שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

אלעד בנימין בקרוב אגיע רחוק

בקרוב אגיע רחוק | טור אישי והרפתקני של האולטרה מרתוניסט אלעד בנימין

על אף הימים הקשים שפוקדים אותנו, אלעד בנימין ממשיך להתאמן לתחרות המטרה שלו ומנסה לשמור על שפיות בין אזעקה לחדשות הקשות


על אף הימים הקשים שפוקדים אותנו, אלעד בנימין ממשיך להתאמן לתחרות המטרה שלו ומנסה לשמור על שפיות בין אזעקה לחדשות הקשות

מאת:אלעד בנימין


בכל שבועיים ביום רביעי אחר הצהריים אני אמור להעלות טור בשוונג. הפעם לא הייתי בטוח מה לעשות. בעוד שטילים נופלים, אנשים במקלטים, חיילים בעזה, הרוגים, מה מעניין טור על תחרות באנגליה? למי יש סבלנות?


בנימין משמאל עם עודד רהב בארבע בבוקר, רגע לפני שמתחילים


מצד שני, למרות המצב, אלה שלא מגוייסים מנסים להמשיך בשגרה. קמים בבוקר לעבודה, שולחים את הילדים לקייטנות, יוצאים לריצות בוקר. הפער האמוציונלי שנוצר עקב הנסיון לשמור על השגרה אל מול הדאגה על מה שקורה בעזה הוא מאוד גדול ומספר לא מבוטל של אנשים מתקשים לגשר בין השניים. לכן החלטתי לכתוב היום. זה הנסיון שלי לשמור על השגרה. שגרת טור בכל שבועיים ביום רביעי אחר הצהריים ואני אכתוב על הדבר היחיד שאני באמת מוסמך לכתוב עליו – על עצמי.

שחייה
מסתבר שגל הדף של טיל או פצצה הוא חזק פי שש בתווך מימי מאשר בתווך אווירי. כמו כן הגל נע למרחק גדול יותר. בהיעדר פגיעה ישירה, אין סכנה גדולה לשחיינים, מכיוון שהם נעים על פני המים, וגל ההדף משפיע בעיקר בעומק. במהלך השבוע היו מספר דיונים אם צריך לשחות או לא עקב המצב, ואם כן כמה רחוק מהחוף, שכן כיפת ברזל לא תיירט טיל שאמור ליפול בים.

מעבר למהות ההזויה של הדיון עצמו (יש עוד מדינה שבה שחיין צריך לדעת איך מתפשט גל הדף במים?) רוב השחיינים שאני מכיר החליטו להמשיך בשגרה שלהם, והים היה מלא כהרגלו במהלך השבוע. באופן אישי, למרות שעם הטילים הייתי מוכן להתמודד, החלטתי להסתתר מהשמש והמדוזות ולשחות בבריכה. בשבת שחיתי 21.3 ק"מ בשבע שעות, שזה 852 בריכות למי שסופר.

ריצה
בשדות מצפון לרעננה הרצים המקומיים החליטו לא לוותר על האימונים ובשבוע
האחרון אני ממשיך לראות את אותם פרצופים מוכרים שאני פוגש בימים רגילים.
אנחנו רחוקים יותר, ומעט מאוד טילים הגיעו לאזור שלנו. גם העובדה שריצות
הבוקר מתקיימות מאוד מוקדם בבוקר, לפני הטילים, עזרו לאנשים להמשיך בשגרת
הריצה שלהם.
רכיבה
האמת, אני בקושי רוכב גם בימים רגילים, ואם אני רוכב זה בבית על הטריינר. את השגרה הזו דווקא היה קל להמשיך.

אז מה עושים עכשיו?
הצענו את ביתנו לתושבי הדרום (ההצעה עדיין תקפה), אנחנו קוראים, מתעדכנים
וכואבים את כאבם של הורים ומשפחות ששוכלות את אהוביהם, מנסים להסביר לילדים על ולמה כל המצב (איך באמת אפשר להסביר, הם פשוט לא מבינים איך מבוגרים מסוגלים להתנהג ככה) ואחרי כל זה,

 

בהפסקת אוכל בין מאות הבריכות

בכל זאת מנסים להמשיך בשגרה.

בתקווה לימים שקטים יותר…

 


23.7.2014


    אלעד בנימין
  רודף הרפתקאות סדרתי

 


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות