שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

יאיר בן עמי מציאות נושכת

מציאות נושכת: על ביטול מרתון תל אביב 2013

מרוץ המרתון של תל אביב 2013 בוטל. ידעתי, נכון יותר שיערתי כי זה יקרה, כמה שעות לפני ההודעה הרשמית. לקח לי גם כמה שעות להירגע מספיק כדי לכתוב את זה ובכל זאת, הנה אני לא מתאפק. מי שלחץ לביטול המרתון הוא לדעתי בור, היסטרי, פופוליסט, פחדן וייתכן שכל אלו יחד, זהו, רווח לי, ולא, זו לא הייתה נשיכה אלא שעכשיו אני יכול לשבת ולכתוב מציאות נושכת

מרוץ המרתון של תל אביב 2013 בוטל. ידעתי, נכון יותר שיערתי כי זה יקרה, כמה שעות לפני ההודעה הרשמית. לקח לי גם כמה שעות להירגע מספיק כדי לכתוב את זה ובכל זאת, הנה אני לא מתאפק. מי שלחץ לביטול המרתון הוא לדעתי בור, היסטרי, פופוליסט, פחדן וייתכן שכל אלו יחד, זהו, רווח לי, ולא, זו לא הייתה נשיכה אלא שעכשיו אני יכול לשבת ולכתוב מציאות נושכת

מאת:יאיר בן עמי


פידיפידיס מת בסיום הריצה. זהו אותו רץ – שליח שהביא את בשורת הניצחון לאתונה על פי אגדת העם היוונית. זהו מקור ההשראה לריצות המרתון באשר הן. זו הסיבה שרבים כל כך רצים מרתון. סתם עובדה שנזכרתי בה בים ההתלהמות, הבורות ושאר ירקות המעופפים לכל עבר כאילו תרבות ספורט הפנאי בארץ היא נזק הדומה ברמז כלשהו לתרבות הנהיגה בישראל, אה, פתאום נזכרתי, אף אחד לא מבטל ימי נהיגה בגלל שמישהו מת בתאונות דרכים.

באמת למה? למה אנחנו לא שומעים אף פוליטיקאי קורא לעצור את התנועה על כבישי ארץ זבת בגלל תאונה מחרידה? איך אף אחד לא חושב לעשות הון פוליטי על גב האפשרות הניתנת בכל יום למיליונים להשתלב בכבישים? הרי בכך כל אחד מאיתנו מופקר להתנהגות הפושעת של נהגים מופרעים, וכאלו יש על הכביש בכמות הממלאת מטר מרובע, בכל כביש, בכל רגע נתון.

הנה שני משפטים שאף אחד לא יאמר ובכל זאת הם דומים לקריאות לבטל מרתון ביום חמים בגלל שמישהו מת במהלכו, 10 או 20 אושפזו במצב בינוני עד קשה ועוד כמה עשרות נזקקו לטיפול:
שר התחבורה – קח אחריות על שאפשרת להשתלב בתנועה ובכך לסכן את החיים.
מפכ"ל המשטרה – קח אחריות על שלא עצרת את התנועה ביום גשם כשהכביש היה חלק ובכך סיכנת חיים.

חוסר האחריות הגדול ביותר בהקשר מותו הטראגי של הרץ במרתון תל אביב היא העובדה שלא מפרסמים מה היא סיבת המוות. לומר כי הוא מת בגלל מכת חום זה שווה לאמירה כי מישהו מת כי הוא נפל מהגג. לא, אף אחד לא מת בגלל שהוא נופל מהגג, אבל ייתכן ויש מי שנופל מגג מספיק גבוה בצורה המביאה למותו. למשל, נפילה על הראש מגג בניין של 10 קומות תביא למותו של הנופל. גם אז צריך לבדוק למה הוא בכלל עלה על הגג ואחרי זה מדוע נפל ממנו כדי לקבוע את מכלול הסיבות למקרה המוות. לומר "מת בגלל שנפל מהגג" זו פשטנות המשולה לטיפשות, ונראה שהיא זו ש ביטלה את מרתון תל אביב שהיה אמור להתקיים בשישי הקרוב.

מיכאל מיכאלוביץ ז"ל לא נפטר בגלל שהוא רץ חצי מרתון באירוע שנקרא "מרתון תל אביב", הוא גם לא נפטר בגלל תנאי מזג האוויר. מכת החום או ההתייבשות היו אולי חלק מסיבות המוות אבל לא מכלול הסיבות. אני לא יודע מה הן מכלול סיבות המוות, אבל העובדה שאנו לא יודעים מדוע הוא נפטר היא חוסר אחריות של אלו שכן יודעים אותה. לבטל את המרתון שנדחה ליום שישי הקרוב זו התחמקות מאמירת מה שלא אומרים לנו.

אני באמת חושש שעל גב ספורטאי הסבולת, מתוך רצון לצבור אהדה בקרב רוב עצום של קהל בור, יהיה מי שיבקש עכשיו לבטל כל אירוע ספורטיבי האמור להתקיים בטמפרטורה העולה על 15 מעלות צלזיוס. מכאן תהיה הדרך קצרה לביטול כל אירוע ספורטיבי המתקיים בגשם, על הדרך יהיה מי שימצא את ההקשר בין התקררות למוות ולכן תיאסר פעילות ספורטיבית בתנאי קור והנה אני כבר רואה את חברות הביטוח מסרבות לבטח כל אחד ואחת היוצאים לאימונים כשחם, קר, יש רוח חזקה או גלים גבוהים בים. מה השלב הבא? איסור שחייה ספורטיבית בבריכה הציבורית או זו שבקיבוץ בגין הסיכוי שילד יקפוץ על ראשו של השחיין, זה יקבל זעזוע מוח, יבלע מים ובגלל הסיכוי שהוא אכל שום אף אחד לא ירצה לבצע בו הנשמה שממילא לא תעזור מול זעזוע המוח?

 

אירוע מרתון נטול מרתון
(צילום: עדי בראון)


נסחפתי? מי באמת חושב כך? הרי ביטול המרתון שנדחה מיום שישי שעבר ליום שישי הקרוב, הוא בדיוק פאניקה שתודלקה בגלי פחד ונוצרה בגלל בורות. במקום בו שולטים הפחד, הפאניקה, הבורות וחוסר האחריות (כמה פסקאות למעלה – למה אנחנו לא יודעים את סיבת המוות?) אין גבול לטיפשות. ביטול אירוע ריצה בגלל מקרה מוות באירוע ריצה אחר הוא טיפשות קיצונית.

אירועי ספורט הסבולת הן התשובה האתגרית לשעמום בעת המודרנית. זו דעתי, עליה חולקים לא מעט. האוכלוסייה המשתתפת באירועי ספורט הסבולת גדלה בשני העשורים האחרונים כנראה כפי שלא גדלה אף אוכלוסיה באף אחת מתרבויות הפנאי. בעצם הרשתות החברתיות בטח משכו יותר אנשים אבל אני ארשה לעצמי להיצמד לתרבויות פנאי הדורשות הרמת ישבן ומאמץ השווה שריפה של יותר משלוש וחצי קלוריות בדקה.

תרבות הפנאי של ספורט הסבולת מבוסס על האתגר. יש הרואים בעצם השלמת המרחק אתגר. הרוב רוצים לשפר את הביצועים במהלך השנים וכדי לשפר ביצועים נדרש מאמץ. אפשר לחלוק על התרבות הזו. אישית אני חושב שההנאה הגדולה היא בעצם העיסוק ולא בעצם השיפור אבל אצטרך להיפרד מכנותי ויושרי כדי להתכחש לעובדה כי גם אני הייתי ספורטאי פנאי אובססיבי תוצאות.

כשאני הייתי ספורטאי תחרותי אף אחד לא אמר לי לא לזנק לתחרות שלושה ימים אחרי שקמתי מהמיטה, אליה נכנסתי בגלל מחלה קשה שכללה הרבה הקאות ולא רק ואיבוד של 9 קילו (אז כמעט 12% ממשקל גופי). אבל באותו סוף שבוע השתתפתי בתחרות אופניים קשה, בחום של אוגוסט, כשקו הסיום מוקם אחרי עלייה של כחמישה ק"מ ואותה טיפסנו שלוש פעמים. אני חושב שהסיבה היחידה שלא התייחסתי להרגשה הממש מחורבנת שלי בסיום התחרות הייתה התוצאה הטובה שהשגתי. זה היה לפני 21 שנים ואז לא היה מי שיסביר לי כי יכולתי לסיים את אותה התחרות לא על פסגת ההר אלא על בהחזרת ציוד ונשמתי לבורא.

למען אלו שלא יודעים, חייבים לפרסם את הסיבות שהביאו למותו הטראגי של מיכאל מיכאלוביץ ז"ל. הוא לא נפטר בגלל מזג האוויר וגם לא בגלל שאפשרו לו לרוץ באירוע הספורט הגדול בישראל. הוא נפטר בגלל מכלול סיבות שכל רץ, טריאתלט, רוכב אופניים וגם היוצא לצעדה עממית חייבים לקחת בחשבון בפעם הבאה שיגיעו לקו זינוק.

שלא נדע עוד מקרים של פגיעות ובעיקר שנדע איך למנוע אותן.

18.3.2013


יאיר בן עמי - מציאות נושכתיאיר בן עמי
עורך ראשי של אתר Shvoong ובעל הטור מציאות נושכת.


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות