לפרטים נוספים ולהרשמה ל-TRI כנרת לחצו כאן
איפה עובר הקו בין סיום ההתאוששות מצ'אלנג' ישראמן לבין תחילת ההכנות לקראת טרי כנרת? לא הכי ברור. מה שכן ברור הוא שהאחות הקטנה של הישראמן מפצה ברכיבה וריצה "קלות" יותר אבל בשחייה מאתגרת יותר. כבר מספר שנים אני משתתף בחגיגת העמק השנתית הזאת ויצא לי להכיר את המסלול ממש טוב, בשנתיים האחרונות אפילו לסיים רביעי כללי.
לכתבות נוספות בנושא:
שיא נרשמים ב-TRI כנרת: מה המקצה הפופולרי ואיזו קבוצה היא הגדולה ביותר?
מתכוננים ל-TRI כנרת – טיפים למקטע השחייה: איך שוחים כשאין ציפה?
שיא נרשמים חדש בפרי סייל לצ'אלנג' ישראמן 2026
כאשר מכירים משהו טוב, הצורך הטבעי והאנושי הוא לשתף את המידע עם אחרים כדי להביא ערך, לעזור לחבר את חלקי הפאזל הזה שנקרא טריאתלון, כפי שעזרו גם לי בתחילת דרכי. אז אחרי שסקרנו בפרק הקודם בסדרה את השחייה, הפעם – מקצה הרכיבה.
נתחיל מהשורה התחתונה, זה מסלול מושלם לנג"ש
את החששות לקראת הרכיבה בצ'אלנג' ישראמן מחליפות לקראת טרי כנרת תחושות רגועות בהרבה. כביש 12 של מסלול הישראמן הוא מסלול עם הרבה יראת כבוד אליו במקרה הטוב, ואימה במקרה הרע. כפי שאמרה ד"ר ליאט-קיינס הדררית ללטו בסרט "חולית" הראשון: "המדבר איננו אדיב כלפי ציוד, וגם לא כלפי אנשים". אז ברוך ה' ושיי-ח'ולוד אנחנו כבר לא במדבר האימתני והבודד, אלא בעמק הירדן הפסטורלי והמיושב.
TRI כנרת. אין יופי כזה | צילום: צלמי שוונג
נראה שאפילו רחל רכבה פה ("הו כינרת שלי") במסלול השטוח והמישורי הזה, כמעט ללא פניות וכיכרות, עם הנופים המדהימים מסביב… ההרים האלה שעומדים צופים על העמק כאילו מגנים עליו ועלינו תוך כדי רכיבה. איך אפשר שלא להתעודד כשבחלקים רבים מהרכיבה נגלית פתאום בהצצה לצד הכנרת שלנו? כל פעם מזווית אחרת, מזכירה לנו שהיא תמיד שם. כמו סוג של עוגן מעורר בטחון ותחושת בית. כל זה תוך כדי שזורמים לנו בדם מאות אלפי אנדורפינים מעלי מצב רוח.
להיכן הולכות הדאגות בלילות?
מישהו זוכר בכלל את כל הדאגות והחששות של טרי כנרת שנה שעברה? כשרכבנו ללא GPS? תיכף אזכיר, אבל קודם משפט מדהים של אוסקר וויילד שאמר על ערש דוויי: "בחיי חוויתי המון טרדות ודאגות, אך רובן מעולם לא התממשו". כמה נכון המשפט הזה? תזכורת: ברמה ההפקתית וגם ברמה האישית, הדאגות והחששות שחווינו לקראת טרי כנרת 2024:
- האם בכלל יתקיים…
- האם איראן תתקוף רגע לפני האירוע?
- אולי תתקוף בזמן האירוע?
- אחרי שהתקיפה בסופו של דבר הייתה שבוע לפני האירוע, האם ישראל תגיב במהלך שבוע האירוע ואז אולי התגובה תגרום לביטולו?
- איפה אנחנו המשתתפים נתאכסן כשכל המלונות מלאים במפונים?
- איך נרכב עם כל שיבושי הGPS?
- איך יהיה מזג האוויר? כמה תהיה חזקה הרוח האופיינית לעמק ולאיזה כיוון?
ועוד עשרות חששות אחרים…
דן אלתרמן ב-TRI כנרת | צילום: צלמי שוונג
בסוף אף אחד מהחששות הנ"ל לא התממש והאירוע יצא לפועל והיה מדהים. אה כן, חוץ מחשש אחד, אכן לא היה GPS בגלל השיבושים באזור אז לאף אחד לא עבד הגרמין. כלומר אי אפשר היה לדעת על איזו מהירות אתה רוכב ואפילו לא את המרחק, וגם לא את ה-NP. מה שבפעם הראשונה בחיי גרם לי להתרכז בדבר אחד בלבד – 3sec pwr, איזה וואטים אני מוציא כרגע. בממוצע של 3 שניות. זה כל מה שעבד. בדיעבד, זו הייתה חוויה נהדרת שמאוד פיקסה אותי להישאר על ה-260-230 וואט שלי ובאופן יוצא דופן דעתי לא הוסחה לאף מקום אחר. מכיוון שדן אלתרמן לא הגיע שנה שעברה הצלחתי לבצע את הרכיבה המהירה ביותר של המסלול, ואני זוקף אותה גם לזכות הפוקוס על ה3sec pwr בלבד.
אגב, משווה ומעלה… זה באופן כללי מתחבר לרעיון גאוני של לז"מ ששמעתי בפודקאסט האחרון שלו עם אלכס על לארגן יום אחד תחרות ללא מחשבוני גרמין כלל. לאף אחד. כלומר לקיים תחרות שבה המשתתפים רוכבים לפי תחושה בלבד ולא על המספרים המתוכננים מראש. רעיון מרתק!
עם זאת, יש גם "מינוסים" למסלול שכדאי להיערך אליהם
עמק הירדן מאופיין ברוחות. והיו שנים שכבר ב-7 בבוקר הרוח הצפונית הייתה די ערה ולשם השוואה אם הרכיבה על כביש 92 לכיוון דרום יכולה להיות על 50-45 קמ"ש, הרכיבה לכיוון צפון יכולה לרדת לאזורים מתסכלים של ה-39-38 קמ"ש (וכמובן מטה לרוכבים הפחות מיומנים). ואז יכול להופיע גם תסכול, ואיזו קללה עסיסית של "לכל הרוחות איתכם רוחות עמק הירדן"! כל מי שיבוא עם גלגל דיסק ירוויח כמה וואטים אקסטרה, וכמובן מי שיידע לשמור על תנוחה אווירודינמית טובה ובגדיו לא יתנופפו ברוח כאילו הם מפרש ירוויח כמה דקות גם כן. חשוב.
אריאל אגרון בתנוחה אווירודינמית | צילום: יוהנס פלטן, איגוד הטריאתלון
טיפ נוסף לרכיבה מהירה יותר שאני תמיד נותן למתאמנים שלי ב-500וואט הוא להוריד וואטים בעליות ולהעלות וואטים בירידות. בעיקר לקראת סוף הירידה כדי להרוויח מומנטום למישור, או לעלייה שאחריה במידה וזו "אמבטיה". בצ'אלנג' ישראמן הטיפ הזה שווה דקות רבות מאוד (מאוד), אך גם ב-TRI כנרת יכול לחסוך מספר דקות יקרות.
עצת זהב נוספת היא לנשום נשימות עמוקות, להכניס המון אוויר לריאות ולשמור על ריפיון של פלג גוף עליון, כדי לרדת לריצה אח"כ כמה שפחות מכווצים וכמה שיותר משוחררים.
מינוס נוסף שגורע מהמסלול חצי כוכב במדרג המסלול המושלם לנג"ש הוא כמה מקטעי כביש שבורים. אני זוכר שלעיתים נאלצתי לחתוך לכיוון השוליים ולרכוב שם מספר מטרים למרות הסיכון לחטוף פאנצ'ר, כי קטעי הכביש שבורים עד כדי כך. בתקווה שיום אחד, כאשר יהיה פה שלום, ורוב תקציב המדינה לא ילך על ביטחון, תהיה השקעה מסיבית בתשתיות הכבישים בארץ ויהיה לנו אספלט כמו באירופה. אמן.
אך חוץ ממספר מקטעים בעייתיים (שחלקם תוקנו לקראת איירונמן טבריה לפני מספר שנים) רוב הכביש בסדר גמור: רכיב, סלול, חלק, רחב, עם שני מסלולים לכל כיוון, מה שמאפשר לעקוף בבטחה. הוא כמעט כולו מישורי חוץ מגבעונת אחת קטנה שנותנת הזדמנות לצאת מתנוחת הנג"ש ולחפור כמה שניות בעמידה, משהו שמומלץ לעשות כל 20-15 דקות בלאו הכי. לשחרר את הגוף מתנוחת השכיבה ולתת עבודה עם מספר שרירים אחרים כאשר קבוצת השרירים העיקרית נחה.
לסיכום: 4 וחצי כוכבים מתוך 5 כמסלול מושלם לנג"ש.
שחר שגיב ב-TRI כנרת | צילום: צלמי שוונג
לקחת חלק במשהו יוצאי דופן
אני מחכה לשעתיים פלוס האלה של הרכיבה במסלול טרי כנרת מאוד. בין המסלולים האהובים עליי לרכיבה, וכל פעם מחדש הוא מעלה בי תחושות של חו"ל או של נופש. אולי בעצם גם וגם, תלוי במקטע.
