24 שעות של ריצה, חתירה ורכיבה

ביום חמישי, ה-8 באוקטובר, נערך הפיילוט למרוץ האתגרי הראשון בישראל - COLUMBIA ADVENTURE RACE. שש קבוצות של ארבעה מתחרים התכנסו בשעה 7 בבוקר לתדרוך ובדיקות אחרונות. התוצאה: חוויה
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


ביום חמישי, ה-8 באוקטובר, נערך הפיילוט למרוץ האתגרי הראשון בישראל – COLUMBIA ADVENTURE RACE. שש קבוצות של ארבעה מתחרים התכנסו בשעה 7 בבוקר לתדרוך ובדיקות אחרונות. התוצאה: חוויה

מאת:שוונג תקשורת


מצוידים באופני הרים, קסדה ואמצעי בטיחות, פנסי ראש לריצה, ביגוד חם להחלפה, מצפן, כמות אוכל ומים מספקת ל- 24 שעות וכל אלו ספונים היטב בתיק נשיאה שנדמה והפך כבד יותר עם כל מטר שחלף. התחרות הייתה רצופת הפתעות.

הסיפור שמאוחרי האתגר
בשעה 9 בבוקר, לאחר קבלת המפות וטופס המתאר את כל נקודות הציון וכן ווסטים זוהרים, זינקנו ל- 24 שעות מפרכות ומייגעות. ריצה של שני קילומטרים אל עבר הים שם חיכו לנו הקיאקים עם חגורות ההצלה והמשוטים. מצאנו את עצמנו רצים אל המים עם כל הציוד שעלינו. הבגדים, הנעליים והגרביים קיבלו מנה הגונה של מי מלח לפני שעלינו על הקיאק והתחלנו לחתור 8 קילומטרים ארוכים.

במשך 45 הדקות הקרובות נדמה כי הגידים ניתקו מגע עם השרירים עד שהמפרקים המחזיקים אותם נשחקים לחלוטין ונושרים. את השרירים הדואבים ליוו תחושות בחילה וקבס. כנראה שככה מרגישה מחלת ים. אחרי שעה וחצי הנווט זיהה את נקודות הציון הראשונה והתחלנו לחתור לכיוון החוף. לאחר ההגעה לחוף פצחנו בריצה דרך בריכות הדגים מצפון לבונים בואנו חזרה לעין הכרמל. בשלב זה רצנו כ- 10 ק"מ וחתרנו כ- 8 ק"מ.

בעין כרמל ציפתה לנו ההפתעה הראשונה. היה עלינו להסתדר בשורה כאשר ידינו קשורות בחוט ארוך וליצור קשר במרכז החוט. אמנם הדבר נשמע פשוט אך רק לאחר כ- 10 דקות של טיפוסים חוזרים ונשנים אחד על השניה צלחנו את המשימה. לאחר סיום המשימה קיבלנו את המפה השנייה, לבשנו את בגדי הרכיבה, עלינו על האופניים ויצאנו לדרכנו.

רכבנו תחת הכביש לכיוון מעלה הכרמל בדרך הקרויה "הדרך הסודית". אני סמוכה ובטוחה שרוכב שטח מנוסה היה יכול לרכוב את העליה הזו, אך לאחר המאמץ המייגע שעברנו בחתירה ובריצה בנוסף לחום הלוהט של אמצע היום כמעט ולא הצלחנו לעלות אותה בהליכה. לבסוף, הגענו לפסגה, אספנו את נקודת הציון הנוספת ורכבנו דרומה בגבעות היפות המשתפלות מכרם המהר"ל ועופר. הרכיבה הייתה על שבילים ובשדות ולעיתים אף כמה סינגלים. במהלך הרכיבה ליקטנו כמה נקודות ציון נוספות, לא לפני שהחלפנו 2 תקרים בגלגל, וכמובן עצרנו לשתות ולאכול בדרך. בשעה 16:00, לערך, הגענו לבת שלמה.

מתנדבים של חברת "עז הרים", מארגיני האירוע, קיבלו את פנינו עם קפה טורקי חם וחזק לצד פאזל של 200 חלקים. לטובת משימת הרכבת הפאזל היו לנו 45 דקות. ישבנו על הרצפה, מנסים להתרכז בפאזל אך בעיקר מרוכזים בשחרור שרירינו המנסים בכל מאודם להתכווץ מהמאמץ הסדיסטי שעברו. כאשר הבנו, לאחר הרכבת המסגרת, כי מדובר בתמונה כלשהי עם חתול תם זמננו. המשימה הראשונה במירוץ בה כשלנו. נוחמנו מעט כאשר הבנו ששתי הקבוצות שעמלו על המשימה לפנינו כשלו גם הן.

בחלק הבא התחלנו רכיבה בחושך עם ניווט קשה ומאתגר. במילים אחרות – הלכנו לאיבוד. השלמנו רכיבה של 90 ק"מ והגענו אחרונים מבין שלוש הקבוצות שיצאו לקטע הרכיבה הארוך. בשעה 03:45 לפנות בוקר הגענו לנקודת ההחלפה. אמנם את החלקים התלולים הלכנו ברגל אך בסך הכול בילינו כ- 15 שעות רצוף על האופניים. לא מעט!

הגענו לנקודת ההחלפה בכרם מהר"ל שם המתין לנו תה חם ומפה נוספת של קטעי הריצה. אספנו נקודת ציון נוספת בריצה וחזרנו לנקודת ההחלפה ב- 05:00. לאחר כשעה ורבע מנוחה מהאופניים עלינו עליהם בשנית. קשה לומר שהתגעגענו אליהם. רכבנו על האופניים לכיוון עין הכרמל, ושם השארנו אותם. אספנו את המפה האחרונה והחלפנו לנעלי הריצה. רצנו לאורך החוף ובתוך המים לכיוון נווה ים. אחת מנקודות הציון שבדרך הייתה בתוך המים ונאלצנו לצלול על מנת לאסוף אותה.

נקודת הציון האחרונה הייתה על גבי שברי ספינה בחוף הים ולאחר שליקטנו גם אותה רצנו במהירות, עד כמה שהשרירים אפשרו, לעין הכרמל לנקודת הסיום. בנקודת הסיום זללנו פסטה חמה וחגגנו בטקס מרגש ומיוחד. 24 השעות המייגעות והמאתגרות נגמרו.

כיצד מסיימים מרוץ שכזה
שלושה אלמנטים מרכיבים את הדרך לסיים בהצלחה מירוץ שכזה: ניווט, עבודת צוות וכוח סבל. הקבוצה שלנו עבדה היטב יחד. כולנו בכושר פיזי טוב אך אנו ממש לא ספורטאי עילית. את המירוץ סיימו 21 מתחרים מתוך 24, בעלי מגוון יכולות פיזיות שונות וניסיון בענפי ספורט שונים. יותר מכל זו הייתה הרפתקה מהנה. היה נחמד לפגוש בקבוצות אחרות באמצע השממה ולהחליף חוויות. אפקט חוסר הידיעה וההתגברות על הקשיים שנערמו עלינו בצרורות היו חיזוק משמעותי לתחושת הסיפוק העצמי והעמידה בפני האתגרים שהצבנו לעצמנו.

לאחר מירוץ שכזה התחושות הן רבות – עייפות, רעב, עייפות, צמא, עייפות, שרירים דואבים ועוד קצת עייפות. למרות המאמץ הקשה אני חייבת להודות כי המירוץ אינו נוראי כמו שהוא נשמע. 24 השעות עברו עלינו בתחושות טובות וההרפתקה הייתה מעניינית ומאתגרת. עם שלושה חברים טובים כשמסביב הכול עובר בכיף והחוויות יספיקו לנו לחודשים הקרובים. סך הכול גמענו כ- 95 ק"מ על האופניים, 26 ק"מ בריצה ו-8 ק"מ חתירה על הקיאקים.

על תזונה
התפריט הקולינארי שלי הורכב מ- 10 עוגיות עבאדי, 5 חטיפי אנרגיה, 2 ג'לים ובייגל עם טונה. כמו כן, צרכתי כ- 6 ליטר מים ו-2 ליטר של מיץ חמוציות, כוס של קפה טורקי חזק וכוס תה חם וכן השתמשתי בהרבה מאוד קרם תינוקות אורה למניעת שפשופים. לבסוף, אחרי שינת לילה טובה ומנוחה מספקת אפשר למצוא את עצמנו מחפשים את המירוץ הבא באינטרנט.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג