האם רוכבי אופניים יוכלו אי פעם להרגיש בטוחים?

גם בארה"ב מוטרדים מכמות התאונות שבהם מעורבים רוכבי אופניים, בעיקר מכיוון שכמות ההרוגים השנתית עולה. אז מה עושים שם כדי לשמור על הרוכבים?
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp
רוכבי אופניים
רוכבי אופניים

הטריאתלטית רייצ'ל מאני חשה במכונית לפני שפגעה בה. היא התאמנה לבדה לאיירונמן אריזונה באי סאליבן שבדרום קרוליינה לפני שלוש שנים כשהיא התקרבה לקצה שביל האופניים במסלול הרכיבה היומי שלה. היא ניסתה להשתלב בתנועה בכביש דו-סטרי, והבחינה במרצדס שנסעה כ-100 מטרים מאחוריה. היא ראתה שיש תנועה גם מהנתיב הנגדי, אבל הנהג של המרצדס צפר לה ורצה לעקוף. "ברגע שהרכב בנתיב הנגדי החל להאיץ, ידעתי שהמכונית תפגע בי", נזכרת מאני, "היא לא יכולה לעבור נתיב כדי לעקוף אותי, אז במקום זה היא העיפה אותי מהכביש. רגע לפני ההתרסקות היא התפתלה, בניגוד למה שהיתה עושה אם היתה בתוך רכב, ומאז היא לא זוכרת כלום.

בדרך כלל הרוכבים לא אשמים, אבל יש הרבה מה לעשות כדי לשמור על בטיחות | צילום: pixabay

עוד כתבות בנושא 
שני רוכבים נפצעו על כביש 4 
רוכב אופניים כבן 50 נהרג מפגיעה בלטרון 
רוכב אופניים בן 55 נהרג בתאונת דרכים קשה 

מאני פונתה לבית החולים עם פגיעות בירך, בכתף ובכל צד שמאל של גופה. האופניים נהרסו לגמרי. היא לא הבינה את חומרת הפציעות שלה עד כמה ימים לאחר מכן. הכאבים נמשכו שנה שלמה, והם עדיין מופיעים מדי פעם. עונת הטריאתלון שלה הסתיימה כמובן. "בגלל ההתרסקות והפיזיותרפיה שעברתי לא יכולתי לרוץ ב-14 השבועות שלפני המרוץ מה שהשפיע מאוד על היכולת שלי", סיפרה מאני שעד התאונה התחרתה במשך שש שנים רצופות. ובכל זאת היא רואה את עצמה כברת מזל. רוכב אופניים מסיירת החופים באזור היה עד לתאונה ובזכות הדו"ח של המשטרה מאני קיבלה החזרים על עלויות הטיפולים שלה.

עבור כשני מיליון טריאתלטים ו-100 מיליון אמריקאים שרכבו על אופניים בשנה האחרונה, סיפורה של מאני מצמרר אך מתקבל על הדעת בעצב. "יש היום יותר רוכבים מאי פעם, ומצד שני יש הרבה יותר מכוניות על הכביש. הגענו למצב שכבר לא שואלים אם תהיה תאונה אלא מתי, ואם לא תאונה שלך אז של מישהו שאתה מכיר. כבר יש לנו ניסיון בזה", אומרת מאני.

למה עכשיו? 

לחלק מהדאגה הגדולה לציבור רוכבי האופניים בארצות הברית אחראים הטריאתלטים, שבזכותם יש הרבה יותר רוכבים חדשים על הכבישים. בשנת 2012 היו 200 אלף חברים בהתאחדות הטריאתלון האמריקאית, ונכון להיום המספר הזה כבר הכפיל את עצמו. כל זה קורה בזכות ארגונים כמו WORLD TRIATHLON CORPORATION (בעלי האיירונמן) והתאחדות הטריאתלון האמריקאית שלהם יש תכניות לפיתוח ענף הטריאתלון בארצות הברית.

בדו"ח שפרסם משרד התחבורה האמריקאי במארס 2017 נכתב שכמות מקרי המוות של רוכבי אופניים בארצות הברית עלה ביותר מ-12 אחוזים בין שנת 2014 ל-2015, 818 מקרי מוות לעומת 726. לעומת זאת העריכו שם שכמות הפציעות של רוכבי האופניים ירדה מ-50,000 ל-45,000 ואחת המסקנות היתה שלא כל הפגיעות מדווחות למשטרה.

הנושא של תאונות רכיבה של טריאתלטים תפס כותרות בארצות הברית ב-2017 כשאנשי הברזל המקצוענים טים דון ומאט ראסל נפגעו בתאונות במהלך ההכנות שלהם לאליפות העולם בהוואי. זה גרם לכולם להבין שתאונות קשות לא קורות רק לרוכבים לא מנוסים. הדברים הקשים ביותר עלולים לקרות גם לטריאתלטים מהטופ העולמי.

הפחתת הסיכון 

אז מה  זה אומר לרכוב בבטחה? זו שאלה טריקית שגם בהתאחדות הטריאתלון האמריקאית מתקשים למצוא לה תשובה. כדי לנסות לסייע בסוגיה, IRONMAN השיקה פרוייקט בשם CYCLE SMART (לרכוב חכם). מדובר בתכנית שמגדירה את נוהלי הבטיחות החשובים ביותר שטריאתלטים חדשים צריכים לאמץ והכוונה היא להפיץ את המסרים האלו לכמה שיותר אנשים באמצעות עלונים, סרטוני וידאו באינטרנט ואפילו על גבי מספר משתתף בתחרויות שונות.

CYCLESMART הצטרפה למעשה לתכנית SWIMSMART שהמטרה שלה היתה להגביר את המודעות לבטיחות בשחייה במים פתוחים. אחד האחראים ליוזמה הזו הוא קיטס מקגוניגל, מנהל אזורי ב-IRONMAN שפרט לעובדה שהוא התחרה 7 פעמים באליפות העולם בקונה, הוא בעצמו ניצול של תאונת אופניים. "נפגעתי בעבר ממכונית, אבל אני עדיין אוהב לרכוב", הוא אומר, "מה שקרה לא יגרום לי להפסיק לרכוב, אבל זה בהחלט גרם לי להיות יותר מודע למה שקורה מסביבי, ולעודד אחרים לעשות את אותו הדבר".

אז מה עושים בארצות הברית? | צילום: pixabay

בהתאחדות הטריאתלון האמריקאי השיקו פרויקט בטיחות דומה, כשמי שכיכב בקמפיין שלו היה נהג מרוצים אמריקאי בשם ג'ימי ג'ונסון שהוא גם טריאתלט חובב כך שהוא מכיר מצוין את נוהלי הבטיחות בשני הצדדים.

פרט ל-10 כללי ברזל שמופיעים בתכנית של ההתאחדות האמריקאית, יש גם רשימת טיפים שאולי לא כל הרוכבים החדשים מכירים, כמו למשל החשיבות של אור מהבהב גם בקדמת האופניים וגם בחלק האחורי. עשרות שנים של מחקרים גילו כי איתור מאוחר של רוכבי אופניים הוא הגורם המוביל לדריסות שלהם. אורות משפרים את הנראות של רוכבי האופניים, גם בשעות היום. ישנם עוד אמצעים שממליצים עליהם כמו קסדות חזקות יותר שאמורות להגן יותר על הראש במקרים של זעזוע מוח ומצלמות בטיחות שיתעדו תאונות.

כשמדובר ברכיבה עצמה ב-CYCLESMART מתמקדים בארבעה דברים עיקריים: להיות ערניים, לנהל תקשורת עם שאר האנשים שנמצאים על הכביש, לציית לכללי הבטיחות ולחשוב כל הזמן בטיחות שזה אומר קבלת החלטות טובה בעת ביצוע עקיפות, רכיבה בשולי הכביש ככל האפשר, ושמירה על בלמים נגישים.

מבחינת מקגוניגל רוכבים חדשים מטרידים אותו לא פחות מרוכבים ותיקים מכיוון שהניסיון עלול לגרום לשאננות. "בכל פעם שאנחנו מרגישים נוח, אנחנו מאפשרים ל'שומר' שבתוכנו לנוח קצת. גם אם אתה רוכב על אותו המסלול מאות פעמים, אתה עדיין צריך להיות מודע בכל יום מחדש לתנאים, כי למרבה הצער התרסקות יכולה לקרות לכל אחד ובכל עת".

אופני הנג"ש שחלק מהטריאתלטים משתמשים בהם דורשים עוד כמה כללים בגלל שתנוחת האיירובר מביאה את הגוף קדימה ומשנה את מרכז הכובד ומציב אותנו במיקום רגיש יותר. בתנוחה כזו הרוכב רחוק יותר מהבלמים וזה מאט את זמן התגובה שהוא משמעותי ברכיבה על אופניים. אופני כביש רגילים לעומת זאת שומרים על הרוכב יותר זקוף וכך הוא גם רואה טוב יותר לעומת תנוחת האיירובר.

בנוסף, בגלל שטריאתלטים מתאמנים בשלושה ענפים, לחלקם קשה יותר למצוא מסגרות מסודרות לרכיבת כביש, ואם הם מוצאים את עצמם לבד הרי שזה עוד גורם שמסכן אותם. לרכוב בקבוצה זה בטיחותי יותר, קודם כל בגלל שקבוצצת רוכבים היא הרבה יותר בולטת על הכביש, יש יותר אנשים שיכולים לזהות סכנות בדרך ואם חס וחלילה קורה משהו – יש מי שיעניק סיוע מיידי.

כשקורה הנורא מכל 

ג'פרי בראדלי הוא רופא חדר מיון בבית החולים "פיטר לויד" בקלגרי שבקנדה. הוא גם טריאתלט חובב שמשמש כחובש באליפות העולם של IRONMAN. השנה הוא כבר יגיע לשם כמשתתף ויש לו טיפים לטריאתלטים שמתאמנים על הכביש מההיבט של רופא שהוא טריאתלט: "יש הנחיות חשובות למי שנפגע בתאונה והוא יכול לזוז. אם אתם באמצע הנתיב, תתפנו מהר ככל האפשר לשוליים כדי לא להיפגע על ידי רכב אחר. ברגע שיצאת מאזור הסכנה, אתה צריך לבצע הערכת נזקים ולזוז כמה שפחות כדי למנוע החמרה של פגיעה פוטנציאלית בעמוד השדרה, כי החמרה מהסוג הזה יכולה לעשות את ההבדל בין פגיעה לבין שיתוק או נזק נוירולוגי".

בראדלי, שכבר נפגע בעבר על ידי מכונית תוך כדי רכיבה וסבל מזעזוע מוח, אומר שחשוב להבין האם אתה מסוגל לקבל החלטות בעצמך. "צריך להתחיל עם הראש ולענות על השאלות" 'אתה יודע היכן אתה? איזה יום היום? מה קרה עכשיו בדיוק?' אם יש לידכם חבר זה הרבה יותר טוב, כי הוא זה שיוכל להעריך האם דבריך נשמעים הגיוניים. אחרי זה, תשאלו את עצמכן איפה אתם מרגישים כאבים, רכות או חוסר תחושה באזור עמוד השדרה והצוואר. לאחר מכן להתמקד באור הליבה ולבדוק האם אתם מרגישים כאבים בבטן, האם הנשימה סדירה? ואז לבדוק את הגפיים, האם אתם מצליחים לעמוד? האם יש כאבים בזרועות או ברגליים? אפשר להזיז את הידיים מעל הראש?

התנוחה המסוכנת יותר | צילום: pixabay

"מי שיכול לעשות את כל זה אפשר שיקום ויבצע הערכת מצב נוספת כדי לבדוק אם יש פציעות גדולות אחרות. בראדלי אומר כי האדרנלין יכול לעתים להסוות טראומה ולכן הדבר הבטוח ביותר הוא להמתין לעזרה ולהמתין לה ברוגע. "רבים מאיתנו הם כאלה שימשיכו לרכוב אחרי פגיעות קטנות כמו שריטות וכאבים, אבל זה לא הדבר הנכון לעשות.

מי שמצליח לטפל בו ימשיך בבדיקת האופניים והציוד כדי לכסות את עצמו מבחינה משפטית וביטוחית, בדיוק כפי שהיה עושה אם היה מעורב ולא נפגע בתאונת דרכים בתוך מכונית. "צריך להתקשר מיד למשטרה" אומרת מאני שהיא גם עורכת דין שמייצגת רוכבי אופניים שנפגעו. בזמן ההמתנה למשטרה צריך לאסוף כמה שיותר עדויות כמו תמונות של הרכב הפוגע כולל לוחית הרישוי, האופניים, הנהג ופרטיו. חוץ מזה כדאי לשאת תמיד את תעודת הזהות שלכם כדי שהכל יהי מוכן לצורך הדו"ח של המשטרה".

אבל הדבר החשוב ביותר הוא לקבל עזרה, מהפראמדיקים, השוטרים, כל מי שיכול לעזור. "אנשים שרוכבים על אופניים מרגישים מאוד בטוחים בעצמם וחופשיים, לכן לפעמים קשה להם להפוך לקורבן שזקוק לסיוע", אומרת מאני ומוסיפה, "זה לא ממש יעזור להם מול חברת הביטוח".

בכל מה שקשור לחזרה לרכיבה, צריך לקחת את הזמן כמו שאומר בראדלי: "חזרה מוקדמת מדי לאימונים עלולה להחזיר את הכאב, במיוחד אם יש רקמות רכות ובעיות של שלד-שריר. עבור 99 אחוזים מאיתנו מדובר בתחביב כך שלא צריך למהר. צריך לעבור טיפול אצל רופא או פיזיותרפיסט ולהחליט יחד מתי הזמן הבטוח לחזור והכי חשוב זה להקשיב לגוף".

טכנולוגיה חדשה 

מאחר וברוב התאונות לא אשמים הרוכבים עצמם אלא נהגי רכב מוסחים, גורמים מסחריים שונים מנסים למצוא פתרונות שיגבירו את בטיחותם של רוכבי האופניים, גם אם הם עצמם עושים את כל מה שאפשר כדי לשמור על חייהם. למשל, חברת TREK באמצעות BONTRAGER חוקרת האם יותר נכון לרוכבים לסמן את עצמם על ידי תנועה. כלומר, בגלל שזיהוי הרוכבים על ידי נהגים קל יותר כשהעצם שהם רואים מבצע תנועה אנושית, יתכן ועדיף שהרוכב יסומן למשל באזור הרגליים בגלל תנועת הדיווש שלו.

את אמצע הנתיב תשאירו לתחרויות | צילום: pixabay

האפליקציה STRAVA מאפשרת למשתמשי הפרימיום שלה לבחור מספר חירום שיקבל באופן אוטומטי הודעה במקרה חירום. בחברת GARMIN עובדים על חיישני בטיחות, ששולחים הודעות במקרה שהם מזהים פגיעה בקסדה.

מאמר מתורגם מאתר TRIATHLETE




אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"זה קשה להתאמן למרתון, אבל אפילו יותר קשה לא להיות מסוגל להתאמן למרתון", ארון דגלאס טרימבל


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג