"ממשלת ישראל, אל תסגרו לנו שוב את האפשרות להתאמן ולעשות ספורט"

המאמן יאיר קרני טוען כי המערכת החיסונית של ספורטאים חובבים חזקה יותר מזו של כלל האוכלוסייה ודורש מהממשלה להמשיך ולאפשר להם לרוץ, לרכוב, להתאמן בחדרי הכושר ולשחות בבריכות
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

עדיין לא ברור אם אנחנו נמצאים בשיא הגל השני או לקראת השיא ואיש איננו יודע לאן מוליך המצב. מסתובבים באוויר מושגים רבים שכל אחד לוקח לעצמו את אלה שנוח לו איתם, הבלבול גדול ואין כל אחידות בהגדרת המושגים ומצבי המחלה השונים. יש נבדקים, יש נדבּקים, יש נשאים, יש חולים מאומתים (צריך לומר נדבקים מאומתים), יש חולים קשים, יש חולים מונשמים, יש חולים בטיפול נמרץ, ויש מי שהנגיף לא "אוהב" אותם ואיננו נדבק אליהם מאיזו סיבה שהיא. מה שחשוב להבין הוא, שרוב האנשים שבאים במגע עם חולי קורונה, אכן נדבקים, אולם רק חלק קטן מאד מהנדבקים הופכים לחולים אקטיביים עם הופעת סימפטומים של המחלה.

הרבה מתאמנים עברו לאימונים בבית | צילום: Sport photo created by freepik – www.freepik.com

איך כל האמור רלוונטי לרצים?

הספורטאים הפעילים, כולל רצים, רוכבים, שחיינים, מתאמנים בחדרי כושר והולכים – אנשים שעוסקים בפעילות גופנית יותר משלוש פעמים בשבוע על בסיס קבוע – מפתחים פחות סימפטומים והינם פחות חולים בנגיף הקורונה. אם הדברים היו תלויים בי, הייתי יוצא לציבור עם ארבע ההנחיות הבאות:
1. שימרו על מרחק 2 מ' האחד מהשני
2. חטאו את הידיים והימנעו מלגעת בידיות, מתגים, מעקות, דלתות וכפתורי לחיצה
3. עטו מסיכה במקומות ציבוריים החל מחדר המדרגות, הרחובות ועד לקניונים, לפארקים, וחופי-ים צפופים. זכרו: לא כל ההולכים והמטיילים בפארק הם ספורטאים, וכנ"ל גם לגבי כל המבקרים והנופשים בחופי הים
4. רוצו, ריכבו, שחו, לכו, התאמנו כל יום לכל הפחות שעה

הפעילות הגופנית איננה מונעת הדבקה, אבל מצד שני, נכון לעכשיו, ספורטאים פעילים פחות חלו במחלה. הידבקות – איננה בהכרח מחלה. עכשיו, כשמאיצים יותר את הבדיקות האפידמיולוגיות, חשוב שתציינו בפני החוקרים שאתם רצים, רוכבים, שוחים, הולכים על בסיס קבוע. זה חשוב לאגירת המידע ולמניעת התפשטות המחלה.

"הקורונה לא לבד"

לאורך כל השנה, בכל מקום, אנחנו נחשפים לעוד מחלות וירליות אחרות בלי להיות מודעים לכך ולדעתי, ההקפדה על עטיית המסכות במרחב הציבורי, במקומות העבודה, במרכולים, ובכל מקום בו מצטופפים אנשים – יפחיתו בבוא העת גם את מספר הנדבקים בשפעת על סוגיה השונים, ובהצטננות בכלל. בקרב הגיל השלישי יש סיכוי שגם יפחתו מקרי דלקת הריאות, שכל כך שכיחים בגיל הזה. בזכות הריחוק החברתי והשמירה יפחתו עד למינימום התקררויות וסיבוכים של דלקות ריאות.

תפחת גם ההידבקות במחלת הנשיקה, כיוון שכמו כללי האזהרה מפני הדבקות במחלת הקורונה, כך גם במחלת הנשיקה מתריעים מפני העברת בקבוקים מפה לפה, כוסות וכלי אוכל מאחד לשני או משתייה מברזיות ציבוריות, מנישוק מזוזות, מהתנשקויות בכלל, משימוש במכשירי טלפון לא אישיים וכו'.

רוצו, ריכבו, שחו, לכו, התאמנו כל יום לכל הפחות שעה | צילום: City vector created by pch.vector – www.freepik.com

הקורונה והספורט

נכון לעכשיו, ידוע ממחקרים מדעיים, שהמערכת החיסונית של ספורטאים בגילאים 15-60 חזקה יותר מזו של כלל האוכלוסייה. כל מי שמתאמן 4-6 שעות בשבוע (ב-4-6 אפיזודות שונות), מתאמן על חוף הים או בפארקים או בשדות, הסיכוי שלו לחלות בקורונה נמוך יותר משאר האוכלוסיה. הדרך הפשוטה ביותר לבדוק אם אדם נדבק בקורונה או לא, היא לבדוק נוגדנים ואת העובדה הזאת מסתירים מכם.

ההנחיות הראשוניות לא להתאמן בחוץ היו טעות אחת גדולה, וגם התרעתי על כך שוב ושוב בפני ח"כ עופר שלח שהיה יו"ר ועדת הקורונה וח"כ יואל רוזבוזוב שהיה בוועדת הקורונה בכנסת ותמכו בפתיחת הספורט לציבור. בהטעיה. כבר מזה זמן רב צריך היה לבודד את הספורטאים כתת קבוצה ייחודית, ולצאת בהמלצה המתקבלת ביותר על הדעת: רוצו – לכו – שחו – רכבו! אנחנו הקבוצה המחוסנת ביותר נגד תחלואה בקורונה.

בנושא האוכל, מגבלות הקורונה מתאימות גם לגבי זיהומים שונים באוכל לא מבושל:
סושי: לרוב, הדגים אינם מבושלים, והם מעבירים חיידקים, ווירוסים וזיהומים. הטענה הבסיסית להפצת הקורונה היתה עקב אכילת עטלף לא מבושל בסין ועד עתה לא הוכחה הטענה הזאת, אבל גם לא נשללה מדעית. בסין אוכלים הרבה מצרכים לא מבושלים. האם אתם בטוחים שהסלמון או הטונה אותם אתם אוכלים בסושי לא הגיעו מסין? כמו רובם המכריע של סוגי הדגים הקפואים הנמכרים במרכזי הקניות.

סשימי: אותה בעיה.

ביצי עין: לעתים רבות לא מבשלים את החלמון (הצהוב) עד הסוף ומשאירים אותו נוזלי. החלמון עלול לשאת בתוכו חיידקי סלמונלה, שמקורם בקליפת הביצה, שיצאה מתוך הקרביים של התרנגולת. ביצים רבות נמכרות כשקליפתן סדוקה – מה שמקל על חיידקי הסלמונה לחדור לתוך חלמון הביצה.

סביצ'ה: דג נא, לא מבושל, מושרה בחומץ או במיץ לימון שמחטא את השכבה החיצונית של נתח הדג, אבל איננו חודר פנימה.

קרפצ'יו: פרוסות בשר בקר לא מבושלות – אותו הסיפור. אין לדעת כמה זמן שהה נתח הבשר בחוץ, איזו דרך הוא עשה מהאטליז עד לצלחת, והדבר היחיד שיכול לוודא שאיננו נגוע בחיידקים או בווירוסים מזיקים הוא בישול מלא של הנתח.

מוצרי חלב: חלב לא מפוסטר ומוצרים כמו גבינות ויוגורטים מחלב לא מפוסטר. חיידק השחפת חי בחלב בעלי חיים לא מחוסנים. הפיסטור הוא חימום של החלב ל-72 מעלות צלזיוס והוא הורג את חיידק השחפת. שתיית חלב לא מפוסטר או אכילת מוצרי חלב כמו יוגורט, או גבינות שעשויים מחלב לא מפוסטר עלול לגרום להידבקות בשחפת.

כל המאכלים הללו – עלולים לגרום יום אחד לצרה צרורה של הדבקה וירלית של וירוסים וחיידקים קטלניים.




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג