המוצא היו 150 מ"ג/ד"ל ומעלה, ו-11.44 מ"ג/ד"ל ברטיגוליטידים בטיפול עד 26 שבועות.

בדיקת דם. אילוסטרציה | צילום: Shutterstock

כולסטרול כללי (TC): ירידה ממוצעת של כ-4.45 מ"ג/ד"ל (95% CI: 7.06 עד 1.83; P=0.001)

כולטסרול HDL (הכולסטרול ה"טוב"): עלייה של 1.54 מ"ג/ד"ל (95% CI: 0.57 עד 2.52; P=0.002)

דוגמאות ותובנות
המחקר אימת שיפור משמעותי בפרופיל השומנים, בעיקר בהורדת טריגליצרידים (שומנים בדם), במיוחד בקרב נשים עם רקע של רמות טריגליצרידים גבוהות, ובמשך טיפול קצר (עד 26 שבועות). המחקר לא בדק אוכלוסיה גברית וזו נקודה למחקר עתידי בנושא.

כולסטרול LDL (הכולסטרול ה"רע") נשאר ללא שינוי משמעותי, מה שמצביע על כך שתרומתו של ויטמין D מוגבלת בהקשר זה.

מסקנות והמלצות
קטגוריה רלוונטית: נשים עם עודף משקל או השמנת יתר המציגות רמות גבוהות של טריגליצרידים.

המלצה מעשית: תוספת ויטמין D יכולה להוריד TG (במיוחד למי שרמותיהן 150 מ"ג/ד"ל ומעלה), להפחית כולסטרול כללי ולהגביר את רמות הכולסטרול הטוב HDL.

ויטמין D | צילום: Steve Buissinne, Pixabay

משך מינימלי: טיפול של לפחות 26 שבועות נראה אפקטיבי במיוחד לירידה בטריגליצרידים.

הערה חשובה: מומלץ תמיד להתייעץ עם אנשי המקצועי – רופא/תזונאי/רוקח – לפני החלטה על התחלת נטילת תוספים, תוך התייחסות למצב רפואי.

סיכום
הסקירה המחקרית מראה כי ויטמין D יכול לשמש כתוספת פשוטה ובטוחה לאיזון פרופיל השומנים, בעיקר בהורדת טריגליצרידים והגברת HDL-C. יחד עם זאת, אין בכך תחליף לטיפול הרפואי המקובל, ובמיוחד לא לצמצום LDL-C.

יש לציין שבסקירה ובמחקרים שנכללו בה לא מופיעות המלצות ספציפיות לתזונה לשיפור צריכת ויטמין D מהמזון. כל ההתערבויות הנבדקות היו על פי תוספי ויטמין D ולא כללו הנחיות תזונתיות או שילוב עם מקורות תזונתיים עשירים בו.

גם בביצים יש ויטמין D | צילום: Shutterstock

מחקרים בהקשרים דומים מצביעים על מינונים של 50,000 IU לשבוע ומעלה (כ-7,000 ליום), שגרמו לירידה משמעותית בטריגליצרידים (כ-20 עד 23 מ"ג/ד"ל). לפי האגודה האנדוקרינית (Endocrine Society, 2011): במקרים של השמנת יתר, מינון גבוה משמעותית, 6,000 עד 10,000 IU ליום, עד שהרמה בדם תגיע ל-30 ng/ml, ואחר כך תחזוקה של 3,000-6,000 IU ליום

international Osteoporosis Foundation מצאו שמינון של 2,000-4,000 IU ליום לאנשים הסובלים מהשמנה מסייע, לעומת 800-1,000 IU בקבוצת ההתייחסות.

תזונה וחשיפה – מקורות טבעיים להגדלת רמות ויטמין D
למרות שהמחקר המדובר לא כלל המלצות תזונתיות, הנה המלצות כלליות להעלאת רמות הויטמין D בגוף:

1. חשיפה לשמש: 15 דקות של חשיפה ישירה לעור הפנים והידיים יכולים להפיק כ-1,000-2,000 IU ויטמין D ביום

חשיפה לשמש מוכחת כיעילה | צילום: Shutterstock

2. מקורות תזונתיים עשירים: דגים שמנים (כמו סלמון, מקרל), כבד בקר, חלמונים, מוצרי חלב מועשרים, פורטבלו/ פטריות מיובשות

3. פורטיפיקציה: מוצרי חלב ותחליפי חלב מועשרים יכולים לתרום למינון של 400-600 IU ביום, וכדאי לצרוך אותם עם שומן כדי למקסם את הספיגה.

לפניכם טבלה עם דוגמאות למזונות עשירים בוויטמין D:

המלצות פרקטיות
במקרה של רמות טריגליצרידים גבוהות ניתן לשקול תוספת ויטמין D תוך מעקב, התייחסות למצב הרפואי והסטטוס התזונתי. ניתן לשקול מינון התחלתי למשל מ-1000-2,000 IU/יום, עם אפשרות להעלאה תחת פיקוח רפואי ותזונתי במידה ורמת 25(OH)D נמוכה.

שילוב עם תזונה: אכלו דגים שמנים לפחות פעמיים בשבוע, צרכו מזונות מועשרים ונסו להיחשף לשמש בבטחה.

הכותב: אלעד שביט | תזונאי קליני וספורט, מוסמך מטעם הוועד האולימפי הבינלאומי, מרצה בקורס מאמנים

רפרנסים:
• Hu L, Velu P, Prabahar K, Hernández‑Wolters B, Kord‑Varkaneh H, Xu Y. Effect of Vitamin D Supplementation on Lipid Profile in Overweight or Obese Women: A Meta‑analysis and Systematic Review of Randomized Controlled Trials. Nutrition Reviews, nuae226. Published
• Endocrine Society Clinical Practice Guideline (Holick et al., 2011)
• EFSA Panel on Dietetic Products (2016)
Holick MF. (2007). Vitamin D deficiency. NEJM.
Bouillon et al., (2019). The Endocrine Society.
Webb et al., (2018). Photodermatology, Photoimmunology & Photomedicine
• • NIH Office of Dietary Supplements
• Calvo et al. (2005), Journal of Nutrition
• USDA FoodData Central