מאת:עופר ביידה
ההעברה של מרוץ חצי המרתון משעות הצהרים לבוקר, הייתה השינוי הבולט במרוץ השנה.
מי שהגיע מוקדם (למשל ב-7:30 כמוני), לא נתקל בתור בדוכני קבלת מעטפות מספרי החזה/צ’יפים.
יש גם זמן לנוח ולשתות קפה על הבוקר, לפגוש ולדבר עם רצים ורצות רבים
כ-20 דקות לזינוק, לא מוותרים על מתיחות
אבל כשמשהו יכול להשתבש הוא ישתבש – 10 דקות לזינוק אני פותח את המעטפה להוציא את מספר החזה, ומגלה שהסיכות נעלמו, לוקח קצת זמן להבין שגם הצ’יפ כבר איננו.
זה מה שקורה כשמסתובבים עם המעטפה ביד במשך כשעה וחצי…
5 דקות לזינוק ואני נפרד מ-120 ש"ח לטובת מעטפה עם צ’יפ חדש.
כמובן שלהגיע לקו הזינוק דקה לפני היריה לא ממש מומלץ (גם אם בסופו של דבר היו 3 או 4 יריות – מה שגרם לי להפעיל את השעון באיחור…)
לפחות כשמזנקים מאחור יש פחות לחץ, ולבסוף גם התמונה הראשונה מצליחה
והנה תמונה יותר מייצגת של כמות הרצים בתחילת הריצה
נציג ראשון ממוטורולה שנקרה בדרכי
רצים בשורה אחת
בוא אלינו, אלינו, אלינו לים… אל השמש הזאת…
השמיים בהירים ומזג האוויר בינתיים מצויין
רצים בתלבושת אחידה
בעיה שחוזרת על עצמה בצילום תוך כדי ריצה – להצליח להכניס לפריים רצים גבוהים בלי שאצטרך לבקש מהם להתכופף…
הרצים הראשונים כבר הסתובבו ורצים מולנו, עם המצלמה שאיתה רצתי, היה קצת קשה ל"הוציא" תמונות טובות
ועכשיו גם אני מגיע לסיבוב, על הכביש חצאי כדור צהובים מסמנים את פניית הפרסה
איזה אושר…
שער (הניצחון) הסיום עוד רחוק, אבל למה להיות קטנוניים
רצים בקיבוצים
מעודד לראות שלפי כמות הרצים מאחורי, אני כנראה במקום טוב באמצע
פעם בשנה הפרות ברפת, זוכות לצפות ברצים שועטים לידם
את הסימונים ב-2 הק"מ הראשונים פספסתי, אבל השלישי נראה לי קצר לפי שעון הגארמין שלי, ערן (בתמונה) מעדכן אותי שאצלו המרחק הכולל בסדר, וכנראה שהשעון שלי מזייף…
האם השוטר בתמונה, מצלם רצים שעוברים את המהירות המותרת ומשדר את הנתונים למוקד???
לרוץ עם רקע ירוק (אל תבקשו ממני לזהות את סוג הצמחייה…)
מתקרבים לצומת בית השיטה, קבוצה גדולה של רצים לפני
אחד הרצים מזהה את המצלמה וכמו אשת לוט מביט לאחור…
והנה הגעתי (לפחות זמנית), לקבוצה שאותה ראיתי לפני מספר דקות בצומת בית השיטה
נקודת מים – שולחן ראשון
שולחן שני
שולחן שלישי
ולבסוף שולחן עם משקה איזווטני, לרגע חשבתי שאני בחו"ל…
מרחפים לגבהים חדשים
והנה עוד נציג למוטורולה, קצת לפני שיוסי כהן יעביר הילוך ויעלם באופק
תמיד טוב להחזיק אצבעות, במיוחד כשזה חצי המרתון הראשון שלך
והנה הירידה המשמעותית היחידה במרוץ
הירידה מתקרבת לסיומה, העליה הקרבה ובאה בואכה תחילת הק"מ ה-15.
אני מרגיש שכנראה לא אוכל להמשיך להחזיק קצב של פחות מ-5 דקות לק"מ.
אני שוקל לפנות שמאלה – מצד שני לא בטוח שהירדנים יתלהבו מכך…
בלית ברירה אני ממשיך ישר, יעקב עמו רצתי במרתון ניו-יורק לפני כשנתיים, מאותת לי לשלום
התחלנו את העליה, רצים רבים שעברתי בק"מ האחרונים משאירים אותי מאחור
אחת השאלות שחזרה על עצמה לאורך המרוץ הייתה – מה קרה למצלמה, הקטנת אותה ועוד גרסאות דומות – והתשובה ששיננתי בע"פ הייתה "נמאס לי להיות בין האחרונים…"
אריה פלג מתאושש ממרתון ברלין
עם כוח רצון – כל אחד ואחת יכולים!
אם אנחנו במרוץ בית שאן, למה אנחנו רצים לכיוון עפולה…
אחרי 1:42:41 שעות קו הסיום מופיע, דובב מזור יכול להיות מרוצה ממרוץ מוצלח.
תקוותי לרדת מ-1:40 לא התממשה, קשה לשמור על קצב קבוע כאשר לא מתאמנים בצורה סדירה
אסף בימרו, המנצח בין הגברים ואלוף ישראל הטרי, מקבל את הגביע מאריק קוקס, חבר הנהלת איגוד האתלטיקה
נילי אברמסקי המנצחת בין הנשים עם פעמיים ליאל – הבת שלה ומי שעל שמה היא נקראה
הקהל נשאר לכבד את טקס הסיום
והנה כל המנצחות במרוץ
לסיכום, רוח חדשה במרוץ בית שאן – והפעם הייתה זו רק מטאפורה ולא הרוח אליה "התרגלנו" בק"מ האחרונים בשנים האחרונות
קישורים קשורים
תמונות מרוץ בית שאן כולל כל התמונות מכתבה זו כאן
| תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר |
