פציעות ספורט: הסיבות העיקריות לכאב שיש לכם בברך

הפיזיותרפיסט עופר צחר מסביר כי כאב בחלק החיצוני של הברך יכול להיות בעייתי ומאתגר לטיפול. אז מהן הסיבות העיקריות לכאב ואיך נוכל לטפל בהם? התשובות כאן בכתבה
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

אנשים רבים מתלוננים על כאבי ברכיים ממגוון סיבות. הכאב בברך יכול לנבוע גם על רקע פעילות גופנית, כמו ריצה, אך גם מסיבות אחרות. כאב בחלק החיצוני של הברך (או כאב לטראלי של הברך) יכול להיות בעייתי ומאתגר לטיפול – בעיקר בגלל מגוון הסיבות שיכולות להוביל להיווצרות כאב שכזה. מה סיבות העיקריות לכאב בחלק החיצוני (הלטראלי) של הברך – ואיך נוכל לטפל בהם? על כך בכתבה הבאה.

1. סינדרום רצועת ה-IT

רצועה זו הינה מחתלת (פסציה) המצויה לאורך כל החלק החיצוני של עצם הירך, מתחילה במניפת שרירים בחלק העליון של האגן ומסתיימת בחלק החיצוני של העצם הפנימית מבין 2 עצמות השוק (עצם הטיביה-Tibia), וקשורה גם לחלק החיצוני של פיקת הברך. תנועות חוזרניות של פשיטה וכפיפה בברך יכולים להוביל לדלקת בחלק הדיסטלי של רצועת ה-IT (ITBFS – Ilio Tibial Band Friction Syndrome), באזור הסמוך למפרק הברך עצמו בחלק החיצוני שלו – שם הרצועה הזו מצויה ולעורר כאב מקומי. ITBFS (שנקרא גם לפעמים ברך רצים או Runners' Knee) היא תופעה שמתפתחת לאורך זמן ותתבטא בכאב ותופעות דלקתיות באזור החיצוני של הברך, בעיקר בעת ביצוע פעילויות כמו ריצה ותפחת בזמני מנוחה.

גישה לתהליך השיקום צריכה להיות גישה הוליסטית שמסתכלת על כל הגפה התחתונה כמכלול | צילום: shutterstock

2. קרע במניסקוס הלטראלי בברך

המניסקוסים הינם 2 מבנים סחוסיים, דמויי דיסק חצי מעגלי המצויים במפרק הברך על החלק העליון של עצם הטיביה (עצם השוקה) ומשמשים כבולמי זעזועים ומייצבים בין עצם הטיביה עליה הם ממוקמים לבין עצם הירך (הפמור) שמעל. קרע במניסקוס בברך יכול להיות על רקע טראומטי עקב חבלה (כמו למשל: תאונה סיבובית חדה בברך בעת משחק), או על רקע תהליך ניווני מתמשך.

הקרע יכול היות במיניסקוס הפנימי/המדיאלי בסבירות יותר גבוהה – אך יכול גם להתרחש במניסקוס הלטראלי בברך. התסמינים בעת קרע במיניסקוס הלטראלי יכללו: כאב בחלק החיצוני של הברך, ממש באזור הסדק המפרקי הלטראלי (בין עצמות הטיביאה והפמור). הכאב יתגבר בכיפוף ברך ובתנועות סיבוביות של הברך תוך כדי כיפוף. קרע במיניסקוס ילווה בשלבים חריפים גם בנפיחות מקומית ובתופעה של נעילת ברך ולעיתים תחושת חוסר שליטה בברך במצבים כמו עליית וירידת מדרגות, למשל.

3. קרע ברצועה הצידית החיצונית (LCL – Lateral Collateral Ligament Sprain)

פגיעה ברצועות הברך הינה פגיעה שכיחה, ובתוך פגיעה זו ניתן לציין גם פגיעה ברצועה הצדית החיצונית של הברך, או ה-LCL, שמהווה סיבה נוספת לכאב באזור החיצוני של הברך. ה-LCL ממוקמת בחלק החיצוני/לטראלי של הברך ומקשרת בין עצם הפמור בחלק החיצוני שלה לעצם הלטראלית מבין 2 עצמות השוק – הפיבולה.

פגיעה ברצועה זו תתרחש לרוב במנגנון תנועתי חבלתי בו הברך נעה מהר הצידה-לטראלית ובתנועה שכזו נמתחת ה-LCL ועלולה להינזק ולהיקרע. בעת פגיעה ב-LCL, התלונות יהיו על כאב מקומי, נפיחות באזור מפרק הברך, בייחוד באזור הסדק המפרקי החיצוני, שטף דם מקומי ושלב יותר מתקדם – נוקשות מקומית וחוסר יציבות של הברך.

4. כאב ברך קדמי (Patellofemoral Pain Syndrome = PFPS)

כאב ברך קדמי, או PFPS, הינה תופעה בה נוצר כאב בחלק הקדמי של הברך וסביב ומתחת לפיקת הברך. PFPS נוצר לרוב עקב תנועה לא חלקה ו"נקיה" של פיקת הברך אל מול עצם הירך, בעת תנועות הברך – דבר שגורם לחיכוך של הפיקה (הפטלה) בנקודת המפרק שלה עם עצם הירך ובהמשך לכאב מקומי.

אדם עם PFPS יתלונן לרוב על כאב מציק באזור הברך. לרוב התלונה לא תהיה על נקודת כאב ממוקדת שניתן להצביע עליה באצבע אחת (דבר שיותר קל לבצע בפציעות מיניסקוס ורצועה), אלא על אזור כאב ואחד הסימנים הקלסיים ל-PFPS הוא סימן העיגול (Circle Sign) בו אדם יקיף את אזור פיקת הברך כולה בתיאור הכאב ולא יצביע על נקודה אחת בודדת.

ברוב המקרים תהיה רגישות מקומית ולעתים נפיחות באזור הפיקה. הכאב ב-PFPS יתגבר במהלך ביצוע פעולות, כמו עליית מדרגות, ירידה במסלול עם שיפוע חיובי או שלילי וגם קימה מישיבה – בייחוד לאחר ישיבה ממושכת (תופעה הנקראת "סימן סרט" או Movie Sign חיובי).

כאשר תהיה שחיקת סחוסים באזור הלטראלי של הברך, התסמינים יכללו כאב מקומי | צילום: shutterstock

5. שחיקת סחוסים בברך (Osteoarthritis = OA of the knee joint)

שחיקת סחוסים מתארת תהליך ניווני של רקמת הסחוס במפרקים, עקב תהליכי ניוון נורמליים. שחיקת סחוס מהירה המלווה בכאב, מדבלה או ירידה תפקודית – תהיה כזו שתצריך התערבות של איש מקצוע (רופא או פיזיותרפיסט). עקב היווצרות התופעה על רקע ניווני – נראה את התופעה יותר בקרב האוכלוסייה המבוגרת ובני הגיל השלישי. שחיקת סחוסים כאמור, היא תופעה בכל מפרקי גופינו ומאוד שכיחה במפרק הברך ויכולה להשפיע גם על החלק הלטראלי של הברך. כאשר תהיה שחיקת סחוסים באזור החיצוני/הלטראלי של הברך, התסמינים יכללו: כאב מקומי, נפיחות ונוקשות מפרקית – אשר יחריפו בעת עומס ופעילות.

6. דלקת בגיד שריר הבייספס פמוריס (Biceps Femoris Tendinopathy)

שריר הבייספס פמוריס מהווה את החלק החיצוני/לטראלי של שריר הירך האחורי – ההמסטרינגס, אשר נמצא בחלק האחורי של הירך ומאפשר לנו להרים את הרגל לאחור (פשיטת ירך) ולכופף את הברך. הגיד של שריר זה מתחבר לעצם הפיבולה – הלטראלית מבין 2 עצמות השוק ובעומסים לא מותאמים או בתנועה חדה וחבלה – הגיד המקומי עלול להיות מודלק ולייצר כאב מקומי ולאורך זמן לשנות את המבנה המרחבי שלו ולעבור תהליכי הרס וניוון. דלקת ושינויים ניווניים בגיד הבייספס פמוריס יתבטאו בכאב, רגישות למישוש ונפיחות בחלק האחורי-לטראלי של הברך. הסימפטומים בבעיה זו לרוב יוחרפו בתנועה לאחר סטטיות ממושכת, כמו קימה בבוקר לאחר שינה, או קימה לאחר ישיבה ממושכת.

7. סינוביטיס (Synovitis) בברך

הברך, כמו רוב מפרקי גופינו, נחשבת למפרק סינוביאלי וכמפרק כזה היא מכילה רקמה סינוביאלית שאחראית על ייצור הנוזל הסינוביאלי, שמשמש כנוזל סיכה למפרק. דלקת בנוזל הסינוביאלי, או סינוביטיס, תתבטא בנפיחות וכאב מקומי, ורבות התופעה תהיה משנית לפציעה או מחלה ברקע, כמו למשל: דלקת פרקים.

פציעות ברך יכולות שכיחות בקרב אנשים העוסקים באופן תדיר בספורט | צילום: shutterstock

8. פריקה במפרק העליון בין עצמות הטיביאה והפיבולה (Proximal Tibio Fibular Joint = PTFJ Dislocation)

לשתי עצמות השוק שלנו – הטיביה הגדולה יותר והמדיאלית (פנימית) מבין השתיים ולפיבולה הדקה יותר והלטראלית (חיצונית) – יש 2 נקודות מפגש שמהוות מפרקים בין עצמות אלו. המפרקים הללו קיימים בחלק המקורב שלהן, סמוך למפרק הברך וגם בחלק המרוחק באזור הקרסול. פריקה במפרק המקורב (הפרוקסימלי) בין עצמות הטיביה והפיבולה הינו מאורע מאוד כאוב, ונוצר לרוב על רקע חבלה ישירה לברך, לרוב במצב כפיפה. בפריקה במפרק זה נצפה לתסמינים של כאב משמעותי ונפיחות מקומית באזור המפרק ולעיתים פגיעה כזו תוביל לפגיעה בעצב מקומי באזור עצם הפיבולה (Common Peroneal Nerve) – דבר שיוביל לירידה תחושתית ופגיעה ביכולת הנעת מפרק הקרסול.

9. השלכת והקרנת כאב לברך

סיבה נוספת, פחות שכיחה וגם פחות מוכרת לכאב ברך לטראלי (חיצוני), היא השלכת כאב משריר אחר או איבר אנטומי אחר, כמו למשל נקודת טריגר בשריר הארבע ראשי בירך או לחילופין הקרנת כאב מרקמה עצבית כמו מלחץ על העצב הסיאטי.

10. סיבות פחות שכיחות לכאב ברך לטראלי

למרות שכיחות נמוכה, יכולות להיות סיבות נוספות להיווצרות כאב בחלק החיצוני/הלטראלי של הברך. בין הסיבות הללו ניתן לציין: פגיעה בעצב הפרונאלי המצוי באזור זה, ציסטה על שם בייקר בברך שיוצרת לחץ מכני מקומי בחלק זה של הברך, Slipped capital femoral epiphysis ומחלת פרת'ס – מחלת ילדים ומצב אנטומי שמתרכז במפרק הירך והביטוי של תופעות אלו הוא עיוות הגפה התחתונה, צליעה ולעיתים גם כאבי ברכיים בחלק החיצוני.

כאב בחלק החיצוני (הלטראלי) של הברך – דרכי טיפול והתמודדות: רוב המצבים שהוזכרו לעיל כגורמי כאב ופציעה פוטנציאליים לאזור החיצוני של הברך, נוצרים לרוב עקב שימוש יתר והרגלי תנועה ו/או הרגלי אימון ותרגול לקויים. כמו למשל ביצוע אימון בעצימות/נפח לא מתאימים ליכולות, או לחילופין ביצוע פעולות מהירות ולא נשלטות באינטנסיביות גבוהה מדי.

בהקשר לפעילות גופנית ניתן לציין גם תנאי מגרש וטכניקת ביצוע תנועות ותרגילים כגורם תורם לכאב. בהקשר לכך, פיזיותרפיסט ספורט יכול להתחקות אחר ליקויי תנועה ולייצר תרגילים שיסייעו ויפתרו בעיות שכאלה. בעת טיפולי הפיזיותרפיה יתבצעו מגוון תרגילים המשלבים כפייה של הברך בזוויות עבודה מתאימים ופחות כאובות. אחת המטרות המרכזיות בשיקום שכזה – הוא לחשוף את הברך לעומס מדורג, כך שבחזרה לפעילות מלאה – השליטה השרירית והקשר העצבי-שרירי יהיו מיטביים.

הטיפול במסגרת הפיזיותרפיה יכלול התאמות מפרקיות והורדת עומסים בעזרת טייפינג, ניהול כאב בעזרת דיקור יבש וגירויים חשמליים ועוד.

לסיכום או מסקנות לקחת הביתה: פציעות ברך יכולות לתקוף את כולנו והן יותר שכיחות בקרב אנשים העוסקים באופן תדיר בתנועה ועומסים על מפרק הברך. חשוב לבצע בדיקה מקיפה על מצב הברך בעזרת אורתופד או פיזיותרפיסט.

אם אתם עוסקים בריצה, וסובלים מכאב לטראלי בברך – חשוב לזכור שהחזרה לריצה חייבת להתבצע בצורה מדורגת מבחינת הנפח (קילומטראז') ועצימות (מהירות בעיקר) הריצה, במקביל למעבר ממשטח קשיח למשטח יותר רך לפי הצורך ועם פחות שיפועים – אם ניתן.

הגישה לתהליך השיקום צריכה להיות גישה הוליסטית שמסתכלת על כל הגפה התחתונה כמכלול, שהברך מצויה בתוכה ותכלול הורדת עומסים וחזרה לעומסים רגילים בצורה מדורגת ומותאמת אישית בפיקוח של איש מקצוע רפואי מתאים – אורתופד או פיזיותרפיסט ובכך לחזור לשגרת פעילות תקינה.


עופר צחר | פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת Physio Fitness + לטיפול בבעיות אורתופדיות, פציעות ספורט ושיקום תנועתי, מרצה במכללת סמינר הקיבוצים ומעביר קורסים והכשרות לפיזיותרפיסטים



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

  • מיקי דגני הגיב:

    חיכיתי להסבר מה לעשות
    ולא קיבלתי תשובה לכך בכתבה

    1. שוונג הגיב:

      הי מיקי להלן הדברים הכתובים בכתבה ונועדו לתאר מה יש לעשות בהתבסס על כאבים אלו:
      כאב בחלק החיצוני (הלטראלי) של הברך – דרכי טיפול והתמודדות: רוב המצבים שהוזכרו לעיל כגורמי כאב ופציעה פוטנציאליים לאזור החיצוני של הברך, נוצרים לרוב עקב שימוש יתר והרגלי תנועה ו/או הרגלי אימון ותרגול לקויים. כמו למשל ביצוע אימון בעצימות/נפח לא מתאימים ליכולות, או לחילופין ביצוע פעולות מהירות ולא נשלטות באינטנסיביות גבוהה מדי.

      בהקשר לפעילות גופנית ניתן לציין גם תנאי מגרש וטכניקת ביצוע תנועות ותרגילים כגורם תורם לכאב. בהקשר לכך, פיזיותרפיסט ספורט יכול להתחקות אחר ליקויי תנועה ולייצר תרגילים שיסייעו ויפתרו בעיות שכאלה. בעת טיפולי הפיזיותרפיה יתבצעו מגוון תרגילים המשלבים כפייה של הברך בזוויות עבודה מתאימים ופחות כאובות. אחת המטרות המרכזיות בשיקום שכזה – הוא לחשוף את הברך לעומס מדורג, כך שבחזרה לפעילות מלאה – השליטה השרירית והקשר העצבי-שרירי יהיו מיטביים.

      הטיפול במסגרת הפיזיותרפיה יכלול התאמות מפרקיות והורדת עומסים בעזרת טייפינג, ניהול כאב בעזרת דיקור יבש וגירויים חשמליים ועוד.

      לסיכום או מסקנות לקחת הביתה: פציעות ברך יכולות לתקוף את כולנו והן יותר שכיחות בקרב אנשים העוסקים באופן תדיר בתנועה ועומסים על מפרק הברך. חשוב לבצע בדיקה מקיפה על מצב הברך בעזרת אורתופד או פיזיותרפיסט.

      אם אתם עוסקים בריצה, וסובלים מכאב לטראלי בברך – חשוב לזכור שהחזרה לריצה חייבת להתבצע בצורה מדורגת מבחינת הנפח (קילומטראז') ועצימות (מהירות בעיקר) הריצה, במקביל למעבר ממשטח קשיח למשטח יותר רך לפי הצורך ועם פחות שיפועים – אם ניתן.

      הגישה לתהליך השיקום צריכה להיות גישה הוליסטית שמסתכלת על כל הגפה התחתונה כמכלול, שהברך מצויה בתוכה ותכלול הורדת עומסים וחזרה לעומסים רגילים בצורה מדורגת ומותאמת אישית בפיקוח של איש מקצוע רפואי מתאים – אורתופד או פיזיותרפיסט ובכך לחזור לשגרת פעילות תקינה.
      עופר צחר.

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג