שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

יאיר קרני, תזונאי ומאמן ריצה מזון למחשבה

אתלטית העבר רחל שמידט (הלה) נפטרה בזמן ריצה

מי שהיתה בעבר שיאנית ישראל ב-3,000 מטר ורצה מצטיינת למרחקים בינוניים מעולם לא הפסיקה לרוץ, וכך היא גם מצאה את מותה תוך כדי ריצה. בת 69 היתה במותה | אחרי מות
5,247

שלשום, בתום ריצת השבת הקבועה שלה למרחק 10 קילומטרים בשדות עמק חפר, נפטרה הרצה הוותיקה רחל שמידט (הָלֶה). בסוף הריצה יחד עם חברתה הטובה עמליה, בכניסה לקיבוץ עין החורש מהשדות בעמק חפר, התמוטטה רחל ומתה מדום לב. בחודש הבא היא היתה אמורה לחגוג את יום הולדתה ה-70.

"כולם הספידו את הריצה" | צילום: חמוטל קרני

רחל, בת מושב בית יצחק, היתה בסוף שנות ה-60 ובשנות ה-70 אתלטית בהפועל חדרה, והתאמנה אצל שורה רפופורט. בצעירותה התחרתה כנערה צעירה יחד עם חנה שזיפי ואביבה בלאס, ויחד איתן ועם אסתר רוט-שחמורוב התחרתה כחברה בנבחרת ישראל באתלטיקה באסיה ובאירופה.

רחל היתה שיאנית ישראל ב-3,000 מטר והתמקדה בעיקר בריצות למרחקים 800 ו-1,500 מטר. כשעברה לקטגוריית הוותיקות, התאמנה מספר שנים יחד עם קבוצת הוותיקים של עמק חפר שהובלתי ועברה לריצות של 10 ק"מ.

בתחילת שנות ה-80 נישאה ליאיר שמידט מקיבוץ ברקאי, ועברה לגור בקיבוץ. יש להם שלושה ילדים ונכדה אחת.
כל השנים המשיכה רחל לרוץ ובעשר השנים האחרונות, נהגה לרוץ כל שבת עם חברתה עמליה, עד שלשום (יום שבת). בהלוויה שהתקיימה אתמול (ראשון) בקיבוץ ברקאי ספדו לה בתה דלית, אחותה ואחת הרצות אותה אימנה רחל.

דברים לזכר רחל אותם כתב יאיר קרני

קשה מאד לדבר על רחל בלשון עבר. רחל מתה ללא ייסורים, כך על פי דברי חברתה שרצה אתה בריצה בה מצאה את מותה. מה יכול להיות יותר אנטי-סימבולי מלמות בזמן ריצה של 10 ק"מ בשדות עמק חפר… פטירה כזו בלתי צפויה ממישהי שרצה כבר כמעט 56 שנים (יותר ממני) והיא בת גילי – 69.

כשאני התחלתי לרוץ, רחל היתה כבר רצה מעוטרת מדליות – מהדור של חנה שזיפי, אסתר רוט ואביבה בלאס. מלבד מאות הניצחונות שלה בכל קטגוריות הגיל, אני נזכר בשתי תוצאות שראיתי במו עיני. האחת בבלגיה, במרוץ בהֶכטֵל ל-3,000 מ', בו שברה את השיא הישראלי ואני זכיתי להיות זה שבסוף הריצה בישר לה ששברה את השיא.

השנייה היתה בשדות עמק חפר באליפות העולם למרוצי שדה לוותיקים שארגן בארי שור באצטדיון האתלטיקה קלה הוותיק בקיבוץ גבעת חיים. רחל ניצחה בקטגורית הגיל שלה. כמה אירוני, האצטדיון נמצא במרחק כשני קילומטרים מהמקום בו השיבה את נשמה לבורא.

עוד זיכרון הולך איתי בנוגע לרחל: במחנות האימונים של נבחרת האתלטיקה, ציוד הספורט והריצה של רחל היה תמיד מסודר בסגנון "מִסְַדר המפקד": נעליים תמיד מסודרות זו לצד זו בדיוק של מילימטר אחד, הבגדים תמיד מקופלים כמו בחנות. כזאת היתה רחל: מדויקת, מתוכננת והישגית. בהלווייתה שבה נכחתי הספידו כולם את הריצה, לא את רחל. רחל, כאילו עדיין כאן, איתנו. וכך נפרדנו.

יאיר קרני, לתקופה מסוימת מאמנה בוותיקים וקפטן נבחרת שבה היתה חברה.

צילום עמוד הבית: חמוטל קרני


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות