מאת:עופר ביידה

מרוץ נס ציונה, הוא עוד אחד מהמרוצים המסורתיים שמצליחים לשמור על הגחלת לאורך זמן.
השנה היה זה כבר המרוץ ה-22, כאשר גם אם המארגנים מטעם העיריה מתחלפים, הרוח נשמרת וכך גם המטרה – הנצחת תושבי העיר – במקרה הזה תא"ל יורם (צ’וצ’ו) גלבוע ז"ל.
אם במדינות כמו ארה"ב או בריטניה למשל, מרוצים רבים משמשים כדרך לתרומה לכל מיני מטרות צדקה או לקהילה, אצלנו ההנצחה של תושבי המקום המארגן היא המוטיב הבולט.

רחבת העירייה מתמלאת לאט לאט ברצים ורצות, ויותר משעה לפני הזינוק יש זמן לתמונות אווירה

לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.

הכנות אחרונות לפני זינוק מקצה הגלגליות,

והם יוצאים לדרך

קבוצה חדשה בשטח – רצי נס ציונה – בהדרכתו של הרץ האולימפי שלנו, זבדיה וודג’

רצי ה-10 ק"מ מתכוננים לזינוק

ולפי החולצות רצי נס ציונה בולטים בשטח כבר בזינוק

היה גם מקצה לרצים על ארבע???

למרות החשש, מזג האוויר טוב לריצה ואפשר להנות,

וגם לחייך

עוד רצים ורצות מגיעים אלי, תוך כדי ריצה אני שואל את ורד בן יעקב, מה המטרה שלה וכאשר היא אומרת שהיא מקווה לשבור את מחסום 50 הדקות, אני מחליט שאולי חוץ מלצלם אהפוך גם לפייסר ל-50 דקות (מה שכנראה יהיה גם שיא שלי עם מצלמה ששוקלת 1 ק"ג…)

המפגש הקבוע עם חנן זינדל והמקל…

הרבה פעמים כאשר אני רואה רצים ורצות ותיקים (גם אם הם צעירים בגילם) המשתתפים במרוצים ללא מספר (ללא הרשמה), אני תוהה האם זו תכונה ישראלית טיפוסית…
אבל כאשר חבורה של צעירים שמתאמנים על כושר קרבי (כנראה לפני גיוס) מבקשים תמונה, אני מוכן להתפשר ולתת להם את הכבוד, בתקווה שבעתיד יהפכו לרצים מתמידים כמו רבים אחרים.

רוני בן יעקב – אחותה הצעירה של ורד – שוויתרה על התחרות היום מאחר ויום למחרת היא משתתפת בליגת הקדטים של איגוד האתלטיקה, באה כדי לעודד

במרוץ זה, כ-3 ק"מ לאחר הזינוק, הרצים עוברים שוב ליד נקודת הכינוס, מה שמאפשר לקהל לעודד, ולאילן סבירסקי – צלם "שוונג" – להנציח אותם במצלמתו

אחרי כ-3.5 ק"מ, אנחנו עדיין שומרים על קצב טוב לקראת המטרה (לרדת מ-50 דקות)

וכשרצים בקצב טוב, אפשר וכדאי גם לחייך

שטיח הבקרה לקראת חצי המרחק (למרות שלא ברור בדיוק מהו המרחק, אבל לזה נחזור בהמשך…)

אסף בימרו מוביל בדרך לניצחון לפני Naile Admsu מאתיופיה שכמו בת ארצו Kalkidan Dagne, מנצחי חצי מרתון עין גדי הבין-לאומי התאהבו בארץ הקודש ובאו לממש את המוטו: שאו ציונה נס ודגל

רוני מבררת עם ורד אם הפייסר הלא מתוכנן מצליח במשימה

אורי בלטה בדרך למקום השלישי

לא הכי נעים לרוץ במים, אבל לפחות הגשם לא חצה את שעת הזינוק

נילי אברמסקי כנראה נהנית (לפי החיוך) למרות שתאלץ להסתפק במקום השני

לפני אורנה בלאו שתסיים שלישית

בני זר הוותיק נראה בשטח

בזה נבבה באימונים אחרונים לפני מרתון רוטרדם, בתקווה לקבוע את המינימום לאולימפיאדת הנכים בבייג’ינג.

שמעון בן יעקב (אבא של ורד ורוני) שברגע האחרון עשה את הדרך הארוכה עם המשפחה מטבריה לנס ציונה

טקאלו ביטאו מרצי נס ציונה בדרך לניצחון במקצה הנערות

לפי צביקה פינקלשטיין מצה"ל, אולי כדאי לשנות את האימרה: הצדעה היא אמירת שלום לנשיקה…

הזכות לרוץ עם המספר 1 הייתה הפעם של דובי דובר

הלן לולי – אותה ראינו בתמונה הקבוצתית עם רצי נס ציונה בתחילת הכתבה – לא מוותרת על המרוץ למרות פציעה – החלמה מהירה וחזרה לשורת הרצות הטובות בגילה!

עודד עינב הוותיק חוזר למרוצים, בדרך לנחיתה מוצלחת

והנה אתי זר, אשתו של בני אותו פגשנו קודם

הקילומטר השישי כבר מאחורינו, עדיין בקצב המתוכנן, מגיעים לסיבוב המיוחל

אולגה, לא צריך להרים ידיים כל כך מהר…

אני לא עומר ברק מ"שוונג" שכל הזמן חושב שהוא שוטר ועושה תנועות אקדח…

זאב נווה בן ה-81 – כל הכבוד!!!

לפני שאיציק קומריאן מספיק לומר באר-שבע – יש כבר תמונה

עברנו כבר את הק"מ השביעי, אני מבטיח לורד שלפי הקצב היא תשבור את מחסום 50 דקות, למרות שלפי הגארמין (שעון GPS) שלי, יש לי ספק אם המרוץ לא יסתיים מוקדם מדיי (קצר מ-10 ק"מ)…

החולצה של מנחם פרידלנד, מזכירה לנו שבשבת הבאה מרוץ האביב ברמת השרון

כק"מ לסיום, אסור להישבר, צריך לתת הכל

צריך לדעת למתי לשמור את הספרינט

כדי לחצות בהרגשה טובה את קו הסיום

השעון בסיום נעצר על כ-48:30, מה שאומר שגם הפייסר וגם המשתתפת היחידה ב-Pace Group (ורד) עמדו במשימה של 50 הדקות, אבל כמה מאכזב לגלות שלפי השעון שלי רצנו 160 מ’ פחות.

מנילי אברמסקי למדתי ששעוניי גארמין אחרים הצביעו על חוסר של כ-250 מ’.
עמית נאמן שמדד את המסלול עם אופניים אישר את החוסר הגדול יותר (250 מ’) ולפי נילי, המליץ לי לזרוק את השעון שלי (שזאת לא הפעם היחידה שהוא מזייף)…
האמת שכל ריצה בפארק אני מתאפק לא לשלוח אותו (את השעון כמובן) לשחייה בירקון…

עם כל הכבוד לטכנולוגיה, כנראה שגם לה יש מגבלות, חבל שמארגני המרוצים לא מתאמצים יותר לעמוד במרחקים שאותם הם מפרסמים.

אם רצנו רק 160 מ’ פחות אזי התוצאה של 48:30 דקות מקבילה ל-49:20 דקות ל-10 ק"מ, ואם 250 מ’ חסרו לנו אזי 49:47 דקות הוא הזמן החזוי – בכל מקרה מחסום 50 הדקות נשבר, חבל רק שאי אפשר להתייחס אליו כשיא ב-10 ק"מ…

אמיר גז בן ה-13 ממשיך מסורת של רצים צעירים שמשתתפים במרוץ נס ציונה

ראש העיר יוסי שבו – שרץ בעצמו את המרחק המלא,

מברך את הקהל בטקס הסיום

מולה דניאל מרצי נס-ציונה שניצח במקצה הנערים

ראש העיר עם זאב נווה וראובן פינקל

מנצחי המקצה לגברים

טקאלו ביטאו משלימה דאבל לרצי נס-ציונה בנוער

מנצחות המקצה לנשים

ניפגש בעוד יומיים בירושליים הבנויה! (חצי מרתון ו-10 ק"מ)

קישורים קשורים
תמונות מרוץ נס-ציונה כולל כל התמונות מכתבה זו כאן