מאת:עופר ביידה

מרוץ רעננה הוא אחד ממרוצי ה-10 ק"מ הגדולים בארץ.
בשנתיים האחרונות הוא הפסיד את הבכורה מבחינת מספר משתתפים למרוץ הלילה של נייקי, ובשנה האחרונה גם למקצה המקביל במסגרת מרתון תל אביב.

כמות המשתתפים הרבה, היא סיבה טובה להקדים, וכך שעה וארבעים דקות לפני הזינוק (הצפוי בשעה 10 בבוקר), אין תור באזור חלוקת ערכת המשתתף.

לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.

צביקה יהלום מרצי רעננה, שישמש היום כפייסר (מכתיב קצב), אף הוא כבר בשטח.

יחידות רבות מצה"ל משתתפות במרוץ עם רצים ורצות רבים, נראה שחלק מהחיילות/מדריכות כושר קרבי, מצאו דרך מעניינת לעשות חימום…

עמדת חלוקה של בננות הייתה מאד פופולארית, וכמובן שגם אני ביקרתי בה .

יש הרבה זמן לדבר ולהחליף חוויות על ריצה, טריאתלון ועוד, כמו שעושים ניר ברק מ"שוונג" ונינה פקרמן, אלופת ישראל בטריאתלון בעבר, ונכון לכתיבת סיכום זה (דצמבר 2009), גם האלופה לשנה הנוכחית.

איתם בתמונה מיכאל, ששומר על אבא ניר…

ארבעים דקות חלפו, ורחבת אזור הרישום כבר לא ריקה.

עוד אלופי ישראל נצפים בשטח – האתלטים מאור טיורי ואיתי מגידי,

הזכרנו את ההשתתפות המסיבית של נציגי צה"ל במרוץ, אז נפנה מבט אל עמדת הרישום שלהם.
השלט מבשר, שמערך הכושר הקרבי חוגג 60 שנה!

סיבה טובה לבקר בדוכן, ולאחל לקים דרמון שתרוץ בעצמה בהצלחה.
סביר להניח שבמהלך הריצה לא אצליח לצלם את קים, אז נסתפק בתמונה שלפני.

אם הזכרנו שנינה פקרמן תזכה בסוף השנה, באליפות ישראל בטריאתלון, נציין גם שקים תוכתר כסגניתה.

מימדיו הגדולים של פארק רעננה, מסייעים להפיכתו לאזור כינוס מרשים,

כמו שבוודאי יודע גם יריב הלר, מנהל שיווק ספורט בנייקי ישראל, ואחד ממארגני מרוץ הלילה של נייקי.

עשרים דקות לפני הזינוק, הצופים יכולים ליהנות מהופעות התעמלות ואקרובטיקה.

יש הרבה דרכים להתכונן לריצה, גולני מראה אחת מהן.

הגיע הזמן להתקדם אל עבר אזור הזינוק.

הרצים התחרותיים כמו גם העממיים ממלאים את שני צידי הכביש.

מספר המשתתף 1, תמיד מושך תשומת לב, הפעם מתכבד בו אופיר הורוביץ בן ה-16, מרצי רעננה.

גם הפייסרים מוכנים,

מחכים עוד קצת,

וסוף סוף יצאנו לדרך.

עוד כמה שניות חולפות, ואפשר כבר להנציח את הזינוק מזווית יותר טובה ומרווחת.

אמרנו כבר שצה"ל מתייחס למרוץ רעננה ברצינות, אחת ההוכחות לכך היא השתתפות מפקדים בדרגות בכירות, למשל תא"ל רמי בן אפרים – ראש להק כ"א בחיל האוויר.

לפי הגארמין (שעון ה-GPS) שלי, עברתי כבר קילומטר ראשון, הזמן 6:15 דקות ל-1.060 ק"מ, זמן סביר לריצה, בצפיפות יחסית בשלב זה.
הפייסרים ל-55 דקות, נראים בתמונה מאחורי אודי קוז'יקרו הוותיק.

אי אפשר לטעות בזמן המטרה שלהם!

אנחנו פונים אל עבר הכביש שמוביל אל המרכז הקהילתי "לב הפארק" – הכולל בין היתר אולם כדורסל, לידו נמצא גם מרכז הטניס רעננה, שמארח בשנים האחרונות את אליפות ישראל בטניס .
אם הזכרנו אולמות כדורסל ברעננה, האולם של ביה"ס מטרווסט הוא מהמרכזיים שבהם, כפי שבוודאי יודעת, גם דניה קאופמן, שמייצגת במרוץ את ביה"ס.

הגארמין מאותת על סיום הקילומטר השני, אותו עברתי ב-5:23 דקות (למעשה 947 מ').
נעמה זיו-אב, "מובילה" קבוצה גדולה של רצים ורצות,

בהחלט מראה שכיח ומלבב בשלב זה של הריצה, במרוץ רעננה.

חלק מהחיילים שמחים להראות את הנאתם מהריצה, וכנראה גם מנוכחות המצלמה…

במהלך הריצה אני משתדל להתאים את פרמטרי הצילום, למיקום ועוצמת השמש, לפעמים זה מצליח יותר, ולפעמים השמיים מצטיירים, קצת יותר בהירים מהמציאות.

כ-13 דקות מהזינוק, אני פוגש את נקודת השתייה הראשונה, לפי התמונה כנראה שהסתפקתי בלצלם אותה…

מצב רוח טוב יש – יאצק אולי לא היה פה, אבל מירב רוזנשטיין (במרכז התמונה) כן.

התמונה הבאה אולי לא יצאה מספיק טובה וחדה כמו שרציתי, אבל כן מעבירה את המסר, של כמות הרצים והרצות לפני.

גם הקילומטר השלישי כבר הסתיים, 6:29 דקות ל-1.010 ק"מ,
יעקב אזרן וקובי לנגלייב נהנים בינתיים מריצה בכביש+מדרכה רחבים (יחסית), ונוף ירוק.

עוד מספר דקות חולפות, ואנחנו נפרדים מהמדרכה, הנוף הירוק עוד כאן.

הקילומטר הרביעי לקח לי 6:14 דקות (1.010 ק"מ לפי הגארמין).
עוד שתי דקות חולפות, ונקודת שתייה מתגלה לעינינו.
הפעם אני גם מצליח לנצל אותה, בעזרת הפריסה המרווחת של לא מעט שולחנות ומחלקי מים, לטובת הרצים והרצות.

התחנה הבאה היא שוב כביש ראשי.
לא הבחנתי כנראה בזמן אמת, מה הצחיק את אנטוני בלוך ואלן ארונסון, אבל כנראה שהם נהנו לרוץ יחד, עד לסיום המרוץ.

תמיד יפה לראות במרוץ עירוני, ספורטאים מקומיים מענף ספורט אחר, שמשתתפים במרוץ,
למשל גילי קפלוטו שמייצגת את תיכון אוסטרובסקי, בליגת התיכונים בכדורעף.

מחצית המרחק כבר מאחורי, והקילומטר האחרון לקח לי 5:29 דקות.

אני עובר לרוץ על הדשא המפריד בין שני נתיבי הכביש, כדי שאוכל לצלם את הרצים והרצות, שכבר חוזרים מנקודת הסיבוב.
למשל את Judith Sambol, אותה אפגוש שוב במהלך חצי מרתון המכבייה, שהתקיים ארבעה חודשים מאוחר יותר.

קבוצת ריצה גדולה מתקרבת ממול (כנראה ל-55 דקות).
 אני צריך להיזהר לא להיתקל ברצים שרצים מולי, גם הם על הדשא,

ולכן ממשיך חלק מהריצה על הכביש.
 רותם מולינה (במרכז התמונה) כבר בדרך חזרה מנקודת הסיבוב,

וגם אני מגיע אליה.

בכל תמונה, אני מנסה לראות לפחות רץ או רצה אחת עם מספר משתתף, כדי להצדיק את התמונה, הפעם זו טל גרוסמן שנראית מאחור.

גם אני כבר בדרך חזרה, כשמולי הרצים והרצות בדרכם לנקודת הסיבוב, ביניהם גם נעמה זיו-אב אותה פגשנו בתחילת הריצה.

אני מנסה לנצל את הצל הזמני, כדי לצלם תמונות פחות בהירות, טוני פרנקלין ו-Ken Woolf היו שם כשזה קרה,

זמן קצר (אם אני זוכר נכון, אחרי כמעט תשעה חודשים, שעברו מאז המרוץ ועד כתיבת סיכום זה) לפני שהעדשה החליטה להיפרד מגוף המצלמה, בדרכה אל הכביש…

אני מחליט לנצל את אפשרות הזום של העדשה (כמובן כשהיא מורכבת על המצלמה), איתה לא רצתי הרבה פעמים, לפני שניפרד מהרצים והרצות שעדיין בדרך לנקודת הסיבוב.

רגע אחרי שאני מצלם את נטלי וינוגרצקי יודקס,

היא מציעה וגם מצלמת אותי עם המצלמה הגדולה, איתה אני רץ.

התוצאה מראה, שמשום מה רצתי עם הנרתיק של המצלמה, זו לא הייתה הפעם הראשונה (ולצערי גם לא האחרונה), לא ממש זכור לי מה הייתה הסיבה לכך בפעם זו.

כמובן שאני מודה לנטלי עם עוד תמונה, זמן קצר לאחר שנפרדנו מהכביש הראשי.

קצת לפני סוף הקילומטר השביעי, מגיעה נקודת שתייה…
לפני בתמונה, אינה זוסמן מבית הלוחם ירושלים, שמשתתפת במקצה אופני היד.

הגארמין מעדכן שתם הקילומטר השביעי, ואת שני הקילומטרים האחרונים עברתי ב-11:56 דקות.

לא קל לצלם את משתתפי מקצה אופני היד, תוך כדי הריצה, אבל מגיע לאינה זוסמן עוד תמונה!

אחרי שהתרגלנו (עד לפני מספר דקות), לרוץ בכביש אחד, עכשיו מופיעים בפנינו קצת יותר פניות.

נחמד לרוץ בכביש רחב, אריק גולן ורעיה לאלזר (במרכז בתמונה) בוודאי יסכימו איתי.

אביחי רז, שואל אותי אם אני יודע מי האלופה שרצה לידו, אומנם אז עוד לא זיהיתי את נועה שמידע, אבל כמובן שכאשר הוא אומר לי את שמה, אני עונה מיד – טאקוונדו!
ואכן נועה הייתה אלופת ישראל במשך שנים רבות, כולל הישגים בינלאומיים, והמאמנת של בת אל גטרר שייצגה את ישראל באולימפיאדת בייג'ינג.

יותר מ-50 דקות בתוך הריצה, יפה לראות כל כך הרבה רצים ורצות, לא מחזה שכיח במרוצי ארצנו.

קצת לפני סיום הקילומטר הלפני אחרון, אנחנו מתכבדים בתחנת השתייה האחרונה.

התחנה מאורגנת היטב, בשני צידי הכביש.

הגארמין מסמן את זמן הביניים האחרון ש"רשמתי" – 2.020 ק"מ ב-11:45 דקות.

בתחילת הסיכום פגשנו את צביקה יהלום וסיפרנו שהוא יהיה היום פייסר.
הנה הוא בפעולה ביחד עם שותפו לתפקיד זה היום, וכמובן לקבוצת רצי רעננה – איז'ו שלהב – שמוכר כמובן היטב לחובבי הספינינג. 

נפרגן לאיז'ו וצביקה תמונה גם מלפנים.

אנחנו פונים אל הכביש שיקח אותנו כמעט עד הסיום.

אדם מלול בן ה-13 מרעננה יסיים אף הוא את הריצה.

נמשיך קצת עם התמונות שצילמתי לאורך – מפגש שני עם נועה שמידע, ולידה בתמונה אולג יגולניצר.

מפגש שני גם עם מי שכיכב בתמונה הקודמת של נועה – אביחי רז, רות שפירא מרצי רעננה, משלימה את התמונה.

עוד כמה שניות חולפות ואני כבר לפני הפנייה האחרונה,

אל עבר הסיום.

צלם "שוונג" פז כלב תיעד את הרצים והרצות, ואני כמובן צילמתי אותו בפעולה.

השעון על שער הסיום מראה 58:50 דקות, הגארמין שלי הראה 58:49 דקות ומרחק של 10.070 ק"מ.
את הקילומטר האחרון רצתי בערך ב-5:16 דקות.

אפשר לסכם את הריצה – זמן רשמי 58:52 דקות, זמן נטו (מחציית קו הזינוק) 58:10 דקות.
מקום 1148 מתוך 1500 שסיימו את הריצה, ומקום 115 מתוך 138 בקטגוריה שלי.

נעבור אל שאר הרצים והרצות המסיימים, למשל נועה שמידע ועליזה נוסבאום.

יש מי שמסיימים את המרוץ בקבוצה גדולה,

ויש מי מגיעים כצמד כמו Glenda & Martin Ellis.

בין מסיימי המקצה המרכזי למרחק 10 ק"מ, גם נחום חופרי – ראש עיריית רעננה (בחולצה התכולה בתמונה).
 נאה דורש נאה מקיים!

לידו בתמונה איתן דן.

אומנם זה כיף כשתמונות שאני מצלם תוך כדי ריצה מצליחות, אבל כנראה שאי אפשר להתחרות עם מה שאפשר להשיג בעזרת מיקום טוב, מצלמה ועדשה טובים.

יש דרכים רבים לעבור את המטרים האחרונים עד לשער הסיום,
באופן רגוע, כיאה למי שמשתתף במקצה העממי.

לנופף לשלום, כמו שעושה חיים כהן מרצי רעננה, לידו בתמונה סיגל כהן ברקן.

אפשר גם לתת הכול, כמו שעושה דורון בכר,

או לרחף, כמו רן פיינשטיין מתיכון אוסטרובסקי. 

אפשר לשעוט קדימה כמו רקפת לוי מרצי רעננה,

או לחייך כל הדרך אל שער הסיום.

אפשר לשאת את הדגל של הקבוצה לה אתה משתייך (מרכז אומנויות לחימה ברעננה),

ואפשר להתגבר על מכשולים ולנצח כל מגבלה, כמו אינה זוסמן.

נראה שגם להולכים על ארבע, היה ייצוג בין המסיימים…

גם מורן אילוז מצה"ל מסיימת את המקצה התחרותי.

נראה שעוד משפחה נכנסת יחד לסיום – משפחת לברט מיבנה – סימור ביחד עם מוריאל ואלון הצעירים.

איתם בתמונה חנה רדו מתל אביב.

נמשיך עם מגמת המשפחות – אלן ואריקה ג'קובי מרצי רעננה.

גם נטע אפנסים ואראלה דיין מסיימות יחד את הריצה.

את הסיום של ניקול בם מרעננה, כנראה פספסתי,

אז לא אפספס אותה, מעודדת את אריאל בם.

ניפרד מאזור הסיום עם כרמי קפלינסקי מירושלים.

נעבור לרחבה בה ייערך טקס הסיום.

חלק מהקהל נהנה מהופעות ריקוד עד לתחילת טקס הסיום,

אחרים מלהקת מתופפים,

וגם ארטיקים נצפו בשטח.

יש זמן לתמונות אווירה,

וגם דב שגב הוותיק מרצי רעננה, מצטלם עם בנותיו.

נעבור אל הטקס.

נינה פקרמן מאתלטי אורן השרון מקבלת את הגביע למקום השלישי מבין הנשים.

במקום השני מארי אליאס אף היא מאתלטי אורן השרון.

משום מה החלטתי לצלם את הקהל וכנראה פספסתי את המקום הראשון – מאור טיורי – שהשלימה פודיום שכולו אתלטי אורן השרון.

נפגוש את מאור בהמשך.

במקום השלישי מבין הגברים, רן אלתרמן ממכבי תל אביב.

במקום השני, מוגס טסמה מאתלטי אורן השרון.

ובמקום הראשון גזאצ'ו יוסף, ששיפר לא מעט שיאים, וניצח לא מעט אליפויות בשנה האחרונה.

תמונה קבוצתית של המנצחים.

גם למשתתפי המקצה העממי למרחק 3 ק"מ, ע"ש סגן ניר דהרי ז"ל, חולקו גביעים.

ראש עיריית רעננה נחום חופרי (שכזכור, רץ בעצמו במקצה ל-10 ק"מ) מעניק גביע, למפקד היוצא של ביה"ס לכושר קרבי של צה"ל, המוכר גם כבה"ד 8 – סא"ל אלי בניטה.

הבטחתי שניתן את הכבוד, למנצחת המרוץ מאור טיורי.

פסקל ברקוביץ מבית הלוחם ת"א מקבלת את הגביע למקום השני במקצה אופני היד מבין הנשים.
פסקל – במאית סרטי תעודה – ייצגה את ישראל במשחקים הפר אולימפים בבייג'ניג במקצוע החתירה.

את המסיימות במקום הראשון והשלישי, המצלמה שלי כנראה לא הנציחה, אבל נזכיר אותן – ראשונה מבין הנשים ובמקום השלישי הכללי אסתר שטורכן מעמותת אתגרים.
במקום השלישי מבין הנשים זכתה הלן בודינאנסקי מבית הלוחם ת"א.

נעבור אל הגברים – במקום השלישי, שימי סחייק מספיבק,

שני דני מיכאלביץ מעמותת אתגרים,

וראשון נתי גרוברג.

עודד עינב מנצח מבין הוותיקים בגילאי 70 ומעלה.

מיגל אטיאס שסיימה במקום הרביעי מבין הנשים, מקבלת את הגביע על המקום הראשון מבין החיילות והמפקדות בצה"ל.

קים דרמון עם הגביע למקום השני באותה הקטגוריה.
איתה בתמונה אימא גבי, שהיא גם יו"ר הוועדה הרפואית של איגוד הטריאתלון.

סא"ל אבי דהן – רץ מצטיין שסיים במקום ה-14 הכללי – מקבל אף הוא גביע, על נצחונו בקטגוריה של המפקדים בצה"ל .

ורד אופיר ממועדון ארוחת הבוקר ירושלים, מקבלת את הגביע למקום השני, בקטגוריה לנשים בגילאי 35-44.

דב שגב מרצי רעננה, ראשון בקטגוריה לותיקים בגילאי 50-54, לפני ארז בן שלום מאיילות.

דנה לוין מאתלטי אורן השרון, שסיימה במקום החמישי הכללי מבין הנשים, מקבלת את הגביע על המקום הראשון מבין הנערות עד גיל 18,

המאמן הוותיק וילם לאוקס, עם המנצחים בקטגוריה לנערים עד גיל 16 – ראשון סיים אילן עאבאדי, לפני אור ברוידא ורון סיטנר.

ניפרד מהמרוץ עם מנצחת המרוץ מאור טיורי, ועם מי שניצחה בו הרבה פעמים בעבר – נילי אברמסקי, שהפעם שימשה כפייסרית ל-50 דקות, ועמדה במשימה בדיוק מרשים.

סיכום:

1. הרבה כבר נכתב (גם על ידי, בסיכומי מרוצים בשנים קודמות) על מרוץ רעננה, ובייחוד על כמות המשתתפים הרבה, שכוללת רצים במקצה עממי, שרצים יחד עם משתתפי המקצה התחרותי, שלא לדבר על הרצים העממים שאפילו למקצה העממי לא מוצאים צורך להירשם…

בסופו של דבר המרוץ אולי לא מתאים למטרות של כולם, אבל בכל זאת מי שרץ בו בשביל החוויה, בד"כ לא מתאכזב.

2. למעט בתחנת השתייה הראשונה, שהבחנתי בה מאוחר מדי, שאר התחנות תפקדו היטב מנקודת מבטי.
כדאי לשקול להציב שילוט בולט, שיאפשר לרצים ולרצות לדעת שתחנת השתייה הראשונה, שנמצאת באזור יחסית צפוף – מתקרבת, וכך להיערך לקראתה בהתאם (למשל, לרוץ קרוב לצד הימני של הכביש).

3. אין ספק שהעובדה שראש עיריית רעננה רץ בעצמו במרוץ במקצה העיקרי, מלמדת שאוהבים ספורט ברעננה!

להתראות בפעמים הבאות!

קישורים קשורים
תמונות מרוץ רעננה – הרץ המצלם, כולל כל התמונות מכתבה זוכאן

סרטון שהכנתי מהתמונות שצילמתי במהלך המרוץ כאן

תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר