מאת:יפית גלילי
בשבועיים הקרים במיוחד שעברו עלינו, לקום לריצה בשעות הבוקר המוקדמות נראה עוד שפוי בהשוואה לרכיבה בשעות אלו, כיוון שאז בנוסף לטמפ' הנמוכה מתווסף אלמנט של רוח. ואכן, שני גורמים אלו טמפ' ורוח, משפיעים על אבוד חום הגוף. גורם שלישי שמשפיע על אבוד חום גוף הינו לחות יחסית והכוונה היא ללחות באוויר או של הבגדים.
יפית גלילי גולשת בחורף בסיני
בבצוע מאמץ גופני בתנאים המשלבים טמפ' נמוכה ורוח פנים (רוח הנוצרת מעצם התנועה) לדוגמא בענפים כמו רכיבה, סקי, שלג ושיט – איבוד חום הגוף מקבל חשיבות יתרה. ולכן, ענף הספורט בו אבוד חום בגוף הינו גבוה אף יותר מאשר ברכיבה ובסקי שלג הינו גלישת רוח. בגלישת רוח בימים קרים ישנה רוח אמיתית ולה נוספת רוח פנים (הנוצרת מהתנועה). בנוסף לזאת נוסיף את סביבת המאמץ שהינה מים קרים ואנו מקבלים סביבת פעילות קשה מאוד להתמודדות.
חום הגוף
לבני האדם יש יכולת לווסת את חום הגוף בצורה מאוד מדויקת ובטווח מאוד קטן של טמפ' (36-38). האמצעים החשובים ביותר בויסות חום הגוף בהתמודדות עם תנאי קור הם אמצעים התנהגותיים (מיקום, ציוד, לבוש, פעילות) ואכן, אמצעי לבוש מתקדמים עוזרים לנו לשמר חום גוף.
האם ישנה הסתגלות פיזיולוגית של הגוף לסביבה קרה? האם לאנשים מאומנים יכולת הסתגלות טובה יותר?האם קיימת איזושהי הסתגלות גופנית לקור.
מנגנונים פיזיולוגיים בגוף להתמודדות עם סביבה קרה
תהליך הרעידה – ברעידה אנו מייצרים חום. הבעיה ברעידה היא שהשרירים המתכווצים הינם ההיקפיים ביותר וכך גם החום שנוצר נפלט מהר לסביבה.
זרימת דם נגדית – זהו מנגנון פיזיולוגי נוסף. בעורק, שהינו כלי הדם הנמצא בחלק הפנימי יותר של איבר (יד או רגל לדוגמא) ביחס לווריד, זורם דם חם. הוריד שצמוד יותר לעורק מתחמם. בתנאי קור רוב הדם שזורם בורידים יעבור בווריד שקרוב לעורק ובכך נאבד פחות חום גוף. התמודדות האדם עם סביבה קרה מתבטאת בירידה בזרימת דם היקפית (פריפרית) עד כדי 2-3 אחוזים מזרימה רגילה ובכך נשמר חום גוף פנימי. מנגנון זה אומנם עוזר לנו שלא נאבד חום לסביבה אך מנגד הרקמות החיצוניות עלולות להיפגע יותר כדוגמת כוויות קור שעלולות להוביל לנמק. בנוסף, זרימת דם היקפית נמוכה פוגעת במוטוריקה העדינה שלנו (כמו באצבעות כף היד). דבר זה עשוי להקשות לדוגמא, בביצוע החלפה בקרב שחיינים שיוצאים מהמים בתחילת עונת הטריאתלון (מים קרים).
זרימת דם נמוכה יותר בנוסף לרעידה מביאים למצב חמצת (חומציות הדם). במצב זה היכולת להתמודד עם חומצת החלב בדם הנוצרת בזמן מאמץ גופני תפחת ונגיע לסף האנאירובי (סף חומצת החלב ) מהר יותר.
למשתנים גופניים גם כן השפעה על אבוד חום לסביבה. אדם עם מסת שומן גבוהה יותר- סיכויו לשרוד בתנאי קור גבוהים יותר בהשוואה לזה עם מסת שומן נמוכה. יותר מכך, אחוז השומן הינו גורם כה משמעותי כך שכושר גופני אינו נותן יתרון בתנאי קור.
משתנה נוסף שצריך להתייחס אליו הוא שטח פנים הגדול יחסית למסת גוף, כמו אצל תינוקות וילדים, הגורם לאבוד חום גבוה יותר.
לספורטאים מאומנים בעלי כושר גופני גבוה יש מס' גורמים שאמורים לעזור בהתמודדות במאמץ בתנאי קור: נפח דם גדול יותר ובכך זרימה גדולה יותר של דם, נפח לב גדול, מסה שרירית גדולה יותר וצריכת חמצן מרבית גבוהה יותר. כל אלו מאפשרים קצב מטבולי גבוה יותר שאמור לשמור על טמפ' גוף. בנוסף, אנו יודעים שלספורטאים מאומנים יש מאגרי גליקוגן (פחמימות) גדולים יותר בשריר בהשוואה ללא מאומנים. וההנחה הייתה שמאגר גבוה יותר של גליקוגן מאפשר לשרוד זמן רב יותר. אך לרוב, בעלי כושר גופני גבוה הינם בעלי אחוז שומן נמוך ואחוז השומן, כפי שציינתי קודם לכן, הינו משמעותי יותר בהתמודדות עם סביבה קרה.
לסיכום, חשוב לשמור על עצימות מאמץ כזו בה נייצר חום בקצב גבוה יותר מזה שנאבד. זה חשוב במיוחד ברכיבה בקבוצה הטרוגנית בה המאומנים יותר רוכבים בעצימות נמוכה על-מנת לרכוב עם שאר חברי הקבוצה. בנוסף, חשוב להצטייד בלבוש מתאים. ניתן לבצע חלק מהאימונים במקומות סגורים (שיעורי ספינינג, ריצה על הליכון). זו גם הזדמנות לשלב אימונים אירוביים שונים (קרוס, חתירה) על כל היתרונות שבכך ועל כך אפרט בכתבה בהמשך.
yafit @galili.com
יפית גלילי – דיאטנית ופיזיולוגית של המאמץ
קליניקה: 03-6992202
נייד: 052-8449358
