מארכיון שוונג: מרוץ ספארי ר"ג – משנים כיוון

ביום שישי, 11 בחודש נובמבר 2011, ייערך מרוץ ספארי רמת גן ע"ש דוד מלמדוביץ’ ז"ל. מאות רצים כבר נרשמו למקצה התחרותי ואלפי רצים צפויים לזנק לכל המקצים. מועד אחרון להרשמה הוא היום, 9 בנובמבר 2011 עד השעה 12:00 בצהריים או במילוי מכסת הרצים. על מנת להרשם כנסו לכאן. לקראת המרוץ לפניכם כתבת תמונות, על מרוץ הספארי, של עופר "הרץ המצלם" ביידה אשר פורסמה בשוונג לאחר מהדורת 2008 של מרוץ הספארי ברמת גן
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

ביום שישי, 11 בחודש נובמבר 2011, ייערך מרוץ ספארי רמת גן ע"ש דוד מלמדוביץ' ז"ל. מאות רצים כבר נרשמו למקצה התחרותי ואלפי רצים צפויים לזנק לכל המקצים. מועד אחרון להרשמה הוא היום, 9 בנובמבר 2011 עד השעה 12:00 בצהריים או במילוי מכסת הרצים. על מנת להרשם כנסו לכאן.


לקראת המרוץ לפניכם כתבת תמונות, על מרוץ הספארי, של עופר "הרץ המצלם" ביידה אשר פורסמה בשוונג לאחר מהדורת 2008 של מרוץ הספארי ברמת גן

מאת:עופר ביידה



אם בעבר מרוץ ר"ג, הנערך במסגרת היום האולימפי, הרי מאז הפיכתו למרוץ הספארי חלה עלייה משמעותית בכמות המשתתפי. עיקר העלייה הינהבזכות השתתפות מסיבית של חיילי צה"ל. כך מארח בשנים האחרונות, הפארק הלאומי בר"ג אלפי רצים ורצות, חיילים וחיילות, תלמידים ותלמידות בהפנינג ספורטיבי משובב עין.


לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.


בדרך אל אזור הרישום, אפשר לראות רצים רבים שעורכים חימום (כחצי שעה לפני הזינוק המיועד בשעה 09:00), ביניהם למשל – זהר זמירו, מהמועמדים לניצחון.




אזור הכינוס הצבעוני, בהחלט מרשים ומשרה אווירה נעימה


ויש מקום לכולם מתחת לשמים הכחולים, למי שרוצה להתכונן ולהתרכז לבד, כמו גם למי שרוצה לפגוש וללחוץ ידי חברים.




לאחר דקות ספורות, מספר המשתתף בידי, כמו גם הצ’יפ –
למרות שיש לי צ’יפ אישי קבוע – מחכה לי במעטפת המשתתף צ’יפ נוסף, ברשימת
המשתתפים מופיעים דווקא צירופי האותיות והמספרים המזהים את הצ’יפ הקבוע,
ואני מחליט לרוץ איתו.

הרעיון לרוץ עם צ’יפ אחד בכל נעל – כמו שציון נגר הוותיק והטוב נוהג
לעשות – במרוצים בהם הוא מקבל צ’יפ נוסף, נשקל על ידי ונדחה כמובן, והצ’יפ
המיותר מוכנס אחר כבוד לנרתיק המצלמה הקטנה, בה נמצאים הסוללות, וכרטיסי
הזיכרון הרזרביים של המצלמה הגדולה עימה ארוץ.

אפשר לחזור ולהתרשם מהחגיגה.


להקת מתופפים הכניסה את הקהל לקצב


חלק רקדו, ואחרים תיעדו זאת – כמוני.



שעת הזינוק מתקרבת, והגיע הזמן לנצל את תאי השירותים שהוצבו לנוחות הרצים והרצות. האם עשר הדקות שחלפו (רובן כמובן בהמתנה) עד שהתפניתי שוב לצלם את התמונה הבאה הן זמן סביר? קשה לי לשפוט, כי ייתכן שהיו עוד שירותים זמינים באזור הקרוב בפארק.


המתופפים לא מרפים מהקצב, גם פחות מעשר דקות, ליריית הזינוק



יהודה גולן – שמוכר בוודאי כמי שעוזר בתחרויות ריצה וטריאתלון רבות – כבר שומר לנו על בקבוקי המים הרבים, שיחכו לנו בסיום.

הכנות אחרונות

לפני שנעשה את דרכנו אל קו הזינוק.

השנה מסלול המרוץ שונה, הכניסה לספארי שהייתה בשנים האחרונות בשלבים
הראשונים של המרוץ, תהייה בקטע האחרון ונחזור בשביל ההיקפי עד לשביל האגם
סמוך לקו הזינוק. תחילה חשבתי, שהחיילים שרצים ללא מספר משתתף יוזנקו בנפרד
– מספר דקות לאחר הזינוק הראשון – אבל התמונה הבאה מלמדת שכנראה לא כך
יהיו פני הדברים.



גם עמית שטיינברג בתמונה, מוכן לזינוק, ומביט לכיוון המצלמה. אני כבר רגיל לכך שאנשים על קו הזינוק, מסתכלים קצת בתימהון, כאשר הם רואים
אותי, עם המצלמה הגדולה (שהשתכללה קצת היום), אבל הפעם גם הוא נראה לי קצת
מוכר…



לא משנה מה כיוון הריצה, הדשא הרחב, בהחלט מהווה כר זינוק רחב ונוח.



עמית כבר רץ קדימה – בדיעבד, נראה שעמית לא זר לעדשת המצלמה שלי, עת צילמתי
בליגת כדורעף החופים, ששוחקה בקיץ האחרון בחוף ראשון לציון, בא הוא שיחק.



נראה שגם מרים בר-און עדיין לא מבינה ומאמינה שאני הולך לרוץ עם המצלמה את כל המרוץ…

נפרדנו מהדשא לטובת השביל



עוד צלם ינציח זאת – קצת יותר משבועיים לאחר המרוץ (בזמן כתיבת סיכום זה), לא כל כך ברור לי לאן נעלמו כל הרצים – האם כולם לפני?




השלט מכוון אותנו אל מחוץ לפארק



הכביש הרחב מכיל את כמות הרצים



ובשלב זה עדיין מרווח.


מדי פעם אני מצליח לשלב בין יכולות המצלמה ומיקום השמש, כדי לצלם תמונה בה
השמים יוצאים כחולים – בן משה יהייהו ודוד קדשביץ בוודאי יהיו מרוצים מכך.



עודד וייס וליאור לב טוב, ממריאים קדימה.



הרצועה של שעון הגארמין (מבוסס ה-GPS) שלי – הלא הוא Forerunner 301 –
שכזכור היה שותף לנפילה שלי במרוץ הלילה של נייקי, לא תוקנה עדיין. מאחר וגם כך אני לא בדיוק מתלהב לרוץ איתו – כאשר דגמי ה-305 וה-405 (שנראים כבר יותר כמו שעונים, מאשר מסך טלוויזיה) נצפים יותר ויותר, על ידיהם של רצים ורצות רבים בארץ – אני משאיר אותו מאחור.


נשאר לי רק להעריך את המרחק שעברנו, בחלוף כתשע דקות מהזינוק – אם היינו בארה"ב – כנראה שהיינו כבר רואים את הסימון למייל הראשון…

 

בחלוף עוד כחמש דקות, החץ המופיע על השלט התלוי על
עמוד התאורה, מאותת לנו לפנות שמאלה. וותיקי המרוץ כבר יודעים שלא מעט
פניות מאפיינות מרוץ זה (גם אם שינינו את כיוונן, עקב הפיכת כיוון הריצה).

רוברט בל מגלה התלהבות ראויה לציון, יונתן פתיה לצידו, נראה קצת יוצר רגוע…



בהמשך הרחוב, נצפה איש עם צינור מים, המספק לרצים ולרצות דרך לצינון החום. בין אם זו יוזמה מקומית או קשור למארגני המרוץ – ברור לי שהמצלמה שלי היום
(בניגוד למרוץ נס ציונה בו רצתי עם המצלמה הקטנה), לא תאהב זאת – ואני
משתדל להתרחק מסילון המים ככל האפשר.



רן שילון, הגיע בוודאי לעודד את חניכיו מאנדיור, רגע לפני הפנייה הבאה.




יש מי שלא מסתפק בלרוץ עם בגדי ריצה שיזהו את השתייכותו, אלא מוסיף גם דגל.




במקביל למרוץ ל-8 ק"מ, התקיים גם מרוץ עממי ל-2 ק"מ, שאת משתתפיו אנחנו פוגשים כנראה כעת – רצים מולנו.



צביקה כפתורי הוותיק (משמאל בתמונה), מחכה וודאי גם הוא, למפגש השנתי עם שוכני הספארי.

שהתאחר קצת השנה, בגלל שינוי המסלול. לפחות השלטים – בינתיים – ברורים.


אין ספק שאנחנו בכיוון הנכון.



רונן פלדמן מגדיל צעד. נקווה שהעצים בשלב זה, לא מפריעים לבעלי שעון הגארמין, "לראות" את הלוויינים, לצורך הקלטת נתוני הריצה.

השלט מורה לנו לפנות שמאלה להמשך מרוץ ספארי ר"ג, שלט הדרכים של העירייה, מלמד שזוהי הדרך לאצטדיון "וינטר".

לא מעט דיונים בפורומי ספורט שונים על תקשורת הספורט, וחוסר תשומת לב מספקת
לענפים כמו ריצה למשל, הסתכמו בדרך כלל, שאין ממש תרבות ספורט בארץ.
הרבה פעמים טענתי, שביום שבו נוכל למלא את אצטדיון רמת גן או אפילו
בלומפילד באנשים שירוצו מרתון או אפילו חצי מרתון בארץ, נוכל לומר שאולי
אנחנו מתקרבים למקום הנכון. בינתיים אפילו את אצטדיון וינטר, בקושי נוכל למלא עם רצי מרוץ אחד בלבד –
מרוץ הלילה של נייקי – שנערך כחודש לפני מרוץ הספארי, אותו אנחנו מסכמים
היום.

ברור שהדבר משפיע על היענות גורמים חשובים לארגון מרוצים (עיריות/מועצות מקומיות, משטרה) בסגירת כבישים לצורך זה.לדוגמא הקושי להוציא לפועל בסוף השבוע הקרוב (בו מתפרסם סיכום זה) את
אליפות ישראל בדואתלון ע"ש ניר פורז שנערכת בשנים האחרונות באזור רמת
השרון.


הספארי כבר מתקרב


משמאל ניתן כבר לזהות את החומה והגדר של הספארי. אלישבע וייס נהנית בוודאי בינתיים ממוזיקה, עד שנוכל לשמוע את שוכני הספארי, מקדמים את בואנו לביתם.



רצים רבים כבר חוזרים מהביקור בספארי, בצידם השני של המחסומים שעל הכביש.



דנה לוין בת ה-16, היא אחת מהן, בדרך למקום הרביעי בין הנשים.




לפני אורנה בלאו הוותיקה, שתסיים במקום החמישי.


דובי דובר (בגופיה הכהה) – אותו אני פוגש בהרבה מרוצים בשנים האחרונות – מייצג היום את צה"ל. על האופניים מאחור, אבי שטיין – מנהל המרוץ.




והנה אנחנו כבר אחרי שערי הספארי.



לפחות בהתחלה, נסתפק רק בצילום של הולכי על שתיים


אבל בסופו של דבר, גם הפילים המובטחים (שנראה שעסוקים בשלהם), מופיעים בתמונה.


השלט מבשר שסיימנו 6 ק"מ – לפי זמני צילום התמונות, רצתי אותם בקצת יותר מ-34:20 דקות. האם קצהו של שטיח בקרה מבצבץ בתחתית התמונה בצד ימין? מבדיקת התוצאות הרשמיות וזמני הביניים – כנראה שכן – והזמן שלי לפי שטיח הבקרה היה 34:30 דקות בקירוב.




גם הקופים לא מגלים בנו (הרצים והרצות), עניין מיוחד
ולא נראה שזה מטריד במיוחד, את אלו שלא הגיעו עד הלום, עם מצלמה ביד…


הרצים והרצות מעדיפים כנראה, שאצלם אותם, כמו מושיק טייכהולץ למשל.

.


או דנה שמש – שהפעם מסתפקת בחיוך – לעומת תוספת ה-thumbs up שהיא סימנה,
כאשר צילמתי אותה במרוץ הלילה (למי שקרא את הסיכום שלי למרוץ של נייקי)



ניפרד מהספארי – מאורי פסטרנק (בחוצה הלבנה משמאל) ושאר הרצים, שיעזבו ויעברו בעוד זמן קצר את שערי גן החיות.



עכשיו אנחנו רצים בצד הימני של המחסומים ומולנו רצים ורצות, שעוד לא נכנסו בשערי הספארי. דודו אהרוני הוא אחד מהם – עם חולצת הריצה של חיל האוויר, ועליה המוטו – צריך כושר לחיים.



שרן אלרן, ענבל בנימיני אלרן וגיא אלרן (ביחד בתמונה), יחצו יחד גם את קו הסיום.




סרט הסימון דואג שמסלולי הריצה של עמי פומרנץ ושלי לא יתנגשו…



נועה איובי ושני הדר (מימין בתמונה), יסיימו גם הן את הריצה ביחד.



דורון אנג’ל נהנה מהשמש הקיצית, בשלהי חודש ספטמבר.
הגיע הזמן לצלם קצת, גם את הרצים מאחורי.




מנאלה שיפראו (מימין בתמונה) שעל חולצתו מתנוסס הכיתוב:

"בזכות האמונה באדם", מעל הסמל של "חוות השומר"




אני "מודה" בפני הדר סקס – שלובשת בגאווה את חולצת סיום המסלול של גדוד הקרקל – שאני הוא אכן "הרץ המצלם".


6:14 דקות חלפו מאז פגשתי את הסימון לסוף הקילומטר השישי ועד הסימון לסוף הקילומטר השביעי, שנגלה כעת בתמונה. אין ספק, שאני כבר די עייף…




לא ניתן להבחין מפה בשער הסיום, אך זהו הכיוון הכללי של האזור אליו עלינו להגיע.


אבנר כוכבי (מימין בתמונה) מדמיין כבר וודאי שהסיום קרוב



אבל כמו רותם מולינה ואורי וינהבר, נשאר רק להביט ולנופף למצלמה


אומנם "רק" שבועיים וחצי חלפו מאז המרוץ, ועד כתיבת שורות אלו – אבל אני
כבר לא ממש זוכר מה דוד פאלק ממשטרת ישראל (בתמונה), אמר לי – נקווה שלא
יכעס על התמונה בשלבים אלו של הריצה – כאשר שנינו כבר די עייפים…




יובל לוי שומר על החיוך – כל הכבוד!


אני זוכה לעידוד קצת מפתיע, שרון ששון – אתלטית מהפועל חולון – שמסתבר שהיא
מסייעת היום למנהל המרוץ אבי שטיין, אותו כזכור פגשנו רכוב על אופניים,
ליד הכניסה לספארי.




יפה לראות עידוד לקראת מאות המטרים האחרונים של המרוץ.



עוד כמאתיים מטר לסיום



פיני קמפלר הוותיק רואה בוודאי כבר את שער הסיום,



לורנס מאיר חולף על פני אף הוא



בדרך אל שער הסיום



וגם אני כבר מתקרב אליו, השעון מימין בתמונה מראה 47:03 דקות


שער הסיום ושמונת הקילומטרים כבר מאחורי – אפשר לסכם את הריצה שלי: 47:06
דקות לפי התוצאות הרשמיות, מקום 670 מתוך 945 שסיימו, 64 מתוך 97 בקטגוריה
שלי.




ניתן קצת כבוד לרצים ולרצות שממשיכים להגיע.
רונן פלדמן אותו פגשנו במהלך הריצה




נעם פז (משמאל בתמונה)



וגם דנה שמש, שגם אותה פגשנו כבר היום.
איל קרן משמאלה בתמונה.



צריך להחזיר את הצ’יפ המיותר (כזכור רצתי עם הצ’יפ הקבוע שלי), ולקחת בקבוק
מים. אריאל פלם שסיימה יותר משלוש דקות לפני, בוודאי כבר עשתה זאת.




נצלם קצת לפני שער הסיום, אליו מתקדמים עכשיו, ג’קי בריי ויהלי עמית


הילית אדלר (מימין בתמונה) תסיים גם היא בקרוב. שטיח הבקרה הנראה במעלה התמונה, שימש כדי לאפשר לכרוז לזהות את הרצים והרצות המתקרבים לסיום. לפי התמונה, שמה של מרים בר-און (עם המכנסים האדומים והמטפחת הלבנה, מאחור
בתמונה) אותה פגשנו בתחילת הריצה, הוכרז לפני זמן קצר, שניות ספורות לפני
שכרטיס הזיכרון של המצלמה שלי התמלא…



אחרי החלפת כרטיס הזיכרון, נעשה אתנחתא קצרה עם הרצים והרצות שמנצלים את הדשא ליד האגם, כדי לנוח – כמו שי מורג, למשל




אבי מנחם, גם הוא כבר עם בקבוק המים ביד



נראה שלא היו חסרים כאלה, לפי התמונה.


נחזור לרצים המסיימים – גידי אמיצור, ועוז זהבי בן ה-12 התמודדו גם הם בהצלחה עם המרוץ ביום חם זה.




גם לדנה ויסקין מגיעה תמונת מזכרת מהמרוץ



וניפרד מאזור הסיום עם מריסה פלטנר.(מימין בתמונה).


בדומה למילות השיר "רגאיי הבטלן":
"מה נשאר לנו חוץ מלשבת על הדשא, לנוח בצל"…
אנחנו בניגוד לשורה אחרת בשיר, כנראה לא נשיר:
"לא מבין את הריצה, לא מבין"
כי ריצה היא כנראה לא עסק לבטלנים




מרים בר-און ואריה גייזר, בוודאי יסכימו איתי…


לאחר שהסברתי למרים על מהות הריצה עם מצלמה, והבנתי שניפגש למחרת היום
בטריאתלון גן שמואל – היא בצד העידוד, ואני בצד הצילום, צריך להמשיך עם
התלוש קיבלתי עם החזרת הצ’יפ לשם קבלת שקית המשתמש. ה-mascot (הבובה) בתמונה לא בדיוק ידעה איפה התור, טוב – לא ממש שאלתי אותה, אבל לא היה צריך לחפש יותר מדי…



נזכרתי בחצי מרתון שיקגו בו רצתי ב- 2004, בו השתתפו כ- 7000 רצות ורצים. למרות שהגעתי לאזור חלוקת האוכל רק כשעה לאחר שסיימתי את הריצה (1:33:53
היה הזמן הרשמי שלי, אם זה חשוב), והתור הזכיר את זה שנראה עכשיו בר"ג,הגעתי לתחילתו בתוך כ-5 דקות! משום מה נראה לי שספק אם זה יקרה גם פה – ואני מחליט לוותר על התענוג.


הכרוז, קורא בשמותיהם של המנצחים והמנצחות, מבקשם להגיע לאזור הבמה, כדי להתראיין לערוץ הספורט. הטריאתלטים דן ורן אלתרמן, כנראה נענים לקריאה.



החולצות שאני רואה בידיהם של הרצים והרצות שכן עמדו בתור – משכנעות אותי,
שאכן לא כדי לי לחכות כל כך הרבה בשביל חולצה פשוטה (לא מנדפת זיעה) – כמוה
יש לי כנראה כבר מאות, ממרוצים קודמים…



נעבור לראיונות – כנראה שהאתלרמנים, היו היחידים שהתייצבו אליהם, יום לפני
שישתתפו בטריאתלון גן שמואל, אותו הזכרתי כבר קודם בסיכום זה.



מתברר שהרצים המובילים הוטעו קצת באזור הספארי ורצו בכיוון ההפוך מהמתוכנן –
אבי שטיין (מנהל המרוץ), מנסה להמחיש זאת למנצח, גזאצ’ו יוסף.



זהר זמירו, שסיים במקום השלישי, מנסה גם הוא להבין מה קרה – אבי מבטיח להם שהטעות, לא השפיעה על המרחק הכולל של הריצה.



מהמנצחים נעבור למנצחת הלן וולפסון, איתה בתמונה שרון ששון מהפועל חולון – אותה כזכור פגשנו כבר קודם. שרון אומנם לא רצה היום, אבל היא והלן רצו כבר ביחד בתחרויות ריצה, במסלול
ובכביש וייפגשו בהן שוב, קרוב לוודאי לא מעט פעמים בעונה הקרובה.




נעבור לטקס הסיום



תחילה מחולקים גביעי ההוקרה ובא לציון גואל!


אני כנראה ניסיתי לנצל זאת, כדי לבדוק שוב את מצב החולצות. התשובה שלא נשארו חולצות, קצת מאכזבת אבל לא ממש מפתיעה. הרצים שהחזירו את הצ’יפ, קיבלו תלוש שכנגדו היו צריכים לקבל את החולצה,
עושה רושם שהתלוש הגיע גם לידיים של מי שלא היו זכאים לו (מי שלא נרשמו
רשמית למרוץ כולל מספר משתתף, אלא רצו כנראה את המרוץ במסגרת עממית) – וכך
אזלו החולצות.

הסיבה העיקרית לכך שהחולצות לא מחולקות עם ערכת המשתתף (מספר משתתף וצ’יפ),
היא כדי לדרבן את הרצים והרצות להחזיר את הצ’יפ ולקבל כנגדו את
החולצה/הטבה המחולקת במרוץ. אולי אפשר לעשות כמו שעושים במרוצים אחרים וליצור שטח חיץ (כולל אולי שטיח בקרה) שהרצים לא יוכלו לעזוב אותו ללא החזרת הצ’יפ. אם בהתקדמות תורים לא נוכל ללמוד משיקגו – אולי נוכל בנושא זה במרוצים
גדולים (מרוץ ר"ג מתקרב להגדרה זו וגם יש בו מספיק מקום ליצירת איזור חיץ
כזה), ללמוד איך מחזירים צ’יפים. הצ’יפ נקשר לנעל עם אזיקונים, ומתנדבים פשוט חותכים את האזיקון ולוקחים את הצ’יפ בקטע שבין שער הסיום ליציאה מאזור הסיום.




נחזור לטקס, לכבד את המנצחות:
הלן וולפסון, לפני יערה זנגי ונילי אברמסקי.



נעבור למנצחים – גזאצ’ו יוסף, לפני אסרט ממו וזהר זמירו.



ציון נגר מצה"ל מנצח בקטגוריה לגילאי 55 – 59, עם זמן של 31:01.20 דקות. לעומת זאת, ציון
נגר מאיילות שסיים 0.4 שניות מאוחר יותר נפסל, אפרופו הרעיון
שהזכרתי לרוץ עם שני צ’יפים – אחד בכל נעל – בתחילת סיכום זה.
לפחות החשיבו לציון את הזמן המהיר מבין השניים… עם ציון בתמונה, אודי בן יעקב מאיילות שסיים במקום השלישי באותה הקטגוריה.




במרוץ זה, אין איסור על כפל קטגוריות וכך הלן וולפסון מקבלת גם את גביע המנצחות בין הנערות, לפני דנה לוין ונועה ברקמן.



גם נילי אברמסקי מקבלת גביע שני, ובהמשך אולי יהיה לה רעיון מקורי מה לעשות איתו…




שלומית רוזנפלד מנצחת בקטגורית נשים לגילאי 50 ומעלה, שנייה הגיעה דייזי יפתח.



הקהל ממשיך לכבד את הטקס,



דגלי ביה"ס לכושר קרבי בוינגייט, מזכירים שמחכה לנו עדיין הטקס לחלוקת הגביעים של צה"ל.


מרוץ גני הילדים היה אמור להתקיים לפני כשעה, אבל מתברר שאחד מהגנים נפקד מהריצה – וכך הם יזנקו עכשיו.




גם הם יודעים לרוץ



ואף ליהנות מכך!



המרוץ הקצר הסתיים.


בדרך חזרה אל הטקס אני פוגש את נילי אברמסקי, ואחרי שאני מצלם אותה עם אחד הרצים (לבקשתו), אני חושב שאולי כדאי שגם לי תהיה תמונה. נילי מנדבת לי את אחד משני הגביעים שהיא קיבלה לצורך התמונה. היא גם מנסה "לשכנע" אותי לקחת את הגביע – לא קשה לנחש עד כמה מלא ארון
הגביעים בביתה, את קצהו של הארון, אפשר היה לראות בתמונה,אשר הופיעה בכתבה
בה ראיינה דפנה שב, את נילי ל"שוונג". אני מסרב בנימוס, להצעה הנדיבה.


אני חוזר לטקס, החלק של צה"ל כמובטח, מתחיל עכשיו.



שביט צוריאל ניצח מבין חיילי וקציני צה"ל, לפני דניאל אישטה ואבי דהן



כמובן שנציגי צה"ל נשארו לכבד את הטקס שלהם



שרית חממי, הייתה בין המנצחות מבין החיילות והקצינות



המנצחים בקטגוריה למפקדים בגילאי 40 ומעלה



והמנצחות בקטגוריה המקבילה לנשים



ניפרד מהטקס הצבאי עם תמונה קבוצתית מייצגת

סיכום

סה"כ הארגון הכללי של המרוץ הוא די טוב, אבל יש קצת מה לשפר:


1. צריך להחליט עם הרצים והרצות שרצים ללא מספר משתתף (אמורים להיות חיילים ברובם), מזנקים עם המשתתפים הרשומים, או בנפרד זמן מסוים לאחר מכן – וגם לעמוד בהחלטה.

2. השילוט ברוב חלקי הריצה היה טוב, אם בכל זאת הייתה טעות באזור הספארי, צריך לשפר את השילוט שם ולשקול הוספת מכוונים – במיוחד אם משנים כיוון , ובכך למעשה הופכים את המסלול לחדש.

3. נושא חלוקת החולצות שתיארתי באריכות בסיכום צריך להיפתר, גם אם עוד אנשים כמוני לא כל כך צריכים אותם – אף אחד לא אוהב לשלם עבור משהו, ולא לקבל אותו!

4. חלוקת הכריכים שכנראה נעשתה במקביל לחלוקת החולצות, היא חיובית, גם פה צריך לדאוג שישאר לפחות לכל הרצים הרשומים.

להתראות בביקור הבא בספארי בשנה הבאה.

קישורים קשורים

תמונות מרוץ ספארי רמת גן – כולל כל התמונות מכתבה זו כאן

תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה
או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר
0.00 avg. rating (0% score) - 0 votes


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"כשמישהו אומר לי שאני לא יכולה לעשות זאת, אני פשוט לא מקשיבה לו", פלורנס גריפית ג'וניור



הטוויטר שלנו

ערוץ הוידאו של שוונג

הפודקאסט של שוונג: ניהול אקטיבי פרק 5
הפודקאסט של שוונג: ניהול אקטיבי פרק 5
21:41
"אין לי מלים - זה היה החלום שלי"
"אין לי מלים - זה היה החלום שלי"
02:09
הפודקאסט של שוונג עם המאמן דן סלפטר
הפודקאסט של שוונג עם המאמן דן סלפטר
30:17
פרויקט ישראמן שלי - פרק 5👑"מה יותר קשה האימונים או התחרות?"
פרויקט ישראמן שלי - פרק 5👑"מה יותר קשה האימונים או התחרות?"
01:51
הפודקאסט של שוונג לסיכום טור דה פראנס 2022
הפודקאסט של שוונג לסיכום טור דה פראנס 2022
01:11:39
היתרונות של היוגה לספורטאים ולרצים
היתרונות של היוגה לספורטאים ולרצים
40:50
פרויקט ישראמן שלי - פרק 4👑"איך המשפחה הגיבה כשהודעתם להם שאתם נרשמים לישראמן?"
פרויקט ישראמן שלי - פרק 4👑"איך המשפחה הגיבה כשהודעתם להם שאתם נרשמים לישראמן?"
01:58
פרויקט ישראמן שלי - פרק 3👑"מתי הפעם הראשונה שהשתתפת בישראמן?"
פרויקט ישראמן שלי - פרק 3👑"מתי הפעם הראשונה שהשתתפת בישראמן?"
02:13
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 4
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 4
29:02
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 3
הפודקאסט של שוונג ניהול אקטיבי - פרק 3
30:20
הפודקאסט של שוונג: סיכום אליפות העולם בשחייה
הפודקאסט של שוונג: סיכום אליפות העולם בשחייה
30:09
הפודקאסט של שוונג: סיכום היום השני באליפות העולם בשחייה
הפודקאסט של שוונג: סיכום היום השני באליפות העולם בשחייה
30:31
איך מתכננים תחרות איש ברזל בחו"ל?
איך מתכננים תחרות איש ברזל בחו"ל?
44:51
"ישראמן שלי פרק 02": מה הרגשתם כשחציתם את קו הסיום של התחרות?
"ישראמן שלי פרק 02": מה הרגשתם כשחציתם את קו הסיום של התחרות?
02:12
"ישראמן שלי": מה עולה לכם לראש כשאתם חושבים על ישראמן?
"ישראמן שלי": מה עולה לכם לראש כשאתם חושבים על ישראמן?
01:21