שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

יאיר בן עמי מציאות נושכת

מציאות נושכת: תרבות ספורט הצפון

סובב עמק, אפיק ישראל וטריאתלון חיפה, ההוכחות לתרבות ספורט מרשימה בחבל ארץ כמעט צפוני, וגם על ההבדלים בין האירועים


סובב עמק, אפיק ישראל וטריאתלון חיפה, ההוכחות לתרבות ספורט מרשימה בחבל ארץ כמעט צפוני, וגם על ההבדלים בין האירועים

מאת:יאיר בן עמי



כמי
שנולד, גדל וחזר לגור באזור, אני מכיר את סצנת הספורט המקומית של המועצה
האזורית מגידו היטב. לא יודע כמה מאלפי משתתפי המרוצים האלו יודעים מה
הבסיס החברתי שהביא ליצירת האירועים האלו.

בסוף השבוע השני של חודש אוקטובר התקיים סובב עמק, אירוע המאורגן על ידי שי חזן מקיבוץ הזורע ומאות חברי הקיבוץ, עם עזרה של לא מעט חברי קיבוצים שכנים.

את סוף השבוע השני של אוקטובר התחלתי כבר ביום חמישי, עם אפיק ישראל וסיימתי בטריאתלון חיפה בשבת.

אפיק ישראל הוא אירוע מכונן, מסוג האירועים אליהם הגעתי בסימן שאלה גדול וכשהלכתי ממנו היה ברור לי כי משהו קרה, משהו שישליך על העתיד ויביא לסטנדרט חדש בתחום אירועי אופני השטח של ארץ חמדת בכלל וחבל ארץ מולדתי בפרט.


               אפיק ישראל. מאות רוכבי אפיק ישראל כובשים את העמק

לקראת סיומו של מרוץ האולטרה מרתון
סובב עמק מצאתי עצמי בשיחה עם שני חברי קיבוץ הזורע, שניהם ספורטאים כדרך
חיים ושניהם ותיקים. תוך כדי עבודת הסדרנות באירוע הם סיפרו לי בהתלהבות,
השמורה לספורטאים מסוגם, על ההתגייסות של חברי הקיבוץ לטובת סובב עמק.
אילולא שי חזן, כנראה שהאירוע המרשים והמרנין של ריצת האולטרה מרתון ביערות
מנשה לא הייתה מתרחשת, אבל צריך לשמוע את ההתלהבות בקולם של חברי המשק כדי
להבין את מהותה של הרוח והנשמה אותם מרגישים המשתתפים וכל המגיע לאירוע.


  סובב עמק. בכחול חבר קיבוץ מתנדב, במרכז משתתפים/לקוחות מאושרים, מימין המתחם

הרוח והנשמה האלו נמצאים בפרטים
הגדולים והקטנים. צריך להיות מקום של תרבות ספורט, תרבות בכלל, כדי שמסרון
קבוצתי אחד יגייס במידית מספר מרשים של מתנדבים ומתנדבות להכנת 2,500
סנדוויצ'ים למשתתפים. זה משהו שאפשר לראות באירועי הספורט הגדולים בעולם.

כשהגעתי לכפר הספורטיבי שהוקם עבור
משתתפי האפיק ישראל, הרגשתי את המשהו הזה באוויר. הכפר הוקם בכניסה לקיבוץ
רמת השופט, מקום בו גרתי במשך כשנתיים, הנמצא על מסלולי הריצה והרכיבה
הביתיים שלי והרחוק כשני ק"מ בקו אווירי ממקום הולדתי ומגוריי עד לסוף
העשור השלישי של חיי.


                                     הכפר שהוקם לאפיק ישראל

בשנות השמונים, אפילו בחלק משנות
התשעים של המאה שעברה, מי שהיה רץ בין קיבוצי האזור היה נחשב לשונה ומוזר,
ובכל זאת למרתון תל אביב היו הסעות מאורגנות של המועצה האזורית מגידו. מי שהיה רוכב על אופניים ולובש טייטס היה בכלל תופעה תת-חברתית,
אבל ב"מרובע" שבין הקיבוצים היו מתקיימים אין ספור מרוצי אופניים. היום יש
בכל אחד מקיבוצי האזור רצים, רוכבי אופניים ומתחרי טריאתלון במספרים בלתי
נתפסים, יש מסלול אופניים ייעודי וקבוצות במספר גדול יותר ממספר הספורטאי
הפנאי של אז.

בשבת, 19 בחודש אוקטובר 2013,
השלמתי מעין סבוב בין אירועי הספורט. רציתי לכתוב שאלו היו אירועי ספורט
בצפון, אבל כמי שגדל בחלקת המולדת הזו ההגדרה של צפון מתחילה אצלי בערך
בפנייה ימינה כשמגיעים מצומת המוביל לצומת גולני, אפילו הירידות לכנרת הם
מזרחה עבורי, לא ממש צפון. רצועת החוף של חיפה, בטח באזור מועדון ה"קאמל"
אינו צפון עבורי, אבל ים גלי ועננים והעננים השרו אווירת סתיו צפונית.

הטריאתלון של חיפה הוא מארח האליפות
הלאומית בטריאתלון למרחק חצי איש ברזל. אליפות לאומית צריכה להיות דבר
מחייב רמת ארגון מובנית גבוהה. זה לא קרה בטריאתלון של חיפה הפעם.


                   טריאתלון חיפה. הפעם התקבלה החלטה להפכו לדואתלון

מנהל התחרות קיבל החלטה נכונה שלא
להזניק את המתחרים לשחייה בים הסוער. עד לאותה ההחלטה וכל מהלכי הארגון
וניהול התחרות מאותו הרגע ,הזכירו תחרויות טריאתלון כושלות שפסו ממקומותינו
כבר לפני כעשור וחצי.

שעת
הזינוק של אליפות ישראל בטריאתלון חצי איש הברזל נקבעה ל-06:45. המשתתפים
בטריאתלון לא קיבלו הודעת כרוז על מיקום הזינוק לריצה (שפתחה את התחרות
במקום השחייה), שעת זינוק או שינויים כלשהם גם לאחר כחצי שעה משעת הזינוק
שפורסמה בפועל.

מנהל התחרות, ניר כהן, פרסם בעמוד הפייסבוק של איגוד הטריאתלון (כאן),
הודעה בה פירט בשקיפות ובגרות את הליקויים אותם ראה. רק דבר אחד לא זכה
להתייחסות, מדוע במשך כחצי שעה שלאחר שעת הזינוק לא היה מי ממנהלי ומארגני
האירוע שטרח לעדכן את המתחרים במתרחש.

באותה הודעת פייסבוק,
סיפר כהן, מנהל התחרות, כי את ההחלטה על ביטול השחייה קיבלו בשעה 06:30,
רבע שעה לפני הזינוק המתוכנן. הודעה ראשונה (במערכת הכריזה) הייתה בשעה
07:20. הזינוק הראשון היה בשעה 07:19. קו הזינוק היה סרט ניילון שנמתח
לרוחבה של הטיילת, ומסלול ריצה על טיילת שהיתה בדיוק כזו. מול צעקות של
הסדרנים לעבר הקהל, בבקשה לפנות את הטיילת לטובת הרצים, לא התפלאתי לשמוע
אישה בגיל העמידה אומרת לחברתה לצעידת הבוקר: "עם כל החצי עירומים החתיכים
האלו, הוא באמת חושב שאני אלך מכאן?", צחקתי, אבל לא התפלאתי.

במהלך הטריאתלון שהפך
לדואתלון בחיפה, היו עוד הרבה מאוד ליקויים ארגוניים בסיסיים. את חלקם העלה
מנהל התחרות באותה הודעה בפייסבוק. אחרים, כמחסור במכוונים בנקודות הסיבוב
קטע הרכיבה על האופניים, לא זכו להתייחסות. לזכותו של מארגן התחרות יאמר,
כי הוא מתנהל לשקיפות ופתיחות ברמה הראויה ביותר וכמי שמראה אכפתיות ורצון
לשרת את הציבור עליו הוא ממונה. הקלישאה "מי שלא עושה לא טועה", אולי
מתאימה לארגון טריאתלון חיפה, הודעת ה"מודה ועוזב ירוחם" בפייסבוק, מעודדת
ברמת ההתייחסות שלאחר האירוע.

בשלושת האירועים האלו,
בלטה התייחסות המארגנים לקהל הלקוחות. בסובב עמק ואפיק ישראל היה בולט
באופן קיצוני הרצון של המארגנים להעניק לכל משתתף ומשתתפת את היחס החם,
המפנק ומעל לכל המקצועי ביותר.


ההודעה של מנהל טריאתלון חיפה


באפיק ישראל ראיתי את גל צחור,
עידית שוב, אילן אידלסון ועוד כאלו שלא הכרתי לאחר הזינוק לקטע הראשון,
ביום חמישי. הם הסתובבו בכפר הספורטיבי בכניסה ומתחם הבריכה של קיבוץ רמת
השופט כשהיה ברור לכל הצופים, שהם רק מחפשים מה עוד אפשר לבצע כדי להעניק
לכל אחד מהמשתתפים והמשתתפות את היחס הטוב ביותר, למלא את כל החסר והנדרש
ולטובת החוויה האופטימאלית. רק על הכפר שנבנה שם אפשר היה לכתוב מאמר מקצועי, חוויתי שלם.

בסובב עמק זה היה מרשים אפילו עוד
יותר, לא משום המארגנים, האירוע או עצם השוואה לה אין מקום במקרה שזה. רק
משום הגודל. בעוד האפיק ישראל היה בהשתתפות 300 מתחרים (150 זוגות) שסגרו
את מכסה שנקבעה בהחלטה מושכלת ומקצועית מראש, בסובב עמק השתתפו למעלה מאלף
רצים ורצות והמתחם של האירוע נפרש על שדה גדול בכניסה לקיבוץ. מתחרה, בעל
ניסיון באירועים מקבילים ברחבי העולם הגדיר את סובב עמק כאירועי ברמה
בינלאומית הטוב ביותר.

ההבדל הבסיסי הגדול בין אפיק ישראל
וסובב עמק לטריאתלון חיפה, הוא הגישה בכל הקשור לשירות הלקוחות. בטריאתלון
חיפה זה נעשה בדיעבד על ידי מנהל התחרות שראה, הפנים ולקח אחריות בצורת
הודע בה הוא פירט את הלא טוב שהיה וסיימה ב"בכל מקרה אשמח לקבל הערות/הארות
למייל שלי".
 

בסובב עמק ואפיק ישראל בטוח היו כשלים
שילמדו לקראת המהדורות הבאות, אבל בכינוס, זינוקים, מהלך האירוע ולאחריו
האווירה היתה שלא משנה מה יקרה, כולם ידעו שהמארגנים בשביל הלקוחות,
המתחרים והמתחרות, מעל לכל. בטריאתלון חיפה זה היה מאוחר ועדיף על בכלל לא.

בצד לא פחות חשוב, וראוי מאוד לציון
– בטווח של פחות מחודש, בסוף ספטמבר ואמצע אוקטובר 2013, נסגר כביש החוף
פעמיים לטובת תחרות טריאתלון במרחק ארוך ולמשך שעות. אך לפני כמה שנים כבר
חשבנו שזה לא יקרה יותר.


                   מי אמר שאי אפשר לסגור את כביש החוף לאירועי ספורט?

גילוי נאות:
הקמתי, אימנתי וניהלתי את קבוצת הטריאתלון והאופניים של מ.א. מגידו בין 1996 ל- 2003.

24.10.2013

יאיר בן עמי - מציאות נושכתיאיר בן עמי
עורך לשעבר של אתר שוונג
בעל הטור מציאות נושכת


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות