מאת:יאיר בן עמי
יום שבת. הגשם לא מפסיק לרדת, מאז חמישי בלילה. הרוחות מכות על החלון ועוד בערב שבת, טרם הדלקת נרות ומעשים טובים, ידעתי כי לא ארכב השבת. למרות, אולי משום, מזג האוויר האירופי רציתי לצאת לטיול עם פרינססה. כמה הערכות העלו את מקדם המוטיבציה לקראת השבת. הידיעה כי רוב העם היושב בציון לא יפקוד את כבישי הארץ המובטחת עקב מזג האוויר הסוער. שינויי הטבע שגשמי הברכה (לכנרת אולי אך כמה חקלאים או שוכני בתים בקריות בוודאי קיללו….) ושינויי הטבע שהופך לפראי בעקבות הזרימות המתהוות על מדרונות הרי הגליל. וגם היכולת לומר לאחר מכן, בעת רכיבה של יולי אוגוסט, כי "אני זוכר איזה קור וגשם היו כאן בינואר"….
למעשה, דרישתו הבלתי מתפשרת, של הבן היקר לי הייתה זו שמנעה ממני לצאת לרכיבת השבת.
"נראה לך אבא?, אנחנו נשב בבית ונראה את משחקי הכדורגל !!!!"
אל מול דרישתו הבלתי ניתנת לשינוי תהייתי היכן טעיתי. בני דורש כדורגל במקום לראות בפעם השלושים ושבע וחצי את "המבט" של ארמסטרונג על אולריך בקלטת השמורה מטור 2001 .
"כאן עמדת אבא?"
"לא הייתי באולם העיתונות וראיתי זאת בטלוויזיה הענקית"
"אז מה זה שווה בדיוק?"….."יאללה תעביר למכבי נגד בני סכנין"
התנחמתי כי גם אני הייתי כמוה בגילו. אומנם אז היה זה "שירים ושערים" ברשת ב' ובחינם והיום זה "פיי פר וויו" שעולה לי בתוספת תשלום לכבלים אך הכוונה זהה. כנראה שיש עוד עתיד. הרווח המידי היה שמצאתי עצמי עם מספיק זמן ( 90 דקות לא כולל זמן פציעות והפסקה בין המחציות ) למצוא תשובה לשאלה שהציקה לי משעת בוקר מוקדמת.
"מהיכן אני מכיר את השם פאטריק יאנקר….או יונקר ( באופן שרירות בחרתי ביאנקר ) או איך שקוראים לאוסטרלי הזה שבכלל מזכיר לי משהוא הולנדי?"
זהו בדיוק הסיפור המלהיב של ענף רכיבת הכביש . למעשה זהו סיפור שיכול למלא כמה וכמה עמודי עיתונים יומיים, אין ספור מגזינים ודפי אינטרנט ושלא תחשבו שזה לא יקרה. חכו כמה ימים ומה שאספר לכם כאן ימלא כל מקום בו כותבים על רכיבת אופניים או ספורט בכלל. בעוד חודש וחצי, כשהמגזינים של ענף האופניים יצאו לדוכנים עם סיכום הטור האוסטרלי, סיפורו של יאנקר יתפוס בהם מקום רב יותר מההכנה של ארמסטרונג או אולריך לטור דה פראנס של יולי 2004.
הקורא ששרד את השורות עד כאן בוודאי שואל עצמו על מה ולמה התלהבותו של כותב השורות.
הטור האוסטרלי הוא מרוץ קטעים הפותח את העונה. האוסטרלים חושבים כי זהו מרוץ הקטעים החשוב ביותר הנערך מחוץ לאירופה. מדי שנה מצטרפים לקו המחשבה, של תושבי היבשת שמתחת, כמה וכמה מנהלי קבוצות מקצועניות מהדרג הראשון בעולם וכך צובר המרוץ פופולאריות משנה לשנה.
מדי שנה יותר ויותר אוסטרלים מתגלים לקהל הרחב של אוהדי האופניים בזכות ההישגים המרשמים שלהם. בעיקר ההישגים של המאיצים האוסטרלים בטור דה פראנס. מרוצי הכביש של אוסטרליה נחשבים לאגרסיביים ביותר בעולם. בעיקר מרוצי הקריטריום והקרמס הפופולאריים. אלו מרוצי סיבובים הנערכים ברחובות הערים מהם יצאו מאיצים מהטובים בעולם. גם למסורת הוולודרום המרשימה של אוסטרליה יש חלק לא מבוטל בהעמדת שורת מאיצים בעומק איכותי נדיר לכל מעצמה ועם כל הכבוד ויש כבוד, אוסטרליה עדיין לא מעצמה .
אך רשימת הרוכבים האוסטרלים הבולטים מרשימה:
סטוארט אוגריידי ( לבש את החולצה הצהובה לארבעה קטעים של הטור 2001 וסיים שני בדירוג המאיץ המצטיין של אותו טור),
באדן קוק ( המאיץ המצטיין של הטור ב-2003 ),
בראדלי מקגיי ( שלושה ימים בחולצה הצהובה בטור 2003),
רובי מקיאוון ( המאיץ המצטיין של טור 2003)
ולמי שמתעקש למצוא גם אחד שאינו מאיץ אז שירשום את קאדל אוונס. רוכב צעיר ומבטיח שבגי'רו לבש את החולצה הוורודה של מוליך הדירוג הכללי במשך יום אחד מלהיב בסוף מאי 2001.
אלו הם רק חלק מרשימת המאיצים והרוכבים שהשתפשפו במרוצי הרחוב האגרסיביים של מלבורן,סידני ושאר ערי יבשת הקנגורו . אוונס הוא יוצא מהכלל שהגיע מדרכי העפר והסינגלים של מרוצי השטח של הסבב העולמי.
אך שנים רבות לפני תקופת המאיצים האוסטרלים היו כמה רוכבי אופניים שפרצו את הדרך. כמו שלארמסטרונג היו פורצי דרך מאמריקה ( גרג למונד היה הבולט שבהם ) כך לאוסטרלים היו מודלים לחיקוי. אחד מהם הוא הרוכב שניצח אתמול בטור האוסטרלי, פאטריק יאנקר, שעוד לפני הזינוק אמר שזהו המרוץ האחרון בקריירה שלו.
יאנקר היה מהרוכבים האוסטרלים הראשונים בדבוקת הדרג הראשון באירופה. העובדה כי נולד באמסטרדם ( כן זו של הולנד ) לא ממש משנה לאותם אוסטרלים הרואים בו כוכב מקומי שניצח אתמול במרוץ האופניים החשוב ביותר ביבשת.
יאנקר היה כל כך הולנדי שאפילו ניצח באליפות הולנד ( מרוץ אישי נגד השעון ) בשנת 1998. מספר הניצחונות שלו, במרוצים מהדרג הראשון, אינו רב מהסיבה הפשוטה. תמיד הוא היה פועל נאמן של כוכבים גדולים. בשנת 1996 הוא זינק לטור דה פראנס כפועל בקבוצת הכוכבים של אונסה.
לורן זאלבר, אלכס זולה, מלכור מאורי ואינגו קואסטה היו הכוכבים של הקבוצה אך גם ניל סטפן האוסטרלי שרכב באונסה באותו הטור נחשב לרוכב ענק ( מאותם פורצי הדרך ). אלכס זולה ניצח בפרולוג של אותו הטור ולבש את החולצה הצהובה עד לקטע השלישי. אך ככל שהתארך הטור של אותה השנה היה ברור כי זהו הטור של ביארן ריס. הטור בו נקטעה שרשרת הניצחונות של מיגל אינדוריאן וכוכב חדש התגלה בדרכים של צרפת, יאן אולריך, שהגיע כפועלו של ריס וסיים כסגנו גם על הפודיום בשדרות הניצחון בפריס. מבחינתם של רוכבי אונסה לא היה הטור של 1996 משהוא שיכנס לרשימת ההישגים הטובים ביותר של מנואלו סאיז ( המנהל הנצחי של הקבוצה). אך מבחינתו של יאנקר היה זה הטור המוצלח ביותר. הוא סיים במקום ה- 12 בדירוג הכללי הסופי . מקום אחד לפניו, במקום ה – 11, הקדים ( בפחות מחמש דקות) את יאנקר אינדוריאן בכבודו ובעצמו. בשנת 1998 הוא רכב שוב בטור והפעם סיים במקום ה-34 בדירוג הכללי הסופי. הפעם במדי ראבובנק ההולנדית שם היה הפועל של מיכאל בוגרד ואריק דקר אך לצידו כבר רכב הדור הבא….רובי מקיאוון לו היה זה הטור השני בו הוא רכב.
לצערו של יאנקר רבים יזכרו לו טעות מצחיקה שביצע בטור ומהטעות הזו גם אני זכרתי, במעורפל, את הרוכב. היה זה לאחר שאיבד קבוצת רוכבים במהלך אחד הקטעים ובמקום לשעוט אל עבר קו הסיום הוא המשיך אחרי המצלמה שיצאה מהמסלול אל שביל צדדי.
אך אותה טעות מביכה לא מנעה ממנו להמשיך למצוא את החוזים בקבוצות מהדרג הראשון כפועל מוערך. לאחר שנתיים באונסה הוא עבר לקבוצת ראבובנק בה רכב ב- 1997 ועד 1999. בראבובנק הוא רכב עם יוהאן ברונייל שהפך, לאחר פרישתו, למנהל קבוצת USPS. בשנת 1999 סיים יאנקר במקום השני במרוץ הקטעים "רוט דה סוד" בו ניצח ג'ונתן ווטרס מקבוצת USPS. בורנייל זכר את יכולתו של יאנקר כפועל והביאו לקבוצת הדואר האמריקאי כדי שיביא מניסיונו ובעיקר מיכולתו במרוץ נגד השעון ,לעזרתו של לאנס ארמסטרונג. אך יאנקר מעולם לא שב להתחרות בטור דה פראנס . בשנים 2000 ו – 2001 הוא רכב בקבוצת ביג מאט, אהבתו הגדולה של ז'ן מארי לבלנק, מנהל הטור דה פראנס, אך גם אז לא היה בהרכב הקבוצה לטור בו השתתפה. בשנת 2003 הוא רכב בקבוצה/מועדון בהולנד ובשנה האחרונה הסכים להתחרות בקבוצת יוניסא ( קבוצת האופניים של אוניברסיטת דרום אוסטרליה). הקבוצה כלל לא מדורגת בדירוג הקבוצות של ההתאחדות הבינלאומית. היא הוקמה לפני 4 שנים בלבד והניצחון של יאנקר בטור האוסטרלי הוא ההישג הגדול בותר של הקבוצה. יאנקר עצמו הצהיר בראיון שנתן לאתר האינטרנט של האוניברסיטה, כי הוא מצפה לנצח או לפחות לסיים על ה
פודיום של הטור האוסטרלי לפני שיפרוש. הוא ניצח ולא חזר בו מהחלטתו לפרוש כדי לפנות זמן לבילוי עם שני ילדיו על חוף הים. בגיל 34, עם עבר של פועל משובח והווה של מנצח ענק, פורש יאנקר מהדבוקה המקצוענית.
אם יש דרך נכונה לפרוש מספורט תחרותי זו כנראה הדרך עליה חולם כל ספורטאי.
לחצות את קו הסיום האחרון של המרוץ האחרון, כמנצח באחד המרוצים הגדולים והחשובים של ענף ספורט לו הקדשת למעלה מעשור של עבודה קשה למען תהילתם של ספורטאים אחרים.
ועכשיו נראה אתכם מסבירים לבן שלי כי זה סיפור מעניין יותר מהמשחק של מכבי ת"א מול בני סכנין או הפרשה של ניר קלינגר ואבי נימני.
התמונות באדיבות אתר האינטרנט http://www.cyclingnews.com
תמונות באדיבות אתר www.cyclingnews.com
עוד כתבות של יאיר בן עמי בנושא אופניים, טריאתלון וריצה – בטור של יאיר בן עמי
