שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

יאיר בן עמי מציאות נושכת

הצעת חוק נגד רכיבת אופני כביש

החלק העצוב ביותר, בהצעת החוק של הח"כ זאב בליסקי, היא חוסר המודעות שלו ורבים כמותו במהות של הבסיס התרבותי המביא אותו להציע חוק כזה. הח"כ היקר מגיש הצעת חוק בה הוא מציע למנוע, בחוק, את רכיבת האופניים בכל כביש עירוני. בסוף הסבריו, בהם הוא מנמק את הצעת החוק שלו,כותב הח"כ: "לצערנו, ניסיון השנים האחרונות מלמד שהסיכון לחיי אדם ברכיבה על אופניים בדרך מהירה או בדרך שאינה עירונית גובר על ההנאה קצרת המועד שברכיבה על אופניים בנתיב בו נעים עשרות אלפי כלי רכב חלקם במהירות העולה על המותר ובתוכם נהגים עייפים ושאינם אחראים". הח"כ ממש מסביר למה כדאי לפנות את הכביש מרוכבי האופניים המפריעים לעברייני תנועה לבצע עבירות


החלק העצוב ביותר, בהצעת החוק של הח"כ זאב בליסקי, היא חוסר המודעות שלו ורבים כמותו במהות של הבסיס התרבותי המביא אותו להציע חוק כזה. הח"כ היקר מגיש הצעת חוק בה הוא מציע למנוע, בחוק, את רכיבת האופניים בכל כביש עירוני. בסוף הסבריו, בהם הוא מנמק את הצעת החוק שלו,כותב הח"כ: "לצערנו, ניסיון השנים האחרונות מלמד שהסיכון לחיי אדם ברכיבה על אופניים בדרך מהירה או בדרך שאינה עירונית גובר על ההנאה קצרת המועד שברכיבה על אופניים בנתיב בו נעים עשרות אלפי כלי רכב חלקם במהירות העולה על המותר ובתוכם נהגים עייפים ושאינם אחראים". הח"כ ממש מסביר למה כדאי לפנות את הכביש מרוכבי האופניים המפריעים לעברייני תנועה לבצע עבירות

מאת:יאיר בן עמי


העובדה הברורה ביותר, בהצעת חוק מסוג זה, היא כי נבחר ציבור ישראלי מעודד עברינות על ידי ענישת הקורבן. אין שום דרך שבה נהג ידרוס רוכב אופניים אלא אם הוא ביצע כמה עבירות תנועה לפני המפגש עם רוכב האופניים וכמה עבירות תנועה ברגע המפגש.

בא חבר הכנסת זאב בילסקי ומציע חוק מוזר בו הוא בעצם אומר: "יותר מדי פעמים, עברייני תנועה, מבצעים עבירות כה חמורות המביאות להרג של אנשים אשר כל חטאם בבחירת תרבות פנאי המוכרת בכל העולם כמשפרת את איכות חייהם והסובבים אותם…בואו ונעודד את העבריינים ונעניש את הבחורים הטובים בסיפור".

למה? כי את הבחורים הטובים קל להעניש, מעטים מבינים את הטיפשות שבחוק והח"כ אולי יצטייר כגיבור, הנהגים העבריינים, בזכות חוק המועדד כוחניות וטיפשות. אפשר להצביע על הפרמיטיביות שבעצם החשיבה להעלות הצעת חוק כזה על ידי השוואה לקורבנות אחרים במקומות אחרים. דוגמא אחת היא למנוע מרוכבי אופניים לרכב על הכביש בחקיקה הוא מקביל לחלוטין לחוק איסור כניסה של נשים למועדונים כי יש מספר מזעזע של נאנסות במקומות אלו. מזעזע? לא פחות מהצעת חוק כנגד רוכבי אפניים. הצעה כזו יכולה לעבור בבית מחוקקים בו יש רוב לא קטן של חסוכי תרבות בכל הקשור לספורט.


הבעיה האמיתית על כבישי ישראל לפי הח"כ בילסקי
צילום: גלי סגל


השלב הבא יהיה חוק כנגד אופניים בישראל באשר היא והם. רוכבי האופניים לא ירדו מהכביש אבל יש תרבות שלמה של רכיבת שטח. גם שם נפגעו רוכבי אופניים, על ידי עבריינים המשתוללים עם רכבי 4X4.  לשיטתו של חבר הכנסת, החוק אותו צריך לחוקק, יהיה נגד אופניים המפריעות לאותם עבריינים. להבנתו זו דרך התמודדות עם מקרה זהה על כביש. ההשלכות של חוק כזה הן מעבר לפגיעה ברוכבי האופניים בישראל. מדינת ישראל דנה בחוק למניעת רכיבת אופניים ובמקביל, בשאר העולם, מרוצי כביש משמשים
לקידום התיירות.


בטורקיה הטור הלאומי בארגון משרד התיירות
. שמו-  "הטור
הנשאותי" ואנחנו אוהבים להשוויץ כי אנחנו מתקדמים יותר מהטורקים. צריך להסביר, לחברי הכנסת הנכבדים, כי הם פשוט לא מבינים כמה זה יפגע בתדמיתה של ישראל. בעיקר בעולם המערבי.  העולם יראה את זה פשוט בהרבה מהח"כ בילסקי- בישראל, אסור לרוכבי כביש לרכב בכבישים. יש מדינות בהן לנשים אסור לחשוף את פניהן בציבור. מוגזם? למה? הרי בשני המקרים אלו חוקים אשר נועדו להתמודד עם הקורבן ולמנוע ממנו "לגרום" לביצוע עבירות על הכביש.

במציאות הישראלית, של שנת 2011,
מבוטלים מרוצי כביש וגם תחרויות הטריאתלון נתקלות בקושי רב. זאת משום שמשטרת התנועה הרשתה לעצמה להעלות את מחירי סגירות הכבישים כמעט ב- 100% בכמה מקרים ועד ל- 450% במקרה אחד בו הושגה לבסוף פשרה. ברור כי אין הרבה סמפטייה,הבנה ורצון כלפי תרבות הפנאי של רכיבת אופניים בישראל. נשאלת השאלה מדוע? איך קרה כי דווקא בישראל,בה רוב הציבור מתגאה בקידמה התרבותית לעומת שכנינו, נלחמים עד חורמה והשמדת תרבות רכיבת האופניים וממש מעבר לגבול שלנו מדינות מעודדות את רכיבות האופניים על ידי הקצאת תקציבים.

אבל יש עוד שני צדדים חשובים, בסיפור של תדמית תרבות הרכיבה על האופניים בישראל, אשר ממעטים לעסוק בהם. הראשון הוא בתנהגות של רבים מרוכבי הכביש כשהם רוכבים על כבישים. רוכב אופניים, כמעט תמיד,יתנהג על הכביש כשהוא על האופניים בדיוק כפי שהוא נוהג את מכוניתו. עבריין הוא עבריין כשהוא אוחז הגה או כידון. כאן אחריות המשטרה להעניש את עברייני הרכיבה אך ברור כי זו תהיה התעסקות עקרה מתוצאות ולא עבריינות הרוכבים היא המביאה לדריסתם וזאת כעובדה של מסקנות חקר התאונות הרולוונטיות.

השני הוא האבל של רוכבי האופניים על חבריהם הנשחטים על הכביש. כל רוכב הנהרג הוא עולם ומלואו עבור קהילה, קטנה יחסית, בה עד לפני שנים ספורות כולם הכירו את כולם, באופן אישי ועל בסיס של מפגשים תקופתיים שכיחים. גם כיום,כשהקהילה גדלה, עד כי ההכרויות הן של המעגלים הקרובים לכל רוכב ולא מעבר, מרגיש כל רוכב אופניים כי הפגיעה היא בו כשחבר לקהילה נדרס על ידי עבריין תנועה. התגובה של הקהילה לכל נדרס גורמת לתגובת נגד של כלל הציבור. רובו אינו רוכב על אופניים. רובו כן נוהג כמעט על בסיס יומי. לא מאמינים? תקראו שוב את הטוקבקים, בכל ידיעה על רוכב אופניים, אשר נדרס על ידי נהג.

ציבור הנהגים, אשר אינם רוכבי אופניים, מרגיש מאויים על ידי רוכבים האופניים. רובו הגדול מודע, לנהיגה העבריינית שלו. מכאן שאותו רוב מזדהה עם אותם נהגים "שבמקרה" עברו באותו מקום בו היה רוכב אופניים ו"במקרה" באותו הרגע עשו את העבירה ה- 150 שלהם באותו היום ו"במקרה" זה גרם למוות של רוכב אופניים. מצד שני יש לקהילת רוכבי האופניים מזל גדול עם העובדה כי מציע החוק אינו מבין מאומה ברכיבה על אופניים. לו היה מבין רק מעט היה טוען כי, אחרי שכל כך הרבה מנצחי טור דה פרנס נכשלו בבדיקות סמים, הרי ברור כי כל רוכבי האופניים מסוממים. מכאן אין הרי ספק מי האשם בכל תאונות הדרכים כי סמים וכביש לא מסתדרים.


יאיר בן עמי– עורך ראשי אתר Shvoong. בעל הטור מציאות נושכת


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות