מאת:עופר ביידה

מרוץ חולון נערך בסוף חודש אוקטובר, והוא אחד המרוצים הגדולים בפתיחת עונת המרוצים החדשה שמתחילה בספטמבר.
בשנים עברו היה מספר המשתתפים במרוץ גדול, בעיקר בזכות השתתפות גדולה של חיילים מיחידות צה"ל.
השנה נערך באותו היום טריאתלון אשדוד, ובמסגרתו נערכה גם אליפות צה"ל בדואתלון.
העובדה שהקפת הכנרת תיערך למחרת היום, לא תרמה אף היא כנראה לרצים הפוטנציאלים מבין הרוכבים שישתתפו בהקפה, להחליט הגיע לפארק פרס בחולון.

לחיצה על כל אחת מהתמונות בכתבה תפתח חלון חדש ובו התמונה ברזולוציה גדולה יותר.

איסוף ערכת המשתתף עובר ללא בעיות,

ולהקת המתופפים כבר מחממת את האווירה.

אני שמח לפגוש את רוני גורדז’ינסקי, בעלה של האחיינית שלי שרון.
רוני הוא פיזיולוג של המאמץ, והוא עובד עם אחת מהקבוצות שתשתתף היום בצעדת הנשים, שתיערך במקביל למרוץ.

יובל חץ, היום בתפקיד הכרוז.

שטח דוכני ה-expo בהחלט נראה מכובד,

אבל אני מעדיף לחפש עוד תמונות מעניינות,
למשל, ילדי בתי הספר.

דב קרמר – לשעבר שיאן ישראל במרתון (אסף בימרו ואיילה סטאין שיפרו את שיאו), חוזר למרוצים, ומה יותר טוב מאשר במרוץ בעיר הבית שלו.
אין ספק שדב שייך לרצי העילית שמורשים להיכנס לאזור שלפני קו הזינוק..

אומנם אני לא שייך אליהם, אבל בתור צלם אני בכל זאת מנסה ומצליח להיכנס כדי לתעד אותם, מבצעים חימום אחרון.

גם צלם טלוויזיה תיעד את הרצים, למשל את אמרה ג’רמה שבתמונה

כחצי דקה מהזינוק המיועד, הרצים והרצות מוכנים על קו הזינוק.

ראש העיר מוטי ששון – שייבחר לאחר כשבועיים לכהונה נוספת בתפקיד – מברך את הרצים והרצות,

ואנחנו יוצאים לדרך.

השמש מאירה לנו פנים,

בינתיים המים נשארים רק במזרקה – יש אולי רצים שאוהבים לרוץ בגשם, אני מעדיף להישאר יבש,
הגשם יפקוד את חולון בהמשך היום…

השלט המסמן את סיום הקילומטר הראשון נגלה לפנינו, לפי זמני צילום התמונות, רצתי אותו בפחות מ-4:30 דקות.
ברור לי שהקצב מהיר מדי, במיוחד לאור העובדה שאני רץ עם המצלמה הגדולה.

השלט בתמונה מורה לנו לפנות שמאלה אל עבר שדרות ירושלים – הנתיב שבו נרוץ בדקות הקרובות.

בתור צלם (בניגוד לרץ), אני לפעמים קצת פחות אוהב את השמש…
רביב פרילוק, עשה את כל הדרך מקרית טבעון לרוץ בחולון – כל הכבוד!

ניתן כבוד להפועל חולון, ולנתן ויטנברג שמייצג אותם (במרכז), לצידו יאיר כראל שעשה כנראה דרך יותר ארוכה, מהצפון הרחוק.

אנחנו חולפים ליד בית ספר לכדורגל, אבל ריצה היא הספורט בו אנו פוגשים חברינו לתחביב.

ביה"ס התיכון אורט חולון מימיננו, ואילו השלט המבשר על סופו של הקילומטר השני מופיע על העמוד משמאל.
הקילומטר השני עבר עלי כבר לאט יותר, כ-4:40 דקות לפי זמני צילום התמונות.

איציק קומריאן וגדעון אייל הוותיקים מחייכים כרגיל.

אביב מצא מגיע אל מול עדשת המצלמה, ואני מנצל את העובדה שהוא צלם חובב, אבל הרבה יותר מקצועי ממני, לבקש טיפים, איך להסתדר עם המצלמה.

אני מנסה את העצה של אסף, בתחנת השתייה הראשונה שלפנינו.

התודה שלי לאביב, מגיעה כמובן ע"י תמונה נוספת שלו.

מראט אברבוך מנופף לי לשלום.
את ד"ר אברבוך פגשתי בעבר במרוץ פארק המים ברעות רץ עם יובל אשל.
היום הוא מסתפק בריצה עם הגופייה מהקפת התבור, מהימים שיובל וחברת Giga (שיובל הוא מבעליה) היו בין מארגני הריצה.

כשעטרה רון מקיבוץ שובל, לא פותרת חידות ריצה, היא אחת מהרצים והרצות הוותיקים, שמייצגים את תושבי דרום הארץ, גם במרוצים הנערכים צפונית לגדרה, מה שכנראה עדיין מגדיר את רוב המרוצים בארץ.
זאת למרות שמבחינה גיאוגרפית (אפרופו חידות), קיבוץ שובל בהחלט יכול להיחשב כמרכז הארץ…

רוני יהב, שמייצגת את טריאתלון להבים, מתפלאת קצת שאני יודע את שמה,
והנה הוא אפילו נכנס לסיכום – גם אם הסיכום נכתב באיחור של חודש, כמו במקרה זה…

לאחר כ-13 דקות של ריצה בשדרות ירושלים שאת המשכו – רח’ סרלין – אנחנו עוזבים עכשיו, נפרד ממקווה ישראל מימיננו, ונמשיך אל עבר רח’ שנקר, מהרחובות הראשיים במרכז חולון.

את פנינו מקבלים מיד, שטיחי בקרה אליהם מחובר הבקר, שירשום את ביקורינו.
אני כמובן מוסיף הוכחה מצולמת, למקרה שאאבד את הצ’יפ,כמו שקרה לי בעבר, בריצה במסגרת טריאתלון עכו.

את עידו ינאי, זה כנראה לא צריך להדאיג, כפי שמעיד חיוכו.

לאחר כשלוש דקות, אנחנו חוצים את רחוב סוקולוב – השוקק חנויות רבות – בדרכינו לחלקו השני של המרוץ.

ילדי בית הספר ביאליק – מחוזקים בתקליטן – מקבלים את פנינו בעידוד רב.

מושיק טייכהולץ מרמת השרון פורש כנפיים,

ולעומתו יש רצים שמבקשים שאצלם את גב החולצה שלהם…

גם בחולון, לא מעט נהגים לא אהבו את הפקק, ונתנו לנו לדעת את זה,

לעומת כאלה שביקשו שאצלם אותם.
לא ברור לי היכן הם ציפו שהתמונה תתפרסם, אבל נראה לי ש"שוונג", הוא מקום מספיק מכובד, לצורך זה…

אם לא פספסתי תחנת שתייה – 13 דקות ריצה הפרידו בין התחנה הקודמת, לזו שאנחנו פוגשים עכשיו.

כמו במרוצים אחרים בשנה האחרונה שמאורגנים ע"י אבי שטיין, גם הפעם ברוב התחנות, מחולקות שקיות מים.

אפשר להתווכח על הטעם (עדיף לא), אבל נראה לי שגם יעקב פירון (בתמונה) יסכים, שיחסית נוח לשתות מהן.

יש רצים שמזהים חברים – למשל השוטרת בתמונה.
ברקע קניון חולון.

עוד מספר דקות חולפות להן, והקילומטר השישי מתקרב אף הוא לסופו.

אומנם החץ בנתיב השמאלי על הכביש מורה שמאלה, אבל אנחנו צריכים בינתיים להמשיך ישר.
למרחוק – לעומת זאת – נראים כבר הרצים והרצות שחוזרים מנקודת הסיבוב, והם יפנו לימין שלהם (השמאל שלנו).

מצד שני תפקיד הרץ שלי לא ישיג הרבה היום.
לכן, מאחר והריצה בשני צידי הכביש אמורה לתת את אותו המרחק בשלב זה, אני פונה לצד הכביש בו הרצים החוזרים, ומתחיל במלאכת הצילום היותר מהירה…
שי ונונו, הוא הראשון להרוויח מכך תמונה,

ואחריו, גולן בן שושן ויובל עופר.

חנן יוסף, כנראה מתלהב אף הוא מהרעיון, עד שהוא כמעט מצליח להסתיר את דמותו התמירה של אריה פלג, מאחור…

דלית דרימן מדינה – מתקדמת גם היא לעברי – ואני בכלל לא חולה,
בעצם בזמן כתיבת סיכום זה, דווקא כן – עוד חיסרון של החורף הישראלי…

שמעון דהן מגלה התלהבות מסוימת למראה המצלמה, סער פרטוש (לפניו בתמונה), נשאר יותר רגוע…
שקיות המים הריקות על הכביש, מלמדות שהגענו לנקודת מים, אבל מאחר ואני לא בכיוון הריצה הנכון, אני אמתין לזמן בו אגיע אליה בצורה מוצדקת.

שלומית רוזנפלד הוותיקה ממשיכה גם היא קדימה,

וגם בת חן כהן הצעירה, כבר די וותיקה במרוצים, ומייצגת את צה"ל בכבוד.

קצה הכביש בו עלינו להסתובב, כבר קרב ובא,

ואני חוזר לצד השני של הכביש.

הנה הפנייה המיועדת.

שני בן אברהם מהפועל חולון, עושה כבר את דרכה חזרה,

לי מחכה קודם מפגש עם סיום הקילומטר השביעי,

לפני שאפגוש את נקודת הסיבוב – שטיחי הבקרה מחכים לאמת את הגעתנו גם הפעם.

עוד רצים ורצות מתקרבים לנקודת הסיבוב,

וממול רבים מהם מתחילים את הפנייה, אליה הגעתי לפני כשלוש דקות.

אני לעומת זאת פונה חזרה אל הצד הנכון של הכביש, בו רצתי לא מזמן, כדי לצלם את הרצים שרצו מולי.

עכשיו אני גם יכול ליהנות משימוש מוצדק בשקיות המים בתחנת השתייה, עליה פסחתי לפני זמן לא רב.

חלק מהרצים והרצות, מזהים את המצלמה גם מצידו השני של הכביש,

אבל עלי להיפרד מהם, לפני הפנייה לחלק האחרון של המרוץ.

הרץ באדום, מפליא קולו בשירה,

סיבה מספיק טובה, לזכות את שגיא בן פורת בעוד תמונה!

הקילומטר השמיני מגיע גם הוא לקיצו, לפי זמני צילום התמונות – רצתי אותו בקרוב ל-6 דקות…

הלל צרני מאיגוד הניווט, יגיע לסיום ללא GPS או עזרי ניווט אחרים.
המסלול של מרוץ חולון יחסית פשוט, ולא כולל יותר מדי פניות.

במקביל למרוץ הייתה גם צעדת נשים (כמו שהוזכר בתחילת הסיכום), והנה גם הן בדרכן לסיום.

לא בטוח שהן הבינו מאיפה הגיע הצלם לפתע פתאום…

אבל אני שוב צריך לחזור לצד הנכון של הכביש, כדי לנצל את נקודת השתייה האחרונה לפני הסיום הקרב.

אנחנו הרצים תמיד שמחים על עידוד,

שייתן לנו את הכוח "למשוך" עוד קצת…

כמובן שעידוד בליווי תופים תמיד עוזר.

אפשר כמובן לרוץ עם נגן מוזיקה כמו רייצ’ל בל,

שמהר מאד משאירה אותי מאחור…

נכנסים לסיום.

אברהם עופר (עם הווסט הצהוב – משמאל בתמונה), רץ חולוני ותיק, שבעבר רץ מרתון בפחות מ-3 שעות, היום מתנדב בארגון המרוץ.
חנניה אביטל (במרכז התמונה) לעומת זאת, יסיים את המרוץ בהצלחה בעוד זמן קצר.

השלט על העמוד בכיכר, לא מותיר ספק על הכיוון המבוקש.

אין ספק ששדרת הסיום מרשימה לא פחות, מהחגיגה המאפיינת מרוץ זה.

קו הסיום נגלה לפני.

זהו!
בקצה הימני התחתון של התמונה, ניתן לראות את עמית נאמן (בחולצה צהובה), ששוקד בוודאי על חישוב ושיקלול זמני הביניים של הרצים הוותיקים.
מרוץ חולון מעניק פרס לרץ הוותיק (בקטגוריות מעל גיל 40) בעל הזמן המשוקלל הטוב ביותר.

זמן טוב, לסכם גם את הריצה שלי:
לפי זמני צילום התמונות (הערכה) – 54:02 דקות, 54:09 דקות לפי הזמן הרשמי ו-54:05 דקות הוא הזמן האישי שמופיע לי בתוצאות (מהרגע בו דרכו רגלי על שטיחי הבקרה בקו הזינוק).
מקום 325 מתוך 510 רצים ורצות שסיימו ו-45 מתוך 55 בקטגוריה שלי.

אני מספיק לצלם את אבי ארד מהפועל חולון מסיים – זמנו הרשמי 54:17 דקות, אבל זמנו האישי 53:53 דקות.
למעשה זמנו טוב משלי, אבל מאחר ומיקום נקבע תמיד אך ורק לפי זמן רשמי (זמן יריית זינוק) ולא זמן חציית קו הזינוק (זמן שטיח בקרת הזינוק), המיקום שלי נקבע כמי שסיים לפניו.

אני מוותר בשלב זה על המשך הצילומים לטובת המזון והשתייה,

שמחכים לנו בקצה הגשר.

אפשר להתחיל לחזור,

לכיוון שער הסיום.

אני עובר את קו הסיום כדי לקלוט את הרצים והרצות בשלבים האחרונים של הריצה.
עדי אורפלי חולף על פני הכיכר האחרונה לפני הכניסה אל הסיום.

יריב רוזן ויהודית בן פורת גם הם במסיימי מרוץ חולון.

אנשי הפועל חולון, היו שותפים בארגון המרוץ, וחלק מהאתלטים שלהם גם נטלו בו חלק, כמו אלינה סרגצ’וב למשל.

רונן שפירא חוגג את הניצחון על המרחק ל-10 ק"מ.

רעיה וולדימיר דבוגובסקי מגיעים ביחד אל הסיום – כל הכבוד.

למרות שכזכור, צה"ל לא השתתף השנה בצורה מאורגנת במרוץ, היה לצבא ייצוג – אולגה אפל, למשל.

הגיע הזמן לגשת לטקס הסיום.
המנצחות – מארי אליאס לפני נילי אברמסקי והלן וולפסון.

המנצחות מתבקשות להניף את הגביע…

קהל רב נשאר לכבד את הטקס.

נעבור אל המנצחים –בריהון וובה לפני דסטאו סוונך ואסרט ממו.

גם הגברים זוכים לתמונה קבוצתית, אליה מצטרף גם וודג’ זבדיה הוותיק, שסיים במקום הרביעי.

עוד לא מעט גביעים מחכים על השולחן,

זמן טוב להפנות את המוקד למשתתפות צעדת הנשים – נשות קונגו בישראל, גם הן היו שם.

נמשיך עם המנצחות מבין הנערות – הלן וולפסון ראשונה, דנה לוין שלישית – מה עם המקום השני?

נעבור בינתיים אל הנערים, עופרי רביב שסיים שלישי, מציג את הגביע הנכסף.

נחזור אל המקום השני בין הנערות, אליו הגיעה מאור טיורי, שסיימה במקום הרביעי הכללי בין הנשים.

מהצעירות והצעירים נעבור אל הוותיקות – גילאי 50-54 – שלומית רוזנפלד, לפני רחלי חזן ונילי בן יצחק,

ואל הוותיקים – באותם הגילאים – ארז בן שלום, לפני דודיק סידיס.

הרבה נכתב כבר על כמות הקילומטרים שעבר הצעיר הנצחי ציון חצרוני – זה לא מפריע לו לחייך עם עוד גביע – המקום הראשון כמובן, בקטגוריה לגילאי 60-64.

נעלה קטגוריה אחת בגיל – מישל אברמן, לפני גדעון אייל ויצחק קומריאן.

יהודית בן פורת מחולון מנצחת בקטגוריה האחרונה לנשים – גילאי 55 ומעלה.

הסתיים הטקס, נעבור מהוותיקות לצעירות – שרון ששון מהפועל חולון, שסיימה במקום השישי הכללי מבין הנשים.

ניפרד מפארק פרס עם אברהם עופר אותו פגשנו, עוזר בכניסה לסיום המרוץ, איתו יפה מינסזדה, אף היא מהפועל חולון.

ממש לפני שניפרד, אני פוגש מספר רצים ורצות, וביניהם את ירון כהן שסיים היום במרוץ במקום ה-12 הכללי וכמובן במקום הראשון בקטגוריה שלו – גילאי 45-49.

ירון זכה בתוצאה הטובה ביותר בשקלול בין הוותיקים (עליה עבד כזכור עמית נאמן), כאשר הקדים במעט באיכות תוצאתו את זו של דב קרמר – אותו פגשנו כזכור לפני הזינוק – שניצח בקטגוריה לגילאי 40-44.

דב שסיים היום במקום השמיני הכללי, כ-40 שניות לפני ירון, חזר למרוצים לאחר הפסקה ארוכה.
ירון מספר לי שבכך, דב קטע לו רצף של קרוב ל-5 שנים בהן ניצח בקטגוריות הוותיקים (מעל גילאי 40), במרוצים בהם השתתף בארץ – אם לא ניקח בחשבון את איילה סטאין, שבדרך כלל היה גם כך אחד המנצחים הכללים בכל מרוץ בו השתתף בשנים אלו.

אפשר לסכם:

העובדה שחודש לאחר המרוץ, אני לא זוכר מסקנות בולטות מהמרוץ, מלמדות שכנראה המרוץ עבר ללא תקלות, והמשתתפים בו נהנו מהחוויה של מרוץ חולון…

קישורים קשורים
תמונות מרוץ חולון – כולל כל התמונות מכתבה זו כאן

תגובות לטור של עופר ביידה בכתובת הבאה האימייל של עופר ביידה או למערכת שוונג באמצעות עמוד צור קשר