בנוסף, ביום האירוע עצמו, כשיוצאים סוף-סוף מהשחייה הקשוחה של הכנרת ומודים לאלוהי העולמות שזה מאחורינו, רצים את ריצת האולטרה לשטח ההחלפה ועולים על האופניים – אפשר עכשיו לנשום לרווחה ובשעתיים-שלוש הקרובות פשוט ליהנות. לזכור שיש לנו את הזכות לעשות משהו יוצא דופן, בזמן שאנשים "נורמליים" עדיין כנראה ישנים, יקומו בקרוב לעוד יום של חיים די רגילים, ללא יציאה מאזור הנוחות, אפילו משעממים רוב הזמן. אבל אתה הצבת לעצמך מטרה גדולה, קשה, שהרגישה לפעמים בלתי אפשרית וכמעט שברה אותך כמה פעמים בדרך לכאן – אבל בסוף צלחת אותה. הגעת והגשמת אותה.
הנה אתה רוכב ב-40 קמ"ש עוקף את הכנרת אחרי ששחית בה. מכיר אותה מכל זווית קיימת דרך הרגליים. זה דבר יוצא דופן לעשות. והתחושה הזאת של ההגשמה שווה את כל הכאבים, את רגעי הסבל והתסכול, וגם את החששות והדאגות – שרובן, כפי שאמר אוסקר וויילד, בכלל לא התממשו בסוף.
שתיהיה רכיבה כיפית ואפית!
הרכיבה ב-TRI כנרת | צילום: צלמי שוונג
טיפ ממאסטר
לסיום, בכל כתבה בסדרה הזאת לקראת התחרות אני אבקש טיפ או שניים מהמאמנים הבכירים בארץ. הפעם טיפ של המאמן ומנהל מועדון הטריאתלון 500וואט – אילן אולמן.
"הרכיבה בכנרת.. בהנחה ואין יום דרמטי, אלא רק אחד מאותם בקרים באפריל ממוצע עם רוח גב/צד לא דרמטית לצד אחד, ורוח פנים/צד לא דרמטית לצד השני, אזי המחשבה האולטימטיבית שלך כמתחרה צריכה להיות Efficiency, יעני לייצר נצילות מופלאה.
מבחינת ההגדרה היבשה נצילות היא ההפרש בין האנרגיה המושקעת (בדוושות ובלחיצה) לבין האנרגיה השימושית המופקת (המהירות).
לא סל״ד של מטחנת בשר,
לא סל"ד של מכונת קפה,
אלא מציאת הפלואו האופטימלי בין ההשקעה לבין התשואה.
נקודת הקסם הזאת בין הלחיצה האופטימלית לבין המהירות.
לא סתם להתמכר למספרים גדולים בכוח שלא מתורגמים נכון למהירות וגרוע מכך גם מרוקנים את הרגליים ממיץ הקסם לריצה. אתם חייבים לנהל את הקוקפיט הקרבי שלכם.ן במודעות מלאה וקור רוח מופלא. אתם.ן חייבים להבין מאוד מהר ביחס למתחרים האם אתה גם מהירים!
אריאל אגרון בחיבוק עם אילן אולמן ב-TRI כנרת | צילום: צלמי שוונג
הכנרת היא דיאלוג מופלא בין מהירות לכוח, בין אווירודינמיות לשימור. ובכל הריגוש הזה לא לשכוח לדחוס את ה 80/90 גרם שלכם ולשמור את מיכל הדלק שלך מלא ואת עקומת האנרגיה ב-UP.
לכן הדרך לרכיבה מושלמת עוברת דרך שחייה טובה, יציאה לבועת הייחוס הנדרשת לך וגם לדעת "לעבוד" במיתרים המאופשרים של ה-12 מטר ולסחוט כל בדל דראפט שניתן להשיג.
ושאלת השאלות, היכן תוקפים והיכן שוברים את היריבים? אז ככה – זה לא מרוץ אופניים. בכנרת ישנן שתי עליות, והן כן משמעותיות מבחינת היכולת לייצר פער והתקפה. אבל לרוכבי נגד שעון בחצי איש ברזל התקפה בעלייה לדעתי האישית היא השקעה של לא מעט אנרגיה ותפוקות שיכולות לבוא אח"כ על חשבון הקצב והאפקטיביות של התוקף. ההתקפה הכי טובה בעיני היא להתנתק בירידות, לקחת את היריב שלך לקצה, לשרוף לו את הרגליים בניסיון לסגור מרחק בירידה, כשאתה מהנדס בנוחות ביחס האופטימלי שיצרת בקראנק בשביל הרגעים הללו.
ההתקפה אחר כך נמשכת במישור, כשאתה נכנס לבועה האווירודינמית שלך ובקצת כוח ושיפור הכנף תקיפה שלך אתה פותח את הפער אט-אט עוד ועוד…"
הנקודה הכי טובה בכל הכתבה "לזכור שיש לנו את הזכות לעשות משהו יוצא דופן, בזמן שאנשים "נורמליים" עדיין כנראה ישנים, יקומו בקרוב לעוד יום של חיים די רגילים, ללא יציאה מאזור הנוחות, אפילו משעממים רוב הזמן. אבל אתה הצבת לעצמך מטרה גדולה, קשה, שהרגישה לפעמים בלתי אפשרית וכמעט שברה אותך כמה פעמים בדרך לכאן – אבל בסוף צלחת אותה. הגעת והגשמת אותה."
תודה