ממרתון לשיקאגו (ובחזרה*)

A VPN is an essential component of IT security, whether you’re just starting a business or are already up and running. Most business interactions and transactions happen online and VPN
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

מאת:עופר ביידה



יום ראשון – אתונה -יוון
הכל החל ביום שישי, יומיים לפני סיום האולימפיאדה באתונה. ביקור במשרדי "שוונג" תוך הפעלת ניסיונות שיכנוע "יצירתיים", ועומר ברק מסכים להצטרף אלי לנסיעה ליום אחד, לאתונה כדי לצפות במרתון האולימפי אשר באופן מסורתי חותם את אירועי האולימפידה.

לאחר טיסה קצרה בבוקר יום ראשון נחתנו באתונה ל-24 שעות אינטנסיביות, והתחלנו בניסיונות לברר איך מגיעים לעיר מרתון נק’ הזינוק לריצה הכמעט היסטורית.
מילת הקסם – Z30. ע"פ אתר האינטרנט הרשמי של אתונה 2004 הוא מספרו של קו מיוחד הנוסע מתחנת הרכבת דוקיסיס פלנקאטיאס לעיר ההיסטורית וחוזר לאתונה לאחר הזינוק.
היוונים היו מאד חביבים ואדיבים, ורשת התחבורה שהוקמה במיוחד לאירוע תפקדה היטב אבל על הקו הנסתר אשר פעל יומיים בלבד בכל האולימפיאדה (מרתון נשים ומרתון גברים) הם לא שמעו.
בנסיעה השנייה במטרו פגשנו במקרה את מאמן הנבחרת ד"ר רפי וישניצר שהציע לנו לנסות להמתין לרצים באחת הנקודות ולאחר מכן להגיע עם המטרו לנקודה סמוכה לסיום (כפי שהוא עשה במרתון הנשים שבוע קודם לכן), בנוסף הוא סיפר לנו שדב קרמר (שיאן ישראל במרתון לפני בימרו וסטאין) ומיכה לנג (מרתוניסט מצטיין בזכות עצמו) מתכננים לשכור קטנוע כדי להגיעה לזינוק במרתון ולדלג חזרה על פני המסלול בחזרה לאתונה.
החלטנו לדבוק בתוכניתינו המקורית. קנינו זוג כרטיסים במחיר 10 יורו האחד לצפייה במרתון באיצטדיון השיש – פאנאטינאייקו סטאדיום – והחלטנו שבינתיים עד שתתקרב שעת היציאה של האוטובוס לעיר מרתון (בסביבות 3 אחה"צ -כך לפחות קיווינו), נטייל קצת, בחנויות בחיפוש מזכרות מהאולימפיאדה וכמובן באקרופוליס.

אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, אז ניתן לתמונות לדבר…
הנס אכן קרה ואוטובוסים שעליהם כתוב Z30 אכן המתינו, אפילו בחינם, וכך הגענו לאיצטדיון בעיר מרתון.


וכמובן שפגשנו שם את דב ומיכה שהגיעו אכן עם קטנוע לפגוש את המרתוניסטים שלנו: איילה סטאין ואסף בימרו ומאמנם, הד"ר רפי וישניצר.


הרצים מתחממים לפני הזינוק (ובימרו ביניהם).


והנה פול טארגט – 2:04 בברלין ועם הרבה חיוכים ב-מרתון.


ויוצאים לדרך.

שעתיים לקח לאוטובוס להגיע לתחנת המוצא ועוד מס’ דקות ברכבת לתחנת איצטדיון השיש, רצים ברחובות אתונה לכיוון האצטדיון, ובמדרגות שומעים את תרועות הקהל למנצחים.
אבל את סטאין נכנס לאיצטדיון לא פיספסנו.


ושוב סטאין, חושב שצריך להקיף את המסלול פעמיים – טעות.


והנה אסף בימרו בשערי האצטדיון, חולף על פני הרץ שלפניו.


מראה הקהל והאצטדיון היפהפה- מדהים.


בסיום, פוגשים עוד פנים מוכרות, זהבה שמואלי לשעבר שיאנית ישראל (שאת שיאה שברה נילי אברמסקי נציגתנו במרתון הנשים) שייצגה את ישראל באולימפיאדת לוס-אנג’לס, עם קרובת משפחתה שגרה באתונה ואחיינה – בנה של מזל בן-נעים (שלום) – לשעבר גם מהרצות הטובות בארץ.


לאחר 24 שעות ללא שינה אך עמוסי חוויות אנחנו במטוס בדרך הביתה.

יום שלישי – בדרך לשיקאגו
יום שלישי בערב (יומיים אחרי אתונה), מצויד בשעון הגארמין החדש שרכשתי ב"שוונג" וכ-3 שעות אחר כך אני על המטוס בדרך לשיקגו – המטרה: עבודה, אבל בעצם המחשבה היא על חצי מרתון שיקגו, אליו נרשמתי מראש.
ביום שבת הראשון אני עוד רץ כ-18 ק"מ עדיין ללא הגארמין (15 הקפות על דשא בתיכון אמריקני טיפוסי, שבו התקיימו תחרויות ספורט באותו יום – לא ריצה), כנראה ההתלהבות מהחודש וחצי הקודמים בהם התחלתי סוף סוף להתאמן…

שבוע לאחר מכן ביום ראשון (שבוע לפני חצי המרתון), אני רץ את מרוץ LAKE ZURICH למרחק 10 ק"מ (10.2 לפי הגארמין) בזמן טוב ביותר שלי בשנים האחרונות, 43:30 דקות.
יום חמישי ראש השנה, מרוץ 5 ק"מ בשיקגו, שוב ריצה טובה, כמובן ליד אגם, 20:46, פיספסתי ב-34 שניות ו-2 מקומות את המקום השלישי (קטגוריות גיל כל 5 שנים כבר מגיל 20). העיקר ההנאה ולא המדליה.
אחד מהמנהלים בעבודתי שרץ בעבר את מרתון שיקגו ובוסטון, מצוות אלי עמית לעבודה מסינגפור (מארק – אל תבקשו שאומר את השם הסיני שלו…) שגם הוא מתכוון לרוץ את חצי המרתון – הוא הרוויח טרמפ, אני הרווחתי נווט :-).

יומיים לפני המרוץ במלון הילטון פאלמר ה-EXPO- אוספים את הציוד והצ’יפ לאחר שעבר בדיקת תקינות.

יום ראשון, יום התחרות, יוצאים לדרך מוקדם כדי להגיע ולמצוא חנייה. בשש בבוקר אנחנו כבר שם (הזינוק בשבע וחצי), ואין בעייה לחנות בחניית מוזיאון המדע (חינם).
הזינוק בסמוך למוזיאון.
אפילו הכמות העצומה של השירותים הכימיים, עדיין די שוממת.
ולתמונות:
מוזיאון המדע והתעשייה, עוד כרבע שעה לזינוק, כולם רגועים.


אחרי הקפה (שגם אליו יש תור), הולכים לקו הזינוק.


על קו הזינוק רואים דווקא את המילה סיום (אבל זה עדיין קצת רחוק…)


החלק הראשון של הריצה עובר טוב, הסימונים מתאימים למה שהגארמין מראה, ו-7 דקות למייל או מהר יותר לא מלחיץ כמו 4:20 דקות לק"מ למשל…
תזמורת עידוד אחת מתוך כמה שנראה בדרך.


אני כבר בדרך חזרה, ומתחיל לראות את המסה הגדולה של הרצים והרצות – 5780 סיימו את הריצה (יותר רצות דרך אגב, כ-60%).


צריכים שירותים באמצע הריצה… אין בעיה.


חישוב מהיר מראה שאם אוותר על הצילומים, וארוץ את 4 המיילים האחרונים בערך בקצבשל 6:45 דקות אולי אוכל לשבור את שיאי האבוד מחצי מרתון תל-אביב 95, אבל לאחר מייל אחד בקצב הנ"ל, אני רואה על מסך השעון את הספרה 7 כל הזמן, ומחליט, שהשיא יחכה כנראה לפעם אחרת.
מבט מעל הגשר (קים ויילד לא הייתה פה…)


ריכוז הקהל והמעודדים לקראת הסיום (כולל צלמי "שוונג" המקומיים-BRIGHTROOM )


רואים כבר את הסוף.


הסיום – השעון בתמונה מראה 1:33:49, הזמן הרשמי 1:33:53, זמן ריצה גם של הגארמין וגם של הצ’יפ (בהבדל שנייה) הוא 1:33:41, 2 דקות לאט מהשיא מ-95.
אני מחכה למארק שיסיים, אבל לא מצליח לראות אותו, הוא מסיים ב-1:49:45, לאחר שאמר לי שהוא בטח יעשה שעתיים. כמות המסיימים בסביבות השעתיים, כמובן מצדיקה ומאלצת את השימוש במערכת מדידת הזמנים האלקטרונית.

חצי מרתון שיקאגו הסתיים, מזג אוויר נהדר, מאורגן למופת, אחרי שהבנתי שכנראה פיספסתי את מארק אני מחפש את האוכל, בחור ששאלתי מראה את המקום ואת התור, אני מתחיל להצטער שלא הלכתי שעה לפני כן כאשר סיימתי, אבל לא יאומן, תוך 5 דקות אני כבר עם הלחמנייה והשתייה ביד.

* פתרון החידה – משמעות סימן השאלה מכותרת הכתבה. בדרך חזרה, לאחר שהורדתי את מארק ליד הדירה שלו, נדלקה נורית הדלק, ולכן במקום לעצור במלון החלטתי להמשיך לתחנת דלק באיזור, וכמובן שכיאה לאירוע, בחרתי בתחנה הקרובה של חברת MARATHON.


על קו הסיום – תמיד עסוק במשהו

תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה
או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר


אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג