נבחרת ישראל סיימה רק ביום ראשון האחרון את השתתפותה באליפות העולם בשחייה בסינגפור, אולם נראה שכבר ביום שאחרי – הפנים קדימה לעבר המטרות הבאות, כאשר בקצה המשחקים האולימפיים בלוס אנג'לס.
לכתבות נוספות בנושא:
פלפס ולוכטה תקפו את ביצועי נבחרת ארה"ב, השחיינים לא נשארו חייבים
אליפות העולם בשחייה ננעלה עם שיא עולם של נבחרת ארה"ב
מקום שביעי לגורבנקו בגמר 50 מטר חזה
אחרי תקופה מקצועית קשה ומלאת תהפוכות, נראה שלפחות דבר אחד חשוב הושג בנבחרת – יציבות. המינויים המקצועיים של ליאוניד קאופמן כמאמן הראשי ושל יעקב טומרקין כמנהל המקצועי נותנים שקט לשחיינים ולשחייניות בגזרה הזאת, וגם במים ההישגים היו משביעי רצון.
"המטרה – בין גמר אחד לשלושה ובין חמישה לשבעה חצאי גמר", הצהיר טומרקין במסיבת העיתונאים טרם היציאה לאליפות. השחיינים כנראה הקשיבו בדיוק לדבריו – עם שלושה גמרים (שניים של אנסטסיה גורבנקו ואחד של רביעיית השליחים ב-4X200 חופשי) וחמישה חצאי גמר נוספים (מירון חרותי, לאה פולונסקי, גל כהן גרומי, אלכסיי גליבינסקי, וגורבנקו במשחה נוסף). בנוסף, חמישה שיאי ישראל נשברו ובנבחרת מרוצים מההופעה.
רומנו, גליבינסקי, קריצ'בסקי ולוקטב | צילום: סימונה קסטרווילארי, איגוד השחייה
"זו אחת התחרויות הטובות של הנבחרת מבחינתי", סיכם קאופמן והוסיף: "ולא רק בגלל התוצאות. מתוך 15 שחיינים ושחייניות באליפות – רובם המוחלט באו לידי ביטוי והופיעו בצורה מצוינת. שמנו דגש על נבחרות השליחים בגברים ובנשים וזו הייתה הצלחה גדולה, לאחר שכמעט כל הנבחרות שקפצו למים יצאו עם שיא לאומי. אנחנו חוזרים לארץ עם המון גאווה לאומית ומסתכלים כבר היום שנתיים קדימה. לאליפות העולם ב-2027 אנחנו מגיעים עם מטרה מוצהרת להשיג את הכרטיסים ללוס אנג'לס".
יו"ר איגוד השחייה עדי ביכמן מוסיפה: "החזרנו את המאמן הלאומי לאוניד קאופמן, מינינו את יעקב טומרקין למנהל מקצועי, הבאנו את ליאת וייסבוך כמנכ"לית ויצרנו סביבת עבודה מקצועית ושקטה במטרה לתת לשחיינים ולשחייניות את התנאים הנכונים להוציא מעצמם את המיטב. ההנהלה התגייסה כולה לתהליך ובסופו של דבר התוצאות בשטח מדברות בעד עצמן – הניהול המקצועי השקט, ללא סערות, אפשר לשחיינים להתמקד במה שהם יודעים לעשות הכי טוב. ההשקעה בצוות המקצועי, ביכולות האימון, בעבודה מול מכון וינגייט והוועד האולימפי ועד למועדונים המקומיים – כל השותפים תרמו להצלחה הזו".
גל כהן גרומי באליפות העולם בשחייה. צילום: סימונה קסטרווילארי. איגוד השחייה
גוורבנקו: "אעבוד יותר קשה כדי לסיים במקום יותר גבוה בפעם הבאה"
אחת הכוכבות של המשלחת באופן די טבעי הייתה כמובן אנסטסיה גורבנקו – עם שני גמרים, חצי גמר נוסף ושיא ישראלי ב-50 חזה. בראיון ל-5 באוויר בערוץ הספורט היא סיכמה את הופעותיה "האמת שאני די מרוצה, זה פתח לי רעב לעוד להמשך הקמפיין הקרוב בשלוש השנים הבאות. אני מרוצה מהשבוע האחרון, אבל כן אעבוד יותר קשה כדי לסיים במקום יותר גבוה בפעם הבאה".
על המעבר ללואיוויל היא סיפרה: "זה באמת חדש, אני חוזרת עוד 10 ימים לסמסטר נוסף. אני עובדת שם עם המאמן ארתור אלביירו והעוזרת סטפני ג'אנקר. זה מקום עם היסטוריה של שתי אלופות אולימפיות, שהם גידלו לבד, ובכללי רוב השחייניות ברמה מאוד גבוהה. מאתגרים אותנו שם יום-יום, בנבחרת עם 25 בנות ברמה תחרותית מאוד גבוהה, שכל אחת רוצה להיות הכי טובה, זה משהו שלא היה לי פעם. יש שם לא מעט שחייניות במשחי המעורב, שאפילו יכולות לעקוף אותי באיומנים ומאוד מאתגרות אותי, זו אחת הסיבות שעברתי שם להמשיך לאתגר את עצמי במשך כל יום".
על בחירת המשחים, הוויתור על 400 מעורב והבחירה ב-50 חזה באליפות הזאת: "באמת ב-400 התחלתי לשחות ברצינות בשנה שעברה, אני חושבת שזה בין המשחים הכי קשים שיש לשחייה להציע ודורש הרבה מאמץ מבחינת בסיס אירובי ומנטלי. בגלל שהייתי 5 חודשים מחוץ למים וידעתי שאני לא בפיק שלי החלטתי ללכת על משחים יותר כיפיים ושונים. עכשיו כשהם נהיו אולימפיים אני יכולה לקחת אותם גם ברצינות וזה פותח עוד אופציות. אבל אני כן רוצה להיות חכמה בשלוש השנים הקרובות, לבחור לא יותר מ-3-2 מקצים מרכזיים להתמקד בהם".
אנסטסיה גורבנקו מעפילה לגמר באליפות העולם בשחייה 2025. צילום: סימונה קסטרווילארי. איגוד השחייה
"ההבדל בין ה-50 ל-400 מאוד גדול. ללוס אנג'לס אני מכוונת ל-200 ול-400 מעורב, 50 זה יהיה המשחה הכיף שלי כמו שהיה לי עכשיו בלי ציפיות, לא עבדתי עליו יותר מדי, ואני יכולה להשתפר בו הרבה. בגלל שזה נהיה עכשיו אולימפי – התחרות תגדל במשחים הקצרים עוד יותר, אני לא רוצה להגיד שזה יותר קל להתאמן למשחים האלה אבל זה יותר איכות ופחות כמות ובגיל שאני נמצאת, כשאני עדיין צעירה, אני יכולה להתאמן ל-200 ו-400 ולאתגר את הגוף שלי יותר כל יום פיזית ומנטלית. יכול להיות שאחרי LA יהיה יותר קשה להתאמן למשחים האלה ואז זה יהיה אחרת".
על הצורך ביציבות: "מה שחשוב היה לי לקמפיין הנוכחי הייתה שיהיה מקום אחד שאוכל לגור ולקרוא לו בית, לא לטוס ממקום למקום, כי עשיתי את זה בשש השנים האחרונות וזה הרבה אי יציבות. אחד הדברים שיעזרו לי לדעתי זה בסיס יציב ושלא אצטרך כל חודש לעזוב למקום אחר. ועכשיו באמת אחרי 3 חודשים בלואיוויל שהייתי צריכה לחזור לכושר, הצלחתי לשבור שיאים. שימח אותי למשל ב-100 גב ששברתי את השיא במאי, שיא שלא נגעתי בו כמה שנים. כשחזרתי לארץ התאמנתי תחת ליאוניד והנבחרת ואני חושבת שמה שהאיגוד עשה זה משהו מדהים".
