האם כל אחד יכול להיות ספורטאי אולימפי? האם זה רק עניין של גנטיקה מסוימת, סביבה מתאימה וממון רב? קשה לענות על השאלות האלו ועל מנת להשקיע ולגדל ספורטאי שיתחרה באולימפיאדה יש להביא בחשבון עשרות רבות של משתנים. נציין ונאמר שהמשחקים האולימפיים הנערכים אחת ל-4 שנים מהווים את הפסגה הגבוהה ביותר במרבית סוגי הספורט הקיימים, ולכן מדובר במעמד נחשב ויוקרתי עד מאוד.
דרך ארוכה ורצופה במכשולים. רון דרמון שייצג את ישראל בריו ביום חמישי | צילום: באדיבות הוועד האולימפי
ויתורים עצומים על הנאות החיים
במשחקים האולימפיים ישנם ענפי ספורט קבוצתיים שונים (כמו משחקי כדור, התעמלות אומנותית ועוד) וענפים רבים שהנם אישיים. ההכנה, האחריות האישית, הלחץ הנפשי וכדומה לא ממש זהים בין הספורטאי הקבוצתי לעומת הספורטאי האישי לרבות: האחריות המוטלת, הלחץ הנפשי הרב, דרך ההתמודדות עם הפסדים ואף ניצחונות ועוד.
עוד כתבות בנושא
הכירו את שלישיית התאומות האסטוניות שרצה במרתון בריו 2016
מה צריך לעשות על מנת להביא טריאתלט למשחקים האולימפיים?
מה לדעתכם אוכל ספורטאי ומדליסט אולימפי?
הכנה לתחרות כל כך גדולה מצריכה עמידה בקריטריונים בינלאומיים ואף ישראליים. לשם כך, יש צורך בהכנה של שנים רבות לשם הגעה אל היעד הנכסף. בנוסף, המטרה של כל ספורטאי במשחקים האולימפיים הנה לעלות שלב גבוה ככל שניתן ולא לצאת ממעגל התחרויות כבר בהתחלה. מה שכמובן קשה לעיכול מבחינה פסיכולוגית ועלול להביא לדמורליזציה רצינית בקרב הספורטאי ואף הרהורי פרישה מהספורט.
הדרישות הגופניות והפסיכולוגיות כאחד, הוויתורים הרבים במהלך שנות הקריירה הרבות של הספורטאי, ההתמודדויות היום יום יומיות מכל סוג – לא נתפסות. יש צורך, ללא ספק, באישיות יוצאת דופן על מנת להתמיד באורח חיים ספורטיבי כה נוקשה במשך שנים. מעטים הם אלה שמסוגלים לכך.
יש לזהות את הכישרון כבר בגילאי הילדות המוקדמים צילום: Augustas Didzgalvis
ברשימה הבאה מצוינת רשימה חלקית של נקודות להתייחסות ודרישות בכל הנוגע להשקעה העצומה שבלעדיה לא ממש ניתן להגיע לרמה הגבוהה ביותר:
- הגיל שבו מתחילים להתאמן באופן מקצועי – מוקדם ככל שניתן. הרי יש לזהות את הכישרון כבר בגילאי הילדות המוקדמים ולטפח את הספורטאי האולימפי הבא. מדובר בתקופה קריטית מכיוון שבנייה גופנית לא מושכלת ולא מקצועית אצל ילדים בגילאים צעירים (למשל גילאי 6-12) עשויה להוביל לפרישה מוקדמת מספורט, תופעות של "אימון יתר", חוסר חשק להתאמן ולהשקיע ועוד. בנוסף, העמסה רבה מדי על ילדים מבחינה פיזית ונפשית כאחד אינה מומלצת כלל ועשויה גם להיות לרועץ במקרה זה. אגב, ישנם מקרים לא מעטים של ילדים מוכשרים מאוד ועם פוטנציאל גדול להיות ספורטאי עלית אך הם "נשרפו" מוקדם מאוד מסיבות שונות ובשל כך פרשו.
- התמדה ומשמעת עצמית – משמעת מתחילה בגיל מאוד צעיר ומתבטאת בכך שכבר בילדות הילד צריך להקפיד להיות מסודר, לעזור בבית, לכבד ולהקשיב להורים, להגיע לאימונים ותחרויות בזמן שנקבע, להקפיד על הכללים הנדרשים בסוג הספורט (כגון אומניות לחימה בהם יש קודים מסוימים) ועוד. עם זאת, הקפדה על כך תביא להפנמה של תכונות אלו ולכך קורלציה על מידת ההצלחה של הספורטאי. ללא שתי תכונות אלו, גם כישרון יוצא דופן בסוג ספורט מסוים לא יבוא כלל לידי ביטוי. דוגמאות לכך יש לרוב.
מי שיקפוץ לבריכה בשעה שש בבוקר חורפי יצליח להתמיד. יעקב טומרקין | צילום: באדיבות איגוד השחייה
- אימוץ אורח חיים ספורטיבי ברמה גבוהה מאוד – לא מדובר רק על התפריט התזונתי המוקפד והאימונים הרבים על בסיס יומיומי אלא הרבה מעבר לכך. יש צורך להסתגל לחיים שונים לחלוטין מאשר אנשים אחרים בני אותו גיל. לפיכך, לא ניתן להשוות מבחינת אורח החיים שני צעירים בני 16. האחד הנו ספורטאי הישגי ומיועד להתחרות במשחקי טוקיו 2020 והשני מתאמן להנאתו 3 פעמים בשבוע בחדר הכושר. במקרה של הספורטאי ההישגי, הרי שהוא נדרש לשעות אימון רבות מאוד במהלך השבוע, הקפדה על שינה בהיקף ועיתוי מומלצים, הימנעות מצריכה של אלכוהול ועישון, הקפדה על תפריט תזונתי מקצועי, ביצוע טיפולים לפי הצורך כגון: פיזיותרפיה, עיסוי וכדומה.
- ויתור על בילויים – ספורטאי בכל גיל מקריב הרבה גם מבחינת מידת העיסוק בתחביבים בשעות הפנאי. בעוד חבריו עשויים לצאת לבלות, לצאת למסע אופניים בארץ או בחו"ל, לנסוע לחופשה בת חודש וכדומה, לא ממש הדבר אפשרי כשמדובר בספורטאי תחרותי. הרי יש להקפיד על ביצוע אימונים על בסיס קבוע, תפריט תזונתי ועוד. ישנם מקרים בהם ספורטאים בתקופת הפגרה טסו לנופשים שונים (לרבות בתי מלון של "הכל כלול") וחזרו בכושר גופני ירוד מאוד ועם תוספת של מספר קילוגרמים ואחוזי שומן עודפים.
- ביצוע אימונים מספר פעמים ביום (לרבות שעות הבוקר המוקדמות) – קפיצה לבריכה בשעה 6 בבוקר בשלהי חודש ינואר הגשום, היא לא בטוח חוויה מרנינה למדי עבור רוב האנשים. היא מצריכה, ללא צל של ספק, אישיות מתאימה. חשוב לזכור שאימונים מפרכים על בסיס קבוע הנם חלק מתכנית האימונים של הספורטאי התחרותיים. לא פשוט להתמיד באורח חיים תובעני כל כך למשך שנים, ובד בבד להתאמן פעמיים ביום ובחלק מהמקרים אף שלוש פעמים. לדוגמה, תלמידי בית הספר שהם ספורטאי הישג מבצעים אימון של שעתיים לפני הלימודים ואז ממשיכים ליום לימודים שלם. לאחר הלימודים הם מבצעים עוד אימונים, טיפולים שונים וכדומה. כל זאת על בסיס יומי וקבוע במרבית חודשי השנה.
- תמיכת הסביבה – חשובה ואף קריטית. מדובר בההורים, בית הספר, הצוות המקצועי, החברים ועוד. ללא סביבה תומכת קשה עד בלתי אפשרי להגיע להישגים ברמה הבינלאומית ובד בבד אולימפיאדה.
- ליווי צמוד של אנשי מקצוע – לסגל הזהב למשל יש מספר אנשי מקצוע שמלווים את הספורטאי: מאמן מקצועי (בהתאם לענף), פיזיותרפיסט, אתלטיק טריינר (לשם ביצוע אימונים מתאימים וחזרה למגרש/מסגרת לאחר סיום תהליך השיקום), רופא ספורט, מעסה, דיאטן קליני, פסיכולוג ספורט, מאמן כושר גופני ועוד.
- הקפדה יתרה על אי שימוש בחומרים ממריצים האסורים על ידי הסוכנות הבינלאומית למניעת סימום בספורט ( Wada ) – שימוש בחומרים שאסורים לשימוש (ביודעין או בתום לב) אסורים בכל תקופת הקריירה של הספורטאי. לא מדובר רק בסמים כאלה ואחרים אלא גם בסוגים מסוימים של תרופות (שחלקן אף ניטלות על ידי הספורטאי על מנת לטפל בבעיה רפואית), תוספי מזון שמסתבר שהנם "מלוכלכים" (עם חומרים האסורים לשימוש) ועוד. ההקפדה על כך מצריכה ערנות לא מעטה, קשר רציף עם הרופא הראשי של הספורטאים ועוד. המקרים בהם משעים ספורטאים בשל שימוש בחומרים אסורים הם רבים בשנים האחרונות (בעיקר בחו"ל) והם גוררים עונשים וסנקציות שעלולים בהחלט לחסל את הקריירה של הספורטאי.
- הקפדה יתרה על התפריט התזונתי ושמירה על משקל הגוף (בעיקר במקצועות בהם יש קטגוריות כגון: ג'ודו, הרמת משקולות וכדומה) – הדבר הכרחי אצל אותם ספורטאים. אילולא כן, הם לא יוכלו להתחרות בקטגוריה אליה הם משויכים. לכן ההקפדה על התפריט התזונתי ובכלל מסגרת האימונים השבועית – חשובה עד מאוד.
- תמיכה וליווי של הספורטאי לאחר שפרש מספורט הישגי – בישראל התחום די מוזנח ואין ממש מסגרת התומכת בספורטאי שהשקיע שנים רבות בתחום זה או אחר. חשוב להביא זאת בחשבון ועד שלא תהיה מסגרת כזו, לנסות לדאוג לכך בטרם עת (לימודים אקדמיים, תכנון פרוייקט עתידי וכדומה).
- ההיבט הכלכלי – עיסוק בספורט תחרותי כרוך בהוצאות כספיות גבוהות מאוד. בנוסף, לא ממש ניתן לעבוד או לפתח קריירה תוך כדי העיסוק בספורט הישגי ויש צורך בתמיכה כספית קבועה בדרך כלל. בחלק ניכר מהמקצועות האישיים ייתכן בהחלט שהמימון שניתן לא מספק ואז התנאים של הספורטאי (לרבות מגורים וכסף למחיה שוטפת) לא יספיקו וישפיעו גם על איכות חייו של הספורטאי (בחלק מהמקרים ידוע שההורים מסייעים לאותו ספורטאי). לאחר הפרישה עשוי הספורטאי, שמחד, חסר כישורים מתאימים להצלחה בחיים האמיתיים, ומאידך, ללא ממון רב דיו לשם מחיה ברמה נאותה ומכובדת.
ד"ר איתי זיו (Ph.D) | עוסק מזה שנים בתחום הפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר. מנהל מקצועי של קורסי הכשרה מתקדמים למדריכים, מאמנים ואנשי מקצוע במכללה האקדמית בוינגייט
