ההיסטוריה מאחורי מרתון ת"א-יפו

ההכנות למרתון תל-אביב בעיצומן, וזה זמן טוב לספר על ההיסטוריה שהחלה את תרבות המרתונים בישראל בכלל ובתל-אביב בפרט. במרתון ת"א ה- 1 רצו 7 רצים בלבד • לאחר מלחמת ששת הימים נבדק מסלול המיוחס לסיפור המקראי מספר שמואל, המסלול נמדד – 42 קילומטרים!  
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp


ההכנות למרתון תל-אביב בעיצומן, וזה זמן טוב לספר על ההיסטוריה שהחלה את תרבות המרתונים בישראל בכלל ובתל-אביב בפרט. במרתון ת"א ה- 1 רצו 7 רצים בלבד לאחר מלחמת ששת הימים נבדק מסלול המיוחס לסיפור המקראי מספר שמואל, המסלול נמדד – 42 קילומטרים!  

מאת:אבי שטיין ואנטוניו סנטורי


1934 – רחוב ביאליק בתל-אביב, ליד מבנה העירייה דאז, מזניק ראש העיר מאיר דיזנגוף, שבעה רצים למרתון הראשון בארץ הקודש – היסטוריה בהתגלמותה. המסלול עבר דרך שדות מקווה ישראל, ראשון לציון, נס-ציונה וחזרה. המנצח, וולטר פרנקל, מי ששלט בנוף הריצות הארוכות בארץ בשנים הבאות. הזמן הרשמי 3:19 שעות. במקום השני סיים יצחק גלסברג, ששנה לפני כן הוא ביצע ריצת סולו בפחות מ- 4 שעות, שלא נחשבה במניין המרתונים הרשמיים. ברוך גינזבורג סיים שלישי.
 
משחקי המכבייה השנייה ב- 1935 היוו במה ראויה למרתון השני בארץ ישראל. שישה יצאו לדרך וגמאו את המרחק הקצר מדי. שטיינר מארה"ב ניצח וברוך גינזבורג היה ראשון מבין הישראלים במקום הרביעי. רק ב- 1956 מתקיים מרתון שלישי בישראל – בחדרה, בו מנצח שלום קהלני. 9 שנים לאחר מכן, מנצח דוד שמחוני במרתון בקיבוץ עינת.
 
לאחר מלחמת ששת הימים נבדק המסלול המיוחס לסיפור המקראי מספר שמואל על רץ "איש בנימין" שרץ משדה המערכה (ליד ראש העין) כדי לבשר לעלי הכהן הגדול שישב בשילה, על תבוסת בני ישראל לפלישתים. המסלול נמדד וראו איזה פלא – 42 קילומטרים! המרוץ התקיים חמש שנים רצופות.
תדירות המרתונים עלתה ומדי שנה התקיימו אחד עד שלושה מרתונים בתל-חי, מהמוחרקה עד עפולה, במודיעין, במושבי הדרום ועוד.

האירוע המכונן חל ב- 1977 – מרתון הכנרת. 99 רצים התייצבו למרוץ הראשון לאורך האגם. המסלול ששונה בשנותיו הראשונות התייצב על מטבריה עד עין-גב וחזור. המרוץ משך אליו מאות רצים, מהארץ ומחו"ל, לאירוע שמהווה את אליפות ישראל ותחרות בינלאומית ברמת הישגים גבוהה.
 
תל-אביב המתינה 46 שנים עד שהיא זוכה שוב לארח ב- 1981 מרתון של ממש, ברחובותיה. אולי התקנאה במרתון הכנרת (לימים, מרתון טבריה) שמאות רצים גודשים אותו מדי חורף מאז 1977 ועד היום. היה זה אך טבעי שגם העיר הגדולה תעשה מרתון משלה.

14 מהדורות רצופות זינקו רצים למרתון בתל-אביב, לרוב במקביל למרוץ חצי מרתון ומרוץ עממי קצר, בו השתתפו מאות רבות של רצים לצד תלמידי בתי הספר בתל-אביב. הזינוק החל לרוב באזור בית ההסתדרות ברח’ ארלוזורוב – בהיות מרכז "הפועל" שותף עם עיריית תל-אביב לארגון האירוע.

דווקא ביום בו חודשו ימי מרתון כקדם בעיר הגדולה, נפל שרב כבד של חודש מרץ 1981. החום הבלתי נסבל גרם לכך שרק 79 רצים מתוך 352 שיצאו לדרך, חלקם רצים לא מנוסים, זכו להגיע לקו הסיום. התושבים לאורך ציר המרוץ, יצאו עם צינורות מים כדי להשקות את הרצים הסובלים שרוקנו חיש את תחנות הרענון שלא עמדו בעומס.

המנצח הי ז’אן-מישל שארבונל מצרפת, והוא עוד יחזור לתל-אביב כדי לנצח גם במהדורת 1985. אבי לוי זוכה למקום הראשון מבין הישראלים, וגם הוא יחזור לדוכן המנצחים ב- 1984 ויאבק שוב ושוב על הבכורה. זהבה אליאס הראשונה בין הנשים בתקופה בה השתתפותן הייתה מזערית. בשלושה מרוצים לא הגיעה אף אישה לקו הסיום.
 
המרתון בתל-אביב לא הצליח באותן שנים למשוך כמויות רבות של משתתפים, מה גם שסך הרצים בישראל לא עלה על כמה מאות. מספר המסיימים הגבוה ביותר נרשם ב- 1983 (168) ודווקא בשנה האחרונה ב- 1994, ירדה הכמות למינימום של 77 רצים. בשנים הראשונות המנצחים היו בעיקר מצרפת והגוש המזרחי, ובארבע השנים האחרונות שייכות לשפע הרצים האתיופי.
 
במרתון השני ב- 1982 סיימו החברים לאימון, איב סניוריק וקלוד מיני, יד ביד במקום הראשון. רוני סנדר ניצח ויזכה גם בשנה הבאה בה המנצח הכללי היה אלן מקגי, מאנגליה, מתנדב בקיבוץ שער הגולן, שהיה בתמונת מאבק הסיום במשך שנים בתל-אביב.
 
הקרב המרתק בין הרומני סנדו גאורגא שניצח את ההונגרי באואר במרתון פורים 1984, היה פורימי למדי – כיוון שהתרחש למעשה אחרי נקודת ה- 42,195 מ’. למרוץ נוספו בטעות 903 מטרים מיותרים. האישה היחידה שיצאה לדרך, רחל פוטנר, פרשה בקילומטר ה- 35 והותירה את קו הסיום ללא סיום של המין הנשי.

ארבע שנים רצופות עומד צרפתי על דוכן המנצחים: שארבונל (1985), שוויניד (1986) קונסטאנט (1987) ולואיזון (1988). באותן שנים המאבקים הם בין ציון נגר, יעקב סולימני ודני קפלושניק (זכה פעמיים). שוב טעות במדידת המרתון ב- 1989 והפעם הוא קצר ב- 1,750 מ’. משב ברזילאי מרענן בנוף המנצחים בדמותו של דה-סוזה סילבה מברזיל והפיני אנו קורקיאן (2:30:32 שע’) מנצח 1990 גם מוסיף דגל לאומי לרשימת מנצחי המרתון. ציון נגר מוסיף ניצחונות ב- 1989 וב- 1992 כדי להיות הישראלי עם מירב הניצחונות בתל-אביב. עד היום הוא ממשיך לנצח בין הותיקים ולגמוא מאות קילומטרים מדי חודש בחודשו.
 
4 השנים האחרונות של המרתון דאז, מציגות שליטה חד משמעית ושדרוג איכותי של האתיופים – ראשונים בדירוג הכללי והישראלים הראשונים גם הם עולים מאתיופיה. ב-1991 שלישיית מנצחים אתיופית בראשות טנגה טסגאי שיורד לראשונה מגבול ה- 2:20 שעות. ב- 1992 נקבע שיא המרוץ (2:14:56 שע’), על ידי האתיופי טומבה טורבה. לימים הגיע טורבה למקום השני במרתון ניו-יורק וקבע שיא אישי מצוין – 2:09:00 שעות.
 
ב-1993 ניגף גם מנצח 1989 הברזילאי דה-סילבה על ידי האתיופי אטנפו אנדובינה. בין הישראלים זוכה דוד רסקאי ב- 1991, איילה סטאין ב- 1993 וזבידה וודג’ ב- 1994, כששני האחרונים ייתנו את הטון במרוצי מרתון טבריה מאז ועד עצם היום הזה. התוצאה הטובה בין הישראלים שייכת לרוני סנדר עם זמן של 2:27:32 שעות כבר בשנה השנייה לאירוע (1982). התוצאה הטובה בין הנשים שייכת לאוריאנה אנדראוס מרומניה משנת 1989 (2:44:03 שע’).

השתתפות הנשים במרתון תל-אביב הייתה דלה למדי ושלוש פעמים אף לא חולקו פרסים בין נשים. רוזה סיידון ניצחה יותר מכולן, 4 פעמים בין השנים 1983-89 לעומת פעמיים לאביגיל ברנשטיין. סיידון גם קבעה את ההישג הטוב בין הישראליות – 3:11:36 שעות.
 
ב-1994 התקיימה המהדורה האחרונה של מרתון תל-אביב. האתיופי בירה גיזאצ’ו חותם את רשימת המנצחים. אביגיל ברנשטיין בת ה-47 זוכה בפעם השנייה. מיעוט הרצים במרתון המלא וריבוי תלונות הנהגים התל-אביביים, משכנעים את פרנסי העיר לקצר את ימיו ומרחקו של המרוץ שימשיך להתנהל בחצאים ובאזור הפארק.
 
15 שנים חלפו. המודעות לריצה השתנתה ומאות הצטרפו לשורות הרצים לא רק כספורט, אלא גם כאורח חיים בריא. תופעת אלפי ההלכים, הרצים ורוכבי האופניים בעיר מדי יום, יצרו מארג של הבנה וסובלנות לצורך לקיים מרתון בעיר הגדולה, כבערים אחרות בעולם. ב- 24 לאפריל 2009, המרתון יחזור לרחובות תל-אביב.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג