ספורטאים נדרשים לאורח חיים מאוד מורכב ותובעני, שמצריך משמעת עצמית גבוהה מאוד. הרי מדובר על קריירה ארוכת שנים בה יש צורך לשמור על מסגרת מסוימת השונה באופן מהותי מהנהוג אצל האוכלוסייה הרגילה, כולל אלה העוסקים בפעילות גופנית על בסיס קבוע.

יכול לרכב כמה שהוא רוצה, אבל מוגבל בהרבה דברים אחרים. אלברטו קונטדור | צילום: Murphy R

מספר האימונים השבועיים והשעות רבים, מדובר לעתים על 4-6 שעות אימון ביום, ועל 2-3 אימונים ביום. ההשלכות על התפקוד הגופני שונות ומגוונות ועשויות לבוא לידי ביטוי בעייפות רבה הן מחוסר שינה והן בשל עומס האימונים הרבים, תשישות, תופעה של אימון יתר ועוד. ספורטאים אולימפיים למשל, ספורטאים הישגיים ואף ספורטאים בקבוצות מובילות בענפי כדור ועוד, נדרשים לאורח חיים מאוד תובעני ולא פשוט המצריך במשך שנים לא מעטות התנהלות ייחודית והקפדה על פרטים גדולים וקטנים כאחד. אגב, מעניין להבחין בספורטאים "מן השורה" בענפי ספורט סבולת (כמו 'איש הברזל') שלמרות שאינם מוגדרים כמקצוענים, הם מאמצים לעצמם במשך שנים רבות אורח חיים תובעני שבהחלט מעורר התפעלות. מה גם שמדובר באוכלוסייה לא צעירה, שבמרבית המקרים צריכה לנהל משק בית, קריירה, משפחה ועוד.

ספורטאים מקצוענים כאמור, מתנהלים באופן שונה מספורטאים שאינם כאלה, והנה מספר דוגמאות:

ויתור על תחביבים מסוימים

השקעה כה רבה בספורט הישגי באה לא אחת על חשבון דברים אחרים כמו עיסוק בתחביבים מסוימים שחלקם גם קשור לפעילות גופנית וספורט. אחד החששות עשוי להיות הסיכון להיפצע. לדוגמה, לא בטוח שחופשת סקי היא רעיון טוב לספורטאי אולימפי בתחום הג'ודו או הכדורגל, בטח בעונת התחרויות. מצד אחד ישנו סיכון להיפצע ומצד שני אפשר לבצע את חופשת הסקי בהיקף ועצימות גבוהים כך שתיתכן פגיעה ביכולת הגופנית הספורטיבית. כדוגמה לתחביבים ספורטיביים שונים ניתן להביא את יואל (שם בדוי) שהוא שחקן כדורסל מצטיין בליגת העל. יואל מאוד אוהב פעילות גופנית ובעיקר את ענפי הסבולת.

בשנתיים האחרונות החל יואל, במקביל לאימוני הכדורסל, גם לבצע אימוני סבולת ממושכים על מנת להתחרות באופן חובבני בתחרויות טריאתלון. המטרה שלו בהמשך היא לרוץ באופן חד פעמי מרתון שלם בפחות מ- 4 שעות. נציין ונאמר שבענפי ספורט בהם נדרשת הפעלה רבה של המערכת האנאירובית והתאמה שונה של סיבי השריר  (אדומים – אירוביים או לבנים – אנאירוביים) אימונים כאלה לא יהיו אפקטיביים ואף יביאו, סביר להניח, לירידה ברמה של הספורטאי הנדרש ליכולות גופניות שונות לחלוטין מאלו הנדרשות בסוג הספורט הספציפי. ניתן גם להביא בחשבון תחביבים שונים שהם אתגריים במיוחד כמו: צניחה חופשית, סנפלינג, בנג'י ועוד. גם השתתפות בענפי ספורט אלה בעייתית למי שמוגדר כספורטאי הישגי/מקצוען.

לא משהו שספורטאים מקצוענים יכולים לעשות, אלא אם הם בתחום. צילום | TIG

בילויים ויציאות בשעות מאוחרות

להיות ספורטאי הישגי פירושו עבודה במשרה מלאה. הדבר כולל, חוץ מהאימונים הרבים (שחלקם מפרכים) גם שינה בעיתוי והיקף מתאימים. ללא התאוששות אופטימלית האימונים הבאים יהיו יעילים פחות ואף עלול להיווצר מצב שבמקום שיפור ביכולת נצפה ירידה וזאת למרות (ואולי בגלל) האימונים הרבים. אי לכך, יציאות עם החברים לארועים שונים ומסיבות לא עולה בקנה אחד עם ההמלצה החשובה במיוחד לישון לפחות 7 שעות ביממה. חשוב לציין כי גם עיתוי השינה חשוב מעין כמותו: שינה במשך היום איננה דומה כלל לשנת לילה: ישנם הבדלים בהורמונים המופרשים והדוגמה הבולטת ביותר היא הורמון הגדילה אשר מופרש בעיקר בלילה, בשינה עמוקה, ועיקר הפרשתו היא בשעות 23:00-23:30. חוסר שינה עמוקה בשעות אלו עלול לפגוע בכמות ההורמון המופרש ובעקבות כך – גם בשיפור הגופני האפשרי. לא  אחת ספורטאים בעידן המודרני נמצאים בחסכי שינה. מדובר במקרים רבים בספורטאים צעירים, אך לא רק, גם בוגרים הישנים מעט מדי מתקשים להתאושש בצורה טובה מהאימונים הרבים וליצור אפקט אימון מרבי.

נסיעות לחו"ל שלא במסגרת הספורטיבית המקצועית

בעיה לא פשוטה. בחו"ל לא תמיד מתאמנים באותו היקף ועצימות אליהם רגילים ומכאן הדרך לעלות במשקל ובאחוז השומן קצרה במיוחד. ניתן להביא כדוגמה עכשווית את שחקן הכדורסל של מכבי תל אביב סופו (סופוקליס שחורציאניטיס) שעלה במשקל ואחוז השומן באופן משמעותי בחופשה וייתכן שיבוטל אף חוזהו בקבוצה בשל כך.

היריון ולידה 

עבור חלק מהספורטאיות מדובר בהחלט בתקופה שכרוכה בהיערכות מתאימה של ממש. הרי בתקופת ההיריון וגם בסמוך ללידה לא ניתן להתאמן באותם היקפים ועצימות אליהם מורגלת הספורטאית. כמובן שסוגי אימונים ותרגילים שונים כלל לא מומלצים בזמן ההיריון. ברם, יש לעשות בידול בין ענפי ספורט בהם הפרישה מוקדמת באופן יחסי (למשל, התעמלות אומנותית) לעומת ענפי ספורט בהם הפרישה עשויה להיות גם בגיל מבוגר יחסית (כמו ענפי הסיבולת, משחקי כדור ועוד).

ההריון מגביל, אבל לא תמיד. צילום | thinkstock

מנהגים הקשורים לדת

אי ביצוע אימונים ביום שבת, או ימי צום שונים. ניתן אף להביא את היהדות שמקובלים בה 6 ימי צום. ספורטאים שמקפידים לצום חייבים לתכנן נכון את תכנית האימונים וכמובן את התחרויות. מוכרים מספר מקרים בעבר שתחרות התקיימה ביום כיפור, מה שמנע את השתתפות הספורטאי או לחלופין שהתחרות התקיימה יום לאחר יום כיפור ויכולות הספורטאי נפגעו עד מאוד עקב הצום. בנוסף, ספורטאים דתיים יתאמנו רק במוצאי שבת ולא במהלך השבת. ניתן בנקודה זו להביא כדוגמה את צום הרמדאן שמקובל אצל מאות מליוני אנשים בשנה ומאופיין באיסור לאכול ולשתות מעלות השחר ועד השקיעה. בסוף כל יום נאכלת ארוחה חגיגית. אצל ספורטאים הצמים בכלל ואלה שצמים ברמדאן בפרט, עשויות להופיע השפעות שונות על תהליכים פיזיולוגיים מסוימים. חל שינוי בהרגלי התזונה, השינה (שעלולה להתקצר או אף להתארך יתר על המידה), שינוי בהיקף ועצימות האימונים ועוד.

מעניין אגב לדעת שאנשים בעלי אורח חיים יושבני, ניצלו את צום הרמדאן כדי להפחית מצבורי שומן בגוף ומנגד אתלטים שומרים על רמות אנרגיה גבוהות במהלך היום. בנוסף, עליהם לצרוך חלבון על מנת לספק לשרירים חלבון זמין לאחר אימונים. רמות הסוכר בדם לרוב נופלות לאחר יום ארוך ופעיל, גם אם בבוקר מאגרי הגליקוגן היו מקסימליים. יש לעודד מטבוליזם של שומן, החל מלפני צום הרמדאן. כמו כן, אם כוללים שומן רב מדי בארוחה המפסקת זה משפיע לרעה על ריקון המעיים. אתלטים המתעמלים בחום לא יכולים להימנע מלשתות במהלך היום. מחקרים מסוימים מצאו כי מחסור התחלתי בנוזלים, מתבטא בשינויים בשתן ובייצור הזיעה. אתלטים ברמה גבוהה יכולים לשמר את האימונים שלהם במהלך צום הרמדאן, למרות שהמאמנים לרוב מורידים את הדרישות מהם. יש ירידה משמעותית בכמות האימונים האנאירוביים במהלך הצום, אבל אימונים אירוביים וחוזק השרירים של אתלטים לא נפגעים במיוחד מהצום. רמות העייפות עולות במהלך ימי הצום, בעיקר אחר הצהריים ואין עליה משמעותית בתדירות הפציעות במהלך צום הרמדאן.

עוד כתבות בנושא:  

מה הקשר בין ערכים לפעילות גופנית? 

למה ספורטאים אולימפיים מאריכים ימים? 

לסיכום נאמר כי אין ספק שלהיות ספורטאי יש יתרונות רבים: כסף, תהילה ועשייה של הדבר שאתה הכי אוהב. אך מאידך יש גם "מחירים" שעל הספורטאי לשלם. חשוב לקחת את אותם ה"מחירים" בחשבון לפני שנכנסים למצב של מקצוענות בענף זה או אחר היות וחוסר מוכנות לשלם את אותם ה"מחירים" עלול להוביל לפגיעה בהישגים וכתוצאה מכך לתחושת אכזבה ועגמת נפש גדולה.

ד"ר איתי זיו (Ph.D) – מומחה לפעילות גופנית, ספורט וחדרי כושר

איתי אהרונסון – דיאטן קליני וספורט