מאת:עופר ביידה

מרוץ משגב, הוא בין המרוצים בארץ ששמם לא מלמד במדוייק על מיקומו, נקודת הכינוס של המרוץ המרכזי של גוש שגב, היא דווקא היישוב מנוף.
בניגוד לרוב המרוצים בארץ בהם הזינוק הוא ליד נקודת הזינוק, פה צריך להגיע מוקדם, כדי להגיע בזמן להסעה, שלוקחת את הרצים לנקודות הזינוק למקצים השונים.
בעבר היה במרוץ גם מקצה ל-15 ק"מ, הספקתי להשתתף בו פעם אחת, לפני שבוטל.

לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.

אומנם הגעתי בשעה רבע לשבע (המארגנים ציינו שעת כינוס 06:30 עד 06:45), ויש זמן עד הזינוק המתוכנן למקצה ה-10 ק"מ בשעה 07:35, אבל העובדה שנגמרו טפסי הצהרת הבריאות, מעכבת אותנו עוד קצת.
לבסוף מספר החזה בידי ואפילו החולצה, אני מחליט לא להסתכן בכך שבזמן שאלך לכיוון הרכב כדי לשים את החולצה, האוטובוס הנוכחי יסע.
לפני שנתיים הגעתי לקו הזינוק דקות מעטות לפני הזינוק, וזה סתם גורם ללחץ מיותר.

לאחר נסיעה של כ-10 דקות, יורדים רצי ה-10 ק"מ בנקודת הזינוק בהר אחים (רצי ה-5 שנסעו באותו אוטובוס ירדו בנקודת הזינוק שלהם – יודפת – כשהאוטובוס יעשה את דרכו חזרה, מאחר והזינוק שלהם הוא כרבע שעה מאוחר יותר)
מיד בירידה מהאוטובוס מתגלה, מחזה סוריאליסטי של רצים שבהיעדר שרותים בנקודת הזינוק, משקים את השיחים באזור…
כעת אפשר להתחיל בחימום

המזניק מתחיל בתדרוך, כמה דקות לפני השעה המיועדת

אבל אז מתברר שעדיין איו אישור מהמשטרה…

ניידת משטרה מגיעה לבסוף לנקודת הזינוק ואפשר לצאת לדרך

בק"מ הראשון, עדיין נצפים רצים רבים ביחד.
מאחר והבעיות בגיד אכילס עדיין מציקות לי, אני מנסה (אפרופו הכתבה של דניאל קרן על סגנונות בריצה ב"שוונג") כמה אלטרנטיבות, ריצה רק על כריות כף הרגל כמו שרצתי במשך שנים רבות, אבל לבסוף חוזר לסגנון הפחות טבעי ואהוב עלי של נחיתה על כל הרגל

הק"מ הראשון קצר בכ-100 מ’, לוותיקי המרוץ זה לא חדש, לפני מספר שנים, כאשר אחד המארגנים רץ בעצמו איתנו, הבנתי שזה כדי לחסוך מאיתנו זינוק בעלייה.
השוני במרוץ זה לעומת מרוצים אחרים, שהסימון של הק"מ מתקדם לאחור ולא קדימה, כלומר הסימון הראשון הוא למעשה 9 ק"מ לסיום, מה שמאפשר לסמן במדוייק את תשעת הק"מ הבאים, גם אם המרוץ קצר מעשרה ק"מ.
אחרי שהבנו את העיקרון, אפשר לעבור למספרים – 900 מ’ ראשונים ב-4:25 שהם קצב של 4:59 לק"מ

יש זמן גם לדבר עם חלק מהרצים מסביבי, למשל איתי פרידמן (במרכז התמונה), שמספר לי שבעקבות פרסום על מרוץ זכרון יעקב, הוא "נתקל" גם בטור שלי ב"שוונג" בו מופיע סיכום זה, וזה היה בין הדברים שדחפו אותו להגיע למרוצים.
אם אחרי מרוץ חולון, חשבתי שאולי מיציתי את נושא "הרץ המצלם", תגובה כזאת, בהחלט עודדה אותי ודרבנה אותי להוסיף מאז סיכומים לעוד מרוצים שהתקיימו מאז (ר"ג, סיני וגליל ים)

את הק"מ השני כבר רצתי ב-5:15, לפי העלייה בתחילת הק"מ השלישי, כנראה שגם ק"מ זה לא יהיה מהיר יותר…

בזכות שעת הזינוק המוקדמת (7:43 בסופו של דבר), נקודת המים הראשונה עוזרת, אבל אין בעיות מיוחדות בנושא זה

במרוצים קטנים, רואים הרבה רצים ורצות מהיישובים הסמוכים – למשל גילת פיש ממושב יעד, השייך גם הוא למועצה האזורית משגב

כמו שחשבתי בתחילת הק"מ השלישי, רצתי אותו, עוד יותר לאט מהק"מ הקודם – 5:59 דקות, מזל שהעלייה – לפחות בשלב זה – מאחורינו
גם לטריאתלון משגב היו נציגים במרוץ (למרות שהקפת הכנרת באופניים התקיימה באותו היום), בנג’י לבנה היה אחד מהם

לאחר שאת הק"מ הרביעי כבר רצתי ב-4:50, סוף סוף הגענו לירידה, אפשר להעביר הילוך, ולפגוש עוד רצים מיישובים באזור – איתם קליין מהיישוב הקהילתי כמון,

אפרת גנות משכניה,

ורוני ברקאי, אף הוא מכמון, לבוש גם הוא עם החולצה של טריאתלון משגב

לקראת סיום הק"מ החמישי, ממתינה לנו עוד נקודת מים

השלט מאשר שהגענו לנקודת הזינוק ממנה יצאו רצי המקצה ל-5 ק"מ – את הק"מ החמישי כבר רצתי ב-3:56 דקות!

גם קרול וינטראוב מכרמיאל לובש את חולצת טריאתלון משגב, ברור לי שניפגש בהמשך (בעלייה הבאה…)

והיו גם רצים מאזורים אחרים בארץ, למשל יעקב שקד מרצי רמת השרון

לקראת סיום הק"מ השישי (כ-4:20 דקות) – למרות השביתה במערכת החינוך, נמשיך בשיעור הגיאוגרפיה עם יואב פרוז מכפר ורדים

ואנחנו פונים לכביש הראשי,

שיוביל אותנו לקראת הפנייה אל עבר העלייה למנוף

בתחילתה של העליה, נקודת מים וגם חיוכים

את הסימון לסוף הק"מ השביעי פיספסתי, אבל השלט מצביע על 3 ק"מ למנוף

רצים רבים שעברתי תוך ניצול הירידות במרוץ, עוברים אותי עכשיו, למשל אהרון פרסמן מרקפת – עוד יישוב בגוש שגב

קרול וינטראוב אותו פגשתי קודם, שואל אותי אם גם עכשיו אני יכול להגביר, לפני שהוא משאיר אותי מאחור…

לא עושה רושם שהעלייה קרובה להסתיים,

אז אולי ננצל את המיקום, לצלם קצת את הנוף, כמאמר המוטו של המרוץ:
"על הנוף למנוף"

אפרת ורוני (המקומיים) אותם פגשתי לפני מספר ק"מ, בוודאי לא זקוקים להסברים שלי על מה שמחכה לנו ב-2.5 הק"מ האחרונים

שני ק"מ לסיום, נקודת מים בשביל לתת את הפיניש – את שני הק"מ (השביעי והשמיני) של העלייה רצתי בקרוב ל-12:30 דקות

אומנם פגשתי במרוץ ולפניו תושבים משכניה וקורנית, אבל היעד של הרצים הוא מנוף, ולכן הכיוון המבוקש הוא ישר

ק"מ לסיום, העליה כבר הרחק מאחורינו (ולראיה, הק"מ האחרון עבר ב-5 דקות "בלבד"), אפשר לנצל זאת כדי לרוץ יחד

את הק"מ האחרון אפשר לרוץ באופן רגוע ועדיין די מהיר,

עד שהרגל של גבי ינאי (שאחראי על מדידת הזמנים), מסמנת שעוד מרוץ הגיע לסיומו.
ק"מ אחרון – 4:18 דקות, 50:24 דקות לפי הגארמין ומרחק של 9.90 ק"מ, 50.22 דקות לפי הגלובל סאט ומרחק של 9.902 ק"מ.
זמן רשמי – 50:21 דקות, מקום 67 מתוך 90 רצים ורצות שסיימו את המקצה ל-10 ק"מ.

משה חג’בי מעמק האושר ואלי בוצר מאנדיור רצי רעננה, כבר נהנים מהחטיף אנרגיה שחולק בדוכן בסיום, וגם אני עושה את דרכי לשם

אסף חן מעפולה בדרכו לסיום

וכך גם ניצה קרטא ממשטרת ישראל

אם כבר משטרת ישראל – את אולגה חתן דדון ועובדיה ישראלי אפשר לראות מייצגים את המשטרה בכבוד, כמעט בכל מרוץ שמתקיים בארץ

נעבור למקצי הילדים, נתחיל עם המקצה העממי

לפעמים מספיק ללבוש את חולצת המרוץ, כדי להיחשב חלק ממנו…

ולמקצה התחרותי ל-2 ק"מ, ארז אביב מכרמיאל מסיים במקום השלישי הכללי, והראשון בקטגורית הגיל שלו, 13-14

לפני אור דהן מטריאתלון משגב, שמסיים במקום השני באותה קטגורית גיל

אדר גבעוני מצורית מסיימת אחרי אמיר שושני ממשגב, וראשונה בין הבנות

לפני יסמין דוד ממנוף,

ועפרי דופלט מעצמון

גם למועדון הטניס משגב היתה נציגה – יובל גברון שסיימה במקום השלישי בקטגורית הגיל שלה

הסיום פוצל לשני מסלולים, מימין המשפך למקצה התחרותי, ומשמאל למקצה העממי

והיה גם קהל שעודד את משתתפי שני המקצים

הגביעים למנצחים ולמנצחות כבר מוכנים

וגם הקהל, אז אפשר להתחיל בטקס הסיום

מנצחות הקטגוריה 18-39 במקצה ל-10 ק"מ, מארי אליאס, עדי שלומוביץ ואפרת גנות

דב שגב כבר רגיל לעלות על הפודיום, לעמנואל עזוז זהו גביע ראשון – כל הכבוד!

ירון כהן (כמעט כרגיל) במקום הראשון הכללי במקצה ל-5 ק"מ, עם שותפיו לקטגוריה – גיל לוטם ויזהר סלוצקי

מנצחי המקצה ל-2 ק"מ עד גיל 10 – מיכאל אורלוב, יאיר רז ורז מור

מאור גרשלר במקום הראשון הכללי במקצה ל-2 ק"מ, עם שותפיו לקטגוריה – עדן קרני ורועי דניאלי

מנצחות המקצה ל-2 ק"מ עד גיל 10 – שמש נורית, ירדן קדרון וגפן סוסרין

מחיאות כפיים אחרונות לפני סיום,

וניפרד מהטקס עם אדר גבעוני במקום הראשון הכללי בין הבנות, במקצה ל-2 ק"מ, עם שותפיה לקטגוריה – עפרי דופלט ויובל גברון

לסיכום – מרוץ משגב, הוא בהחלט מרוץ אתגרי (ביחוד העלייה למנוף) שמושך בעיקר את תושבי האזור.
230 רצים ורצות בשלושת המקצים (10 ק"מ, 5 ק"מ ו-2 ק"מ) בהחלט מלמדים שזהו מרוץ צנוע אבל מהנה.
בלא מעט מרוצים, אני "נתפס" לאיזה שיר שלא עוזב אותי עד לסוף המרוץ, הפעם בק"מ האחרון, משום מה "נתפסתי" לפזמון השיר "מחול מטורף" של ריטה – ובשינוי מילים קל:
רוצה לרוץ את המרוץ המטורף הזה

כנראה שהירידות במרוץ ימשיכו להשכיח ממני את העליות עד הפעם הבאה…

קישורים קשורים
תמונות מרוץ משגב כולל כל התמונות מכתבה זו כאן

תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר