לילה סנסציוני באתלטיקה: יוסאין בולט שולט ו-וויד ואן ניקרק שובר

דני בורשבסקי מסכם את יום התחרויות השלישי באצטדיון האתלטיקה במשחקים האולימפיים בריו בהם נקבע אחד משיאי העולם המדהימים שראינו אי פעם
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
וויד ואן ניקרק שיאן העולם ב-400 מטר

סיכום היומיים הראשונים של האתלטיקה בריו 

יותר מכל הימור על תוצאה, קשה להאמין שמישהו היה מהמר על כך שאתלט מחוץ לרשימת הרצים בגמר ה-100 מטר לגברים יתפוס את ההצגה של הערב שנחשב ליוקרתי ביותר בתחרויות האתלטיקה במשחקים האולימפיים. שמישהו יגרום ליוסאין בולט בכבודו ובעצמו לתפוס את הראש כמו אחרון המעריצים שלו עצמו בזמן שהוא רץ. וויד ואן ניקרק גנב הלילה את ההצגה לגדול מכולם, אחרי שהצליח לנפץ את אחד משיאי העולם ה"בלתי שבירים" שהיה שייך למישהו אחר שחשבו עליו פעם שהוא הגדול מכולם.

היכנסו לעמוד המיוחד של שוונג למשחקים האולימפיים 

וויד ואן ניקרק שיאן העולם ב-400 מטר

איך הוא עושה את זה? וויד ואן ניקרק | צילום: Erik van Leeuwen

המאמנת של ואן ניקרק חוגגת 74

כבר אחרי שלב המוקדמות גמר ריצת ה-400 נראה מבטיח במיוחד. זה היה אמור להיות קרב משולש בין ואן ניקרק שהוא אלוף העולם לבין לשון מריט וקיראני ג'יימס. מעבר לתואר שלו בקיץ הקודם, הדרום אפריקאי הפך לעונה ללהיט בזכות נתון סטטיסטי מרשים במיוחד – הרץ הראשון שירד גם מ-10 שניות ב-100 מטר, גם מ-20 שניות ב-200 וגם מ-44 שניות ב-400.מטר. אבל קיראני ג'יימס נראה כל כך טוב בחצי הגמר, ולשון מריט כל כך רצה עוד תואר גדול. וכשהמזניק לחץ על ההדק, ג'יימס ומריט עוד ניהלו קרב ביניהם בשבילים המרכזיים בעוד שואן ניקרק שרץ במסלול 8 החיצוני טס על המסלול וביישורת האחרונה הראה שהוא טוב בשתי רמות משני השמות הענקיים שהתמודדו נגדו על התואר.

ופתאום נראה היה שהדרום אפריקאי הזה מגיע לקו הזמן בזמן של 42 שניות, שבדיוק הפך ל-43 והשעון הראה 43.03 שניות, זמן המהיר ב-15 מאיות משיא העולם שנקבע על ידי מייקל ג'ונסון לפני 16 שנים. ואן ניקרק היה אז בן 7, אבל מי שזוכרת מצוין את אותה ריצת ברווז של ג'ונסון היא המאמנת של ואן ניקרק, אנס בותה, סבתא דרום אפריקאית בת 74 שאחראית על פס הייצור של האתלט המדהים ביותר עד עכשיו בריו 2016. וזה לא שהוא אלמוני או משהו כזה, אבל העובדה שרוב האנשים לא יודעים שזו המאמנת של ואן ניקרק רק מוכיחה שסיפורים מהסוג הזה נחשפים רק באירוע ענק כמו המשחקים האולימפיים, ושהניצחון שלו באליפות העולם בקיץ הקודם לא גרם ליותר אנשים להתעמק בתופעה – מה שקרה בשעות האחרונות.

עוד דבר שהתעמקו בו בעולם היה המסלול באצטדיון האולימפי בריו דה ז'ניירו, כי מבחינתם של רבים משהו לא הגיוני קורה כאן. אז במה בעצם אפשר לחשוד? הרי בדיקות סמים מתבצעות לכל אחד ואחרי כל גמר. כעת החלו לדבר על הטכנולוגיה החדישה ולרמוז שאולי מסלול הריצה עצמו בנוי בצורה כזו שהופכת אותו ליותר מהיר. בסופו של דבר מדובר במסלול מסוג מונדו הנחשב לתקין מבחינת התאחדות האתלטיקה הבינלאומית, אבל אולי יש דברים שהופכים אותו למהיר יותר בדיוק כמו החליפות בשחייה? האמת היא שזה נשמע קצת מופרך, מה גם שאם זה היה קורה אז גם כל הרצים האחרים היו אמורים להיות יותר מהירים כולל יוסאין בולט, וגם קיראני ג'יימס שסיים שני (43.76) ולשון מריט שסיים שלישי (43.85 שניות). וחוץ מזה לא בטוח שמסלול מהיר לספרינטרים הוא גם מהיר לרצים למרחקים ארוכים וגם ב-10,000 לנשים כיכבו על המסלול הזה. אולי פשוט ואן ניקרק נועד להיות האיש הכי מהיר בריצת ה-400 שפשוט הכין את עצמו לריצת חייו בתאריך הזה, מה שלא כולם מצליחים לעשות? מה שכן, אין ספק שזו היתה ריצת ה-400 המהירה ביותר בתולדות המשחקים האולימפיים ומי היה מאמין שתוצאה של 44.01 שניות לא תספיק למדליה ב-400 מטר?

ב-100 מ' האולימפי האחרון שלו בולט רצה להוכיח שהוא בלתי מנוצח

האמת היא שהסיפור הזה כבר חוזר על עצמו. יוסאין בולט לא מתחרה יותר מדי והופך לסוג של תעלומה לפני גמר 100 מטרים חשוב במיוחד, ואז מגיע הזינוק והוא מתפוצץ לגמרי. בכל ההתמודדויות האחרונות ביניהם מנסה ג'סטין גאטלין להראות שזינוק אחד טוב שלו "יפתור את הבעיה" ויביא לניצחון על בולט, אבל ככל שנראה שגאטלין משתפר (ולא ברור איך עם כל העבר הבעייתי שלו), נראה שבולט רק משחק איתו. זה בדיוק מה שקרה בעוד גמר 100 מטרים. שניהם מזנקים בזמן תגובה חלש, גאטלין מתיישר מהר יותר ומוביל משמעותית, וזה קורה מסיבה פשוטה וגם מייקל ג'ונסון ניתח את זה בטלוויזיה הבריטית – הטכניקה של בולט אחרי היציאה מהאדנים, בשלב הכל כך קריטי של הריצה שבו הגוף מתיישר לאט לאט תוך כדי שהוא מפתח את המהירות, היא פשוט גרועה.

יוסאין בולט מנצח בריצת 100 מטר באליפות העולם

כל עוד הוא כאן, הוא לא יפסיד ב-100. יוסאין בולט | צילום: Erik van Leeuwen

בעוד שכל הספרינטרים מבזבזים כמה שפחות אנרגיה כדי לפתח את המהירות שלהם, גופו הארוך וגדול המימדים של בולט גורם לו "להשתולל" קצת. זה בדיוק הקטע שבו יריביו הגדולים "תופסים פור". אבל מהרגע שבולט מפתח את המהירות שלו, כל צעד שלו "מעיף אותו קדימה" הרבה יותר מכל צעד של כל רץ אחר בעולם. וזה מה שהופך אותו לרץ המהיר בעולם. ואם התחרות היתה ל-80 ולא ל-100 מטרים – כנראה שאז בולט באמת היה הולך לכיוון שמאמניו כנער בנו עליו, להיות רץ 200 ו-400 מטר.

בולט, אולי במשחקים האולימפיים האחרונים שלו, ניצח בזמן של 9.81 שניות והתחיל בהצלחה את המסע אל הטריפל השלישי שלו בריצות הספרינט. גאטלין סיים שני עם 9.89 ואילו השם החם והחדש בצמרת עולם הספרינטרים הוא של אנדרה דה גראס הקנדי שזכה במדליית הארד עם 9.91 שניות.

ישראלים – ככה מתכוננים למשחקים אולימפיים 

מי שעוקב מקרוב אחרי מה שקורה באתלטיקה העולמית היה אומר מראש שהסיכוי של חנה קנייזבה מיננקו לזכות במדליה בקפיצה משולשת הוא נמוך מאוד. הרי היה ידוע שאיברגוון הקולומביאנית היא ברמה אחת מעל כולן, שרוחאס מונצואלה היא ברמה אחרת אבל רמה משלה, ושלשתיהן תתווסף מישהי אחת מתוך רשימה של 5-6 קופצות מכובדות כדי לתפוס את המקום האחרון בפודיום.

ואז החלה תחרות המשולשת וכמה מהמשתתפות הראו שהן הגיעו לריו כדי "להפציץ בתחרות הזאת". קנייזבה לעומתן הגיעה לריו אחרי ניתוח ועם בעיית פסילות לא ברורה שאולי אפשר לקרוא לה בעיה מנטלית. אם היתה שחיינית במשלחת הישראלית זה היה נשמע כמו תירוץ מצוין להיות רחוקה מהשיא שלה, אבל קנייזבה נהנתה אולי מהתחרות הטובה בחייה. תוצאה של 14.68 מ' אמנם נמוכה בעשרה סנטימטרים משיאה האישי, אבל היא הצליחה להוציא לפועל חמש קפיצות טובות בשישה ניסיונות, הראתה מגמת שיפור מקפיצה לקפיצה שזה לא מובן מאליו ובטח לא בשנת פציעה, ועשתה באמת את כל מה שיכלה לפני שהבינה שחמישה סנטימטרים בלבד הפרידו בינה לבין מדליה אולימפית. קנייזבה מינקו לא רק עמדה בציפיות, היא הציגה יכולות מעבר לציפיות וכדאי ללמוד ממנה ומהמאמן שלה אלכס מרמן על ההכנה שלה.

המרתוניסטית מאור טיורי סיימה אמנם במקום ה-90, אבל יש לא מעט אנשים שמבינים שחשבו שהקריטריון בו עמדה מראש היה צריך להיות קצת יותר קשוח. בכל מקרה, בהנחה שטיורי קבעה תוצאה של 2:42 שעות במרתון נוח כדי להגיע לריו, אין שום ספק שהתוצאה שקבעה במרתון האולימפי, 2:47:27 שעות היא בהחלט בציפיות. אחרי הכל מסלול של מרתון אולימפי הוא איטי בהרבה ממרתון רגיל באירופה או צפון אמריקה, מה גם שזה היה המרתון השני בחייה של טיורי, ועוד בפער של שללושה חודשים. גם במקרה שלו, ההכנה היתה פשוט טובה, והלוואי והיא תהיה פתח לתוצאות טובות יותר בהמשך.

במקרה של לונה צ'מטאי, היא נאלצה לפרוש אחרי 33 קילומטרים של ריצה ובעמוד הפייסבוק שלה רמזה לכך שההכנה שה לא היתה אופטימלית מאחר והיה קשה לה להפסיק להניק את תינוקה בן ה-20 חודשים. במקרה הזה אולי היה כדאי לשמוע ממנה האם היא ניסתה להיעזר בכל המעטפת הרפואית של הוועד האולימפי או בכל ייעוץ רפואי אחר. בסופו של דבר, אנחנו נשארים כאן עם טעם של ספורטאית ישראלית שלא עשתה את ההכנה הראויה אחרי כל המלחמות שהיו כאן בארץ למען שיתופה בריו.

היכנסו לעמוד המיוחד של שוונג למשחקים האולימפיים 



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג