שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

טריאתלון מתחילים

מדור השפיות הפיזית: מיתוס הפחמימות

האדם תוכנת להאמין שהפחמימה היא "אב מזון", דרושה לספורט ולקיום הגוף, מועילה לטבע ואינה מזיקה לבעלי החיים כמו אכילת בשר או חלבון. הגיע הזמן שתשמעו את האמת

האדם תוכנת להאמין שהפחמימה היא "אב מזון", דרושה לספורט ולקיום הגוף, מועילה לטבע ואינה מזיקה לבעלי החיים כמו אכילת בשר או חלבון. הגיע הזמן שתשמעו את האמת

מאת:רן אפק


מיד אחרי תחרות ישראמן סמסונג באילת, נכפתה עליי תקופת מנוחה, שבה יכולתי להשלים שעות שינה ארוכות ויקרות, הדרושות לתיקון ושיקום הגוף המפורק והפצוע מהתחרויות. כאשר הגוף מדולדל מויטמינים ובעל מערכת חיסונית פגומה מהנזקים שגורמות תחרויות ארוכות שכאלה, עולים לעיתים בעת השינה חלומות הזויים ועטורי קונספירציות. 


החלומות האלה מאפשרים לבחון מחדש אמיתות שהנחנו שהן נכונות. כמו למשל המיתוס של הפחמימות. רוב בני האדם, ובמיוחד העוסקים בספורט, רואים בפחמימות מקור מצוין לאנרגיה החיונית לגוף, במיוחד בעת מאמץ גופני. אך אולי למעשה הם רק מכורים לפחמימות ומעריצים אותם ללא סיבה אמיתית. הם מאמינים כי אינם יכולים לחיות ולו יום אחד בלעדיהן וצורכים כמויות הולכות וגדלות של פחמימות. הרי אפילו צריכת הפחמימות של אדם ממוצע מזיקה ביותר לבריאות, בכל ההיבטים האפשריים. צריכה עודפת של פחמימות כבר גורמת למגפת השמנת היתר, פוגעת במערכות הלב והדם של האדם, ומהווה גורם תמותה משמעותי.

תומס קון, בספרו "המבנה של מהפכות מדעיות", מתאר כיצד מוחלפת תפיסה מדעית (פרדיגמה) ישנה שאינה מתאימה יותר למציאות בתפיסה חדשה, שמתארת את המציאות טוב יותר. בכל פרדיגמה, טוען קון, מתגלים עם הזמן חורים קטנים, שגדלים לכשלים לוגיים, שנהיים בעיות מהותיות, עד שלבסוף הפרדיגמה קורסת כליל ובמקומה עולה פרדיגמה אחרת, חדשה ונכונה יותר. 

בתחילה הפרדיגמה החדשה נדחית על ידי הקהילה המדעית, שניזונה מהתפיסה הישנה. זה מה שקרה לאנשי כדור הארץ השטוח עם פיתגורס, לכנסייה והשמש שסובבת את כדור הארץ עם קופרניקוס, ואולי גם לאנשי הפחמימות עם ד"ר אטקינס. האם שלטון הפחמימה קורס? האם בשנים האחרונות משתנה הפרדיגמה על הפחמימה? ממש כמו אנשי הארץ השטוחה מול פיתגורס, הכנסיה עם השמש שסובבת את כדור הארץ מול קופרניקוס, פרופסור כהנמן מול הכלכלנים הנורמטיביים, פרופסור שכטמן מול הקהילה של הכימיה.
הגן האנוכי

הפחמימה קיימת בכמויות גדולות במיני צמחים: חיטה, תירס, אורז, סויה, תפוחי אדמה. הבעיה של כל הצמחים הללו היא שכושר ההפצה שלהם מוגבל לסביבה הקרובה. על מנת להפיץ ולהרבות את עצמה, הפחמימה צריכה למצוא מין אחר, נייד, שיהיו לו אינטרסים ויכולת לטפח ולהפיץ את הגנים הפחמימניים על פני כדור הארץ כדי להנציח את השליטה שלהם, ממש כפי שמתואר בספרו של ריצ'רד דוקינס, "הגן האנוכי", ובתיאוריית האבולוציה של דרווין.

הפחמימה, כמו כל עריץ אחר, עלתה לשלטון במהפכה: המהפכה החקלאית. עד למהפכה החקלאית, האדם היה מין קטן וזניח, חי לו חיי נדודים בטבע כמו חיות אחרות, סוג של צייד לקט כמו הדובים או הקופים. תזונתו הייתה מבוססת בעיקר על חלבונים מהצייד שלו, עם מעט השלמות של פחמימות פשוטות מהפירות עתירי הסוכר שנתקל בהן לעיתים במסעותיו. כל זה השתנה בגלל המהפכה החקלאית, שבעקבותיה הצליח האדם להתפשט ולהאמין באשליה שהוא המין השולט בכדור הארץ. למעשה, האדם הוא לא יותר ממשרת של האדון האמיתי, הקטלני, הערמומי והנסתר – הפחמימה.

המהפכה החקלאית אפשרה לאדם לגדל כמויות עצומות של צמחייה פחמימתית, שהזנים העיקריים בה הם: חיטה, אורז, סויה, תפוח אדמה ותירס. כך (לכאורה) הסתיימו תקופות הרעב של האנושות, ונפסק הדלדול הטבעי של אוכלוסיית בני האדם. האדם הפסיק לנדוד, השתקע במקומות בהן ניתן לגדל את מזונו החדש, הזמין ועתיר האנרגיה, וכך נוצרה התפוצצות אוכלוסין בתוך זמן קצר.

כדור הארץ כולו הפך לכר הגידול של הפחמימה. באמצעות צמחיה הייחודיים והאדם, היא נהייתה הגידול הנפוץ ביותר בעולם. גידול שבא על חשבון רוב הקרקעות, שהיו קודם מישורים, עמקים, גבעות והרים, מכוסים ביערות, ערבות, מדבריות, מדשאות ושאר שטחי פרא. הכל טוב ויפה. סיפור הצלחה משותף. הפחמימה והאדם גרים להם באושר ועושר. אבל לדאבוננו זה לא מדויק. 

לאט לאט התברר כי האדם צורך יותר ויותר פחמימות על חשבון תזונה בריאה ומאוזנת, שצריכה לבוא בעיקר מחלבון וירקות. וכך מצד אחד הגוף שוקע בתרדמת התפתחותית – יש לו מספיק אנרגיה לקיומו המיידי מפחמימות, ולכן אין לו צורך לתחזק שרירים ששימשו בעבר לצייד ולהשגת מזון ואנרגיה לגוף; מצד שני, הפחמימות לא מסוגלות ליצור סיבי שריר בגוף, ולכן לא נוצרים שרירים חדשים. התוצאה הייתה אדם רך וחלש, הפגיע עוד יותר למחלות ולנזקים.
חוסר התנועה והמגורים במקום קבוע הביאו להתפתחות הספורט. ספורט היה פעילות לא נחוצה בעידן השבטים באפריקה, שהורכבו מציידים לקטים. ציידים לקטים אינם נדרשים לעסוק בספורט, כי הם חיים את השרירים והתנועה. הספורט המודרני הוא תחליף ותזכורת לימים בהם נדרשה תנועה ופעילות אינטנסיבית להישרדות ולהשגת מזון, עוד לפני שהשתעבדנו לפחמימות.

השעבוד לפחמימות הוציא את האדם לעבודה. התנ"ך מספר כיצד תהליך זה קרה: אדם וחווה אוכלים מפרי עץ הדעת, נעשים חכמים ומבינים שהם יכולים לשלוט יותר טוב בעולמם. העונש על אכילת פרי עץ הדעת הוא "בזיעת אפיך תאכל לחם". כלומר, מעכשיו האדם לא יקטוף לו פירות ויאכל בשר ויחיה חיי בטלה והנאה בגן עדן, אלא יצטרך לאכול מזון שלא קיים בגן עדן: לחם. או, במילים אחרות, יצטרך לעבוד בשביל הפחמימה. אך מי רוצה את הפחמימות הללו? מי מקדם אותן כמזון הנפוץ והזול ביותר? את מי משרתים הצמחונים המתנגדים לגידול בשר זול?

התשובה היא כסף, כסף ושוב כסף. השולט בעולמנו באכזריות באמצעות רשת סבוכה של סוכנים. אותם סוכנים בטוחים שהם עושים רק טוב, חושבים שהם משרתים את עצמם או את הסביבה, אך למעשה הם עושי דבריה הנרצעים של הפחמימה. בין סוכני הפחמימה נמצאים הפוליטיקאים, הכלכלנים, החקלאים, התזונאים, רופאי הלב, מאמני הספורט, יצרני המזון ועוד. 
האמריקאים אשמים

בראש הסוכנות שמקדמת את הפחמימה עומדת ארה"ב, הכוח החזק בעולם. ארה"ב, שמגדלת את מרבית תצרוכת החיטה, התירס והסויה של העולם, מחדירה את האמונה כי דגנים ופחמימות הן מקור התזונה והאנרגיה הטובים והזמינים ביותר מתוך אינטרסים כלכליים פשוטים. מה שהאמריקאים "שכחו" להגיד זה שהפחמימה היא גם המקור היחידי להשמנה, לפגיעה בלב ובכלי הדם, לסרטן ולמוות ממחלות.

מנהל המזון התרופות של ארה"ב, המתיימר להיות האורים והתומים של התזונה והבריאות בעולם, קבע את פירמידת המזון, שבבסיסה נמצא הרעיון ש-60% מסך המזון היומי שלנו צריך לבוא מפחמימות. התזונאים, כעושי דברם, מסבירים לנו שהפחמימה היא "אב מזון", מזון על, סופר פוד, מקור מספר אחד לאנרגיה, דרושה לספורט ולקיום הגוף, מועילה לטבע ואינה מזיקה לבעלי החיים כמו אכילת בשר או חלבון. 

אך הם שכחו לציין את מנגנון ההתמכרות האכזרי והמתגבר של הפחמימות, שמופעל באמצעות איזון חוזר של רמות האינסולין מול הסוכר בדם, ואת העובדה שהפחמימות הן אלו שיוצרות תחושת אושר רגעית ותחושת רעב מהירה ומוגברת, ללא כל הצדקה, בניגוד למזון המורכב בעיקר מירקות ומחלבון.

מתוך בורות מלומדת, התזונאים מציגים מגוון מדומה של סוגי פחמימות, ומבחינים באופן מוטעה בין פחמימות טובות לפחמימות רעות. כאילו יש הבדל בין סוכר חום, לבן או ירוק (כולם פחמימות פשוטות), כאילו הגוף מבדיל או מתנהג אחרת כשהוא צורך סוכר ענבים, דבש, גלוקוז, סוכרלוז או פרי טבעי, כאילו דגנים מלאים הם טובים יותר מקמח לבן. האמת היא שאין הבדלים מהותיים בין פחמימות, שכן הגוף הוא מכונה הישרדותית שצורכת קלוריות מכל מקור אפשרי.

התזונאים רוצים להסתיר ולטשטש את ממצאיו של ד"ר אטקינס, פרופסור מהארוורד שגילה כי מחקרים רפואיים מוכיחים חד משמעתית שהגוף מתפקד מצוין, ולאורך שנים, ללא צריכת פחמימות ממקור חיצוני, ודי לו באכילת ירקות, בשר ושומן. יש כאלו שאף הפיצו כי ד"ר אטקינס מת מהתקף לב בעקבות שומן שצבר מהדיאטה שלו, אך מה לעשות שהפרופסור היקר מת בתאונת דרכים. אולי אפילו נדרס על ידי משאית של חברת דגני בוקר נקמנית…

צביעות הרופאים

מעניין לציין גם את הצביעות של הקהילה הרפואית. אין אף מחקר מדעי מובהק אחד שקובע כי קיימים נזקים לזמן קצר או ארוך מאכילה לפי דיאטת אטקינס, אבל קהילת הרופאים, המתיימרת להתבסס רק על מחקרים מוכחים, מתנערת מתזונה המבוססת בלעדית על חלבון, שומן וויטמנים. ברור שגם התזונאים מתנכרים לתזונה כזו, שהרי מי צריך "תזונאי מומחה" שיבנה תפריט מורכב ומסובך, אם כל מה שצריך בשביל להיות בריא ורזה זה רק להימנע מפחמימות.

אותם בורים מלומדים יטענו כי הגוף לא יכול להתקיים בלי פחמימות. אך בפועל הדבר לא נכון. הגוף יכול לייצר פחמימות מחלבונים באמצעות תהליך בכבד שנקרא ניאגליקונסיס. העם האסקימואי (בני האינואיט) נהג לאכול כמעט רק חלבון ושומן כי בקוטב לא גדלו הרבה גידולים. למעשה, עד בואו של האדם הלב, מחלות לב בכלל לא היו קיימות בפאנל המחלות האסקימואי – דבר שהשתנה באופן מיידי עם האלכוהול, המזון המעובד והפחמימות שהביא האדם הלבן.

בשנים האחרונות, בדיוק לפי הנוסחה של תומס קון, נשמעים בקהילה המדעית קולות שטוענים כי צריכת הפחמימות היום מופרזת ואינה חיונית לאדם. החל מהמלצות של הגורמים השמרנים ביותר, כמו התזונאים, למעבר מצריכת פחמימות פשוטות למורכבות, דרך שינוי מבנה פירמידת המזון של מנהל המזון והתרופות של ארה"ב, ועד לדיאטת אטקינס – כולם כבר מבינים שהפחמימה היא סוג של סם מודרני: מחלחל לאט, כיפי לצריכה, אך סכנה אמיתית לאדם.

תמונה עליונה,שדה חיטה: Werewombat
תמונה תחתונה, מדף כיכרות לחם בחנות: Twice25


רן אפקרן אפק – מאמן מטעם איגוד מאמני הספורט המקצועני האמריקאי וטריאתלט מזה 10 שנים. התחרה במאות אירועי ספורט בארץ וב-4 יבשות שונות. מציג שיטת אימון ותזונה, המיועדת לשמור לאורך זמן על כושר, בריאות, הנאה ומבלי להיפצע.


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il
0.00 avg. rating (0% score) - 0 votes

מאמרים נבחרים

  • 4 עקרונות לפעילות גופנית לאחר צום

    כיצד חוזרים לפעילות גופנית לאחר צום? הפיזיותרפיסט עופר צחר עם הדגשים לחזרה לשגרת חיים ספורטיביים בייחוד בתקופה מבלבלת…

    קרא עוד
  • עולים במשקל בסגר? 7 דרכים לשלוט במשקל גופינו בתקופת הקורונה

    הסגר כופה על רבים מאיתנו אורח חיים אפילו יותר יושבני מזה שהתרגלנו אליו, ובלי לשים לב קל מאוד…

    קרא עוד
  • אצילות או רוח ספורטיבית? הטריאתלט שריגש את כל העולם

    הקטע הבא יכול להיכלל בפקולטה לפילוסופיה בכל אוניברסיטה בעולם והוא למעשה לא דן בספורט, אלא במשמעות הניצחון לאדם…

    קרא עוד
  • איך מתחילים לרוץ? 10 כללים לרצים מתחילים

    החלטתם להתחיל לרוץ? הנה עשרה כללי אצבע לרצים מתחילים שיכווינו אתכם ושכדאי לכם לרוץ איתם

    קרא עוד
  • גיא ניב מסכם את הטור: "זה היה אכזרי, אבל נהניתי"

    ראיון עם הרוכב גיא ניב שצלח 3,482 ק"מ מפרכים בטור דה פראנס עם רגעי דרמה, כאב וקושי מהפרינאים…

    קרא עוד
  • לקראת הסגר: מה התקנות החדשות לגבי פעילות ספורטיבית?

    עד איזה מרחק מותר לצאת בזמן הסגר לריצה או הליכה ומה לגבי המסכה? הנה פרוט התקנות החדשות לפני…

    קרא עוד
  • כך תשפרו את מהירות הריצה שלכם

    חלק גדול מהרצים החובבים חולמים לשפר את התוצאות שלהם - כך בדיוק תעשו זאת

    קרא עוד
  • ריצה VS שחייה: איפה שורפים יותר קלוריות ומה היתרונות של כל אחד מהם?

    כל עוד אנו מבצעים פעילות גופנית מצבנו מצוין, אך מה עדיף יותר, לשחות או לרוץ? הפיזיותרפיסט עופר צחר…

    קרא עוד
  • טור דה פראנס קטע 05 || הג'מבו של יומבו-ויסמה מנצח בספרינט פיניש

    ווט ואן-ארט מנצח היום עם ספרינט פיניש מתוזמן באופן מושלם ומשלים ניצחון שני ברצף לקבוצתו יומבו-ויסמה

    קרא עוד

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות