שלום אורח התחבר

שיחזור סיסמה

חזרה

הרשם

זמני-בדיקות

מרתון ירושלים 2012 – הגשם רדף אחרי – חלק שני

מאת:עופר ביידה

החלק הראשון של הסיכום שלי למרתון ירושלים 2012 כאן

החלק הראשון של הסיכום הסתיים בשאלה: האם זכינו סוף כל סוף בירידה?

אין לי הרבה זמן להרהר בכך,
כי מהר מאד מופיעים מולי רצים ורצות,
שמקדימים אותי בלא מעט קילומטרים.

למעשה אלו המובילות במרתון המלא מבין הנשים:
Khanipova Kamila מרוסיה שתסיים במקום השני הכללי בין הנשים,
ואחריה בתמונה Mihiret Anamo Antonios מאתיופיה שתקדים אותה בסיום,
ותוכתר כמנצחת המרתון המלא.

מי שרץ איתם גם עכשיו כמו שיהיה גם בסיום, הוא נחשון שוחט,
נחשון הוא "הגורו" של רצים ורצות רבים בישראל,
שמרבה לייעץ בפורומים השונים, כמו גם בעולם האמיתי,
לפני מרוצים חשובים בכלל ומרתון ירושלים בפרט.

נחשון יסיים (כמו בשנה שעברה) במקום השני מבין הרצים הישראלים
אחרי אסרט ממו אותו פגשנו כזכור בארוחת הפסטה יום קודם.

Alena Vinitskaya מבלארוס שנראית שנייה בתמונה הבאה,
תסיים במקום השלישי הכללי מבין הנשים.
ברקע אפשר לראות, שבניגוד אליהן, אני רק בסוף הקילומטר ה-13…

אפשר לחזור לריצה רגועה,

לפחות עד ש-Dirk Kiwus יחלוף על פני כמו רוח סערה!

ציון נגר מ"איילות", הרץ הבלתי נלאה,
בדרך לכבוש עוד יעד.

bikila megra woldest תסיים במקום החמישי,

אחריה תסיים Olena Biloshchuk מאוקאינה.


לירז דגני רז מ"איילות",
ימנה אף הוא על הישראלים הראשונים.


מזל שאפשר לנוח קצת, בין רץ לרץ שמגיעים מולי,
ולהסתפק במבט אל האופק.


את יורם ולד מ"איילות",
הזכרתי עת פגשתי את רעייתו רחלי,
לא רחוק משער הסיום של חצי המרתון,
הנה הוא בכבודו ובעצמו.


נראה שהמנוחה נגמרה,


כמו גם הקילומטר ה-14 שמהווה שליש ממרחק המרתון.


ג'ייסון מלמן ממועדון ארוחת הבוקר,
שניצח במרוץ הלילי שהתקיים בירושלים,
כאחד ממרוצי החימום לקראת המרתון,
הוא היום מכתיב הקצב למרחק של 3:30 שעות.


את אודי בן יעקב מ"איילות", פגשתי יום קודם בארוחת הפסטה,
והוא אישר בפני שגם השנה כמו בשנה שעברה,
הוא מתכוון להשלים את כל שלושת המרתונים
בארצנו הקטנה (טבריה ירושלים ותל אביב).


אני חושב, שכל מי יש לו קשר כל שהוא לארוע הוא חלק ממנו,
ולכן כאשר מספר מאבטחים מבקשים תמונה אני כמובן לא מסרב…


תמיד כיף לפגוש את קרן מרץ מהפועל עמק האושר.


לא הרבה רצים ורצות מישראל בחרו להשתתף במקצה המלא בירושלים
ולכן צריך להעריך את כל מי שכן עשה כן – למשל מורן שבתאי.


לעומת זאת לא מעט רצים ורצות מחו"ל הגיעו גם השנה,
ומילאו את שורות הרצים בכל המקצים בכלל ובמרתון המלא בפרט.
Lars Ake Engdahl ו-Anders Persson משבדיה הם כנראה דוגמא טובה לכך.


הכביש הרטוב מזכיר לנו את מזג האוויר,
האם זו הסיבה ש"הקהל" היחיד בשלב זה,
הוא הולך הרגל שחוצה את מעבר החצייה הרחק מלפנים?


לצערי שטיח המדידה בצד השני של הכביש עדיין לא מיועד לי…


נראה שתומר בן יאיר, אלישיב דוד וידמן ועדי ליבזון,
"מתחרים" ברכבת הקלה שנראית ברקע, די בהצלחה…


אני לעומת זאת מסתפק בכך שסיימתי גם את הקילומטר ה-15…


לשם שינוי אני יכול גם לצלם רצים שנמצאים (לפחות) כרגע אחרי…


הפנייה הבאה לוקחת אותנו אל רח' ג'ורג' אדם סמית,
מלומד סקוטי שספרו "גיאוגרפיה היסטורית של ארץ הקודש",
השפיעה בוודאי, על לא מעט סטודנטים, חוקרים,
ואפילו מנהיגים כמו הגנרל אלנבי,
בעת ביקורו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-20…


עטרה רון מ"איילות" וגבי אור מרצי טבריה,
רצו כנראה לא מעט בעבר בדרום הארץ,
היום הם יצטרכו להתרגל למזג האוויר הירושלמי…


נראה שבמרתון ירושלים הייאוש לא יותר נוח…


האם ראיתי לפני זמן לא רב,
בידי חלק מהרצים והרצות בננה,
או היה זה רק חלום,


בינתיים נתנחם בעידוד בלבוש חורפי…


כנראה שבינתיים אסתפק רק בבקבוק מים…


ממשיכים לרוץ כמו שעושה גם Ari Stimler
שלובש את החולצה של Team Lifeline
קבוצת אימון לריצות ארוכות,


שמגייסת גם כספים לקרן הבינלאומית Chai Lifeline
למען ילדים חולים ומשפחותיהם.


אני שוב לבד,


אז אולי אעבור לצילום נוף…


הקילומטר ה-17 מסתיים,
למרות שעברו פחות משבועיים מאז המרתון
אני כבר לא זוכר אם עברתי להליכה לפני שפגשתי שלט זה, או קצת אחריו,
אבל ברור לי שאם היו בתחנת ריענון האחרונה בננות,
יש סיכוי טוב שהייתי מתמודד יותר טוב עם העלייה האחרונה.


ל-Menachem Kestenbaum שרץ גם הוא עם החולצה של קבוצת Lifeline כנראה יש עוד כוח.


אני כבר לא זוכר אם הייתה זו עלייה או שזווית הצילום שלי מרמה,
כנראה שלא במקרה אני לא זוכר…


מוריס שטרית מ"איילות", לו אני מספר על כמיהתי הלא ממומשת לבננה חתוכה,
כמו בברלין, אמסטרדם או וונציה, שולף את הנשק הסודי שלו:
תמר ממולאת באגוזים ומלח ים, אני מודה לו,


רגע לפני שגם הוא משאיר אותי מאחור.


כרגיל אני מצלם את עמדות הבקרה בתור עוד הוכחה שהייתי כאן…


אני שוב פוגש את מוריס שטרית,


זמן קצר לפני סוף הקילומטר ה-18.
זמני צילום התמונות מראים שכמעט 2:12 שעות לקח לי להגיע עד הלום,
Endomondo מסתפק בפחות מ-2:10 שעות.

אבל גם הוא מודה שאת הקילומטר האחרון, שהוא החשיב כקילומטר ה-18
עברתי ב-9:50 דקות, שזה כבר קצב של הליכה, וגם לא כזאת,
שאפילו יכולה להיחשב מהירה.


מי שלא מתייאש כאשר עלייה רודפת עלייה – שיקום – אף אחד לא קם….


אולי כדאי לצלם גם מהצד השני של העלייה – דניס ברוורמן ורון גדרון "מתנדבים" למשימה.


השלט בתמונה מבטיח שירותים בעוד 300 מ',
בניגוד למרתון ברלין לפני שנה,
נראה לי שהפעם לא אזדקק לשירות מסוג זה.


מיכל כספי מרצי ג' תשמח בוודאי,
כאשר נפגוש תחנת התרעננות עם מים לשתייה,
ואולי מעבר לזה,


כמו שמבטיח השלט בתמונה הבאה.


עוד קילומטר (ה-19 במספר) מסתיים,


ומביא עלינו את תחנת הריענון המובטחת,
שבה סוף סוף אני זוכה לפגוש,
פצצת אנרגיה צהובה – הבננה.


אני כבר לא זוכר אם שתיתי משקה איזוטוני בתחנה זו או הסתפקתי רק במים,
אבל כאשר התחנה הראשונה בה מסופק משקה איזוטוני,
היא רק לאחר הקילומטר ה-19,
מבחינתי זה מועיל כמו כוסות רוח למת…


השלט בתמונה מבשר שהנ.צ. הנוכחי שלי הוא – הגבעה הצרפתית – גבעת שפירא,


רגע לפני שאני פונה שוב לרחוב ג'ורג, אדם סמית (חוקר התנ"ך וארץ ישראל אותו הזכרתי קודם).


אני מתפלא לראות שעופרי מילר ש"מתחרה" בי בלא מעט מרוצים,
בכמות צילום התמונות תוך כדי הריצה,
נמצא רק פה בשלב זה של המרתון…

ההסבר הלא מפתיע שלו, כמו של רצים קודמים שפגשתי בדרך,
הוא כמובן פציעה…


אחרי שיחה קצרה,


גם הוא "נוטש" אותי…


אני לא מוותר כל כך מהר,


ו"מגייס" את עופרי לצלם אותי עם אחת המצלמות הקטנות שלי,
זאת ש"יורה" רק בבודדת…
זה קורה ממש ליד שטיח המדידה למרחק הביניים 20 ק"מ,
שמדד לי 2:30:20 שעות.


ואילו את התוצאה של הצילום של עופרי אפשר לראות בתמונה הבאה.


עופרי מתקדם "קצת" יותר מהר ממני בשלב זה,


ואני פוגש בפעם השנייה היום את יצחק אברהם עם החולצה של מגן דוד אדום אנגליה.
גם הוא "מתלונן" על פציעה שמקשה עליו, מעבר לקושי של מסלול המרתון, הלא קל בירושלים.


אני מזהה בצד שמאל את השלט שמסמן 21 ק"מ (כמעט חצי מהמרחק)
ומופתע כאשר יצחק עונה לשאלתי, שעברו כמעט שעתיים ושלושת רבעי השעה מאז הזינוק.
כנראה שזה הזמן האיטי שלי אי פעם במרתון, לחצי הראשון של המרוץ…


מפתיע אותי קצת גם לראות אוטובוס על מסלול המרוץ,
אבל באופן חד פעמי אני "מוכן" לוותר לו ולעלות למדרכה…


מהכביש נימלט אל פסי הרכבת הקלה.


התחנה אליה הגענו היא תחנת שער שכם או בשמה הלועזי שער דמשק… .
nilson mendes זוכה לתמונה על רקע זה,


רגע לפני שאני "נמלט על נפשי".
נראה ש-nilson נושא משהו שמשמיע קולות מוזרים,
ממש לא הרוגע הנפשי שרץ מרתון "סובל" היה רוצה ליהנות ממנו…


נחזור לצילום נופים – יותר חדשים,


וגם יותר עתיקים.


יש מים – ממש שמחת בית השואבה…


לא בדיוק ברור מי פה הצלם המקצועי,
מזל שאני רץ במרוץ רק עם מצלמה אחת,
בעצם זה לא נכון אבל שתי המצלמות הקטנות לא נחשבות…


חומות העיר העתיקה נראים כבר למרחוק,
בעוד שלט הדרכים מספר לנו שכדי להגיע לשער יפו,
הרובע היהודי והכותל המערבי צריך לפנות ימינה.


השלט הבא כבר קשור יותר למרתון ו"סוגר" לנו את הקילומטר ה-23.


בשנה שעברה "סחבתי" את אותה המצלמה הגדולה,
אבל התמונות באזור זה לא הצליחו,
לכן הפעם אני נחוש להצליח במשימה.

נתחיל בתמונה קצת יותר כהה.


נשנה זווית ונבהיר את התמונה,


ואם זה לא מספיק אז "נגייס" גם את אחת המצלמות הקטנות (הפחות מתוחכמת)
לנסות אף היא את מזלה…


"שער עלייה" בדרך לשער ציון,
או בקיצור – צריך להרוויח את הריצה בעיר העתיקה.


הכרוז (הליצן בתמונה) מזהה את הכיתוב (הרץ המצלם) על החולצה שלי,
וכך אני זוכה לעידוד, גם בעלייה הלא קלה שמסתיימת ברגע זה.

בשנה שעברה כנראה שפגשתי בחלק זה של הריצה יותר רצים ורצות,
אבל כאמור שינוי המסלול "טרף את הקלפים" מבחינה זו.


למרות זאת, הריצה בחלק זה של המסלול,
בהחלט הפכה לאחד היתרונות הייחודיים של מסלול המרתון,
מאז חידושו לפני שנה.


השלט עם החיצים בשלושת הצבעים של המקצים השונים,
מאשר שכל משתתפי האירוע התחרותי יהנו מהריצה בקטע זה.


המנהרות היו כנראה קצרות מדי,
מכדי שאוכל ל"למד" את המצלמה הגדולה שלי,
איך להפיק תמונות יותר מוצלחות.


אני יכול רק לקוות שהצלמים שבניגוד אלי עמדו במקום, הצליחו יותר ממני…


שטיח המדידה בתמונה הבאה מיועד אומנם לרצי חצי המרתון והמקצה ל-10 ק"מ,
אבל זה לא יזכה אותו בפטור מתמונה.


מלבד המרוצים התחרותיים (מרתון, חצי מרתון ו-10 ק"מ) והמקצה ל-4.2 ק"מ,
היה גם מקצה קהילות למרחק 800 מ'.
הרצים והרצות בתמונה היו כנראה אמורים לזנק בו,
אבל לפחות הם הרוויחו ריצה באחד מהחלקים היותר מעניינים של המסלול…


אני לעומת זאת השלמתי כבר 30 פעם 800 מ', אבל מי סופר…

שער ציון כבר מאחור,


ואפשר לפתוח צעד, כל עוד הטופוגרפיה מתירה לנו לעשות זאת.


שטיח המדידה בתמונה הבאה מיועד לרצי המרתון המלא,
אבל לא נורא (למיטב ידיעתי) אם גם רצי מקצה אחר ידרכו עליו.


נוף שהצבע הירוק שולט בחלק גדול ממנו, הוא בהחלט סיבה לצילום.


נקודת הריענון הבאה כבר נראית באופק.


כנראה שהצלם בתמונה הבאה הצליח קצת יותר טוב להסתדר עם השמש,


שהפריעה לי לצלם את תחנת ההתרעננות או את השלט שמבשר על סיום הקילומטר ה-25.


פנייה לרחוב המשותף לשלושת המקצים התחרותיים,


מאפשרת לי לפגוש שוב רצים מהמקצה שלי – המרתון המלא,
למשל את הזוג גליה ואלון בירן מ"רצי ג'", שכזכור רצים פה "אחד בגלל השנייה",
גם אם לא בטוח שהשלטים עליהם הכיתוב היה רשום,
שרדו את הדרך הארוכה שהם הספיקו לעבור…


את מארק גולדבלט פגשתי כזכור לפני הזינוק,
יחד עם רעייתו קרן – רצה ומארגנת מרוצי אולטרה מדופלמת.
נראה שגם מארק לא ממש "נהנה" לסבול במרתון ירושלים…


בין רצי המקצה המלא שחולפים על פני,


אני מזהה לפתע רץ עם מספר משתתף בעל רקע אדום,
שמלמד על שיוך למקצה חצי המרתון.
זהו ירון רוכין מבית הלוחם ירושלים בכבודו ובעצמו,
אותו פגשתי לא מעט פעמים את שהינו בחודש אוקטובר האחרון באמסטרדם,
כאשר אני רצתי גם שם את המרתון המלא,
וירון כמו היום רץ שם את חצי המרתון.


כנראה שלצלם הווידיאו (טלוויזיה?) בואכה רח' דוד המלך,
היו קצת פחות בעיות עם הגשם מאשר היו לי.
למרות שבמרתון ברלין לפני שנה,
גם ריצה עם שקית ניילון שהייתה אמורה להגן על המצלמה שלי,
לא ממש עזרה…


אני פוגש עוד רצה שמשתתפת במקצה של צה"ל (למרחק 10 ק"מ),


זמן קצר לפני שאני פוגש את השלט עם המספר 26, שאומר שיש לי עוד 16 ק"מ לסיום…


ליצני הרחוב עדיין פה – כל הכבוד!


הדגלים הצבעוניים משמשים לכוון את הרצים והרצות באיזה צד של הכביש לרוץ,
בהתאמה לצבעי מספר המשתתף של המקצים השונים.
10 ק"מ (כולל מקצה צה"ל) בצד ימין, וחצי מרתון ומרתון מלא בצד שמאל.


בקטע זה של הכביש כבר ניתן לראות סרט סימון המפריד בין שני המסלולים השונים.


ובחלוף עוד מספר שניות הפיצול אכן מופיע – רצי ה-10 ק"מ פונים ימינה.

ברקע ניתן לראות רצים ורצות שפונים לאותו הרחוב,
אבל מהצד השני, כלומר פונים שמאלה מבחינתם.


אלו הם רצי חצי המרתון שחוזרים מהצד השני של הכביש.


עוד ועוד רצים ורצות חצי מרתון,
בדרך לקילומטרים האחרונים במקצה שלהם היום, למשל סופי פרלמן.

אני לא ממש יכול לטעון שאלו הקילומטרים האחרונים שלי להיום…


לא נראה שזה משפיע על רץ מרתון מלא אחר:
סקוטי פ. לפי הכתוב על חולצתו מחצי מרתון ניו-יורק,
האם זהו כדורסלן העבר סקוטי פיפן???
כנראה שלא, בכל מקרה כל הכבוד לסקוט פירו,
ששר בקול ונראה שהוא נהנה מכל רגע!!!


רגע, רגע, רגע,
עכשיו שני שלטים עם סימונים מנוגדים (הן לחצי המרתון והן למרתון המלא) מופיעים לפני…
האם אני צריך לנחש איזה מהם הוא הרלוונטי בשלב זה של הריצה???

ההיגיון אומר שכמובן השלט הרלוונטי הוא הקרוב יותר שמפנה אותנו שמאלה,
ולא הרחוק שאם הייתי "מקשיב" לו, הייתי צריך להסתובב במקום ולחזור בדרך שבה הגעתי…

פתרון יעיל היה לכתוב על כל אחד מהשלטים, את מספור הקילומטר למקצה הרלוונטי,
למשל – ק"מ 26 למרתון המלא וקילומטר 9 לחצי המרתון.


לנציגי קבוצת הריצה של צה"ל במקצה חצי המרתון (למשל שירלי סובל),
כנראה לא היו התלבטויות כאלה…


סקוטי פ. עדיין נראה חופשי ומאושר.


תודה על עידוד מסוג אחד,


כמו גם על זה המבטיח תחנת ריענון קרובה.


מים זה טוב, אבל לא מצוין,


כאשר השלט בתמונה הבאה מבטיח:

"מנגו בננה ומלון…

ג'ל ואיזוטון!"


איזוטון אכן היה, אבל את השאר (בעיקר הבננה) אני מחפש עד עכשיו בתמונות…


נראה ש-nilson mendes עדיין בעקבותיי לפי הקולות המוזרים ברקע,


סיבה טובה לנסות לרוץ "ולברוח" ממנו.
זו כנראה הייתה התמונה האחרונה שבה צילמתי אותו במרתון,
למרות שלפי התוצאות הוא יסיים את המרתון לפני,
כך שאולי הוא חלף על פני בלי שאני או המצלמה שלי זוכרים את זה…


פחות מארבע שעות מהזינוק, וכמובן שסרטי הסימון והמחסומים עדיין כאן,
כדי להבטיח שהכבישים שמהווים חלק מהמסלול עדיין פנויים מרכבים.


השלט שמבשר על סיום השליש השני של מרחק המרתון,
מופיע לאחר 3:44:02 שעות לפי זמני צילום התמונות.
יישום ה-Endomondo כרגיל עושה לי הנחה,
ומראה (בדיעבד) שעברתי מרחק זה ב-3:38:23 שעות.


מקום טוב לסיים את החלק השני של סיכום זה…

החלק השלישי של הסיכום שלי למרתון ירושלים 2012 כאן

קישורים קשורים
תמונות מרתון ירושלים, כולל כל התמונות מכתבה זוכאן וגם כאן

2 סרטונים שהכנתי מהתמונות שצילמתי במהלך המרוץ כאן וגם כאן

תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה
או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: info@shvoong.co.il
0.00 avg. rating (0% score) - 0 votes

מאמרים נבחרים

  • תכנית אימון למתחילים: מ-0 ל-5 ק"מ ריצה

    רוצים לעשות ביחד את ה"צעד הראשון"? אז בואו נתחיל לאט ובביטחון עם תכנית אימונים בסיסית שתוביל אתכם לריצה…

    קרא עוד
  • מה לעשות במקרה של פציעת פלנטר פצאיטיס?

    מרבית קהילת הרצים והרצות מכירים היטב את המונח דורבן ולא בהקשר של מכרסמים חמודים. הנה מה שצריך לדעת…

    קרא עוד
  • 4 עקרונות לפעילות גופנית לאחר צום

    כיצד חוזרים לפעילות גופנית לאחר צום? הפיזיותרפיסט עופר צחר עם הדגשים לחזרה לשגרת חיים ספורטיביים בייחוד בתקופה מבלבלת…

    קרא עוד
  • עולים במשקל בסגר? 7 דרכים לשלוט במשקל גופינו בתקופת הקורונה

    הסגר כופה על רבים מאיתנו אורח חיים אפילו יותר יושבני מזה שהתרגלנו אליו, ובלי לשים לב קל מאוד…

    קרא עוד
  • אצילות או רוח ספורטיבית? הטריאתלט שריגש את כל העולם

    הקטע הבא יכול להיכלל בפקולטה לפילוסופיה בכל אוניברסיטה בעולם והוא למעשה לא דן בספורט, אלא במשמעות הניצחון לאדם…

    קרא עוד
  • איך מתחילים לרוץ? 10 כללים לרצים מתחילים

    החלטתם להתחיל לרוץ? הנה עשרה כללי אצבע לרצים מתחילים שיכווינו אתכם ושכדאי לכם לרוץ איתם

    קרא עוד
  • גיא ניב מסכם את הטור: "זה היה אכזרי, אבל נהניתי"

    ראיון עם הרוכב גיא ניב שצלח 3,482 ק"מ מפרכים בטור דה פראנס עם רגעי דרמה, כאב וקושי מהפרינאים…

    קרא עוד
  • לקראת הסגר: מה התקנות החדשות לגבי פעילות ספורטיבית?

    עד איזה מרחק מותר לצאת בזמן הסגר לריצה או הליכה ומה לגבי המסכה? הנה פרוט התקנות החדשות לפני…

    קרא עוד
  • כך תשפרו את מהירות הריצה שלכם

    חלק גדול מהרצים החובבים חולמים לשפר את התוצאות שלהם - כך בדיוק תעשו זאת

    קרא עוד
  • ריצה VS שחייה: איפה שורפים יותר קלוריות ומה היתרונות של כל אחד מהם?

    כל עוד אנו מבצעים פעילות גופנית מצבנו מצוין, אך מה עדיף יותר, לשחות או לרוץ? הפיזיותרפיסט עופר צחר…

    קרא עוד

2020 © ריצה, אופניים, טריאתלון, שחייה | שוונג  כל הזכויות שמורות