האיירונמן הראשון שלי: "כך סיימתי את איירונמן קוזומל למרות הקורונה"

את תחרות איש הברזל שלו סיים גדי תירוש במרחק 7,000 ק"מ מישראל באי קוזומל שבמקסיקו ללא משפחה, חברים וקבוצה שתלווה אותו. זה הסיפור שלו
Facebook
Twitter
Telegram
WhatsApp

מי בכלל שמע על איירונמן קוזומל? מעט מאד ישראלים עשו אותו ועוד פחות כתבו עליו, אבל השתלשלות אירועים מורכבת הביאה לכך שאת האיירונמן הראשון שלי אעשה באי קוזומל ששוכן במקסיקו, 7,000 ק"מ מישראל ולא פחות מ-16 שעות טיסה ו-7 אזורי זמן. הסיפור התחיל בכך שהתאמנתי לאיירונמן אוסטריה שהיה אמור להתקיים בחודש יולי השנה כחלק מקבוצת 500TRI תחת המאמן אילן אפרת, אך האדם מתכנן תכניות והקורונה באה וטורפת את הקלפים.

היציאה מהשחייה בפארק הדולפינים צאקאנאב שבקזומל | צילום: באדיבות גדי תירוש

עוד סיכומי איש ברזל בשוונג
"להסתכל על עצמי במראה ולצעוק 'אני אשת ברזל'"
"בתחרות בהמבורג עברתי חוויה שאזכור לכל החיים"
איש הברזל הראשון של ספורטאי הלוקה בתסמונת דאון

באפריל קיבלנו את הבשורה שאירונמן אוסטריה נדחה לחודש ספטמבר. כהחלטה קבוצתית החלטנו לוותר על ספטמבר ולהעביר את הרשמה ליולי 2021 ולהוסיף את ישראמן אילת במרחק ההמלא כתחרות יעד. רותי רעייתי משתתפת כל אוקטובר במסע ההתרמה, "גלגלי האהבה", לטובת ילדי בית החולים השיקומי אלי"ן בירושלים. המסע מגייס כ-3 מיליון דולר ב-5 ימי רכיבה מכ-500 רוכבים, ברובם מחו״ל. השנה רוכבים אלו לא יכלו להגיע ולכן החלטתי גם אני להצטרף ולגייס תרומה. מסלול הצאלאנג': 5 ימים ו-150 ק"מ רכיבה ליום נראה לי כמו מחנה אימונים מצוין לשיפור יכולות הרכיבה הבסיסיות שלי.

הימים ימי שלהי הגל הראשון וישראל ניראת על דרך המלך לצאת מהגבלות הקורונה. בספטמבר הודיעו שהמסע נדחה לנובמבר: שיריינתי לי את התאריכים: 22-26 לנובמבר 2020. בתחילת נובמבר החליטו לבטל את מסע ההתרמה. המארגנים ביקשו שנבחר לנו ארועי התרמה פרטיים. בחשש נכנסתי ללוח התחרויות של איירונמן: ארוע אחרי ארוע בוטל. שני ארועים נשארו פתוחים: איירונמן אריזונה ואיירונמן מקסיקו בקוזומל. שניהם היו אמורים להתקיים ב-22 לנובמבר. בנקודה זו הייתי עדיין בבניית סולם המאמצים שלי: רכיבה של 150 ק"מ וריצה של 28 ק"מ. בבירור עם אילן אפרת המאמן התקבלה התגובה הבאה: "כמאמן אני לא ממליץ לך. איירונמן ראשון ללא אף אחד מסביבך, בעייתי. כחבר, הייתי מת לבוא איתך אבל אני מחויב לקבוצה שמתאמנת במרץ לישראמן".

היציאה מהשחייה בפארק הדולפינים צאקאנאב שבקזומל | צילום: באדיבות גדי תירוש

"נרשמתי לאיירונמן 10 ימים לפני התחרות"

קוזומל הוא אי טרופי מקסים, מול חופי קנקון. ביקרנו שם לפני 15 שנה. איירונמן או לא, יש מקומות גרועים יותר לבלות בהם שבוע. גם היה ברור שלמקסיקנים יש גישה קצת יותר מתירנית לארועים המוניים וסיכוי יותר גבוה שהאירוע יתקיים. לאחר קבלת אישור הכרחי מהמשפחה, נרשמתי, 10 ימים לפני התחרות! נכנסתי מיידית לטייפר והורדתי נפח אימונים.

היה ברור לי שנדרשת תקופת הסתגלות ארוכה. בחרתי לטוס שבוע לפני המרוץ. למרות שיש טיסות ישירות לאי, החלטתי לטוס לקנקון שיש אליה יותר טיסות זמינות ולקחת משם מעבורת לאי (45 דקות). 24 שעות אחרי שיצאתי מדלת הבית נכנסתי לחדר במלון בקוזומל. זה ארוך. אבל כספורטאי סבולת אנחנו אמורים להיות מאומנים לדברים ארוכים ומשעממים.

שטח ההחלפה של אופניים T1 | צילום: גדי תירוש

מסלול התחרות

במקביל, בקבוצת הפייסבוק של משתתפי המרוץ יש בלאגן גדול: אירופה נכנסת לסגר וטיסות ישירות מאנגליה וצרפת לקוזומל בוטלו, סופת ההוריקן לוטה שעברה קצת דרומית למקסיקו, הרימה את הים וביטלה מעבורות לשלושה ימים, ואיירונמן אריזונה בוטל ומשתתפים מנסים ברגע האחרון להחליפו בקוזומל. בניגוד לשנים קודמות, בהם משתתפים הגיעו עם כל המשפחה, הפעם כמעט כולנו הגענו סולו, דבר שיצר מגוון הזדמנויות לעזרה הדדית בין משתתפים מכל העולם.

איירונמן קזומל נחשב לתחרות עם מקצה השחייה היפה ביותר בעולם. מים צלולים מעל שונית אלמוגים. צוללנים שמכוונים אותך מתחת למים, שחייה בקו אחד, עם הזרם וטמפרטורת מים אידאלית של 29 מעלות. חליפות השחייה אסורות. מקטע הרכיבה נראה פשוט לכאורה: שלוש הקפות של האי. 60 ק"מ כל אחת. מסלול שטוח לחלוטין (200 מטר גובה מצטבר). האתגר הוא רוחות הפנים הצפוניות בצד של האי שפונה לאוקיינוס הפתוח ולכן השימוש בגלגלי דיסק אסור. ברכיבת ההכנה שלי, הרוחות הגיעו ל40 קמ"ש ומשבים של 50 קמ"ש. 20 קילומטר של עבודת כוח רציפה מול הרוח. מסלול הריצה הוא שלוש הקפות על הטיילת המקסימה של העיר שלכל אורכה מסעדות, אוהדים ומוזיקה לטינית.

מסלול האופניים השטוח על שפת האוקיאנוס | צילום: גדי תירוש

פרוטוקול הקורונה

הפרוטוקול של איירונמן לתקופת הקורונה הכניס כמה שינויים, בחלקם אפילו חיוביים: הצ’ק אין נעשה בארבע קפסולות. אתה בוחר באיזה שעה לעשות צ’ק אין. המתחמים הרבה יותר מרווחים, התדריך נעשה בשיחת וידאו, הזינוק למים נעשה בזוגות וזמנך נמדד מרגע הכניסה למים והכי קשה היה שאסור היה לאף אחד לחכות לך בקו הסיום.

ביום ראשון ב-5:30 אוטובוסים אוספים אותנו למתחם ההחלפה T1, בפארק הדולפינים צאקאנאב. אחרי בדיקה זריזה של האופניים וסידור תזונה אנחנו מוקפצים למתחם הזינוק במרינה פונטור, 4 ק"מ צפונית ל-T1. אתה מתבקש לבחור זמן שחייה משוער ומוזנק בהתאם, מהמהיר ביותר לאיטי. הזינוק מתחיל בזריחה ונמשך כשעה עד שאחרון המתחרים נכנס למים. את המסכות משאירים על הפנים עד רגע הכניסה למים.

3 הקפות על מסלול אופניים שטוח לחלוטין | צילום: באדיבות גדי תירוש

זכינו למזג אוויר אידאלי: מים פלטה, רוחות הפנים במהירות של 20-30 קמ"ש (בלבד) ובריזה נעימה בזמן הריצה. זה יכול להרגיש כמו תל אביב באמצע יולי. זה אי טרופי ולכן הסיכוי לחטוף גשם במהלך המרוץ הוא 100%. אכן בהקפת האופניים השנייה אנחנו נשטפים במבול טרופי. זה נמשך 5-10 דקות וזה אפילו מרענן. אתה רטוב לחלוטין בכל מקרה והגשם רק שוטף את הזיעה.

אין משפחה, אין חברים או קבוצה שיהיו איתך בקו סיום

בארבע אחר הצהריים אני מתחיל את הריצה. העיר מוצפת במעודדים מקומיים, אסירי תודה לגל התיירות שפקד את העיר לאחר שבועות שוממים. צריך להבין שבקוזומל עוגנות מדי יום 3-4 ספינות תענוגות ומאז הקורונה זה פסק לחלוטין. מוזיקה לטינית, מתופפי סמבה ותזמורות מריאצ'י נפרסים לאורך הטיילת ודוחפים את הרצים שנשברים מהחום והלחות.

מזג אוויר טרופי על האי | צילום: באדיבות גדי תירוש

בכל קילומטר בריצה בתחנת ההזנה ממתינים מצבורי קרח ומים קרים שנמזגים בעיקר על הראש והצוואר. לאחר 12 שעות ו-13 דקות אני חוצה את קו הסיום וזו תוצאה טובה ב-45 דקות מזמן המטרה שלי. רגע אחרי, המתנדבים עוטים עלי מסכה. וזהו. אין משפחה, אין חברים או קבוצה שיהיו איתך בסיום. אני ממהר לאסוף את האופניים והציוד וחוזר במהירות למלון לשוחח עם המשפחה והחברים מ-500TRI שעקבו אחריי עמוק לתוך הלילה שלהם בישראל הרחוקה.

איירונמן ראשון. לגמרי לבד. חוגג בארוחת שחיתות פרטית ולמרות התשישות לא מצליח לישון יותר משלוש שעות. לאחר יום התאוששות אני מתחיל את המסע הארוך הביתה שם אכנס לבידוד של שבועיים. אידאלי להתאוששות מתחרות איש ברזל.

אין משפחה, אין חברים או קבוצה שיהיו איתך בסיום | צילום: באדיבות גדי תירוש

קוזומל, יש סיכוי גבוה שאחזור אלייך בשנה הבאה. בתקווה עם שאר הקבוצה ורותי אהובתי. תודה לחברי ב-500TRI שפירגנו לי כל הדרך. למאמן אילן אפרת שתידרך אותי ותמך כל יום בניכר ולכל המשתתפים בגיוס התרומות שלי לאלי"ן שבזכותם הצלחנו להכפיל את סכום התרומה במהלך שבוע התחרות. מצ"ב קישור לעמוד התמיכה שלי באלי"ן לתרומות שלכם – כאן.



אנו מכבדים זכויות יוצרים ועושים מאמץ לאתר את בעלי הזכויות בצילומים המגיעים לידינו. אם זיהיתם בכתבות או בפרסומי שוונג צילום שיש לכם זכויות בו, אתם רשאים לפנות אלינו ולבקש לחדול מהשימוש בו או לבקש להוסיף את הקרדיט שלכם בדוא"ל: [email protected]

קראתם? השאירו תגובה...

כתיבת תגובה

כתבות אחרונות באתר

פודקאסטים מומלצים

אירועים קרובים

טורים

ציטוט השבוע

"לא משנה כמה איטי אתה, אתה עדיין עוקף את כל אלה שעל הספה", אנונימי


מזג אוויר ותחזית ים

ערוץ הוידאו של שוונג