הוואלטה א'אספנייה הוא הגרנד טור השלישי של ענף האופניים. הוא הצעיר ביותר (התקיים לראשונה בשנת 1935), מושך פחות התעניינות תקשורתית, סובל מאין ספור בעיות ובכל זאת הוא מעניק עוד שלושה שבועות של מרוץ אופניים איכותי, מלהיב, מרתק ואינו נופל, מבחינה ספורטיבית, משני אחיו הגדולים – הטור דה פראנס והג'ירו ד'איטליה
מאת:יאיר בן עמי
משחר ההיסטוריה, של ענף האופניים, היה ברור מי הן מעצמות העל של הענף. איטליה,צרפת, ספרד, בלגיה, הולנד ואין צורך לסדרן לפי מדרג. הטור דה פראנס היה הגרנד טור הראשון שזינק. אם תשאלו איטלקי הוא יאמר לכם כי זה היה מקרה מצער, לא יותר מכך, וכי צדק היסטורי היה מזניק את הג'ירו ד'איטליה קודם. אבל במציאות הטור דה פראנס היה תוצר של פרשת דרייפוס שהסעירה את צרפת. כשזינק, הטור, לראשונה בשנת 1903 הפרשה כבר הייתה בת שנים אבל טרם הסתיימה. לאיטלקים לקח עוד ארבע שנים עד שהזניקו את הגרנד טור הלאומי שלהם בפעם הראשונה (1909). באותה השנה כבר היה דרייפוס כמה שנים לאחר חזרתו מאי השדים הידוע לשמצה ושלוש שנים לאחר הזיכוי בבית המשפט אשר הכריז על חפותו מכל פשע. הטור והג'ירו עוד סבלו הפסקה של כמה שנים, במלחמת העולם הראשונה, חזרה לקיומם כשגרה ורק שנים לאחר מכן, ב- 29 באפריל 1935, הוזנק הוואלטה הפעם הראשונה. חודשיים וחצי לאחר מכן, ב- 14 ביולי 1935,במהלך הטור דה פראנס ה- 29, נפטר אלפרד דרייפוס. במשך עשרים השנים הבאות התקיים הוואלטה רק עשר פעמים.
חלפה יותר מחצי מאה והטור דה פראנס קרוב לחגיגות מהדורת המאה שלו, הג'ירו ד'איטליה כבר מתקיים למעלה ממאה שנים והוואלטה א'אספנייה אינו מעניין פחות משניהם אבל עדיין לא גיבש זהות שלמה ומושלמת. הטור דה פראנס אינו זקוק ליחסי ציבור. הוא נחשב כתחרות ספורט היושבת בשורה הראשונה של אירועי הספורט בעולם ולמעשה, מכל היבט תרבותי, הוא מחוץ להגדרות ענף האופניים. הג'ירו ד'איטליה בנה מעמד של אירוע ספורט ענק ויוקרתי אבל עדיין הוא נחשב כתחרות אופניים יוקרתית וזאת למרות ההיסטוריה העשירה שלו, הגולשת מעבר לאירועי ספורט.
הגרנד טור הספרדי התקיים במשך שנים באביב, לאחר הג'ירו ולפני הטור. הוא הועבר לסתיו (סוף השבוע המחבר בין אוגוסט לספטמבר) בשנת 1995. היה זה מהלך נכון מכל בחינה אך במהלך השנים ניצלו רוכבים רבים את סמיכותו לאליפות העולם במרוצי כביש (אוקטובר) כדי לזנק למרוץ כהכנה ולפרוש לאחר שבוע או שבועיים של מרוץ. מארגני הוואלטה הבינו את זה אך את השינוי הם עשו רק השנה כשהקדימו בשבוע את הזינוק ובכך יתאפשר לרוכבים, הרוצים לנצל את הגרנד טור כהכנה לאליפות העולם, להשלימו ועדיין יהיו להם כשבועיים מסיום הוואלטה ועד הזינוק למרוץ הכביש באליפות העולם. לפני כשנתיים, החברה המארגנת את הטור דה פראנס, רכשה שליטה בוואלטה א'אספנייה ובכך למעשה ביצעה את אחד המהלכים המשמעותיים של ריכוז כח פוליטי בענף האופניים. אותה חברה (ASO) היא מארגנת של מרוצים אחרים הנחשבים מהיוקרתיים ביותר בענף- פריז – רובא וליאז- בסטון- ליאז (שניית מחמשת המונומנטים), פלאש וולוני ו פריז – טור (מהמרוצים החד יומיים היוקרתיים ביותר),פריז – ניס וקריטריום דו דופינה (שני מרוצי הקטעים היוקרתיים ביותר של ענף האופניים) ובשנים האחרונות מתקיימים מרוצי קטעים בעומן וקאטר הצוברים פופולאריות ויוקרתיות.
למרות ההצטרפות, לאותו אירגון של הטור דה פראנס, הוואלטה חייב במקוריות כדי למשוך את ההתעניינות של הקהל הרחב. כמה עובדות לא מסייעות לו בכך. כדי לקיים מרוץ לאומי המקיף את כל המדינה נאלצים בספרדים להגיע לאזורים מדברים שלא מצטלמים טוב ויוצרים שעמום בחלק מהקטעים. אבל עובדה אחת, אולי הראשונה, היא נפילת המתח לאחר שיא העונה (הטור דה פראנס) אשר הסתיים לפני כשלושה שבועות בלבד. דווקא כאן בא לזכות הוואלטה העמקת איכות הרוכבים בצמרת העולמית. בשנים האחרונות יש יותר רוכבים המגיעים לתחילת העונה עם מטרה מוגדרת של התברגות בראש הדירוג של הטור דה פראנס ומספר המועמדים לניצחון גדל. חלקם לא מצליחים להתכונן כראוי, יש כאלו המפסידים את מקומם בהרכב לכוכב העל של קבוצתם, אחרים נאלצים לפרוש מהטור עם פציעות ויש גם שקבוצתם לא מקבלת זימון והקבוצות שלהם אינן בדרג המוזמן אוטומטית (פרו טור). כמובן שיש גם את הרוכבים שנפצעו במהלך הטור ונאלצו לפרוש. מסיבות אלו מגיעים יותר רוכבים איכותיים לוואלטה ובדיוק כפי שאלברטו קונטאדור הגיע וניצח משום שקבוצתו לא זומנה לטור בשנת 2008.
רשימה חלקית של המועמדים לניצחון בוואלטה ומדוע הגיעו:
וינצ'נזו ניבאלי (איטליה, ליקיוגאס- קנונדייל): איוואן באסו היה המוביל של הקבוצה לטור דה פראנס וניבאלי קיבל את הובלת הקבוצה בג'ירו (סיים שלישי) ובוואלטה (בו ניצח בשנת 2010).
מיקלה סקארפוני (איטליה, לאמפרה- איאסדי): לא ברור מדוע בקבוצתו חשבו כי דמיאנו קונאגו ואלסנדרו פטאקי ראויים ממנו להובלת הקבוצה בטור. שקארפוני קיבל את ההובלה בג'ירו (סיים שני) ולוואלטה. תוצאה טובה שלו בוואלטה יכולה להביאו לראש הדירוג העולמי.
איגור אנטון (ספרד,אוסקלטל – אוסקדי):
בוואלטה של השנה שעברה הוא היה הרוכב החזק ביותר, והוביל בדירוג המצטבר, עד לשלב ה – 14 בו נפצע ופרש. עבור קבוצתו הוואלטה השנה הוא בעל חשיבות עליונה משום החזרה של המרוץ לחבל הבאסקי לאחר למעלה משלושה עשורים. כקבוצה של החבל הבאסקי החשיבות של החזרה כה גדולה עד כי שמרו את אנטון לגרנד טור הלאומי החוזר לביתם. בג'ירו הוא הראה ניצוצות כשניצח בקטע שהסתיים על פסגת הזנקולן.
דניס מנצ'וב (רוסיה, ג'יאוקס – טיאמסי): מנצח הוואלטה פעמיים בעבר (2005, 2007) סבל מהעובדה כי חתם בקבוצת הדרג השני ולא הוזמן לטור דה פראנס. לג'ירו הוזמנה הקבוצה אך מנצ'וב הסתפק במקום 8.
יואכים רודריגז אוליבייר (ספרד, קטיושה): בקבוצתו הרוסית של רודריגז נתקפו בפטריוטיות לקראת הטור דה פראנס והוחלט להגיע עם הרכב של רוכבים רוסים בלבד. זה היה נחמד אבל בהיבט הספורטיבי מעט טיפשי. כספרדי נאלץ רודריגז לשלם באי הגעה לטור ועם מקום 5 בג'ירו השנה, מקום 4 בוואלטה לפני שנה וניצחון במרוץ הכנה יוקרתי (וואלטה בורגוס) לפני כעשרה ימים הוא יוכל להראות לפטרוניו מרוסיה מה הם הפסידו בטור בשם הלאומיות.
בארדלי וויגינס (ברטניה, סקאי).
יורגן וואן דה ברוק (בלגיה, אומגה פארמה – לוטו).
אנדריאס קלודן (גרמניה, ראדיושאק)
כל השלושה היו מועמדים לניצחון בטור דה פראנס השנה וכולם פרשו לאחר שנפצעו. הם הספיקו להחלים וכרוכבי גרנד טור הם לא יחמיצו הזדמנות להתמודד על הניצחון בגרנד טור האחרון של עונת 2011.
הוולאטה א'אספניה אומנם סובל ממדרג מסורתי לעומת שני אחיו המבוגרים יותר אך אין הוא נופל מהם באיכותו הספורטיבית וניסיון העבר מלמד כי גם השנה יהיו שלושת השבועות הקרובים מלאי מתח, עניין ודרמות לרוב.
יאיר בן עמי
עורך ראשי אתר Shvoong בעל הטור מציאות נושכת
קישורים: אופניים, וואלטה א'אספניה, וואלטה,
