שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

אלעד בנימין בקרוב אגיע רחוק

בקרוב אגיע רחוק | טור אישי והרפתקני של האולטרה מרתוניסט אלעד בנימין

והפעם אלעד בנימין מסביר כיצד לתכנן תוכנית אימונים שתתאים ליכולת, לרצונות ולציפיות שלכם וכיצד הוא מתכנן ומנהל את תוכנית התחרות ב- Arch to Arc 


והפעם אלעד בנימין מסביר כיצד לתכנן תוכנית אימונים שתתאים ליכולת, לרצונות ולציפיות שלכם וכיצד הוא מתכנן ומנהל את תוכנית התחרות ב- Arch to Arc 

מאת:אלעד בנימין


הצבתם לעצמכם יעד אישי, או נרשמתם למירוץ. מעולה! האדרנלין זורם ומתחיל להציף אתכם. 

עכשיו צצות מספר שאלות: איך בונים מסגרת אימונים שתתאים לרצונות, יכולות והציפיות שלנו מעצמנו? איך מנהלים את האימונים והמרוץ באופן כזה שיאפשר הנאה מהתהליך וימזער אכזבות בסופו?
בטור אתייחס הפעם לשאלות הללו ואתן את נקודת המבט שלי לגבי בחירת יעדים ותיאום ציפיות (ביניכם לבין עצמכם).


                             כיצד תתכנו נכון את התחרות שלכם צילום: צלמי שוונג

להסתכל לתחרות בלבן של העין

כשאני מתכונן לתחרות, אני שואל את עצמי שתי שאלות:
– מהי תוצאת המרוץ שאני שואף אליה?
– מה רמת הסיכון שאני מוכן להשאיר לתחרות עצמה?
השאלות, והתשובות כמובן – קשורות אחת לשניhה, אבל עדיין צריך לענות עליהן בנפרד.

תוצאת מטרה: לדוגמה, ספורטאית שמחליטה לשבור שיא אישי במרתון, צריכה כמובן להתאמן בהתאם. הכל צריך להיות מתורגל לפני כן – הקצב, התזונה, תכנית המרוץ וכו'. כל אלה יהיו שונים בתכלית אם היא רק רוצה להגיע לקו הסיום למשל. 


איכות האימונים צריכה לשקף את התוצאה הרצויה במרוץ. האמירה נשמעת ברורה מאליה, אולם ספורטאים רבים טועים בנקודה הזו. חרף אימונים ארוכים לתוצאה או לביצועים מסוג אחד – הם מגיעים למרוץ, ומרוב אדרנלין, חוסר נסיון, חוסר משמעת או רצון "לדחוף", מנסים לבצע קפיצת מדרגה במרוץ עצמו, כאשר הגוף אינו מוכן ומתורגל לכך. צידו השני של אותו מטבע הוא ספורטאים שלא מצליחים להגיע לרמת הביצועים הנדרשת במהלך האימונים, אבל מסרבים להודות בכך ולכייל מחדש את מטרות המרוץ.

טורים נוספים של כותבים בשוונג:

> מרתון למתחילים- הטור האישי של רן שילון

רמת הסיכון מתייחסת לקפיצת המדרגה שנאלצים לבצע בתחרות, ביחס לאימונים שקדמו לה. לדוגמה, מישהו שמעולם לא רץ יותר מחמישה קילומטרים לוקח סיכון גדול בתחרות חצי מרתון. הסיכון הוא גם לסיים את התחרות, או לחילופין לסיים אותה בריא וללא פציעות. גם כאן – נשמע ברור כשמש, אבל הרבה מאוד פציעות ופרישות ממירוצים קורות בדיוק בגלל הסיבה הזו. מתאמנים שחשבו ש"יהיה בסדר".
אין נוסחה – אבל ככל שהמרוץ יותר ארוך וקשה, אימון חסר יגדיל בצורה משמעותית את הסיכון. מנגד, ככל שספורטאי יותר מיומן הוא יכול להרשות לעצמו לקחת יותר סיכונים בתחרות ספציפית.

ברוב המקרים אין קסמים. בהיעדר גורמים חיצוניים משמעותיים או פציעות יוצאות דופן – תוצאות המרוץ ישקפו בצורה נאמנה את האימונים. שווה לזכור את זה.


      בנימין בתחרות עמק המוות"תוצאות המרוץ ישקפו את האימונים" צילום: אלבום פרטי

אז איך זה קשור לאימונים שלי לקראת ה-Arch to Arc?
תוצאת מטרה שלי: לסיים בפחות מ-80 שעות את התחרות.
על מנת לסיים בפחות מ-80 שעות, חלוקת הזמנים צריכה להיראות בערך כך:
– 20-24 שעות ריצה.
– 12-15 שעות שחייה.
– 19-22 שעות רכיבה.
– כל השאר הן שעות מנוחה.


האימונים בחודשים הקרובים צריכים להביא אותי למצב שהיעדים האלה הם ראליים. באפריל-מאי אעשה הערכת מצב מחודשת, ואם אראה שאני לא עומד במטרות הללו אצטרך לכייל מחדש את הציפיות שלי.

רמת הסיכון – מפאת כבוד (ובעיקר חרדה) לאירוע, אני אנסה למזער את הסיכון ולהגיע מוכן בצורה מיטבית לכל שלושת המקצועות. אבל, אם אצטרך לבחור, תמיד אבחר להגדיל את הסיכון ברכיבה ובריצה, על מנת להשאיר סיכון קטן כמה שיותר בשחייה. אם אצטרך לתעדף, לוותר או להגביר אימונים, תמיד אעדיף לחזק את השחייה על חשבון הריצה, ואת הריצה על חשבון הרכיבה.

בפוסטים הבאים אפרט יותר על התוכנית עצמה. עד אז שיהיה חורף נעים.



18.12.2013


    אלעד בנימין
  רודף הרפתקאות סדרתי


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות