שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

יאיר בן עמי מציאות נושכת

מציאות נושכת עם יאיר בן עמי: אתלטיקה אאוט

הכישלון התקשורתי בסיקור אליפות אירופה באתלטיקה, ברצלונה 2010, הראתה את המצוקה התרבותית בספורט בישראל. יאיר בן עמי לא מצליח להבין מדוע רק כדורגל מעניין אותם


הכישלון התקשורתי בסיקור אליפות אירופה באתלטיקה, ברצלונה 2010, הראתה את המצוקה התרבותית בספורט בישראל. יאיר בן עמי לא מצליח להבין מדוע רק כדורגל מעניין אותם

מאת:יאיר בן עמי

על מוגבלותם של מדורי הספורט בתקשורת הישראלית קל להצביע. לא צריך להיות פרופסור לתקשורת ואפילו לא סטודנט מתחיל בפקולטה לתקשורת כדי לראות את המוגבלות. מספיק להיות בעל וותק של כמה שנים במעקב אחרי תרבות הספורט העולמית.

שידורי הספורט, של כל ערוצי התקשורת, משופעים באייטמים בנושאי כדורגל המותירים מקום מוגבל לאייטמים הקשורים לכדורסל ובמקרה הטוב פינות נידחות לשאר הענפים. כמעט בכל מדור ספורט, של ערוצי התקשורת הישראלים. מעוסקים כמה כתבים לענף הכדורגל, כמה כתבים לענף הכדורסל וכתב נוסף. ברוב המקרים הכתב הנוסף זוכה לתואר- "כתב לענפים האולימפיים". הוא מסקר את כל הענפים בהם אין כדור וברוב המקרים גם כמה ענפי ספורט עם כדור.


הקופצת לגובה דניאל פרנקל / צילום: עופר ביידה


קיץ 2010 הוכיח את מוגבלות התקשורת הישראלית כמסקרת של תרבות. הערוץ הממלכתי העלה אולפן מיוחד לאליפות העולם בכדורגל ובמשך חודש אחד הרוממה רוממה לאופוריה שלא נודעה שם מאז שנות התשעים המוקדמות.

שאר ערוצי התקשורת חגגו בגיליונות מיוחדים, הקצאת כתבים שנשלחו למשחקים ואין ספור דיווחים שברובם היו חזרה על כל מה שנאמר בבוקר, לאורך כל היום והלילה והמדור בבוקר שאחרי. במהלך הקיץ התרחשו עוד כמה אירועי ספורט בעולם. חלקם זכו לרייטינג גדול וראוי בכל פינות העולם המתייחסות למושג תרבות הספורט. אבל עבור הציבור הישראלי היו מספר מועט של אירועי ספורט היכולים ליצור הזדהות לאומית שהיא, וכמעט רק היא, יוצרת תרבות מקומית הקושרת לשאר העולם. אחד מהם, שייצר את המראה האמיתית להתנהלות התקשורת הישראלית כמסקרת תרבות ספורט, היה אליפות אירופה באתלטיקה שאך הסתיימה.

15 ספורטאים ישראלים נשלחו לתחרויות. 2 ספורטאים הגיעו לגמר אליפות אירופה. עוד כמה רצי מרתון השתתפו בתחרות בה אין מוקדמות והשיגו תוצאות טובות. התקשורת הישראלית התייחסה לאליפות אירופה באתלטיקה פחות מאשר להעברות של שחקני כדורגל בין המועדונים באירופה. ביום בו השתתפה ישראלית בגמר הקפיצה לגובה היה אתר אינטרנט ישראלי שמצא לנכון להגדיש יותר מקום לצילום של בחורה בבגד ים חושפני מאשר לישראלית המשתתפת בגמר אליפות אירופה באתלטיקה. מדוע? משום שאותה בחורה נצפתה, על ידי עיתונאי חטטן, מבלה עם שחקן כדורגל.

מדי ארבע שנים, אותם עורכי ספורט המתעלמים כמעט לחלוטין מהספורטאים הבכירים של ישראל (וכעובדה של דירוגים עולמיים אלה אינם שחקני כדורגל או כדורסל), שולחים כתבים לסקר את אותם ספורטאים במשחקים אולימפיים. ברוב המקרים אלו כתבים בעלי יכולות מוגבלות בתחום אותו הם מסקרים ולו רק משום שהם אינם מלווים את הנציגים הישראלים באולימפיאדה במשך ארבע השנים שבין המשחקים האולימפיים.

אבל משום שיש משחקים אולימפיים והם ההתרחשות הספורטיבית הגדולה בעולם ומשום שאי אפשר להתעלם מהם הרי שחייבים לשלוח כתב שיבלה כראוי במסיבה הגדולה ביותר בעולם הנערכת מדי ארבע שנים. ואז חייבים ליצור ספין כלשהו כדי למלא כתבות. אז הכתב יוצר כתבה, בדרך כלל מנותקת מהמציאות של כל ארבע השנים שקדמו לכתבה ואשר נשענת בעיקר על ההתלהבות מעצם קיומה של המסיבה הגדולה והשתתפותם של ישראלים במופע המרכזי (התחרויות עצמן). ברוב הכתבות יוצרים ציפיות מנותקות מהמציאות שהספורטאי חווה בארבע השנים בהן הכתב לא ידע עליו כמעט מאום. אבל זה לא מפריע לאף אחד לקרוא, לראות ולשמוע את הציפיות שיוצרת התקשורת.

ואז מגיע התחרות עצמה. הספורטאי מביא לתחרות את הביצוע הטוב ביותר שהוא יכול להוציא מהמסגרת של ההכנות. ההכנות היו במסגרת המגבלות הבלתי אפשריות של הספורט הישראלי ובתקציב שבדרך כלל, במדינות של המתחרים של אותו הספורטאי, ניתנים לדרג שלישי. ואז נוצרת אכזבה. אחרי שבוע וחצי, גג שבועיים, בו העלו ערוצי התקשורת את רמת הציפיות לגובה בלתי ריאלי, נוחתת על התקשורת תוצאה לא רעה ולעיתים טובה. אבל הכתב חייב לסביר כיצד הספורטאי שסומן על ידו כעילוי הביא פחות ממדליה. והוא לא יכול, כי מלכתחילה לא היו לו את הכלים להעריך את התוצאה. אז הוא מדביק להישג את המושג "כישלון". "כישלון ברגע האמת" הוא משפט נפוץ בקרב כתבי הספורט. אבל יותר מזה יש משפט המייחד את תרבות הספורט הישראלית של התקשורת הישראלית, "תמיד יש תירוצים." אבל האמת היא שאף עורך, באף ערוץ תקשורת ישראלי לא נדרש לתת את התירוצים שלו.

תרוץ אחד לעובדה המעליבה שהענפים הבאים זכו לחשיפה לפני אליפות אירופה באתלטיקה: אליפות העולם בצלחת מעופפת, כדורגל חופים ("עם קהל שיא של 1500 צופים"), כדור רשת בחוף תל אביב. העברה של שחקני כדורגל בליגה שנייה או שלישית. החופשה של מסי ורונאלדו. בחורה בביקיני שיצאה עם שחקן כדורגל. ועוד הרבה אייטמים מוזרים השווים יותר מקום מישראלים בגמר אליפות אירופה באתלטיקה.

לפני שבועיים ערכה קבוצת הכדורגל של הפועל תל אביב את משחקה הראשון במסגרת הליגה האירופית בכדורגל. באחד מהעיתונים היומיים הופיעה דעה אישית של אחד הכתבים על הבושה שבאי שידור המשחק באף ערוץ תקשורת ישראלי. היה זה משחק שאף ערוץ תקשורת, באף מקום בעולם כולל של מארחת המשחק, לא מצאו סיבה לשדר. אפילו מצלמות טלוויזיה לא היה מי שישלח למשחק. אבל לדעתו של הכתב זו הייתה בושה שהוא לא שודר.

אליפות אירופה באתלטיקה שודרה בערוצי הספורט המובילים באירופה ובכל מדינה בעלת מודעות לתרבות ספורט שהיו לה נציגים. במקרים רבים בשידורים חיים. בישראל האליפות זכתה לסיקור כה מינורי שגם במאמץ היה קשה למצוא אותו. אבל אף כתב, באף ערוץ תקשורת, לא יצא במאמר דעה על הבושה. רשת ב' של קול ישראל הובילה את התקשורת הישראלית עם סיקור של כעשר דקות בתוכנית ספורט של שעה (כולל פרסומות). וזו הייתה הבמה הגדולה ביותר של הישראלים באליפות אירופה באתלטיקה. תרבות ספורט בישראל מודל קיץ 2010.   

צילום שער / erki.nl


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות