פעילות גופנית והצורך לעשן

מחקר מוח ראשון מסוגו מצא ששינויים בפעילות המוח, שנגרמו כתוצאה מביצוע פעילות גופנית, עשויים להפחית את התשוקה לעישון סיגריות. מולי אפשטיין מביא את הבשורה לציבור המעשנים ולחבריהם הפסיביים
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


מחקר מוח ראשון מסוגו מצא ששינויים בפעילות המוח, שנגרמו כתוצאה מביצוע פעילות גופנית, עשויים להפחית את התשוקה לעישון סיגריות. מולי אפשטיין מביא את הבשורה לציבור המעשנים ולחבריהם הפסיביים

מאת:מולי אפשטיין


15-10 דקות של ריצה, רכיבה על אופניים או הליכה, במצבים בהם מתעוררת התשוקה לסיגריה, עשויים לעזור למעשן להיפטר מן ההרגל המגונה הזה – כך קובע מחקר, שפורסם במגזין הרפואי פסיכו־פרמקולוגיה. המחקר הראה כיצד הפעילות הגופנית גורמת לשינוי בעיבוד המידע שמתקבל אצל מעשנים, ובכך גורם להם לירידה בתשוקה לניקוטין. המחקר הדגים לראשונה שימוש בבדיקת MRI פונקציונלית (fMRI) במטרה לבחון כיצד המוח מגיב לתמונות של סיגריות ושל מעשנים לאחר ביצוע פעילות גופנית.

המחקר הנוכחי חיזק את העובדות ההולכות ומצטברות בדבר יכולתה של הפעילות הגופנית לצמצם התמכרות לניקוטין ולחומרים אחרים. כמו כן הוא תומך בממצאים של מחקרים קודמים שהראו שדי בביצוע של פעילות גופנית מתונה על מנת להפחית באופן משמעותי את התשוקה של המעשנים לניקוטין.

10 מעשנים התבקשו לדווש במתינות על גבי אופניים נייחות במשך 10 דקות לאחר שהם נמנעו מעישון סיגריות במשך 15 שעות. לאחר הרכיבה נלקחו הנבדקים לביצוע סקירה פונקציונלית של MRI במהלכה הוקרנו להם 60 תמונות, חלקן של סיגריות ושל מעשנים, מה שיכול באופן נורמלי, לעורר את התשוקה לעישון אצל מי שמעשן. אל הבדיקה השנייה, במהלכה הוצגו אותן 60 תמונות, הגיעו הנבדקים לאחר 15 שעות של הימנעות מעישון ללא שביצעו פעילות גופנית. בשני המפגשים התבקשו הנבדקים לדווח על התשוקה שלהם לניקוטין.

 תמונות המוח שהופקו במהלך שתי הסקירות, הראו הבדלים בין שתי הקבוצות. ההדמיות שנערכו לקבוצה שלא ביצעה פעילות גופנית, הראו פעילות מוגברת בתגובה לתמונות באזורי המוח שאחראים לקשב חזותי ולעיבוד של פעולות מתגמלות. בקבוצה שביצעה פעילות גופנית לא נצפתה פעילות באותם אזורים. המעשנים דיווחו על תשוקה מופחתת לסיגריות לאחר ביצוע הפעילות הגופנית בהשוואה למצב בו הם לא ביצעו פעילות גופנית.

החוקרים אינם יודעים בדיוק מה גרם לשינויים בפעילות המוח בעקבות ביצוע הפעילות הגופנית. אחת הסברות היא שלאחר ביצוע פעילות גופנית חל שיפור במצב הרוח (כנראה בעקבות עלייה בריכוזי הדופמין), מה שמפחית את הצורך לעשן או את הערך של הסיגריה. סברה אחרת היא שפעילות גופנית גורמת לשינויים בזרימת הדם במוח אל אותם אזורים שמעורבים בציפייה לקבלת תגמול או הנאה הנגרמים בתגובה לצפייה בתמונות של מעשנים.

 מחקרים קודמים שנערכו באוניברסיטת Exeter שבאנגליה, העלו את הסברה שפעילות גופנית עשויה לתרום להפחתת התשוקה לניקוטין. ייחודו של המחקר הנוכחי באופן שבו נבחנה תגובת המוח לתהליך שקודם לכן תואר רק באופן התנהגותי.

לדברי החוקרים יתכן שפעילות גופנית מתונה עשויה לסייע בהפסקת עישון ולהוות תחליף לכל אותם אמצעים פרמקולוגיים שנועדו לעזור לאנשים להיגמל מעישון. 15-10 דקות של ריצה, רכיבה על אופניים או הליכה, במצבים בהם מתעוררת התשוקה לסיגריה, עשויות לעזור למעשן להיפטר מן ההרגל המגונה הזה, כמו גם ליהנות מיתרונות בריאותיים נוספים, כגון שיפור הכושר הגופני, הפחתת משקל ושיפור במצב הרוח.                    

מולי אפשטיין – פיסיולוג, יועץ במרכז לרפואת ספורט ולמחקר ע"ש ריבשטיין במכון וינגייט, מנהל הפורום: "חיים וספורט".
———————————————————————————————————–

<>


הנזק של סטרואידים
אנאבוליים לכליות



דקסמול קולד=חומר אסור



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג