בגיל 30, שחר שגיב חווה כנראה את השנה הטובה בקריירה המעוטרת שלו ואתמול (שבת) זה הגיע לשיא. הטריאתלט הישראלי הבכיר ממכבי ת"א זכה במדליית הכסף באליפות אירופה למרחק ספרינט שנערכת בספרד, ורשם עוד היסטוריה לענף – עם פודיום ראשון אי פעם באליפות היבשתית.
ההצלחה של שגיב מגיעה אחרי שנה קשה שעבר ב-2024, בה לא הצליח להציג את יכולת השיא שלו, בין היתר כי סבל מלא מעט פציעות טורדניות. העונה, משהו השתנה. שחר חוזר לעצמו ואף מעבר לכך וחווה שנה נהדרת – אולי הטובה בקריירה שלו – בה פרץ תקרת זכוכית אחרי תקרת זכוכית, במגוון מרחקים ששמור לגדולים ביותר.
זה התחיל לפני כחודשיים וחצי בבסין, שם הפך לישראלי הראשון שעולה על הפודיום בתחרות מסבב גביע העולם כאשר זכה במדליית הכסף במרחק האולימפי. בתחילת יוני, שבר את השיא הישראלי למרחק חצי איש ברזל באיירונמן איגלמן וסיים במקום ה-11, ורק שבועיים לאחר מכן עשה היסטוריה נוספת כשניצח בגביע העולם במקסיקו במרחק ספרינט.
שחר שגיב עם המדליה | צילום: פרטי
מאמנו החדש-ישן אורי זילברמן ניסה להסביר את ההישגים: "אני חושב ששחר היה צריך לפרוץ איזו תקרת זכוכית, בעיקר מנטלית, ומשם זה נפתח. אני לא חושב שהוא הרבה יותר טוב ממה שהוא היה שנים קודמות, כנראה משהו שם קצת יותר נכון לו מבחינת סגנון האימונים, ורואים שיפור קטן בכל אחד מהענפים, ובעיקר באיך שהוא מתחרה".
שיפור ניכר ניתן לראות אצל שחר בשחייה. אם בשנה שעברה, כולל במשחקים האולימפיים, הוא יצא בלא מעט תחרויות בדבוקות אחוריות מהמים, ולמעשה לא הצליח לגשר קדימה ברכיבה, השנה הוא שוב ושוב יוצא בקדמת הדבוקה, או בהפרשים קטנים מאוד ממנה, כאלה שניתן לסגור בקילומטרים הראשונים ברכיבה. בכלל בשנים האחרונות אנחנו רואים יותר ויותר עד כמה השחייה היא חלק מכריע בסבב העולמי, ושחר סוף סוף מרגיש שייך.
"אכן שמנו דגש על השחייה השנה", משתף זילברמן: "בסוף זה מה שתקע אותו קצת בשנים האחרונות, הוא לא הצליח להביא לידי ביטוי את המהירות שלו אל המים הפתוחים. בתחרויות האחרונות זה התחבר ממש טוב, הוא הצליח לשחות טוב גם כשהיו מעט יותר משתתפים במקסיקו, וגם אתמול כשהיו 70 מתחרים, כולל הרבה חבר'ה אירופיים ששוחים ממש מהר. זה בערך הדבר הראשון ששאלתי אותו בסיום – אם היו 'מכות' בשחייה, שמחתי לשמוע שהיה אגרסיבי, ושהוא התמודד עם זה היטב".
העבודה של שגיב בשחייה כללה השנה הרבה יותר הדמיה לתנאי תחרות – יותר שינויי קצב ואימון גם על אגרסיביות, כולל מול הטריאתלטים הבכירים המתאמנים בווינגייט ש"יפריעו" ויילחמו איתו על מקום – כל מה שאפשר שיכול להזכיר את מה שקורה בתחרות עצמה.
שחר שגיב חוגג | צילום: פרטי
אחד הדברים המרשימים בשנה של שגיב הוא המגוון – הוא רשם הצלחות ממרחק ספרינט (750 מטר שחייה, 20 ק"מ רכיבה ו-5 ק"מ ריצה) ועד לחצי איש ברזל (1.9 ק"מ שחייה, 90 ק"מ רכיבה ו-21.1 ק"מ ריצה). הוא גם עשה זאת גם באופי תחרויות שונה – ניצחון סולו עם רכיבה רצחנית במקסיקו, פלוטון חזק כמו שהיה אתמול ובין אם מדובר בשחייה באגם, או בים ובתנאי מזג אוויר משתנים.
"מה שאהבתי אתמול, זה ששחר הצליח כשהלחץ היה יותר גדול", מוסיף המאמן: "הגדרנו את האליפות הזו כתחרות מטרה, עם משלחת ישראלית גדולה, יריבים ברמה גבוהה, ושחר עמד בלחץ והיה מצוין".
צוות המעטפת סביב שגיב ראוי לשבחים גם כן. לצד זילברמן, ניתן לציין את דוד רזניק הפיזיותרפיסט מסייע לו להישאר בריא בתוך לו"ז עמוס וקשוח של אימונים ותחרויות, מאמן הכושר מנחם ברודי בנה עבורו תכנית ספציפית, התזונאית תמר אשלגי דואגת לתפריט מוקפד ומדויק ורענן דגן הפסיכולוג מסייע בפן המנטלי, הכל כך חשוב בתחרויות כאלו. גם צוות איגוד הטריאתלון, בהובלת המאמן ליאור כהן שמכיר אותו כל כך טוב, נותן את השקט והתמיכה להצליח.
את הרעב של שגיב להמשיך ולשבור תקרות זכוכית אפשר להבין מדבריו של מאמנו: "לפני כחצי שנה כשישבנו בפעם הראשונה, מה שאהבתי זה שהוא ידע שהוא יכול למשוך את הארבע שנים האלה, וכנראה שהוא יהיה בלוס אנג'לס, אבל הוא ממש לא רצה רק לעשות 'וי', הוא היה רעב לעשות דברים שהוא עוד לא עשה, הוא לא מסתפק במה שהשיג עד עכשיו ובאמת רוצה לעשות את הדברים אחרת ולהיות טוב יותר".
כעת, אחרי השיא הגדול באליפות אירופה, שגיב יוכל מעט להרפות. היעד המרכזי הבא שלו הוא באוקטובר, באליפות העולם שתיערך באוסטרליה, כשעוד קודם יעמוד על עוד כמה קווי זינוק, כולל סבב אליפות העולם בצרפת. בכושרו הנוכחי – השמיים הם הגבול.
