שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

אברום בורג אדם בתוך עצמו הוא רץ

ההנאה שבאיטיות: אל תהמרו ואל תמהרו עם הריצה שלכם

אברום בורג נותן כבוד לריצה ולכן הוא לא מבין את אלו שמתחילים לרוץ וכבר נרשמים למרתון כלשהו ברחבי הגלובוס - ויש לו כמה טיעונים מנצחים להגיד על זה

שוב תל אביב נסתמה במרוץ הלילה. המונים יצאו לרחובות נלהבים מחוויית הריצה. אחרים נותרו כועסים בשל העיר החסומה וקשייה. זאת הזדמנות טובה לדבר על הריצה, ליתר דיוק על היחס הראוי אליה.

מרוץ הלילה בתל אביב

מרוץ הלילה של תל אביב 2014 | צילום: גיא יחיאלי

האמת, כבר הרבה שנים אני לא משתתף במרוצי הלילה. זה מסחרי מדי וספורטיבי פחות מדי. לפעמים אני משתגע מהשיחה סביב הריצות האלה. מצד אחד זה נפלא שמעגל הריצה ופעילות שעות הפנאי מתרחב והולך. יותר ויותר אנשים יוצאים לחוצות ומחלצים את עצמותיהם במו רגליהם. מייצרים אווירה ספורטיבית ומחייבים גם את פרנסי הערים ליזום מרוצים ותחרויות, להנגיש מסלולים ולבנות מתקנים מתאימים. המהפיכה בעיצומה. אבל הצד השני, אוי הצד השני.

חבר: "איפה אתה?", מישהו שאל אותי בנייד.
אני: "בדיוק לפני אימון אינטרוולים. ואתה?"
חבר: "אני בדיוק לפני הזינוק למרתון".
אני: "שו מרתון? איפה יש בישראל מרתון ביום שלישי בלילה שלא ידעתי עליו?".
חבר: "נו אברום, בחיאת. אל תעשה את עצמך. המרתון לילה של תל אביב".

עכשו נדרשו עוד עשר דקות עצבניות כדי להסביר לו שלא כל ריצה היא מרוץ, ש-10 ק"מ זה לא מרתון ושהשיחה הזאת כבר לא תחזור על עצמה. כי יש אנשים שאני מיד מעביר לרשימת המסוננים.

עוד טורים של אברום בורג
אברום בורג מתארח אצל ארן הרשלג בסוכה
אברום בורג: מחאת הקוטג' של הרצים
אברום בורג: נעליים קונים מהר, השאלה היא איך קונים

יש משהו לא נכון בהמוניות הזו. יותר מדי ממכרי התחילו לרוץ לפני חודשיים והם כבר מתייעצים איתי בכובד ראש על איפה כדאי להם לרוץ את המרתון בעוד חצי שנה. אחרים מתערבים עם אחרים על זה שתוך חודש הם עושים חצי מרתון או רצים עשרה בפחות מ… וכבר נרשמו לניו יורק וברלין. ובשנה הבאה בסובב משהו הם ירוצו חמשת אלפים קילומטר.

האם אתם מהממהרים או מהממהרות?
חברים, תרגעו. תרגִיעו. זה מהר מדי. העיקרון הראשון של ריצה נכונה טמון במקום עמוק ואיטי הרבה יותר. ׳אם אתה לא יודע לרוץ לאט אתה לא יודע לרוץ׳, אמר לי פעם רץ חכם. אז אני אמנם עוד לא יודע לרוץ אבל לרוץ לאט אני יודע. זאת הדרך הנכונה. בישול איטי עדיף ממזון מהיר. לסבלנות יתרונות על פני החיפזון, ואורך הרוח הוא מפתח חיוני לאורח חיים ולאורך המסלולים. לאט זה החימום של כל ריצה; לפחות ארבעה או חמישה ק״מ לפני המאמץ העיקרי. לאט אלו גם הקילומטרים חסרי התהילה שאנחנו רצים במשך השבוע; ריצות ההתאוששות, השליש הראשון של הארוכה וכל השאר. לאט זה גם הזמן הארוך (ביחידוֹת של שָנים, לא של שבועות וחודשים) הנדרש כדי לבנות מספיק נפח שבועי וחודשי ברגליים, בלב, בריאות ובשאר מכלולי הגוף לפני שמתייצבים על קו הזינוק. קראתי פעם באיזה מקום על מאמן שלא מרשה לרצים שלו להשתתף במרתון, אלא אם כן הם רצים חמש שנים לפחות, ארבע פעמים בשבוע לפחות, עשרה ק״מ בכל פעם לפחות, וריצה אחת מהן של שעתיים לפחות.

יש הרבה סוגי ספורט, הרבה סוגי ריצה, הרבה שיטות אימון. אני מאמין שלכולם צריך להיות מכנה משותף אחד לפחות – הגישה. לעשות מרתון בשביל לעשות וי, איננו חלק מתפריט הגישה הנכונה שלי. זאת ריצה בשביל האגו, בשביל המדבקה לא בשביל המשמעות. אולי המבט אל עבר ספורט אחר ילמד אותנו משהו. בעבור רבים נורת׳פייס זהו מותג אופנתי יוקרתי של ציוד וביגוד לפעילות חוץ. אבל נורת׳פייס אמיתי זהו מושג השאול מעולמם של מטפסי הרים. המפנה הצפוני של ההרים בחצי הכדור הצפוני, הוא תמיד קר יותר, מכוסה ביותר קרח ומאתגר לטיפוס יותר מכל שאר הכיוונים. המטפס הטוב נבחן ביכולתו להגיע לפסגה דרך המסלול הצפוני. התיירים, החובבנים והמתחזים יכולים להגיע אחרת. כן, כל אחד יכול להגיע לפסגת ההמאליה. מה הבעיה? ביגוד נכון, בלוני חמצן, הליקופטר וזהו. אפשר לסמן גם את ההר הזה. אבל מה עם הכבוד להר? למסלול, לדורות שהצליחו לכבוש אותו מלמטה, לניסיון הנרכש, לאימונים, למשמעת, לאופי המתחשל, לחברות ולסולדריות? כך בטיפוס הרים וכך גם בריצה.

ההמוניות, הזמינות והפופולריזציה רומסות ברגל גסה את כבודה של המלכה, הריצה. באופן אישי אף פעם לא איכפת לי בכמה זמן עשית את המרוץ האחרון. אבל מעניין אותי מאד כמה זמן אתה כבר רץ וכמה שנים את מתכוונת עוד לרוץ. האם זאת גחמה אופנתית או אורח חיים מאפיין. אם מדובר במשהו חולף, או עוד סוג של דיאטת בזק אתם מוזמנים לתצוגת אופנה בחנות הספורט ולקייטנה בסטודיו הקרוב לביתכם ותעזבו אותנו במנוחה. אבל אם אתם עשויים מהזן הסבלן, הארוך, בר הקיימא. אתם אלה שנותנים כבוד לספורט הנפלא הזה. ואתכם אני מכבד מאד מאד.


 


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

8 thoughts on “ההנאה שבאיטיות: אל תהמרו ואל תמהרו עם הריצה שלכם

  1. Avatar משה הגיב:

    כתבה לעניין! לדעתי, אברום צודק כאן בכל מילה

  2. Avatar מיכאל הגיב:

    מסכים עם כל מילה. מי שרוצה להתאמן אצל מאמן כזה שיחפש את http://www.run4life.co.il – אמיר הייטנר.
    המאמן הכי מדהים שיש. לא כדי להגיע ראשונים ולא כדי לסמן וי. כדי להגיע בחיוך לסוף המטרה שלך ולדעת שכבשת אותה בכבוד.

  3. Avatar עדנה הגיב:

    כושר גופני ומיומנויות אתלטיות לא רוכשים בשנה, אין שום היגיון לצפות שתוך שנה ניתן יהיה להשתתף בתחרויות. מה שחשוב זה לשמור על אורח חיים פעיל לטווח ארוך

  4. Avatar מירי הגיב:

    ממליצה על שיטת גאלוואי.שיטה הדרגתית לריצה ללא פציעות

  5. Avatar דורון.ק. הגיב:

    אברום צודק… תרוץ לאט – תגיע מהר…

  6. Avatar שחר הגיב:

    ואני חושב שזו התנשאות. מה אכפת לי מה אחרים עושים? מה אנחנו, מיסיונרים של ריצה? גם אם אני סוגד לאלת הריצה המקודשת וזובח לה פסטה כל שבוע – זה לא אומר שאנשים אחרים צריכים לנהוג כך. שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, בקצב שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה. אם מישהו רוצה לרוץ מרתון בחו"ל אחרי 3 חודשי אימון ולסיים על ארבע – מברוכ. לא ברורה הטרוניה נגד "הרצים החדשים": איך הם "מעזים" לרוץ מרתון בלי 5 שנות אמונים קודם? אחר כך הם עוד ידביקו מדבקה של 42.2 על האוטו ויגידו לאנשים אחרים שהם "סיימו מרתון"!! ואף אחד לא יידע שאני התאמנתי 5 שנים למרתון והם רק 3 חודשים!!! יחשבו שאנחנו בדיוק אותו דבר!!! נו באמת…
    נ.ב.: עברה בקריאה טרומית הצעת החוק שקובעת עד 3 שנות מאסר בפועל למי שקורא לריצת 10 ק"מ – "מרתון". אז לפחות מהבחינה הזו אפשר להיות רגועים.
    ועוד נ.ב.: לא סתם אומרים הריצה היא כמו דת. לקיים את המנהגים לעצמך זה סבבה, לנסות להשפיע על כל העולם שינהג כמוך ולהתעצבן/להתנשא על מי שלא עושה כך – זה כבר בעיה.

    1. Avatar זיו הגיב:

      שחר, אני מסכים איתך!
      אחדד את מה שאתה אומר: ותיקות בריצה זה אכן דבר מכובד, אבל אני מכבד גם בחור צעיר שמתחיל לרוץ ומשיג תוצאה יפה במירוץ כלשהו. אם יפסיק לרוץ ויעבור להתעסק במשהו אחר, זה לא פוגם בהישג שלו. אין כזה דבר נכון ולא נכון. כל אחד שיבחר את מה שטוב לו.
      ולאברום בורג אומר, אף אחד לא נכנס לחלקת אלוהים הקטנה שלך, אם אדם נלהב מהריצה ומעוניין להיתחרות במירוצים – שינסה. אנא אל תנכס לך את "כללי הריצה"..ואל תשכח את האתיופים והקנייתים הצעירים שיכולים ללמד את כולנו פרק או שניים בריצה..

    2. Avatar אסף הגיב:

      שחר ….אני איתך…כל אחד שיעשה מה שטוב לו לא שזה לא נכון שלרוץ לאט ו/או להתחיל את כל נושא הריצה בהדרגה לא נכון אבל רכן מהמאמר עולה ריח של התנשאות.
      רק חסר שבורג יכתוב שכל מי שנוהג במהירות 50 קמ"ש באיילון הוא נהג זהיר או של מי ששוחה 50 בריכות בארבע שעות הוא שחיין .ריצה היא ספורט ובספורט המטרה בין היתר היא להיות כל הזמן טובים יותר ( מהיר יותר חזק יותר בריא יותר) ולהציב לעצמך אתגרי זמן טוב יותר לריצה לא הופך אותך לפחות ספורטאי.
      אגב בורג היקר כמי שמגיע מפוליטיקה אתה בוודאי יותר שאם לא מציבים ייעדים ראליים הופכים להיות לא רלוונטים או לא פרלמנטריים….וסתם לדבר באויר לא הופך אף אחד לפרלמנטר אלא לסתם פוליטיקאי כזה שמדבר הרבה ולא עושה כלום אז ככה גם בריצה לרוץ 10 ק"מ בשעתיים זה סתם לדבר אבל לרוץ 10 ק"מ הכי טוב/ומהר כל פעם מחדש זו השגת יעדים אישיים ומטרות ואגב לרוץ עם עוד 25 אלף אנשים שאומרים לעצמם בואו נפנה זמן לספורט במקום להיות 25 אלף צעקנים בהפגנות או 25 אלף צופי חדשות וכוכב נולד מראה על חברה שמחפשת בריאות – תרתי משמע!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות