שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

יאיר בן עמי מציאות נושכת

מציאות נושכת עם יאיר בן עמי: כשהנוער נופל

"לצערי, שבעת הצעירים, נושאי המדליות מאולימפיאדת הנוער, יגלו עד כמה הן כבדות בשנים הבאות. בדיוק כפי שדימה קרויטר אמר: "כמה שיותר גבוה ככה יותר נופל משמה..." ורק בודדים יודעים כיצד לנחות כשנופלים משם. קוראים להם אלופי עולם ואלופים אולימפיים." הטור של יאיר בן עמי


"לצערי, שבעת הצעירים, נושאי המדליות מאולימפיאדת הנוער, יגלו עד כמה הן כבדות בשנים הבאות. בדיוק כפי שדימה קרויטר אמר: "כמה שיותר גבוה ככה יותר נופל משמה…" ורק בודדים יודעים כיצד לנחות כשנופלים משם. קוראים להם אלופי עולם ואלופים אולימפיים." הטור של יאיר בן עמי

מאת:יאיר בן עמי


חגיגה רבה הייתה עם שובה של נבחרת הנוער המעוטרת מדליות מאולימפיאדת הנוער. הכישרון האדיר, דימה קרויטר- קופץ הגובה, הוכיח בקבלת הפנים כי הוא גם נער חכם ולא רק ספורטאי. בדבריו, בקבלת הפנים, אמר קרויטר: "אחד הדברים הרעים שעשינו הוא שהרמנו את הרף גבוה מאוד…" מישהו מהנוכחים ציין כי קרויטר יודע על הרמת רף ודימה בתגובה השיב: "כמה שיותר גבוה ככה יותר נופל משמה…"


קרויטר: "כמה שיותר גבוה ככה יותר נופל משמה…"/צילום: איגוד האתלטיקה



שבע מדליות, חמש אישיות ושתיים קבוצתיות ועוד כמה הופעות בגמרים הוכיחו מה שכל בר דעת בעל השכלה בסיסית בספורט ידע תמיד. בישראל יש כישרונות כמו בכל מקום אחר בעולם וספורטאים ישראלים יכולים להגיע לכל הישג.

לפני הרבה שנים כבר הוכיחו זאת ספורטאים ישראלים שהגיעו לגמר במשחקים האולימפיים וכבר לפני 20 שנים זכו ספורטאי ישראל מדליות במשחקים האולימפיים. נוער מצטיין בספורט מעולם לא היה חסר בישראל. ענף הספורט הפופולארי ביותר בישראל, כדורגל, הביא לא מעט הישגים מרשימים עם הנבחרות הצעירות. הבעיה של הספורט הישראלי היא במעבר מנוער לבוגרים. הרבה מאוד כישרונות נעלמים במעבר.

ביום שישי נערך משחק כדורגל בין הנבחרות הצעירות של ישראל ושבדיה במסגרת המוקדמות של אליפות אירופה בכדורגל. נבחרת ישראל ניצחה וכרגיל נשמעו צהלות חסרות פרופורציה מכל כיוון. גם בישראל יש רבים היודעים כי בגילאים הצעירים צריך להתוות דרך כעיקר ולא לשים את ההישגיות מעל לדרך.
מאמן נבחרת שבדיה ציין בסיום המשחק את המערך הטקטי בו שיחקה נבחרת ישראל (עם חלוץ בודד) כדבר שאינו מקובל בנבחרות הצעירות. המטרה של נבחרות צעירות הוא להכין את השחקנים לנבחרות הבוגרים. בנבחרת ישראל בכדורגל ברור כי המטרה הזו היא משנית אם קיימת בכלל. הנבחרת הישראלית בכדורגל היא מראה של הספורט הישראלי, כמו שהוא, כך גם בענפי ספורט אחרים.

ההמשכיות בין הנוער ובוגרים היא החלק הבעייתי. נבחרת הנוער ששבה מהמשחקים האולימפיים ראויה לכל הערכה, כבוד ותמיכה להמשך. אין להוריד מהישגי הספורטאים והספורטאיות בגלל המבט לעתיד אלא להבין כי אלו הישגים של חלק מהדרך ולא המטרה עצמה. חובת ההמשכיות היא על המערכת העוטפת את אותם הספורטאים ובעיקר את אלו שאינם בנבחרות.

אלו שהיו במשחקים האולימפיים כבר נמצאים במעטפת המקצועית ודרכם סלולה אם יישמר רצונם להמשיך ולהשקיע את הנדרש כדי לחדור לרמה העולמית של הבוגרים. הקושי הגדול של מערכת הוא ביצירת הבסיס האתגרי לאותם הספורטאים. כשהם יגיעו לתחרויות בינלאומיות האתגר יהיה שם כמובן מאליו. אבל את רוב זמנם הם יבלו במסגרת התחרותית המקומית ואם בה לא יהיה להם אתגר הם לא יזכו להמשכיות מתאימה כדי להתמודד עם הרמה העולמית של הבוגרים.

הדרך היחידה ליצור את הבסיס הוא טיפוח ספורטאים מצטיינים רבים מתוך אלו שלא היו במשלחת. החוכמה היא לקחת את הדרג השני השלישי והרביעי של המצטיינים בנוער וליצור את העומק האיכותי והמשכיותו לבוגרים ויצירת ענפים בעלי עומק איכותי ראוי גם בהתרחשות התחרותית המקומית.

הסכנה הגדולה ביותר של ספורטאי הנוער היא כשאין עומק איכותי המאתגר את המצטיינים ואז הם תמיד יתקעו ברמה המספיקה להגעה לנבחרות. כשמקומם של מצטייני הנוער בנבחרות הבוגרות מובטח זה כשלעצמו הופך למטרת העל של הספורטאי ורק מעטים ונדירים מצליחים להתעלות מעל לסיפוק אליו הגיעו בגיל הנוער.

המבחן של הנבחרת המצטיינת לא היה שם, במשחקים האולימפיים לנוער. המבחן שלהם, של המאמנים שלהם ושל כל המעטפת הטובה שנבנתה, לטובת המצטיינים שבספורטאי הנוער והבוגרים שיש בישראל, בשנים האחרונות תיבחן בעוד חמש שנים. באולימפיאדה הבאה, לא בלונדון אלא בזו שלאחריה.

אם שבע המדליות של הנוער לא יתורגמו ל- 3-4 מדליות ועוד 15-10 הופעות בגמרים יתברר שוב כי המעבר מנוער לבוגרים נשאר בעייתי. לא מחויב במציאות כי את ההישגים האלו יביאו אותם ספורטאים שהצטיינו בנוער. אלברטו קונטאדור הוא היום רוכב האופניים הטוב בעולם. כרוכב נוער הוא היה טוב אך לא בין הטובים ביותר. באליפות העולם (לרוכבים עד גיל 23) בשנת 2002 הוא סיים את מקצה נגד השעון של הקטגוריה במקום נחמד באמצע. כבוגר הוא כבר ניצח 5 גרנד טורים והוא אחד מהשענים הטובים בעולם. מי שניצח באותו המרוץ הוא רוכב פרו טור לא טוב אשר שימש בחלק מהמרוצים כפועל של קונטאדור.

באותה אליפות העולם, שנערכה בזולדר- בלגיה, יותר ממאמן אחד אמרו לי כי קונטאדור הוא אחד מרוכבי העתיד למרות שהישגיו לא היו מהבולטים. אם רוצים ללכת רחוק עוד יותר אז כי אפשר לציין את ניקולא רוש שסיים את הטור דה פראנס האחרון במקום 15. באותה אליפות העולם הוא התחרה בקטגוריית הנוער. במרוץ הכביש היה רוכב ישראלי שהגיע עימו לקו הסיום בזמן זהה.

איפה רוש ואיפה הישראלי?

מעבר בעייתי מנוער לבוגרים נובע רק מסיבה אחת – קביעת ההישג כמטרה, בגיל צעיר, על חשבון הדרך שבונה את ההישג ואי יצירת עומק איכותי מקומי. שרת הספורט, לימור לבנת, הציגה נאום קלישאות בקבלת הפנים וזה ציטוט של חלקו: "רגע, מברוק, עוד מדליה עוד הישג עוד פעם ועוד פעם ותן לי לדבר עם תומרקין ועם דימה איזה כייף, עם גילי, עם מעיין רפיח איזה תענוג בלתי רגיל פשוט רק גאווה אדירה…" נאום הנופל רק במעט מהביצועים שהפגינה באתונה לפני כשש שנים.

יו"ר הוועד האולימפי, צביקה ורשיביאק, לא פיגר אחרי השרה והזכיר כי לפני היציאה למשחקים הוא איחל בהצלחה לספורטאים וגם שהוא אמר לספורטאים שיתנו את כל מה שהם יכולים ויודעים. עכשיו אנחנו גם יודעים בזכות מי ההצלחה הרי ורשיביאק החזיר אותנו לנקודת הפנה – הוא איחל.

שום בשורה על ההמשך.

מצד המשלחת לא היה מי שיקום ויאמר במלים אמיצות, נדרשות במעמד כזה, כי שני האישים הבכירים האלו צריכים להתוות דרך וכי ההישג בגילאי הנוער אינו המטרה. לכן דבריו של קרויטר כה משמעותיים ורק חבל שבקבלת הפנים כה מעטים היו אלו שיכלו להבין בדיוק למה הוא התכוון גם אם בגילו הצעיר לא בטוח שהוא עצמו ידע עד כמה הוא הצדיק האמיץ בחדר.

עד שיבוא השינוי נמשיך לראות איך אחיו של צביקה ורשביאק, רענן, ממשיך במשחקים פוליטיים קטנים ועלובים במסגרת אחד מהתפקידים שלו. רק ביום שבת הוא הבריק שוב למען פיתוחו של הספורט הישראלי. בשבת נערכה, בחולון, תחרות גרנד פרי היוקרתית בהתעמלות. רענן ורשיביאק מנע הופעה של נבחרת ישראל מכיוון שנבחרת חולון השתתפה בתחרות. שרת הספורט לימור לבנת כמו גם ראש העירייה, מוטי ששון הביעו פליאה והודיעו כי יבקשו הבהרות. רק אני לא מתפלא מהתרחשות כזו? לצערי המקרה הזה הוא עדיין מייצג אופייני יותר של הספורט הישראלי מאשר שבע המדליות באולימפיאדת הנוער.

לצערי, אמירותיו של מאמן הנבחרת הצעירה בכדורגל, שעל קשריו עם ראשי האיגוד כבר נכתב הרבה יותר מדי, על התאמתו לאימון הנבחרת הבוגרת משום שניצח במשחק הראשון שלו הם המאפיינים של הספורט הישראלי. לצערי שבעת הצעירים, נושאי המדליות מאולימפיאדת הנוער, יגלו כמה הן כבדות בשנים הבאות. בדיוק כפי שדימה קרויטר אמר: "כמה שיותר גבוה ככה יותר נופל משמה…" ורק בודדים יודעים כיצד לנחות כשנופלים משם. קוראים להם אלופי עולם ואלופים אולימפיים.

התפקיד של כולם, מאמנים, שרים, ראשי איגודים ועוד הוא להתוות את הדרך בגיל צעיר כדי שבבוגרים יגיעו ההישגים. להתלהב מהישגי נוער זה בסדר, אבל זה גם מקבע את הישגי הנוער כמטרה והמטרה אינה בהישגי הנוער.


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות