מבוך הברך

כל ספורטאי נמצא בסיכון בכל מה שקשור לפציעות ברך, המפרק הגדול והמורכב ביותר בגוף האדם. ההידרותרפיסט אורן אלון מכין אתכם
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

כל ספורטאי נמצא בסיכון בכל מה שקשור לפציעות ברך, המפרק הגדול והמורכב ביותר בגוף האדם. ההידרותרפיסט אורן אלון מכין אתכם

מאת:אורן אלון


מפרק הברך הוא המפרק הגדול והמורכב ביותר בגוף האדם. הברך מורכבת משילוב של שלושה מפרקים הפועלים יחד בתזמון מלא: המשטח המפרקי המדיאלי, המשטח המפרקי הלטראלי, והמפרק הפטלו-פמוראלי.


המשטח המדיאלי בנוי לנשיאת משקל ובפועל "סוחב" כ-70% מהמשקל המועמס על הברך בכל צעד. המשטח הלטראלי בנוי לתנועה והחלקה. כאשר הברך עוברת מכיפוף ליישור מלא, יש תנועה טבעית של "הברגה" לצורך הנעילה, וזאת הודות לתנועה חלקה של המשטחים במדור הלטראלי. המפרק הפטלו-פמוראלי, אחראי לכך שפיקת הברך תנוע באופן חלק על פני בליטות עצם הירך שפועלות כמסילות.

לברך יש מערכת רצועות שפועלות לייצובה. תפקודן התקין של הרצועות מגן על סחוסי הברך מפני תנועות סיבוביות ותזוזות לא פיזיולוגיות של המפרק. הברך, כמו כל איבר אחר בגוף, דורשת הוראות הפעלה, תחזוקה, ואזהרות שמתעדכנות עם גיל המשתמש.

על מנת לאפשר תפקוד תקין של הברך יש לשמר שלושה מרכיבים חיוניים בכל מחיר: יציבות המפרק; טווחי תנועה חופשיים; והיכולת לשאת ולפזר את העומסים בצורה תקינה. כדי שתכונות אלה יתקיימו דרושה התאמה אנטומית של משטחי המפרק. שברים למשל, שמשבשים את אנטומיית הברך, יפגעו בתפקודה. בנוסף, התכונות המכאניות של העצם – הסחוס ורקמות תמיכה האחרות – חייבות להיות תקינות. אם הסחוס, או המניסקוס שאמור לבלום חלק ניכר מהזעזועים, אינם גמישים בשל ניתוח או מחלה כלשהי, המפרק לא יתפקד כרגיל. כאשר רצועות הברך נקרעות או רופפות, או כאשר השרירים שמסביב לברך לא פועלים לייצובה התקין – התנועה התקינה של הברך תיפגע.

"פציעות" או "פגיעות" ספורט בברך עשלולות לקרות כתוצאה מהתנגשות, נפילה אומללה או נחיתה לא צפויה. אך מרבית הפציעות מתהוות באופן הדרגתי עד שיום אחד קשה לנו לתפקד על אותה הברך; מה שמכונה בעגה הרפואית פציעות מעומס יתר (Overuse Injuries).

פגיעות ברכיים יכולות להיגרם גם עקב עצירה או שינוי כיוון פתאומי, תוך כדי שכף הרגל עומדת על הקרקע וכוח רב מופעל לפתע על הרצועות, המיניסקוסים והסחוס המפרקי. פגיעות כאלה הן משמעותיות ועלולות להשבית ספורטאים, למשל, לתקופות ארוכות. 

ספורטאים, באופן כללי, נמצאים בסיכון בכל מה שקשור לפגיעות ברכיים. כדורסל, כדורגל, טניס, סקווש – כולם כוללים שינויי כיוון ועצירות פתאומיות. במשחקי כדור קבוצתיים וענפים כמו אומנויות הלחימה עיקר הסיכון נובע מהמגע (contact sports). פעילויות ספורטיביות המשלבות עומסים במצב של כריעה של הברך (הרמת משקולות או ביצוע סקואטים) הן גם בעייתיות לברכיים.

חשוב לציין שלא כל פציעה היא בעלת משמעות לגבי עתיד הברך ושלא כל מצב יביא בהכרח להרס של הסחוסים או לקרע של המיניסקוס או של הרצועות. חלק גדול מהפציעות ניתן למניעה באמצעות פיתוח תכנית אימונים אישית מתאימה ושיפור הטכניקה.
סוגי פציעות ברך

לפעמים גם תכנית אימונים אישית לא יכולה להציל אותנו מפציעות ברכיים. פגיעות ברקמות העצם, למשל, נובעות מכמות אנרגיה גדולה שמוזרקת לרקמה – בדרך כלל בתאונות משמעותיות. התוצאות נראות לעין באופן מיידי, ועל פי רוב האדם לא יהיה מסוגל לשאת משקל על הרגל הפגועה. פגיעה שכזאת דורשת אבחון וטיפול מתאים על מנת להחזיר את התפקוד לגפה ולאדם.

פגיעות ברקמות הסחוס עלולות להיות לא פחות רציניות. הסחוס המפרקי חיוני לתפקוד התקין של המפרק ויכולת ההתאוששות שלו מוגבלת. כשסחוס בריא נפגע כתוצאה מתאונה או חבלה כלשהי, יש לברר את היקף הנזק ואת חומרתו. אם הסחוס הנפגע סובל מלכתחילה ממצב חולני (בשל פציעה ישנה או תהליך הזדקנות טבעי) תוצאת הפגיעה עלולה לדרדר את מצב המפרק עוד יותר עד כדי שחיקה כללית של הברך.

אחת הפציעות הנפוצות בברך היא במיניסקוס – סהרוני הברך שמהווים חלק חשוב בתפקוד התקין של המפרק הן בנשיאת המשקל ופיזור העומסים המופעלים על הסחוס המפרקי, והן בייצוב הכללי של הברך. מה שנחשב עד לפני כ-20 שנה תוספת או שריד שניתן לוותר עליו בעת פציעה, הוא כיום מוקד לאין סוף מחקרים בתחום התיקון והשימור, להשתלה מחדש ולמציאת פתרונות של הנדסה גנטית במציאת תחליפים. 

הגורמים השכיחים יותר לפציעת מניסקוס הם שילוב של תנועה מפותלת או סיבובית של הברך תוך כדי כיפוף, או כריעה של הברך תוך כדי קימה מאומצת. לעתים נוצר קרע אשר מונע את יישור הברך (קרע "ידית דלי"), ואז הברך "ננעלת" ולעתים "בורחת". מדובר בפגיעות כואבות ביותר שדורשות אבחון וטיפול רפואי בהתאם.
החדשות הטובות

הברך מיוצבת בעזרת ארבע רצועות עיקריות: רצועה קולטראלית (collateral ligament) פנימית, רצועה לטראלית חיצונית, רצועה צולבת קדמית (ACL) ורצועה אחורית (PCL). כל פגיעה ביציבות הברך תביא לשינויים בעומסים הנקודתיים על פני משטחי הסחוס והמיניסקוסים. כאשר מתרחשת פגיעה ברצועה המדיאלית ו/או המיניסקוסים, מסוגל הספורטאי לחזור לפעילות מלאה כעבור שבועות ספורים לאחר שקיבל טיפול שמרני ו/או ניתוחי – ארתדרוסקופי. במקרה של קרע ברצועה הצולבת הקדמית נדרשת לעיתים התערבות ניתוחית מורכבת, וחזרה לפעילות תתאפשר רק 6-9 חודשים אחרי הניתוח.

הבשורה הטובה היא שבמרבית המקרים של פגיעות ברכיים קיים טיפול שבאמצעותו מסוגל הצוות הרפואי להחזיר את הספורטאי לפעילות ברמה שקדמה לפציעה.

רוב הסובלים מבעיות ברכיים יכולים לבצע פעילויות גופניות גם לאחר הפציעה. מומלץ לבצע פעילות לחיזוק שרירי הגפיים, האגן והבטן בשילוב עם תרגילי גמישות ופעילות פיזית ללא מגע כמו: אופני כושר, מכשיר אליפטי קרוסטריינר, שחייה ואפילו הליכה פעילות ספורטיבית אירובית מתונה. פעולות אלה עשויות להוסיף חומרי שיכוך כאבים אנדוגניים, דוגמת האנדורפינים-הורמונים שמשתחררים בשעת פעילות גופנית, שמסייעים למתן את הכאבים בברך הפגועה ומאפשרים לספורטאי ליהנות יותר מן השיקום הפיזיותראפי.

שיקום הברך

רוב הסובלים מבעיות ברכיים יכולים לבצע פעילויות גופניות גם לאחר הפציעה. מומלץ לבצע פעילות של חיזוק שרירי הגפיים, אגן ובטן ביחד עם תרגילי גמישות, פעילות פיזית ללא אימפאקט, כמו: אופני כושר, מכשיר אליפטי קרוסטריינר, שחייה ואפילו הליכה פעילות ספורטיבית אירובית מתונה עשויה אף היא להוסיף חומרי שיכוך כאבים אנדוגניים דוגמת האנדורפינים-הורמונים שמשתחררים בשעת פעילות גופנית וגורמים להרגשה טובה שיסייעו למתן את הכאבים בברך הפגועה ויאפשרו למתעמל להינות יותר מן השיקום הפיזיותראפי. אין ספק שבמקרה כמו שלי אני מנסה למצוא את הכי טוב שיש כדי לשקם את הברך ולשוב לפעילות כפי שהיית טרם הפציעה.

 נפגשתי עם דו גונסון מומחה ברך בעל שם עולמי והוחלט על טיפול בהזרקה ישירה אל תוך הגיד- PRP

הגיד שלי היה מלא בנוזל דלקתי הנבע ממאמץ יתר בגיד הפיקה. דר'  גונסון טען כי הליכה יציבה ובריאה עלולה לשפר באופן פילאי.  ניסיתי לפתור את הבעיה בכל דרך אפשרית. במאמצים קדחתניים בחיפוש אחר מדרסים טובים התייאשתי כבר בהתחלה מהמיגוון שהציאו לי, עד שפגשתי באופן אקראי את המומחה של שיטת פוטבאלאנס ולתדהמתי הרבה ולתדהמתו של פרופ הלפרין חל שיפור ניכר במעמסה על הברך. כבר בשבוע השני לאחר שימוש בפוטבאלאנס חזרתי לרוץ וקיום 3 חודשים אחרי, אני רץ למרחק של עשרות קילומטרים לשבוע בזכות שיטת פוטבאלאנס.במהלך ביקור אצל פרופ הלפרין בשיקוף רנטגן בזמן השימוש במדרסי פוטבאלאנס נראתה הפיקה במקומה המדוייק ללא כל דלקת בגיד.


אורן אלון- נשוי ואבא של פלג עוסק כ הדרוטרפיסט מתמחה בשיקום תינוקות נכים במים , עוסק בספורט הטריאתלון כמתחרה וכשופט . לשעבר דובר איגוד הטריאתלון


צילום: שוץ צילום



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג