ניב ליבנר: "מי שנלחם עבור החלומות שלו ישיג אותם"

ראיון אישי ומפתיע עם ניב ליבנר, רוכב האופניים שרכב תחת חוזה מקצועני בקבוצת דרג בשלוש השנים האחרונות, ובה ירכב גם בשנה הבאה
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

ראיון אישי ומפתיע עם ניב ליבנר, רוכב האופניים שרכב תחת חוזה מקצועני בקבוצת דרג בשלוש השנים האחרונות, ובה ירכב גם בשנה הבאה

מאת:יאיר בן עמי


ניב ליבנר הוא אחד מרוכבי האופניים המוכשרים ביותר שגדלו בישראל. לפני כשלוש שנים הוא הצליח לפרוץ את גבולות הדבוקה הישראלית והצטרף לקבוצת דרג קונטיננטל (דרג 3), עימה זינק לכמה מהמרוצים היוקרתיים ברמה העולמית הגבוהה ביותר. הוא רכב לצידם של לא מעט רוכבים שאנו רואים מנצחים בגדולים מהמרוצים בעולם, וגם הותיר חותמו על ידי השפעה ישירה על מהלכי הכרעה בכמה מהמרוצים האלו.


ליבנר תוקף את הדבוקה במרוץ מגידו השני 2013

השנה חזר ליבנר לארץ, לאחר שבילה זמן רב מחוצה לה ברוב ימות השנים האחרונות, כדי להשקיע זמן בלימודים. הוא עוד ירכב בקבוצת Amore & Vita  בעונת 2014, אבל לא באותה תכיפות.

שלוש שנים הם תקופה נאה לסיכום, בטח לאחר ביצועים נדירים במושגי רוכבים ישראלים. ליבנר הסכים בשמחה להשיב על כמה שאלות.


על קו הסיום של קרמס מגידו



חזרת לארץ לאחר שלוש שנים. למה לא המשכת לרכוב בקבוצה מקצוענית?

"למרות שב-2014 לא אשהה באירופה באופן רציף כמו בשלוש השנים שעברו, אני בהחלט מתכוון לחזור ולייצג את A&V בתחרויות בשנה הבאה. הסיבות שחזרתי לארץ אחרי שלוש עונות ב A&V היו רבות, העיקרית שבהן היא בשלות לעבור לשלב הבא. החיים בתור רוכב הם מאוד תובעניים וכרוכים בהרבה מאוד אי ודאות. לאחר לבטים רבים, בתמיכת חברתי מוריה, המשפחה וחברים, הגעתי להחלטה שכרגע יהיה נכון עבורי לשנות את סדרי העדיפויות, ולהתחיל ללמוד".


האם יש לך איזו מסקנה או תובנה מרכזית מהשנים בקבוצה מקצוענית?

"המסקנה העיקרית שלי היא שמי שנלחם עבור החלומות שלו ישיג אותם".


מנקודת המבט של רוכב שהיה בדבוקה מקצוענית וחווה את תרבות מרוצי הכביש באירופה ובעוד מקומות בעולם – מה חסר בתרבות מרוצי הכביש בישראל?

"לפי הפער הרב בין הרמה בארץ והרמה האירופאית, ניתן להבין שחסרים הרבה מאוד דברים, ביניהם הנכונות להקריב, האמונה במטרה, וכמובן שגם הדברים הבסיסיים יותר, כמו גישה למרוצים ברמה גבוהה וידע תיאורטי".


ליבנר (שני) בחבורת החוד באליפות ישראל במרוץ אופני כביש 2013



האם יש חשש לחזור לזירה הישראלית לאחר ש"טעמת" בשנתיים האחרונות את השמנת של דרג המקצוענות?

"אני חושב שאצליח להתאקלם חזרה ללוח המרוצים המקומי".


מה ההמלצות שהיית נותן לרוכב ישראלי היוצא לקבוצת דרג?

"אל תחכו שיעבדו בשבילכם, שימצאו לכם, שיעזרו לכם. צאו החוצה ותשיגו את מה שנדרש. אף אחד לא מצא קבוצה מקצוענית מלשבת בבית ולקוות".


לאן פניך מועדות ברמה המקצועית?

"כרגע בשנים הקרובות אני מתכוון להתרכז בלימודים בתחומים שקשורים בספורט, ומאמין שאוכל לשלב בעתיד את הידע התיאורטי ביחד עם הידע המעשי שצברתי באירופה".


יש שמועות כי הרוכבים הישראלים, שהיו בקבוצות המקצועניות, שילמו כדי לרכוב בהן, האם אתה יכול להכחיש זאת באופן חד משמעי?

"אני יודע להגיד על עצמי שאני הוחתמתי רק על סמך הישגים ואמונה של הקבוצה, ולא שילמתי בכדי לרכב שם, ההפך הוא הנכון מן הסתם. זה נכון שהסכומים לא היו אסטרונומים ושקיבלתי תמיכה בארץ, בעיקר ממשפחת צדיק, שתמכה בי – אבל לא בקבוצה… בכל אופן, זה די נפוץ שרוכבים חותמים בקבוצה כזו או אחרת לאחר שהביאו ספונסר או מקור הכנסה אחר לקבוצה. בסופו של דבר, קבוצה זה עסק כלכלי".


ניב ליבנר לפני הזינוק לתחרות. מעט שמאלה מאחורי הרכב בחולצה תכלת וקסדה לבנה
צילום : מיכאל ליבנר



איפה אתה רואה את עצמך בעוד 5 שנים?

"קשה להגיד כבר עכשיו, אבל יש להניח שזה יהיה תחום המשיק לענף, בדרך כזו או אחרת".


מה הדבר הכי קשה בחיים של רוכב אופניים מקצוען?

"חוסר הוודאות – התוכניות יכולות להשתנות כהרף עין, מאוד קשה לתכנן לטווח ארוך. קבוצות נסגרות ונפתחות, מרוצים צצים ונעלמים מלוח התחרויות, פציעות – כל אלו גורמים לכך שנורא קשה לדעת מה יהיה בעתיד הקרוב, שלא לדבר על העתיד הרחוק".

מה הכי טוב בחיים של רוכב מקצוען?
"לקום בבוקר ולעשות את מה שאתה הכי אוהב. אין לזה תחליף".


ליבנר במרוץ באיטליה צילום: Team Amore&Vita



על מה היית מוותר בחיים של רוכב אופניים מקצוען?

"כמובן, חוסר הוודאות".


יש רוכב או מנהל שלמדת ממנו משהו שתיקח לכל החיים? ואם כן מה זה?

"מרן מרגליות למדתי שבעזרת התמדה ועבודה קשה ניתן להניע הרים".


יש רגע אחד משלוש השנים האחרונות שלא תשכח לעולם?

"בשנים האחרונות היו רגעים רבים שנחרטו בזיכרוני – החתימה על החוזה, הבריחה הראשונה, מרוצים מוצלחים – וגם, כמובן, מרוצים גרועים".


האם אתה יכול להצביע על דבר אחד מרכזי, או מכלול דברים, שחסר לענף האופניים הישראלי ביחס לאירופה?

"אני חושב שאפשר לכתוב על זה ספר – אבל אם הייתי צריך לסכם את זה במילה אחת – זאת תהיה אמונה. האמונה של הרוכבים בעצמם, האמונה של הרוכבים בענף, האמונה של פטרוני הענף ברוכבים והאמונה של גופים עסקיים בענף וברוכבים".


חוגג ניצחון באליפות ישראל באופני כביש 2011 צילום: איל דולין



מה היה ההישג שאתה הכי גאה בו בשלוש השנים האחרונות?

"ההישגים הכי טובים שלי הם קטע המלכות של טור בריקסיה 2011 (Brixia Tour) בו סיימתי 40 בשלב שנגמר בפסגה בגובה 1900 מטרים. בטור זה היה קאדר רוכבים די מכובד – (מקבוצות) לאמפרה, גארמין, סקאי, ראבובנק, מוביסטאר ועוד.

"במרוץ טרופאו מלינדה Trofeo Melind) 2011) סיימתי במקום ה-29 למרות המסלול התובעני, וזאת לאחר שהייתי פעיל בקילומטרים האחרונים של המרוץ (התקפה 3 ק"מ לסיום). במרוץ ג'ירו די טוסקנה Giro Di Toscana) 2012) הייתי עם עוד רוכב אחד בבריחה של היום, שהחזיקה כ-130 ק"מ".


28.11.2013



יאיר בן עמי - מציאות נושכתיאיר בן עמי
עורך לשעבר של אתר שוונג
בעל הטור מציאות נושכת



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג