מאת:עומר ברק
אני מבקש להחזיר את יעל קוריצקי שלוש שנים אחורה ליום השחור ההוא – א' בראש השנה תשס"ב.
בוקר חג, שקט. מי יכול היה להאמין שבעוד דקות אחדות תתבשר משפחת קוריצקי מעל גלי האתר – חדשות השעה 08:00 – שבכביש החוף נדרסו שני רוכבי אופניים ע"י צעיר מסומם.
כבר שמונה שנים שאב המשפחה, עמי, נמנע לרכוב על כביש החוף מפחד המטורפים על הכבישים. אבל זה היה בוקר של חג – הכבישים ודאי יהיו ריקים והסכנה פחותה. חברי מועדון איילות אליו השתייך ויתרו על האימון במשולש ועמי וחברו לרכיבה – דורון רובין החליטו לרכוב על כביש החוף, רכיבה שהפכה להיות הרכיבה האחרונה של חייהם.
"מייד הרגשנו שמשהו רע קרה" מספרת יעל, הבת של עמי ז"ל, "אבל אף אחד במשטרה לא ענה ולא ידע במה מדובר עד אשר דפקו על דלתינו השוטרים אשר בישרו לנו את בשורת האיוב.
במהלך השבעה ובהתראה קצרה מאד שעברה בפורומים של אופניים ושל שוונג נקבצו מאות רוכבים בחניון גלילות והביעו את מחאתם ברכיבה שקטה ומסודרת על כביש החוף עד מחלף פולג וחזרה דרך המקום בו פגע הפושע באבא שלי ובדורון רובין והרגם.
מפגן העוצמה הזה" נזכרת יעל "נתן לי ולמשפחתי את המוטיבציה להפוך את האירוע הזה למסורת – לזכרם של אבי ודורון אבל גם לכבודם של מאות הרוכבים.
קוריצקי נואמת
מטרת מסע האופניים 'רוכבים וחיים' הוא להציג את קהילת רוכבי האופניים בישראל – את גודלה, את פופלריות הענף והיופי של הספורט הזה.
1500 רוכבי האופניים אשר התיצבו כמתוכנן ביום שישי האחרון בשעה 07:30 בבוקר בצומת לטרון חיזקו בליבנו את מה שידענו אודות
קהילת הרוכבים בישראל ועד כמה חשוב המפגן הזה – לפעול, לתת יד למאבק ולהעלות לסדר היום הציבורי את השאלה – מה עושים
עם האופניים על כבישי ישראל – איך בונים תשתיות, איך מעלים את המודעות לקיומם, איך לומדים לא להתעלם מהם – לכבד אותם"
סנ"צ דורון ישראלי, מפקד מחוז מרכז במתנ"א (משטרת התנועה הארצית) אשר נאם בטכס שנערך בסיום מסע הזכרון אמר מפורשות
"משטרת ישראל רואה ברוכבי האופניים חלק מתרבות הכביש בישראל. קשה להתמודד עם נהגים חסרי אחריות שאינם מציתים לחוקים"
על סדר היום של ניצב שחר איילון, ראש אגף התנועה במשטרת ישראל ורוכב אופניים, מונחים מספר נושאים לטיפול בדרך שילובם של רוכבי האופניים בכבישים ובהם שילוט, הגדרת מסלולים מותרים / אסורים לרכיבה (דרך איילון, כביש 6 ודרכים מהירות אחרות – אסורות לרכיבת רוכבי אופניים), ועוד.
עמי קוריצקי ז"ל – 3 שנים למותו
יעל מצירה על קיום המסע במקום שנקבע לו. "הכביש שהמשטרה הגדירה לנו נסגר בצורה הרמטית ע"י כ-30 ניידות ו-15 אופנועים, הפחד של המפקדים במקום היה כי רכב 4X4 יכנס פתאום לציר הרכיבה ויגרום לאסון ולכן הכביש אובטח כפי שהובטח. לדעתי מטרת המסע הוחטאה – אנחנו חושבים כי המסר היה עובר טוב יותר לו היו רואים אותנו הנהגים, במקום זה רכבנו בכביש סטרילי ריק ממכוניות"
צחוק הגורל – זו שנה שניה ברציפות שהיום הראשון בשנה גובה קורבנות בקרב רוכבי האופניים. שנה שעברה נהרג הטריאתלט איילון פרדימן ז"ל והשנה, מס' שעות
אחרי הרכיבה נפצע קשה טריאתלט נוסף – מאיר יפרח אשר רכב בדרכו חזרה לביתו.
קוריצקי כבר נערכת לקמפיין של השנה הבאה – "הייתי שמחה שבשנה הבאה יערך המסע ברחובות תל אביב עם מקסימום חשיפה ואפקט."
אומרת הבת של עמי. "אפילו שאני בעצמי לא רוכבת על אופניים כל כך חשוב לי שהמסר יעבור לנהגים ולנסות למנוע את הקורבן הבא.
אני חיה עם הזכרון של אבא יום יום אך יודעת כי שום דבר כבר לא יחזיר אותו, לכן אני פעולת במחשבה לעתיד -איך לתרום למען קהילת רוכבי האופניים בישראל"
מסע רוכבים וחיים נערך ביוזמת משפחת קוריצקי ובעזרת חב' צימוק ומשטרת התנועה אשר סייעו להצלחת האירוע ללא תשלום.
המסע נערך לכבוד הרוכבים
צילם: גיא רייביץ – "הארץ"
