גם בספורט ובאימונים: תחשבו טוב יהיה טוב

האם חשיבה חיובית יכולה לסייע בשמירה על כישורים מנטליים גם בגיל מבוגר? ד"ר איתי זיו והפסיכולוגית דגנית גלסמן עם התובנות
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

אחת התובנות המשמעותיות אליהן הגיעה הפסיכולוגיה בעשורים האחרונים היא ההכרה והמשמעות הגדולה שיש לאופן בו אנו חושבים על עצמנו ועל הדרך בה אנו פועלים, על ההתנהגות שלנו בפועל, מצב הרוח שלנו, והאופן בו אנו מתמודדים בסיטואציות שונות.

מה נכון בחיים נכון גם לספורט | צילום: shutterstock

כבר באמצע המאה הקודמת הוחל בשימוש בביטוי "נבואה המגשימה את עצמה", ובהמשך "אפקט פיגמליון": תופעה בה הנבואה המגשימה את עצמה גורמת להשפעה חיובית על מושא הנבואה באמצעות הגשמת הנבואה. את האפקט איששו החוקרים רוזנטל וג'יקובסון בשנת 1968 בניסוי בעקבותיו נכתב הספר "אפקט פיגמליון בכיתה". בהמשך, בשנות השבעים החלה להתפתח הגישה החיובית, אשר נורמן קאזינס, נחשב להוגה שלה. נורמן קאזינס אובחן כחולה במחלה נוירולוגית והוא טיפל בעצמו ב"תרפיית צחוק" שהתבססה בעיקר על צפייה בקומדיות של האחים מרקס. לאורך השנים עלו שאלות ותהיות סביב היכולת של חשיבה חיובית לטפל במחלות לשפר כישורים מנטליים או "לשנות מציאות".

במאמר שפורסם בעיתון גלובס ב2015, על ידי גלי וינרב, נכתב שפרופסור הווארד פרידמן מאוניברסיטת קליפורניה ומרגרט קרן מאוניברסיטת פילדלפיה סקרו מגוון מחקרים שפורסמו לאורך השנים ולא הצליחו למצוא עדויות מספקות לכך שאופטימיות, תרגול חשיבה חיובית והשאיפה למשמעות בחיים, השפיעו על מדדים קשיחים (אובייקטיביים) של בריאות. עם זאת, הם מצאו שהם משפיעים על התפיסה הסובייקטיבית של בריאות. מעבר לכך חשיבה חיובית ואופטימית יכולה להיות מתורגמת באופנים רבים ולא מכולם ניתן להפיק תועלת. עיסוק בספורט, אינטראקציות חברתיות ויכולת הרגעה עצמית מוערכים כמסייעים ליכולת ההתמודדות עם מחלות.

ההרגשה הטובה משפיעה על הרווחה הפסיכולוגית | צילום: pixabay

חשיבה חיובית ותחושת הסיפוק

מחקרים שנערכו בתחום הפסיכולוגיה הקלינית והקוגניטיבית, מצביעים על כך שחשיבה חיובית המתבטאת באמונות חיוביות בנוגע לעצמי, לעתיד ולקיומה של שליטה באירועי חיים חשובים, משפיעה על הרווחה הפסיכולוגית. כמו כן, חשיבה חיובית קשורה בתחושת סיפוק, מצב רוח טוב ואושר, בהתמודדות טוב יותר עם מחלות פיסיות ובהתאוששות ממצבי אבל ודיכאון. באופן לא מפתיע, חשיבה בעלת אופי שלילי ופסימי נמצאה קשורה במצבי דיכאון, חרדה וכעס. כמו תמיד חשוב להיזהר ממצב של אופטימיות יתר (כן יש דבר כזה) או חלילה כאשר החשיבה החיובית מובילה להכחשת המציאות. למשל, חולים אשר מפסיקים לקחת תרופות או לבצע המלצות הרופא היות והם בטוחים שהם חזקים ו"הכל יהיה בסדר" או "לי זה לא יקרה".

ממחקרים נוספים מן השנים האחרונות עולה, שמעבר לחשיבה או להתייחסות חיובית ישנה, גם מעורבות ופעילות חברתית יכולות להשפיע לטובה על איכות ואריכות החיים. החוקרים דנים בנתוני מחקר שבו זקנים הופנו באקראי לקבוצת השתתפות בתוכנית המבוססת על מעורבות חברתית ופתרון בעיות בהשוואה לקבוצת ביקורת. המחקר הראה שמעורבות חברתית (וזאת בהיעדר אימון קוגניטיבי ספציפי) יכולה למנוע ירידה קוגניטיבית התלויה בגיל. מרכיב נוסף אשר יכול ליעל את יכולות ההתמודדות ומכאן להשפיע באופן חיובי על איכות ואורך החיים הוא מה שמכונה גמישות קוגניטיבית – היכולת של המוח להתאים את ההתנהגות והמחשבות של האדם לאירועים חדשים, סיטואציות שונות וכדומה. זאת תוך ביצוע התאמות (אדפטציות) לנתוני המצב החדש או הבלתי צפוי. לגמישות קוגניטיבית חשיבות רבה בלמידה ובפתרון בעיות מסוגים שונים.

המאפיינים של אדם עם גמישות קוגניטיבית

– הסתגלות מהירה לשינויים או סיטואציות חדשות
– יכולת טובה לעבור ממשימה אחת לאחרת בקלות תוך ידיעה מלאה איך להתנהג בהתאם בכל סיטואציה
– היכולת לראות את המציאות מנקודות מבט שונות ואף – לזהות מערכות יחסים נסתרות. מה שמאפשר מציאת פתרונות בקלות לאותה הבעיה.
· מסוגלות גבוהה לחוות ולהתנהג בהתאמה במקרים של טעויות ושינויים שמתרחשים במצבים שונים ולמצוא לכך פתרונות או להשלים עם הפשרות.
– קשר לאינטליגנציה שוטפת כגון: נימוקים טובים למצבים ויכולת לפתור בעיות בקלות וביעילות.
– מאפשרת לחשוב על הרעיונות, הערכים ודרכי החשיבה של האדם תוך הבנת נקודות המבט של אנשים אחרים והערכת דעותיהם. לכן, אגב, גמישות מנטלית קשורה מאוד לאמפתיה ולאינטראקציה חברתית.

נסכם ונאמר, שחשיבה חיובית, גם אם היא לא מרפאה מחלות או גורמת ישירות לאריכות ימים או חדות קוגניטיבית, יכולה בשילוב עם מעורבות חברתית משתנים השכיחים המוכרים בתחום של אורח חיים בריא (הפעילות הגופנית, התזונה, הפחתת סטרס, הימנעות מעישון ושתיית אלכוהול, שינה באיכות ובהיקף מספקים ועוד). לתרום לאיכות החיים בכלל ובגילאים מבוגרים בפרט, וזאת לנוכח השכיחות הגבוהה יותר של בדידות או אינטראקציות חברתיות מצומצמות יותר.


ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר קרוב ל- 35 שנה.
מרצה בתחום אורח חיים בריא, ספורט, בריאות ועוד לקהל רחב ומקצועי. מנהל תחום חינוך והסברה בסוכנות למניעת סימום בספורט

דגנית גלסמן | פסיכולוגית חינוכית מדריכה ופסיכולוגית ספורט

מקורות:
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2996275/
https://www.cognifit.com/he/science/cognitive-skills/shifting




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג